חיפוש מושגים
שיתוף חברתי
סיכום אוסף מבחנים עמוד ראשי

אוסף שאלות תעשיות ההייטק בישראל

(1) אם תקופת ההשקעה המוצהרת של הקרן מסתיימת, היא מפסיקה לפעול

א. אף תשובה אינה נכונה
ב. נכון, הקרן מתפרקת מיידית
ג. נכון, אבל אם תוקם קרן ממשיכה - היא תשוב להשקיע בחברות הפורטפוליו
ד. לא נכון, היא עוצרת השקעות חדשות, אבל ממשיכה לתמוך בחברות הפורטפוליו
הצג הסתר

(2) הבסיס להקמת חברת סטארט-אפ הוא בדרך כלל

א. נכונות של משקיעים לממן רעיון טכנולוגי שיש להוכיח את ישימותו
ב. חיזוי של צורך עתידי בשוק, בצירוף רעיון טכנולוגי כיצד לתת לו מענה
ג. שילוב של יזמים המבינים בטכנולוגיה, עם מימון חיצוני
ד. שיפור של טכנולוגיה קיימת וכסף זמין
הצג הסתר

(3) האתגר המרכזי מולו מתמודד הסטארט-אפ בהיבט הגדרת המוצר הינו

א. התבססות על זיהוי צורך עתידי, שלעתים מסתבר כבלתי מדויק, או אף לא-קיים
ב. איך להגדיר מוצר יקר, באופן שיבטיח את רווחיות הסטארט-אפ
ג. איך להגדיר מוצר זול, גם במחיר של ביצועים לא מושלמים
ד. הקושי הטכנולוגי לתת מענה ראוי לצורך העתידי אותו זיהה
הצג הסתר

(4) בממוצע שנתי, ההשקעה בישראל בהון סיכון בעשור האחרון

א. נמוכה יותר ממדינות מערב אירופה הגדולות, אולם עדיין מצויה במקום מכובד
ב. גבוהה יותר מסך ההשקעה בכלל מדינות אירופה
ג. גבוהה יותר מההשקעה בכל מדינה באירופה, אולם רק יחסית לגודל האוכלוסייה
ד. גבוהה יותר במונחים מוחלטים מההשקעה בכל מדינה בודדת באירופה
הצג הסתר

(5) המאמץ העיקרי בשלב הקמת סטארט-אפ ממוקד ב:

א. שיווק לקהל המטרה
ב. פיתוח הטכנולוגיה שבבסיס הסטארט-אפ וגיוס מימון לפעילות
ג. מציאת לקוחות "ידידותיים" לביצוע בדיקות היתכנות טכנולוגית
ד. מכירה ללקוחות ראשונים
הצג הסתר

(6) קרן הון סיכון לא תשקיע בחברה שכבר השקיעה בה קרן אחרת

א. לא נכון, לרוב קרנות מעדיפות השקעה משותפת עם קרנות אחרות
ב. נכון, אבל אם המימון עד עתה הגיע רק מהיזמים היא תשקול השקעה בכל זאת
ג. אם קרן אחרת כבר השקיעה במיזם הוא ממילא לא זקוק למימון נוסף
ד. נכון, קרנות הון סיכון מעדיפות להיות השותף האסטרטגי היחיד במיזם
הצג הסתר

(7) חברה שקרן הון סיכון השקיעה בה בעבר ונסגרת עקב אי הצלחה

א. היא חלק בלתי נמנע מהתנהלותה של כל קרן: זהו בדיוק הסיכון בעסקיה
ב. עלולה לגרום להפסדים דרמטיים לקרן, עד כדי הפסקת פעולתה
ג. מגדילה את הסיכון לקרן, כיוון שפיזור השקעותיה מצטמצם
ד. אף תשובה אינה נכונה
הצג הסתר

(8) חלקה של ישראל בעוגת השקעות הון הסיכון העולמי השנתית עומד על

א. אין סטטיסטיקה מייצגת בעניין, שכן הון הסיכון הוא כסף פרטי שאינו מדווח
ב. כ-4-5% - הרבה מעבר למשקלה היחסי באוכלוסיית העולם
ג. תלוי בשנת המדידה ? בעשור האחרון חלו תנודות דרמטיות בחלקנו היחסי
ד. פחות מ-1% - עם כל הכבוד לתעשייה המקומית, גודלה במונחים עולמיים זניח
הצג הסתר

(9) כספי הון הסיכון המושקעים בסטארט-אפים בישראל מנותבים בעיקר לתחומי

א. טכנולוגיות מים ואנרגיה מתחדשת
ב. מיכון תעשייתי, תוכנה וטכנולוגיות רפואיות
ג. בריאות הציבור ופיתוח תרופות
ד. תוכנה, תקשורת ומדעי החיים
הצג הסתר

(10) מקור הרווח העיקרי של קרן הון סיכון הינו

א. רווחי חברות הפורטפוליו
ב. מימוש האופציות למניות חברות הפורטפוליו שחולקו להנהלת הקרן
ג. הכנסות חברות הפורטפוליו, בניכוי הוצאותיהן והוצאות הקרן
ד. מימוש השקעותיה ? באמצעות מכירת חברת הפורטפוליו או הנפקתן לציבור
הצג הסתר

(11) קרן הון סיכון תחפש להשקיע ב:

א. כל תחום עסקי המעניק תשואה גבוהה אל מול סיכון נמוך
ב. חברות מבוססות המחפשות כיווני התרחבות עתירי סיכון
ג. מיזמים בתחומים עתירי טכנולוגיה ומבוססי מחקר ופיתוח
ד. מיזמים עתירי סיכון בכל תחום
הצג הסתר

(12) חברת סטארט-אפ מתאפיינת, בראש ובראשונה, ב:

א. יזמות מבוססת טכנולוגיה מתקדמת, לפיתוח ויצור מוצר/שירות חדש
ב. שכר גבוה ואופציות למניות, בשילוב סיכון נמוך לכישלון
ג. יזמות למכירת מוצרי טכנולוגיה מתקדמת
ד. גיוס כספים מהיר וקל, ורווחים מובטחים ליזמים
הצג הסתר

(13) מקור המימון העיקרי של קרנות הון הסיכון הפעילות בישראל הינו

א. הון מקומי, בדרך כלל באמצעות הנפקת הקרנות בבורסה הישראלית
ב. הון זר, המושקע הן בקרנות זרות והן בקרנות מקומיות
ג. הון זר, המושקע אך ורק בקרנות זרות הפעילות בישראל
ד. בלתי ידוע: הקרנות הם גופים פרטיים ולא מפרסמות מי המשקיעים בהם
הצג הסתר

(14) המאמץ הייחודי בהקמת סטארט-אפ יחסית למיזמים עסקיים אחרים נובע מ? או השוני המהותי בין הקמת סטארט-אפ להקמת מיזם עסקי אחרים הינו

א. השילוב המשולש של מאמץ הקמה, גיוס כספים מאסיבי ואתגר טכנולוגי מורכב
ב. העדר הצורך למכור ולייצר הכנסות החל מהיום הראשון
ג. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
ד. חיכוכים בין היזמים אודות כל אחד מהיבטי העסק: כספים, כוח אדם, ניהול וכו'
הצג הסתר

(15) סטארט-אפ המתנהל היטב, ישאף למשוך אליו קרן הון סיכון אשר תציע לו

א. משאבי השקעה גדולים ככל שנדרש על פי תכניתו העסקית
ב. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
ג. שינוי כיוון עסקי וצמצום בהוצאות
ד. כסף כנדרש, עם מינימום התערבות בהתנהלות המיזם ויכולת לכוון, לפתוח דלתות בתעשייה, לבחון עמידה ביעדים ולהתערב כשצריך
הצג הסתר

(16) קרן הון סיכון זרה תעדיף להשקיע בסטארט-אפ מקומי בשיתוף עם קרן מקומית

א. לא נכון, קרנות זרות מנוסות אינן זקוקות לחוות דעת מצדדים שלישיים
ב. לא נכון, קרן הון סיכון תמיד תעדיף להשקיע עצמאית בסטארט-אפ טוב
ג. נכון, שכן השקעת הקרן המקומית מהווה ראייה מסוימת לאיכות הסטארט-אפ
ד. נכון, כיוון שאז תקטין את הסיכון ותגדיל את פוטנציאל הרווח מהעסקה
הצג הסתר

(17) פער הזמנים בין הקמת סטארט-אפ ליצירת הכנסות משמעותיות ממנו

א. יכול להימשך 3-6 שנים, ונושא עימו סיכון משמעותי לכישלון
ב. חייב להיות קצר מ-12 חודש כדי שהמימון החיצוני יספיק
ג. סביר שיהיה מאד קצר ? לא יותר מ-12 חודש
ד. חייב להיות ארוך מ-24 חודש כדי להצדיק את המימון שהיזם מבקש
הצג הסתר

(18) גורמים חיצוניים שהאיצו את גידול חלקו של ההייטק בכלכלת שנות ה80 כללו או חלקו של ההייטק בכלכלת שנות ה80 גדל בשל גורמים חיצוניים כמו

א. המשבר הכלכלי המקומי עקב השתוללות האינפלציה
ב. עליית שכר העבודה למהנדסים כתוצאה מהתגברות הביקוש לשירותיהם
ג. פיתוח מערכות טיהור מים על בסיס ננו-טכנולוגיה
ד. הכרה מתגברת של תאגידים טכנולוגיים זרים ביכולות הטכנולוגיות המקומיות ו התפתחות תרבות צריכה מקומית ועלייה בלגיטימיות החברתית של התעשרות
הצג הסתר

(19) אילו מן התחומים הבאים אינו נופל תחת ההגדרה הרחבה של תעשיית הייטק?

א. פיתוח מכשירים מבוססי לייזר להסרת שיער גוף
ב. פיתוח תוכנה לניהול מערכות פיננסיות
ג. פיתוח מערכות טיהור מים על בסיס ננו-טכנולוגיה
ד. אספקת שירותי תקשורת סלולארית
הצג הסתר

(20) אילו מן המרכיבים הבאים אינו מאפיין את תעשיית ההייטק

א. תקציב מו"פ נמוך ביחס להיקף המכירות
ב. תחרות אינטנסיבית
ג. מרכיב גבוה של חדשנות ומחזור חיים מואץ למוצריה
ד. שיעור מועסקים גבוה של אקדמאים המתמחים בתחומי הליבה
הצג הסתר

(21) אילו מן הגורמים הבאים לא תרם לתחילת פריחת ההייטק בשנות ה90

א. עלייה בהכנסות המדינה ממיסים
ב. כניסה מאסיבית של חברות זרות לשוק המקומי באמצעות רכישות
ג. התמוטטות ברית המועצות והעלייה המאסיבית של אקדמאים ומהנדסים לארץ
ד. שטף הולך וגובר של קרנות הון סיכון שהציעו מימון לסטארט-אפים
הצג הסתר

(22) כניכניסתם הרחבה של תאגידים רב-לאומיים לישראל בשנות ה-2000 מעידה על

א. שאיפה לנצל את מדיניות המס הליברלית של ישראל להקטנת נטל המס שלהם
ב. כוחות הגלובליזציה, בהיבטים של מיסוי ורווחי הון
ג. הכרתם בישראל כמקור בלתי נדלה לחדשנות טכנולוגית
ד. רצונם להתרחב באמצעות מכירות מאסיביות לשוק המקומי
הצג הסתר

(23) האינדיקציה הכלכלית הברורה ביותר להצלחת תוכנית "יוזמה" משנת 93' היא

א. אין מדד אובייקטיבי להצלחת פעילות של מדינה בתחום של האצה כלכלית
ב. העובדה כי 90% מהמשקיעים מימשו את האופציה לרכישת חלק המדינה בקרן
ג. 9 מ-15 ההשקעות הישירות של קרן יוזמה בסטארט-אפים נסתיימו בEXIT
ד. נכונות משקיעים זרים רבים להשקיע בקרנות משותפות עם מדינת ישראל
הצג הסתר

(24) התהליך שהחל את צמיחת התעשייה מוטת הטכנולוגיה בישראל של שנות ה60

א. נבע ממעבר של מהנדסים מהתחום האזרחי לתחום הביטחוני
ב. הונע ע"י שינוי מהותי בסדר העדיפויות של מערכת החינוך במדינה
ג. הונע מזליגה הדרגתית של כוח אדם וידע מהתעשייה הביטחונית לזו האזרחית
ד. היה מהיר ביותר והניע צמיחה כלכלית מרשימה במונחים עולמיים
הצג הסתר

(25) האמברגו הצרפתי על ישראל ב1967 היווה אבן דרך להתפתחות תעשיית ההייטק

א. כיוון שפתח בפני המדינה יכולת מחקרית ומדעית שלא הייתה זמינה קודם לכן
ב. כיוון שביסס בישראל את ההבנה בהכרח לפתח יכולות טכנולוגיות עצמאיות
ג. משום שדחף את ישראל להסתמכות על ארה"ב במקום על צרפת
ד. משום שהותיר את ישראל ללא ידע מדעי המאפשר הקמת תעשייה טכנולוגית
הצג הסתר

(26) החברות הראשונות שהקימו בישראל מרכזי פיתוח בשנות ה60 וה70 היו

א. חברות ענק אמריקאיות שזיהו כאן פוטנציאל אנושי: י.ב.מ, אינטל, מוטורולה
ב. חברות מקומיות שהשכילו להבין כי הפיתוח צריך שייעשה בארץ והשיווק בחו"ל
ג. חברות תקשורת בינלאומיות שהיו מעוניינות בדריסת רגל בישראל
ד. זרועות הפיתוח של גופים ציבוריים וממשלתיים זרים
הצג הסתר

(27) ענף ההייטק מהווה כיום גורם מרכזי ביותר בייצוא הישראלי

א. לא נכון, מפריזים בחשיבות ההייטק בכלל הייצוא ? משקלו היחסי עדיין בינוני
ב. נכון, ענפי התוכנה והאלקטרוניקה לבדם מהווים כ-40% מהיצוא התעשייתי
ג. לא מדויק, ההייטק אמנם בעל משקל רב, אבל רובו עדיין נמכר בשוק המקומי
ד. אף תשובה אינה נכונה
הצג הסתר

(28) מהי חממה טכנולוגית

א. מערך אירוח פיזי ומימון לסטארט-אפ צעיר המעניק לו גם ליווי מקצועי וניהולי
ב. מוסד מחקרי אקדמי המעסיק מדענים עולים תמורת שכר הולם
ג. מערך מחקר אקדמי הכולל מנגנון מסחור של פטנטים בעלי פוטנציאל כלכלי
ד. מנגנון המאפשר פיתוח של פרויקטים בבעלות הממשלה ובהובלתה
הצג הסתר

(29) קרן בירד (BIRD) הינה

א. קרן דו-לאומית למימון כניסת חברות ישראליות לשוק האמריקאי
ב. קרן ממשלתית ישראלית-אמריקאית לעידוד פרויקטים מבוססי שת"פ דו-לאומי
ג. קרן הון סיכון אמריקאית שהייתה חלוצת הכניסה לישראל
ד. קרן לעידוד השקעות אמריקאיות בחברות הייטק ישראליות
הצג הסתר

(30) תכנית "יוזמה" בשנת 1993 התבססה על

א. מימון מדינה מלא למיזמים טכנולוגיים בתחומים נבחרים
ב. קרנות הון סיכון פרטיות שבחרו לרכוש בעלות בחברות ממשלתיות
ג. מנגנון השקעה משותף למדינה ולמגזר העסקי להאצת פעילות בענף ההייטק
ד. מימון פרטי מלא להשקעה במגזר ההייטק, תמורת הקלות מיסוי למשקיעים
הצג הסתר

(31) הגורמים העיקריים להקמת החממות הטכנולוגיות בשנות ה-90 היו

א. שאיפת המדינה למצות את הפוטנציאל הכלכלי והאנושי הטמון בעלייה ומדיניות ממשלתית שתכליתה האצת קליטת שטף המדענים העולים מברה"מ
ב. שכר העובדים בענף הולך ויורד ככל שהוא הופך לממוסד
ג. רמת שכר נמוכה במגזר העסקי
ד. לחצים אינפלציוניים הנובעים מאבטלה גבוהה
הצג הסתר

(32) תופעה כלכלית-חברתית בולטת שנלווית לפריחת ההייטק לאחרונה הינה

א. חל שיפור מתמיד ביציבות התעסוקתית של עובדי המגזר
ב. כמות המועסקים בענף הולכת ופוחתת בשל קידמה טכנולוגית ומיכון גובר
ג. שכר העובדים בענף הולך ויורד ככל שהוא הופך לממוסד
ד. "מתעשרי ההייטק" הפכו ללגיטימיים ולמודל חיקוי למצטרפים לשוק העבודה
הצג הסתר

(33) המונח "תעשיית הייטק" מתייחס למגזר תעשייתי המתאפיין ב:

א. שכר גבוה ויציבות תעסוקתית גבוהה למועסקים בו
ב. פיטורים המוניים בתקופות בהן הכלכלה המסורתית נחלשת
ג. יצירת ערך מוסף הנובע מהשקעה מהותית ומתמשכת במו"פ טכנולוגי-יישומי
ד. פעילות מכירות אינטנסיבית של מוצרים טכנולוגיים
הצג הסתר

(34) מהן הדרישות הכספיות מסטארט-אפ הפועל בחממה טכנולוגית?

א. אחוזי בעלות ותשלום תמלוגים לחממה ממכירותיו, בתסריט הצלחה בלבד
ב. אין דרישות כאלה ? הצלחת הסטארט-אפ תהיה שלו בלבד
ג. החזר המימון שהוענק לסטארט-אפ ע"י החממה, בתסריט הצלחה בלבד
ד. אחוזי בעלות, ללא כל תמורה נוספת
הצג הסתר

(35) כיצד נעזרו חברות ישראליות רבות בבורסת הנאסד"ק בארה"ב בשנות ה-90?

א. ע"י מסעות פרסום משותפים בהם הודגשה עוצמתו של ההייטק הישראלי
ב. באמצעות הסכמי שיתוף פעולה בין הבורסה בישראל לנאסד"ק
ג. ע"י שיתוף פעולה עם הנאסד"ק לצורך הנפקתן בישראל
ד. באמצעות הנפקת מניותיהן בנאסד"ק לצורך גיוס הון ומימון צמיחה
הצג הסתר

(36) למשקיעים הזרים שהצטרפו לתכנית "יוזמה" הוצעה הטבה בצורת

א. אופציה לקניית חלק המדינה בקרן ההשקעה תוך 5 שנים במחיר ידוע מראש
ב. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שנים
ג. זכות למכור למדינה את הסטארט-אפים בהם השקיעו תוך 5 שנים מההשקעה
ד. אופציה לרכישת הסטארט-אפים בהם השקיעו במחיר ידוע מראש
הצג הסתר

(37) הצעדים שנקטה מדינת ישראל לעידוד ההייטק בשנות ה80 כללו

א. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שנים
ב. מתן פטור ממיסוי לחברות זרות הרוכשות חברות הייטק מקומיות
ג. הקמת חממות מדעיות במימון ממשלתי לקידום יזמות טכנולוגית וליברליזציה בשוק ההון, בסחר בינ"ל ובתנועות ההון בין ישראל והעולם
ד. הורדת מיסוי דרמטית על הנפקות ישראליות בחו"ל
הצג הסתר

(38) התעשייה הביטחונית בישראל של שנות ה60 התבססה על:

א. תערובת של חברות פרטיות וממשלתיות
ב. חברות פרטיות של יוצאי התעשייה הביטחונית, דוגמת אלביט
ג. חברות וגופים ממשלתיים: רפא"ל, התעשייה האווירית ויחידות פיתוח צבאיות
ד. חברות ביטחוניות זרות שהקימו בישראל מרכזי פיתוח
הצג הסתר

(39) חדירתם של תאגידים טכנולוגיים רב-לאומיים בישראל מתבטאת בעיקר ב:

א. אף תשובה אינה נכונה
ב. מינוי נציגים מקומיים לאיתור חברות נוספות לרכישה ורכישות מאסיביות של חברות הייטק מקומיות, הן בכמות והן בהיקף כספי
ג. נוכחות הולכת וגדלה בשוק ההון הישראלי ופתיחת מפעלי ייצור מקומיים
ד. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכת
הצג הסתר

(40) תעשיית ההייטק מכתיבה מחזור חיים מואץ למוצריה כיוון ש

א. זו הדרך היחידה לטפל בתקלות בפיתוח המוצר
ב. בסיסה הוא חדשנות הנובעת מהוצאה מתמדת של מוצרים מעודכנים לשוק
ג. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכת
ד. אף תשובה אינה נכונה
הצג הסתר

(41) הגידול בפעילותן של חברות הייטק ישראליות בשנות ה-2000 מתבטא ב:

א. מימוש השקעות באמצעות הנפקות ורכישות של זרים
ב. גידול דרמטי במכירות ? עד כדי הפיכה לענף היצוא המוביל של ישראל
ג. כל התשובות נכונות
ד. גיוסי הון בהיקפים גדולים באמצעות קרנות הון סיכון
הצג הסתר

(42) ייציייצר את התשתית הטכנולוגית ל"לידת" תעשיית ההייטק בשנות ה50

א. פעילות המחקר האקדמי במכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטאות האחרות ופעילות התעשייה הביטחונית בבעלות המדינה (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה)
ב. אף תשובה לא נכונה
ג. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכת
ד. התפתחותה של תעשייה טכנולוגית אזרחית במדינת ישראל בתקופה הנדונה וחדירתן של חברות זרות בעלות אוריינטציה טכנולוגית לשוק הישראלי
הצג הסתר

(43) התשתית הטכנולוגית לתחילת היווצרותה של תעשיית ההייטק בשנות ה50 התהוותה על בסיס

א. אף תשובה לא נכונה
ב. כניסת חברות טכנולוגיה זרות לשוק הישראלי
ג. חדירתה של טכנולוגיה אזרחית לישראל דרך גלי העליה אליה
ד. התפתחותה של התעשייה הביטחונית בבעלות המדינה (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה) ופעילות המחקר האקדמי במכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטאות האחרות
הצג הסתר

(44) קרן הון סיכון תיתן עדיפות להשקעה במיזם

א. המורכב מיזמים שכבר התנסו בהקמת סטארט-אפים בעברם
ב. שרמת הסיכון בו גבוהה ופוטנציאל הרווח ממנו נמוך
ג. שרמת הסיכון בו נמוכה, גם אם פוטנציאל הרווח ממנו נמוך
ד. בו יוכלו לקבל נתח גדול במיוחד בבעלות תמורת סכום נתון
הצג הסתר

(45) לקרן הון סיכון תהיה בדרך כלל אסטרטגיית השקעה הכוללת התייחסות ל:

א. כל התשובות נכונות
ב. תחומי פעילות ספציפיים בהם תעדיף להשקיע
ג. בגרות הסטארט-אפים (=רמת הסיכון בהשקעה) בהם תעדיף להשקיע
ד. רמת מעורבותה בניהול השוטף ובפיתוח העסקי של חברות הפורטפוליו
הצג הסתר

(46) קרן הון סיכון תשקיע במיזם נתון פעם אחת בלבד

א. נכון, אם המיזם מוצלח ? סבב גיוס אחד ממילא יספיק לו
ב. לא בהכרח, במקרים רבים ייערכו מספר סבבי גיוס על פי אבני דרך
ג. נכון, אחרת לא יישאר לה כסף להשקעות בחברות נוספות
ד. לא נכון, קרן תתחייב תמיד להשקעות המשך, אחרת המיזם לא יתרומם
הצג הסתר

(47) השיקולים המרכזיים בהחלטת השקעה במיזם ע"י קרן הון סיכון הינם

א. פוטנציאל השוק של המוצר אותו מפתח המיזם ואיכות צוות ההקמה
ב. רמת הסיכון במיזם וזהות המשקיעים האחרים
ג. רמת התחכום הטכנולוגי של המיזם ומועד יציאת המוצר לשוק
ד. רמת הרווחיות החזויה בתכנית העסקית שמציגים היזמים
הצג הסתר

(48) יזמים של סטארט-אפ אופייני, במרבית המקרים, יהיו

א. אנשים בעלי ידע טכנולוגי רלוונטי לתחום ולעתים גם בעלי רקע ניהולי או שיווקי
ב. קבוצה הטרוגנית של מנהלים מכל הענפים: כספים, משאבי אנוש, שיווק וכו'
ג. אין חוקים: כל סטארט-אפ נראה שונה לחלוטין מבחינת ההרכב האנושי שלו
ד. אנשי פיננסים המזהים הזדמנות לרווח מהיר בהשקעה עצמית מינימאלית
הצג הסתר

(49) ככל שקרן הון סיכון תשקיע במיזם בשלב מאוחר יותר של חייו, סביר שתקבל

א. יכולת השפעה גדולה יותר על אסטרטגיית החברה, בגלל שיעור האחזקה הנמוך
ב. שיעור אחזקה נמוך יותר בו, תמורת סכום השקעה נתון
ג. שיעור אחזקה גבוה יותר בו, תמורת סכום השקעה נתון, בגלל הגידול בסיכון
ד. ייצוג גדול יותר בדירקטוריון החברה
הצג הסתר

(50) הנכסים הבולטים שמביאה קרן הון סיכון לסטארט-אפ, בנוסף לכסף, הינם

א. יכולת להחליף את הצוות הניהולי במהירות ובקלות ? בהיותם בעלי השליטה ומידע תחרותי מסווג ? על בסיס קשריהם עם קרנות אחרות
ב. כל התשובות נכונות
ג. היכרות עם השוק וקשרים עסקיים הפותחים דלתות אצל לקוחות בפוטנציה וניסיון ניהולי המסייע בגיבוש אסטרטגיה עסקית מנצחת
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(51) הנהלת קרן הון סיכון מתוגמלת בדרך כלל באמצעות

א. שכר רגיל ומניות בקרן עצמה
ב. שכר המתקבל הן מהקרן והן מחברות הפורטפוליו
ג. אחוזים ממכירות חברות הפורטפוליו
ד. שכר רגיל, אופציות למניות חברות הפורטפוליו ואחוז מרווחי הקרן
הצג הסתר

(52) בתעשיית ההייטק לרוב לא מתקיים המודל הקלאסי של שוק-מכתיב-צרכים כי

א. השוק מתקשה לחזות את צרכיו העתידיים ואלה נגזרים מהתקדמות הטכנולוגיה
ב. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
ג. הלקוחות משנים את טעמם באופן מהיר ובלתי צפוי
ד. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
הצג הסתר

(53) אופציה מהווה הטבה לעובד כיוון שהיא מאפשרת לו

א. לקנות את מניות החברה בכל כמות שיבחר
ב. ליהנות מההפרש בין מחיר מכירת מנייה למחיר הקנייה (שנקבע בעת הענקתה)
ג. לקנות את מניות החברה בכל מועד שיבחר
ד. למכור את המניות שברשותו במחיר שנקבע בעת הענקת האופציה
הצג הסתר

(54) אופציות המוענקות לעובד בחברה אחרי שהונפקה ניתנות למימוש מיידי

א. לא נכון, תמיד המימוש יהיה פרוס לאורך מס' שנים כדי לעודד נאמנות לחברה
ב. תלוי במקרה הספציפי ? זוהי החלטה של המעסיק
ג. אף תשובה אינה נכונה
ד. נכון, זהו בעצם תחליף לבונוס שנתי
הצג הסתר

(55) אופציות בחברות פרטיות ניתנות למימוש, לכל המוקדם, בעת ש:

א. החברה מונפקת לציבור או נמכרת למשקיע פרטי כלשהו
ב. מחיר המנייה בשוק עולה על מחיר מימוש האופציה
ג. בכל עת
ד. החברה נסגרת
הצג הסתר

(56) מקורם של נכסים ארגוניים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון הינו

א. אוסף כל המידע והמסמכים המתעדים את מוצרי הארגון, תכניות הייצור וכד'
ב. ההון האנושי, כלומר ? עובדי ומנהלי הארגון
ג. בניית מבנה פיננסי סולידי לעסק ע"י תמחור נכון, הצלחה במכירות וכו'
ד. מדיניות נכונה של ההנהלה בכל הקשור לשמירת מוטיבציה ותגמול עובדים
הצג הסתר

(57) עובד הייטק נהנה מחבילת העסקה ללא תחרות בשוק בכל היבט אפשרי

א. נכון, בגלל זה כולם רצים להייטק ויש יותר מהנדסים ממה שהתעשייה צריכה
ב. לא מדויק, התנאים מצוינים, אבל סביבת העבודה תובענית ואין בטחון תעסוקתי
ג. לא מדויק, השכר הממוצע סביר, אבל בבנקים מרוויחים בממוצע הרבה יותר
ד. לא נכון, אלו אגדות המטופחות ע"י העיתונות ללא כל תמיכה סטטיסטית
הצג הסתר

(58) כשמדובר על "אופציה" בהקשר של הטבה לעובד בחברת הייטק, הכוונה היא ל

א. זכות המוענקת למנהלי החברה לשנות כיוון עסקי ללא התערבות המשקיעים
ב. הענקת זכות לרכישת מניית החברה במחיר ובתנאים קבועים מראש
ג. מתן מענק כספי לעובד כדי שיוכל לרכוש את מניית החברה
ד. אופציה הניתנת לעובד לעזוב את החברה ולקבל פיצויים כאילו פוטר
הצג הסתר

(59) התפוקה לעובד בתעשיית ההייטק עולה על זו של העובד במסורתית כי

א. עלות העבודה בתעשייה המסורתית נמוכה משמעותית
ב. ההכנסות ממוצר הייטק תמיד גבוהות יותר ממוצרי התעשייה המסורתית
ג. הוצאות הייצור בתעשייה המסורתית גבוהות ומקשות על רווחיותה
ד. זוהי מהות ההייטק: יצירת ערך מוסף גדול יותר באמצעות חדשנות
הצג הסתר

(60) היכולת לוודא את התאמתו של מוצר חדשני במיוחד לצרכי השוק מוגבלת, שכן

א. המשוב המתקבל מכלי מדידה מסורתיים (סקרים וקבוצות מיקוד) מוגבל בערכו
ב. לקוחות אינם נוטים לשתף פעולה בתהליך האפיון
ג. היזמים אינם מכירים היטב את שוק המטרה
ד. בתהליך הפיתוח יש קשיים לא צפויים המחייבים שינויים תכופים בהגדרת המוצר
הצג הסתר

(61) בסביבה עסקית בה מחזור החיים של מוצרים הוא קצר, יש חשיבות גדולה ל

א. שימור נכסים ארגוניים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון נצבר
ב. תמחור מוצרים אגרסיבי, כדי להאריך את משך החיים שלהם ולהגדיל הכנסות
ג. שמירת רמת שכר נמוכה ככל שניתן כדי להגביל את הוצאות הארגון
ד. תכנון מוצרים בעלי מחזור חיים ארוך, כדי לקצץ בהוצאות הפיתוח
הצג הסתר

(62) הקושי בבניית אפיון מדויק למוצר חדשני המיועד לענות לצורך עתידי נובע מ

א. העדר היכרות מעמיקה של היזמים עם שוק המטרה
ב. אי נכונות של לקוחות לשתף פעולה בתהליך האפיון
ג. הקושי בקבלת משוב אמין מהשוק לגבי צרכים עתידיים (בניגוד לאלה העכשויים)
ד. עלויות הפיתוח הגבוהות ולוח הזמנים הארוך להשלמת הפיתוח
הצג הסתר

(63) בתבתעשיית ההייטק לרוב לא מתקיים המודל הקלאסי של שוק-מכתיב-צרכים כי:

א. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
ב. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
ג. השוק מתקשה לחזות את צרכיו העתידיים ואלה נגזרים מהתקדמות הטכנולוגיה
ד. הלקוחות משנים את טעמם באופן מהיר ובלתי צפוי
הצג הסתר

(64) כמות הסטארט-אפים הנפתחים בכל שנה מעידה על בטחון תעסוקתי סביר

א. לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף בכמות הסטארט-אפים הנסגרים בכל שנה וגם לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף גם בנתוני פיטורים מחברות שלא נסגרו
ב. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה
ג. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה וגם נכון, כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
ד. נכון, כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
הצג הסתר

(65) עבודה בשירות המדינה משתלמת פחות מעבודה בהייטק

א. נכון, ולכן כל עובד מדינה שמתקבל לחברת הייטק עובר אליה מיידית
ב. כל אחד והעדפותיו: המדינה מציעה בטחון תעסוקתי גבוה ועומס עבודה מתון
ג. נכון, אבל במונחי שכר לשעת עבודה, המדינה עדיין מציעה עסקה טובה יותר
ד. לא נכון, מנהל בכיר בשירות המדינה מרוויח לא פחות ממקבילו בהייטק
הצג הסתר

(66) סטארט-אפ צפוי לקושי בהחדרת מוצריו לשוק, גם אם איכות המוצר מעולה, בשל

א. איכות שירות לקויה
ב. מחירים בלתי סבירים
ג. העדר חדשנות
ד. חשש בקרב לקוחות מקניית פתרונות מחברה מתחילה העלולה להיסגר בכל יום
הצג הסתר

(67) קרן הון סיכון מפסיקה לפעול כאשר תקופת ההשקעה המוצהרת שלה מסתיימת:

א. נכון, אבל ביכולתה לשוב ולהשקיע בחברות הפורטפוליו שלה אם מוקמת קרן ממשיכה באותה הנהלה
ב. נכון, הקרן מתפרקת מיידית
ג. לא נכון, הקרן ממשיכה לתמוך בחברות הפורטפוליו הקיימות, אולם תימנע מהשקעות בחברות חדשות
ד. אף תשובה אינה נכונה
הצג הסתר

(68) מספר הפעמים בהן קרן הון סיכון תחליט על השקעה במיזם נתון

א. מוגבל לרוב לפעם-פעמיים לכל היותר: אחרת לא יישאר לה כסף להשקעות בחברות נוספות
ב. איננו קבוע: לרוב ייערכו מספר סבבי גיוס ובכל אחד הקרן תקבל החלטת השקעה בלתי תלויה
ג. לרוב מוגבל לפעם אחת: אם המיזם מוצלח ? סבב גיוס אחד ממילא יספיק לו
ד. אינו מוגבל: קרן תתחייב תמיד להשקעות המשך, אחרת המיזם לא יתרומם
הצג הסתר

(69) השוני המהותי בין הקמת סטארט-אפ להקמת מיזם עסקי אחרים הינו

א. העדר הצורך למכור החל מהיום הראשון
ב. השילוב המשולש של אתגר טכנולוגי מורכב, מאמץ הקמה רב-תחומי וצורך בגיוס כספים מאסיבי
ג. חיכוכים בין היזמים אודות כל אחד מהיבטי העסק: כספים, כוח אדם, ניהול וכו'
ד. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
הצג הסתר

(70) אם תקופת ההשקעה המוצהרת של הקרן מסתיימת, היא מפסיקה לפעול

א. נכון, אבל אם תוקם קרן ממשיכה - היא תשוב להשקיע בחברות הפורטפוליו
ב. אף תשובה אינה נכונה
ג. נכון, הקרן מתפרקת מיידית
ד. לא נכון, היא עוצרת השקעות חדשות, אבל ממשיכה לתמוך בחברות הפורטפוליו
הצג הסתר

(71) האתגרים הניהוליים הייחודיים למנהל בסביבת ההייטק הינם

א. האתגר הניהולי והטכנולוגי שבהקמת מיזם מאפס ותדמית הענף וחלומות ההתעשרות המהירה
ב. שימור עובדים החשופים לפיתוי מקצועי ופיננסי מתמיד מצד מעסיקים אחרים ןניהול מגוון רב של טיפוסים: מאנשים יצירתיים ומפונקים ועד "גיקים" מוזרים
ג. הצורך בעמידה ביעדים, לוחות זמנים ותקציב כפי שמוכתבים ע"י ההנהלה וציפיות המשקיעים להחזר מהיר על השקעתם
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(72) מדוע נמשכים רבים להקמת סטארט-אפ למרות הקשיים

א. כל התשובות נכונות
ב. אף תשובה לא נכונה
ג. האתגר הניהולי והטכנולוגי שבהקמת מיזם מאפס ותדמית הענף וחלומות ההתעשרות המהירה
ד. משום שבשנים הראשונות היזם אינו מצופה לייצר מכירות אלא רק ושהחיים הקלים בענף והפיתוי להיות מנהל בגיל צעיר
הצג הסתר

(73) זמני הפיתוח הארוכים של מוצרים עתירי טכנולוגיה מהווים בעיה כי

א. הסיכון לשינוי מהותי בשוק גדל: כניסת מתחרה, שינוי סדרי עדיפות לקוחות וכד'
ב. המתחרים עשויים להיות מהירים יותר ולהגיע לשוק לפנינו
ג. עלות הפיתוח עלולה להתייקר ואז מחירי המתחרים יהיו נמוכים משלנו
ד. ללקוחות אין סבלנות להמתין ליציאת המוצר לשוק
הצג הסתר

(74) בשלב הפיתוח של מוצר הייטק חדש, איזו אי-וודאות היא הפחות משמעותית

א. מידת העניין שהשוק יגלה במוצר
ב. הצלחת הפיתוח והיכולת לייצר את המוצר
ג. יכולתו של הסטארט-אפ להפוך לרווחי
ד. היכולת להמשיך ולהשיג מימון מספק להשלמת הפיתוח
הצג הסתר

(75) הדרך היעילה לשמר עובד בחברת הייטק היא לדאוג עבורו לשכר אטרקטיבי

א. לא נכון, שכר אינו מהווה גורם משמעותי כלל בתעשיית ההייטק
ב. נכון, בתנאי שגם יוכל לבחור רכב כרצונו
ג. נכון, בענף הזה כל מה שמעניין עובד זה מי משלם לו יותר
ד. לא נכון, עובד זקוק לתמהיל של שכר הוגן וסביבה מקצועית ואישית מאתגרות
הצג הסתר

(76) בהכנת תכנית עסקית למיזם חדש, האתגר של בניית תחזית ביקוש אמינה נובע מ:

א. העדר ידע לגבי קיומם ופעילותם של סטארט-אפים מתחרים בעלי מוצר דומה וקושי רב באומדן פוטנציאל השוק הכולל ובהערכת נתח השוק שיתפוס המיזם
ב. כל התשובות נכונות
ג. העדר וודאות לגבי המימון העתידי של המיזם והקושי בגיוס כוח אדם איכותי שיצליח לפתח מוצר העומד בדרישות השוק
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(77) בתחרות על לב הלקוח מול מתחרה ותיק וחזק בשוק, סטארט-אפ יתמודד לרוב עם

א. בעיות בזמני אספקה ובתנאי האחריות למוצר
ב. קושיות הנוגעות לאמינות המוצר המוצע על ידו
ג. ספקות הלקוח בנוגע ליציבותו הפיננסית וליכולת ההישרדות שלו בשוק
ד. אי הכרה ביתרונות הטכנולוגיים של הפתרון אותו הוא מציע
הצג הסתר

(78) בעת התקנת פתרון אצל הלקוח הראשון, חששו העיקרי של מנהל הפיתוח הוא

א. עלויות הפיתוח יצמחו בצורה דרמטית בגלל תקלות לא צפויות
ב. מהקושי לגייס אנשי פיתוח שמסוגלים לייצג את החברה בכבוד מול הלקוח
ג. כי הלקוח ייגלה במהרה שהמוצר לא עומד בהבטחות של מנהלי הסטארט-אפ
ד. מפני שעבוד משאבי הפיתוח לטובת הרצון לרצות את הלקוח הראשון בכל מחיר
הצג הסתר

(79) מנהלים בהייטק מתמודדים מול הקושי לשמר עובדים באמצעות

א. בניית מנגנוני קנס לעובדים העוזבים את החברה בטרם חלפה תקופה סבירה
ב. תגמול נאות ויצירת אווירה של אחדות מטרה, הישגיות ומצוינות מקצועית
ג. אין טעם להילחם בתופעת הנשירה ? צריך פשוט לגייס עובדים חליפיים כל הזמן
ד. העלאות שכר תכופות ופינוקם בהטבות
הצג הסתר

(80) הפער בין מס' המיזמים שנפתחים בשנה לבין מס' הנסגרים מעיד על מצב הענף

א. מצב הענף נגזר רק מכמות החברות הנסגרות, המהווה צילום מצב נוכחי
ב. נכון, אולם חובה להתבונן גם במספר המוחלט של חברות שנפתחות בשנה
ג. מצב הענף נגזר רק מכמות החברות הנפתחות, המצביעה על מגמה עתידית
ד. נכון, אם כמות הנפתחות גדולה משמעותית מכמות הנסגרות ? המצב מצוין
הצג הסתר

(81) סטארט-אפ המציע פתרון חדשני לבעיה ארוכת ימים עלול לחוות קשיי מכירה בשל

א. אי הבנת צרכי השוק
ב. אף תשובה אינה נכונה
ג. אי נכונות לקוח לשלם את המחיר הנדרש
ד. שמרנות לקוח בסיסית והצורך בהקניית הרגלי עבודה חדשים למשתמשים
הצג הסתר

(82) בשוק טכנולוגי ועתיר ידע בו מחזור החיים של מוצר קצר במיוחד, יש חשיבות גדולה ל

א. חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון נצבר - המהווים נכסים ארגוניים מרכזיים
ב. תכנון מוצרים בעלי מחזור חיים ארוך, כדי לקצץ בהוצאות הפיתוח
ג. שמירת רמת שכר נמוכה ככל שניתן כדי להגביל את הוצאות הארגון
ד. תמחור מוצרים אגרסיבי, כדי להאריך את משך החיים שלהם ולהגדיל הכנסות
הצג הסתר

(83) עלייה בכמות הסטארט-אפים הנפתחים בשנה נתונה מעידה על גידול בבטחון התעסוקתי

א. כל התשובות נכונות
ב. כל התשובות שגויות
ג. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה וגם כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
ד. לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף בכמות הסטארט-אפים הנסגרים בכל שנה ולא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף גם בנתוני פיטורים מחברות שלא נסגרו
הצג הסתר

(84) כאשר עובד מקבל אופציות של חברה פרטית, ביכולתו לממשן, לכל המוקדם, בעת ש

א. החברה נמכרת למשקיע פרטי כלשהו או מונפקת לציבור
ב. החברה נסגרת
ג. מחיר המנייה בשוק עולה על מחיר מימוש האופציה
ד. בכל עת
הצג הסתר

(85) המונח Seed Money בהקשר של מימון חברות סטארט-אפ מתייחס ל

א. התשלום שתקבל החברה עבור התקנת האב-טיפוס אצל לקוח ראשון
ב. הכנסותיה הראשונות של החברה ממכירות מוצר סדרתי
ג. המשכורת הראשונה שמושך היזם מהחברה לאחר שגייס כספים מקרן הון סיכון
ד. סבב הגיוס המוסדי הראשון של החברה, לאחר הוכחת ההיתכנות הטכנולוגית
הצג הסתר

(86) בעת גיוס כספי Seed לסטארט-אפ, היזמים בדרך כלל מדוללים בשיעור

א. לא משמעותי, כיוון שהיזמים מצויים בשלב הזה בעמדת מיקוח מצוינת
ב. משמעותי ביותר, כי רמת הסיכון בשלב הזה גבוהה מאד וקשה לגייס כסף
ג. לא משמעותי, כיוון שזהו רק סבב הגיוס החיצוני הראשון
ד. אף תשובה אינה נכונה
הצג הסתר

(87) אספקת תחזית מכירות רבעונית נדרשת כתנאי מוקדם להנפקת חברה בבורסה

א. לא מדויק, התחזית נדרשת בחוק, אבל רק לאחר שהחברה כבר הונפקה
ב. נכון, זוהי חלק מדרישת החוק לגבי שקיפות בהתנהלות חברות ציבוריות
ג. לא נכון, זהו מידע שרצוי שיינתן כדי לסייע להצלחת ההנפקה אך אינו חובה
ד. לא נכון, זה מידע שלא רק שאינו נדרש, אלא אף אחד לא יאמין בו אם יינתן
הצג הסתר

(88) בין גורמי הסיכון הבולטים של סטארט-אפ אופייני ניתן למנות

א. אף תשובה אינה נכונה
ב. אי יכולת לגייס הנהלה מקצועית בשלב ההקמה וסכסוכים פנימיים בין היזמים לבין עצמם
ג. אי ודאות לגבי היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיות ואי ודאות לגבי הצלחת הפיתוח והיכולת לייצר את המוצר
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(89) ממועד הקמת סטארט-אפ ועד להשלמת אבטיפוס של מוצר סביר שיעברו

א. 3-6 חודשים ? זהו רק שלב אחד בתהליך הפיתוח
ב. בין חודש ל-6 שנים ? אין שום דרך לקבוע בלי להבין באיזה מוצר מדובר
ג. 3-6 שנים ? זהו השלב המורכב ביותר בכל מיזם
ד. לפחות 12 חודש ולעתים הרבה יותר - בשלב זה אי הוודאות הטכנולוגית גבוהה
הצג הסתר

(90) משקיע פיננסי הינו כזה השואף ליצירת

א. רווח ארוך טווח ממכירת חברה שקנה, באמצעות התערבות שוטפת בניהולה
ב. סינרגיה טכנולוגית בין חברה שקנה לבין אחרות המצויות בתיק ההשקעות שלו
ג. רווח מהיר ממכירת חברה שקנה, תוך מעורבות מזערית בהתנהלותה השוטפת
ד. רווח מקסימאלי מקניית חברות, ללא תלות ברמת הסיכון הנלווית לרכישתן
הצג הסתר

(91) חברה הנסחרת בבורסה האמריקאית נדרשת לדיווח פורמאלי לציבור אודות

א. סודותיה המסחריים והפטנטים אותם הגישה לרישום
ב. כל עסקה בה היא מעורבת, ללא קשר להיקפה ולמעורבים בה
ג. תוצאותיה העסקיות בכל רבעון, מבוקרות ומאושרות ע"י רואה חשבון מוסמך
ד. מחיר המנייה שלה בכל עת
הצג הסתר

(92) החוק דורש מכל חברה לקיים שיחות אנליסטים תקופתיות לעדכון על מצבה

א. נכון, זוהי חלק מדרישת החוק לגבי שקיפות בהתנהלות חברות ציבוריות
ב. לא נכון, זו אינה דרישה בחוק, אלא נוהג נפוץ שמשרת את האינטרסים ההדדיים
ג. לא מדויק, החוק דורש עדכון של האנליסטים אבל לא בהכרח בפורמט שיחה
ד. אף תשובה אינה נכונה
הצג הסתר

(93) שיטת הזרמת הכספים לסטארט-אפ ע"י המשקיעים מבוססת על

א. העברת כספים חודשית, אל מול רשימת צרכים המופקת ע"י היזמים
ב. העברת סכומי ביניים בנקודות זמן קבועות המוסכמות מראש עם המשקיעים
ג. העברת כספים מדורגת, הכפופה לעמידה באבני דרך מוסכמות מראש
ד. העברה חד פעמית בגובה סך ההשקעה המוסכמת ובמועד מוסכם מראש
הצג הסתר

(94) מקורות המימון האופייניים לסטארט-אפ בשלב ההקמה הינם

א. משקיע אסטרטגי
ב. קרן הון סיכון המתמחה בהשקעות בסבבי גיוס מתקדמים
ג. אשראי בנקאי
ד. מקורות עצמיים, משפחה או משקיעים פרטיים (Angels)
הצג הסתר

(95) מבנה הבעלות בחברת הייטק אופיינית הינו

א. דינמי - כפונקציה של כניסת משקיעים נוספים או חליפיים לאורך חייה
ב. יציב וקבוע בשלבים בהם היא עדיין סטארט-אפ, ואח"כ ? משתנה ללא הרף
ג. לחלוטין בלתי צפוי: כל חברה והסיפור הייחודי
ד. קבוע, פחות או יותר, בכל מהלך חייה מהקמה ועד הפיכה לחברה רווחית
הצג הסתר

(96) תביעה ייצוגית הינה תביעה של בעל מניות במטרה להשיג

א. אף תשובה לא נכונה
ב. הישג משפטי מול הנהלת החברה ממנו ייהנו גם בעלי מניות אחרים ורווח אישי גדול מזה שבו יזכו בעלי מניות אחרים, כיוון שנלחם גם את מלחמתם
ג. כל התשובות נכונות
ד. הדחה של כלל מנהלי החברה מתפקידם ויכולת להשתלט על החברה אותה תבע
הצג הסתר

(97) פרוטוקול ישיבות דירקטוריון של חברה ציבורית פתוח לעיון בעלי המניות

א. נכון, זהו חלק ממדיניות השקיפות הנדרשת מחברה ציבורית על פי חוק
ב. לא נכון, דיוני הדירקטוריון עשויים לכלול מידע מסחרי רגיש ולכן הם חסויים
ג. מרבית החברות פותחות את הפרוטוקולים כולם, למרות שזהו נוהג ולא חובה
ד. לא מדויק, הפרוטוקול זמין לעיון אולם רק בעת אסיפת בעלי המניות השנתית
הצג הסתר

(98) חברה בורסאית חייבת בדיווח על מינויים של נושאי משרה כהגדרתם בחוק

א. נכון, אבל זוהי דרישה שאף אחד לא עומד בה ועם הזמן היא לא נאכפת
ב. לא מדויק, נדרש דיווח רק אודות שינוי בתפקיד מנכ"ל או יו"ר דירקטוריון
ג. נכון, קיים אפילו נוהל מפורט המחייב הודעה רשמית לבורסה על כל מינוי שכזה
ד. לא נכון, דיווחים הנוגעים לנושאי משרה מומלצים, אך אינם חובה
הצג הסתר

(99) משלב השלמת המוצר המוגמר, עיקר המאמץ בסטארט-אפ ממוקד ב

א. שיווק ומכירות ? במטרה להגיע לרווחיות, במקביל לפיתוח דור המשך למוצר
ב. צמצום הוצאות והתייעלות, כולל פיטורים במידת הצורך
ג. מיסוד המבנה הארגוני וגיבוש נהלי עבודה
ד. גיוס אנשי פיתוח ? לבניית מוצר מודרני, יעיל וזול יותר
הצג הסתר

(100) כאשר סטארט-אפ נמכר כולו למשקיע פיננסי או אסטרטגי

א. חלקם של היזמים נשאר, אולם הקרנות מאבדות את חלקן
ב. קרנות הון הסיכון שהחזיקו בו מאבדות את הבעלות ומפסיקות את מעורבותן בו
ג. חלקן של הקרנות נשאר, אולם היזמים מאבדים את חלקם
ד. כל המשקיעים הקיימים מדוללים, אולם נותרים עם אחזקה מסוימת בו
הצג הסתר

(101) הפעילות הראשונית בה יתמקד סטארט-אפ אופייני עם הקמתו תהייה

א. פיתוח ובניית אבטיפוס למוצר
ב. בדיקת התכנות טכנולוגית של הרעיון על בסיסו הוא קם
ג. פתיחת משרדים
ד. גיוס הנהלה וקביעת תנאי העסקתם
הצג הסתר

(102) מיזם שמכירותיו צומחות במהירות עלול להזדקק למימון נוסף גם כשהוא רווחי

א. לא נכון, רווחיות בסביבת צמיחה במכירות יכולה רק להשתפר מרבעון לרבעון
ב. לא נכון, אם המיזם רווחי הוא יכול לכסות את כל צרכיו הפיננסיים
ג. נכון, רווחיות אינה מבטיחה יכולת מימון של נפחי פעילות הגדלים בתלילות
ד. אף תשובה אינה נכונה
הצג הסתר

(103) עם גיוסם של עוד ועוד כספים במהלך חיי סטארט-אפ, חלקם של היזמים

א. ירד, בדרך כלל, עד לסדרי גודל של 15-25%
ב. עלול לרדת לאפס, אם לא ימשיכו להשקיע מכספם הפרטי במיזם
ג. יישאר סביב ה-50% כמעט בכל מצב, כי אחרת יאבדו שליטה ביציר כפיהם
ד. יעלה, בדרך כלל, עד לסדרי גודל של 15-25%
הצג הסתר

(104) העיסוק בהשגת מימון לסטארט-אפ גוזל מהיזמים

א. חלק ניכר מזמנם, גם על חשבון הניהול השוטף, אך הוא בלתי נמנע
ב. חלק ניכר מזמנם, אולם רק לקראת מועדי הגיוס שנקבעו מראש
ג. חלק לא משמעותי מזמנם, שכן הקרנות מבטיחות מימון ועומדות במילתן
ד. חלק זניח מזמנם ? הם עסוקים ממילא בעיקר בפיתוח ובניהול שוטף
הצג הסתר

(105) סטארט אופייני עובר טלטלות לאורך כל חייו בהיבטים של

א. עזיבת משקיעים
ב. נסיבות השוק והתפתחות התחרות וזמינות כסף למימון פעילותו וקשיים טכנולוגיים בפיתוח
ג. חילופי הנהלה תכופים
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(106) כשמשקיע אסטרטגי רוכש בעלות מלאה על סטארט-אפ, סביר שבטווח הארוך

א. יימחק את קו המוצרים שפיתח הסטארט-אפ ויורה לו לפתח מוצרים לצרכיו
ב. ייפטר את ההנהלה הקיימת ויימנה אנשים מטעמו במקומם
ג. יתחיל להתוות לסטארט-אפ כיווני פעולה התואמים לאסטרטגיה הכוללת שלו
ד. ייתן לסטארט-אפ להמשיך ולפעול באופן עצמאי ללא התערבות
הצג הסתר

(107) סטארט-אפ אופייני עלול שלא למכור תקופה ממושכת ממועד הקמתו בגלל

א. הצורך בתהליך פיתוח ארוך ומורכב שרק בסופו יעמוד לרשותו מוצר בר-מכירה
ב. העדר יכולת לממן את פעילות השיווק היקרה בשווקי מטרה רחוקים פיזית
ג. התמקדות היזמים בפיתוח, במקום בשיווק ומכירה מהיום הראשון
ד. רשלנות משקיעים בהכוונת הסטארט-אפ: משקיע זהיר היה מונע זאת
הצג הסתר

(108) פער הזמנים בין הקמת סטארט-אפ ליצירת הכנסות משמעותיות ממנו

א. חייב להיות ארוך מ-24 חודש כדי להצדיק את המימון שהיזם מבקש
ב. סביר שיהיה מאד קצר ? לא יותר מ-12 חודש
ג. חייב להיות קצר מ-12 חודש כדי שהמימון החיצוני יספיק
ד. יכול להימשך 3-6 שנים, ונושא עימו סיכון משמעותי לכישלון
הצג הסתר

(109) משקיע אסטרטגי הרוכש סטארט-אפ כדי להרחיב קו מוצרים קיים שלו ישאף

א. למחוק את קו מוצרי הסטארט-אפ כדי שלא יתחרו במוצריו המקוריים
ב. לשלב את הסטארט-אפ במבנה הארגוני הכולל שלו, גם במחיר פרישת מנהלים
ג. לשמר את המבנה הארגוני העצמאי של הסטארט-אפ לאורך שנים
ד. ליצור תחרות פנימית בין מוצרי הסטארט-אפ לבין מוצריו המקוריים
הצג הסתר

(110) מינוי בעל תפקיד המכונה "נושא משרה" בחברה ציבורית מחייב

א. אישור דירקטוריון בלבד, למעט מינוי מנכ"ל - המחייב גם אישור אסיפה כללית
ב. הודעה רשמית לבורסה על פי נוהל פורמאלי המוגדר בתקנות הרשות לני"ע
ג. אישור דירקטוריון בלבד: אין צורך לדווח על כך
ד. אישור דירקטוריון ואסיפה כללית, וקיים גם נוהג לא מחייב של הודעה לבורסה
הצג הסתר

(111) יזמים לרוב ידוללו, בעת גיוס כספי Seed לסטארט-אפ

א. בצורה משמעותית, כי אי הוודאות בשלב זה גדולה, וגיוס כסף בסיכון גבוה משמעו דילול גבוה
ב. אי אפשר לדעת: לעתים הדילול בשלב זה הוא גבוה, ולעתים - נמוך
ג. בצורה קלה בלבד, כיוון שהיזמים מצויים בשלב הזה בעמדת מיקוח מצוינת
ד. בצורה קלה בלבד, כיוון שלרוב זהו רק סבב הגיוס החיצוני הראשון
הצג הסתר

(112) ברגע שהכנסת רגל לחברת הייטק ואתה מוכן לעבוד הרבה שעות ? אתה מסודר

א. לא נכון, כשיימצא עובד זול ממך - סביר שתפוטר בלי קשר לרמתך המקצועית
ב. נכון, חברות הייטק מעריכות את המשקיענים כי קשה למצוא עובדים כאלה
ג. נכון, גם אם יפטרו אותך תמיד תמצא אלטרנטיבה בקלות
ד. לא נכון, המאמץ לרכישת ידע מקצועי הוא אינסופי, והסיכון לפיטורים קיים תמיד
הצג הסתר

(113) אילו מהטיעונים הבאים אינו מועלה ע"י המבקרים את שוק העבודה בענף ההייטק

א. התעסוקה בענף היא עסקת חבילה עם יתרונות וחסרונות ברורים
ב. השכר גבוה באופן שרק מחריף את הפערים החברתיים בישראל
ג. פרופיל העבודה מתאים רק לצעירים חסרי משפחה וללא מחויבויות
ד. הצמיחה בענף אינה מסייעת לשוק העבודה המסורתי שנותר מאחור
הצג הסתר

(114) בנוסף לענפים הנלווים ונותני השירותים לענף ההייטק, נהנים מפריחתו גם

א. אף אחד. המדינה לא באמת מרוויחה מהעניין, למעט המועסקים בענף עצמו
ב. מנגנון שירות המדינה, הנדרש לתת לענף ההייטק שירותים משופרים
ג. יצואנים אחרים המייצאים לחו"ל ורוכבים על יוקרתה של ישראל כמעצמת הייטק
ד. כלל המשק, בשל הצריכה המוגברת של מועסקי הענף, הנהנים מהכנסה גבוהה
הצג הסתר

(115) הגורמים המשפיעים לחיוב על שילוב החרדים במעגל התעסוקה בהייטק הם

א. הפער התרבותי-חברתי בינם לבין העולם החילוני ושליטתם הטובה בשפות והשכלתם הרלוונטית הרחבה
ב. כל התשובות נכונות
ג. תרבות והשכלה תורניים המעודדים חשיבה לוגית וערכי משמעת לימודית ולחץ כלכלי היוצר שינוי תרבותי במגזר לטובת השתלבות גוברת במעגל העבודה
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(116) יתרונם הגדול של מהנדסים ותיקים ומבוגרים בענף, שאינם בתפקידי ניהול, הוא:

א. שלעולם לא יחתרו תחת מנהליהם הצעירים ולא ינסו להוכיח את עליונותם
ב. משמעת עבודה, עקב החשש התמידי כי יפוטרו
ג. אין להם שום יתרון אמיתי, ענף ההייטק נועד רק לצעירים בגלל אופיו התזזיתי
ד. ניסיון רב, שיקול דעת, יציבות תעסוקתית, ציפיות ריאליות מעצמם ומהסביבה
הצג הסתר

(117) כיצד יכולה לפעול המדינה לעידוד השתלבות החרדים בתעשיית ההייטק

א. תמרוץ להקמת אזורי תעשייה בקרבת הקהילה ולהתאמתם לצרכיהם הייחודיים ובניית תשתיות לחיזוק השכלה: מכינות, תכניות הכשרה ייעודיות למגזר
ב. אף תשובה לא נכונה
ג. למדינה אין תפקיד בעניין ? הבעיה היא רק של המסרבים לצאת לעבוד
ד. תמרוץ הפרט ליציאה לעבודה באמצעות הטלת מיסוי עודף על מובטלים
הצג הסתר

(118) שיעור המהנדסים בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל נמוך, כיוון ש

א. כל התשובות נכונות
ב. זוהי בחירה אינדיבידואלית ולא ניתן לייחסה לגורמים חיצוניים וישנה אפליה מכוונת בקבלה ללימודי הנדסה
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. תשתית החינוך במגזר הערבי חלשה יותר ומתקשה להכינם כראוי ללימודי הנדסה והקושי המתמשך במציאת תעסוקה במקצוע גרם לשינוי בהעדפות ההשכלה במגזר
הצג הסתר

(119) החסמים להשתלבות החרדים בצורה מקיפה יותר בתעסוקה בענף ההייטק הם:

א. אין חסמים אמיתיים, זהו רק מחסום פסיכולוגי של שני הצדדים שיש לשבור אותו
ב. אך ורק נכונותם להתחיל לעבוד: יש להם את כל מה שצריך כדי להתחיל
ג. העדר תמריץ כלכלי ועניין מקצועי
ד. השכלה או הכשרה, נכונותם להיכנס למעגל העבודה, יצירת תנאי סביבה מתאימים
הצג הסתר

(120) המנגנונים הממשלתיים לעידוד תעסוקת אקדמאים ערבים בענף ההייטק כוללים

א. אין, ולא צריכים להיות חוקים המתערבים בשוק הפרטי. זה לא תפקידה של המדינה
ב. חוק אפליה מתקנת בחברות פרטיות, המחייב מכסות העסקה לפי מגזר
ג. תוכנית תמריצים למרכזי מו"פ בפריפריה שיעסיקו לפחות 20% אקדמאים ערבים
ד. סבסוד שכרם של מהנדסים ערבים, ללא קשר לשיעורם בכלל עובדי חברה
הצג הסתר

(121) תוצרי הפעילות הפילנתרופית שמקורה בענף ההייטק כוללים

א. אף תשובה לא נכונה
ב. תרומות של יחידים ודחיפה משמעותית של עמותות ומעורבות תאגידית גוברת בפעילות חברתית ובקידום אוכלוסיות מוחלשות
ג. תרומות בלבד
ד. השפעה על מהלכים פוליטיים באמצעות הזרמת הון למועמדים לבחירות וקידום אינטרסים של הענף באמצעות חקיקה ומו"מ עם מקבלי ההחלטות
הצג הסתר

(122) השתתפות המגזר החרדי בתעסוקה בענף ההייטק היא

א. נמוכה, מצויה במגמת עלייה, והפוטנציאל רחוק ממיצוי אם תימצא הדרך להכשרתם
ב. בשיעור גבוה יותר משיעורי ההעסקה שלהם בכלל שוק העבודה
ג. נמוכה ובצדק: אין, וגם לא יהיה לחרדים מה להציע לענף
ד. יציבה, ללא שיפור נראה לעין
הצג הסתר

(123) התועלת העיקרית מזליגת מהנדסים ומנהלים מההייטק לכלל התעשייה נובעת מ:

א. חסכון למדינה של תשלום דמי אבטלה לעובדים יקרים במיוחד
ב. הנחלת ערכים כמו ניהול גלובאלי, תחרותיות אינטנסיבית וחדשנות בכלל המשק
ג. מציאת תעסוקה אלטרנטיבית למהנדסים ומנהלים שנפלטו מהענף
ד. ההבנה המתפשטת שיש במדינה עוד ענפים חוץ מהייטק שצריך לדאוג גם להם
הצג הסתר

(124) החסרונות העיקריים בעבודה בהייטק הינם

א. אין בענף חסרונות משמעותיים ? משרה בהייטק היא אידיאלית לכל עובד
ב. מערכות יחסים פנים-ארגוניות גרועות כתוצאה מהמתח התמידי
ג. שכר לא הולם את המאמץ, אווירה תחרותית ומלחמה על כל תפקיד
ד. עבודה תובענית ולחוצה, היקף שעות גדול, העדר בטחון תעסוקתי
הצג הסתר

(125) הענפים הנלווים ונותני השירותים לענף ההייטק אשר נהנים מפריחתו כוללים

א. שירותי מחשוב, ליסינג, הסעדה, תיירות, תחזוקה, אבטחה, ניקיון, מפעלי ייצור, קבלני משנה, מרכזי הכשרה מקצועית לעובדים
ב. אף אחד מהם
ג. אין ענפים נלווים שנותנים שירות לענף ההיטק
ד. יבואנים וסוכנים של ציוד ומכשירים המתחרים במוצרי ענף ההייטק וכל ענף התרופות והכימיה
הצג הסתר

(126) הגלובליזציה גם מקדמת את ההייטק המקומי וגם מאתגרת אותו כי באמצעותה

א. מוצר איכותי מגיע לכל קצוות תבל, אבל פיתוחו ויצורו יכולים לעבור מחר לכל מקום
ב. מהנדסים טובים עוזבים את ישראל בגלל העדר אתגר מקצועי משמעותי בארץ
ג. התחרות נהיית יותר ויותר אגרסיבית ועלויות הייצור עולות
ד. מחירי הייצור יורדים וכך גם רווחיות החברות
הצג הסתר

(127) התאגדות עובדי הייטק באיגוד מקצועי עלולה לפגום בכושר התחרות של החברה

א. לא נכון, עובדים מאוגדים הם עובדים זולים יותר ופרודוקטיביים יותר
ב. נכון, במתכונת של חוזה אישי יש למעסיק גמישות רבה בהתאמת ההוצאות להכנסות
ג. לא נכון, היא משרתת גם את המעסיק וגם את העובדים
ד. ייתכן, אבל הביטחון התעסוקתי של העובד חשוב יותר מהצלחת החברה
הצג הסתר

(128) ענף ההייטק מעסיק אחוז נמוך מכוח העבודה בישראל ולכן השפעתו הכלכלית שולית

א. נכון, גם אם הענף לא היה קיים היו מקורות פרנסה אחרים לכולם
ב. לא נכון, הענף גם מייצר מקומות תעסוקה ישירים וגם מפרנס תעשיות נלוות רבות
ג. לא נכון, הענף עצמו מעסיק כ-20% משוק העבודה בישראל
ד. נכון, אמנם מועסקים בענף יחסית הרבה עובדים, אבל השפעתו מעבר אליהם זניחה
הצג הסתר

(129) התאגדותם של עובדי ההייטק באיגוד מקצועי עשויה (או עלולה) ליצור בענף

א. תמהיל שונה של תנאי העסקה מול בטחון תעסוקתי, עם פגיעה אפשרית בתחרותיות
ב. שיפור בתחרותיות של הענף, ושיפור הביטחון התעסוקתי לעובד
ג. מערכת לחצים על העובדים וגלי פיטורים המוניים
ד. שיפור הביטחון התעסוקתי לעובד, ללא פגיעה במעביד
הצג הסתר

(130) מהנדסי הייטק מבוגרים יחסית שאינם בתפקידי ניהול מתקשים במציאת עבודה כי

א. הענף צעיר ועדיין לא הפנים את היתרונות שבהעסקת מהנדסים מנוסים ובוגרים
ב. מתחיל להיווצר עודף שיטתי במהנדסים מנוסים בענף
ג. חלקם הגדול לא מפנים את ההכרח לעבור לתפקידי ניהול בגיל מבוגר
ד. ציפיות השכר שלהם מוגזמות יחסית ליכולותיהם
הצג הסתר

(131) המגמות המרכזיות בענף ההייטק שהביאו להיווצרות פעילות פילנתרופית הינן

א. אף תשובה אינה נכונה
ב. ההצלחה בחדירה לשוק ההון האמריקאי
ג. התעשרות בכירים בענף ויצירת מעמד בינוני-גבוה רחב היקף בקרב מועסקי הענף והיווצרות תאגידי הייטק מקומיים בעלי יכולת כלכלית משמעותית גם ברמת המאקרו
ד. התרחבות מכירות הענף למדינות הסובלות מעוני (כדוגמת הודו ואפריקה)
הצג הסתר

(132) החסמים להשתלבות המגזר הערבי בצורה מקיפה בתעסוקה בענף ההייטק הם

א. כל התשובות נכונות
ב. אף תשובה לא נכונה
ג. מי שמתאים מתקבל, ומי שלא מתקבל ? כנראה שאינו מתאים ואי-נכונותם של המעסיקים להנהגת אפליה מתקנת ככלי לסיוע למגזר חלש יותר
ד. מעגל קסמים של העדר אמונה בסיכויי קבלה לעבודה ופנייה לאפיקי תעסוקה אחרים ופסיכולוגיים ותרבותיים: הסתייגות וחששות של מעסיקים שאינם בהכרח רציונאליים
הצג הסתר

(133) יוזמות פרטיות המעודדות תעסוקת אקדמאים ערבים בענף ההייטק כוללות

א. סטארט-אפים הנוקטים במדיניות מוצהרת של אפליה מתקנת וקרנות הון סיכון המשקיעות אך ורק במיזמים של יזמים ערבים
ב. אין דבר כזה יוזמות פרטיות שמעודדות זאת
ג. מרכזי הכשרה והשמה פרטיים המקדמים ומקשרים בין אקדמאים ערבים לתעשייה וחברות בבעלות משותפת של יזמים יהודים וערבים למתן שירותי פיתוח ומיקור חוץ
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(134) תנאי ההעסקה בענף ההייטק מציעים חבילה שעיקרה

א. קשה להתקבל, קל להישאר
ב. עסקה נחותה בכל היבט אפשרי יחסית למשרה ממשלתית
ג. עבודה קשה, שכר מצוין, בטחון תעסוקתי נמוך, לחץ וציפיות גבוהים
ד. עסקה נחותה בכל היבט אפשרי יחסית למשרה ממשלתית
הצג הסתר

(135) הנזקים למדינה מאי השתלבות המגזר הערבי בענף ההייטק כוללים, בין היתר

א. אין נזקים למדינה זה קשור למגזר הפרטי
ב. אובדן פוטנציאל צמיחה כתוצאה מאי שילובו של כוח עבודה זמין ומיומן ואובדן ההזדמנות לשיפור הלכידות החברתית במדינה ולסגירת פערים כלכליים
ג. כל התשובות נכונות
ד. אפשרות להורדת עלויות ולהעלאת רמת המהנדס הממוצע ומעבר לעניין התדמיתי של אפליה לכאורה
הצג הסתר

(136) מהמהו השלב בו עובד נוטה לשכוח כי עבודה בהייטק היא עסקת חבילה עם חסרונות

א. כאשר קידומו נעצר בגלל ביצועים בינוניים
ב. ההפרש בין הציפיות לאכזבות
ג. כשמוצגת בפניו חבילת השכר המפתה וכשהוא מפוטר בזמן קיצוצים, ונזכר להתלונן על העדר הביטחון התעסוקתי
ד. כאשר הוא חווה בתדירות יומית את העבודה הקשה והסביבה התובענית
הצג הסתר

(137) בפני איזו דילמת ניהול משאבים תעמוד מדינה בבואה לתמוך בפרויקטי מו"פ?

א. מיהם הסטארט-אפים הטובים ביותר להשקעה
ב. בהינתן תקציב מוגבל, האם עדיף לתמוך במעט פרויקטים גדולים או הרבה קטנים
ג. האם כדאי להשקיע יותר או פחות בתחום ההייטק
ד. כיצד לוודא שהכסף הרב שמושקע בתמיכה אינו מנוצל לרעה ע"י התעשייה
הצג הסתר

(138) ההטבה בחוק המו"פ לפרויקטים שאושרו תהיה בדרך כלל בצורה של

א. זכות למכור למדינה את הפרויקט, במידה ויצליח
ב. פטור ממס הכנסה לעובדים בגובה 20-50% מחבות המס שלהם
ג. תמלוגים למדינה בגובה 3-5%
ד. מימון 20-50% מעלות הפרויקט , או 60-70% למצויים באזורי עדיפות לאו
הצג הסתר

(139) בבחינת קבלת מעמד "מפעל מאושר" ייבדקו, בין היתר

א. נכונות הבעלים להשקיע מכספם במיזמים בפריפריה מעבר למפעל הספציפי ומחירי המכירה של תוצרי המפעל ונכונות הבעלים להשקיע מכספם במיזמים בפריפריה מעבר למפעל הספציפי
ב. כל התשובות נכונות
ג. עד כמה המפעל והעובדים בו מאושרים ושבעי רצון מהתנאים ומהשכר
ד. כדאיות למשק הלאומי, יכולת תחרות תוצרי המפעל בשווקים בינלאומיים ושימוש בטכנולוגיות חדשניות, יצירת מקומות תעסוקה בפריפריה, ערך מוסף גבוה
הצג הסתר

(140) הגורם הראשי המגבש קריטריונים ומאשר מתן הטבות ותמריצים למיזמי הייטק הוא

א. משרד האוצר, באמצעות החשב הכללי
ב. משרד לתכנון כלכלי, באמצעות רשות הקרנות הממשלתיות
ג. משרד התמ"ת, באמצעות גופי המדען הראשי הפועלים תחתיו
ד. משרד ראש הממשלה, באמצעות נציגים מטעמו בוועדת ההשקעות הארצית
הצג הסתר

(141) הקרטריון הראשון לאישור בקשת מענק על פי חוק המו"פ הינו

א. בדיקה האם לתכנית קיים סיכוי סביר ליצירת מוצר המקדם את מטרות החוק
ב. רמת המורכבות הטכנולוגית של פעילות המו"פ
ג. רמת הסיכון העסקי בשוקי המטרה
ד. אין קריטריון אחד: הכל נתון לשיקול הדעת של צוות המדען הראשי
הצג הסתר

(142) כיצד מנסה הממשלה לוודא שהכספים שהיא מקצה למימון מו"פ אינם מתבזבזים?

א. באמצעות מערכת דיווח תקופתית ומפורטת שכל יזם נדרש לפעול על פיה
ב. ע"י השקעה משותפת בפרויקטים עם המגזר הפרטי, תוך הימנעות ממעורבות בניהול
ג. ע"י הקפדה להשקיע אך ורק בפרויקטים המנוהלים על ידה בלבד
ד. באמצעות פיקוח הדוק ביותר על השימוש בכספיה לאחר שחילקה אותם
הצג הסתר

(143) המענק בתכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed יוקדש לרוב ל:

א. ליצור תנופה ראשונית למשקיעים מבחוץ להשקיע במיזם
ב. פגישות ראשונות עם לקוחות לבדיקת מידת העניין שלהם במוצר ומימון שכר היזמים ושכירת משרדים
ג. בניית אב-טיפוס, ביצוע סקר שוק והכנת תכנית עסקית והגשת בקשות לפטנט ומאמצי שיווק ראשוניים
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(144) מדוע קובע חוק המו"פ התניות מיוחדות על הוצאת קניין רוחני מחוץ לישראל

א. כדי ברגע שהקניין הרוחני מוצא מהארץ, אין שליטה איזה שימוש ייעשה בו
ב. כדי שמדענים ומהנדסים ישראלים לא יעזבו את הארץ
ג. כדי למנוע מחברות זרות לנצל את הידע וההשכלה בישראל לתועלתן
ד. כדי שהפוטנציאל למנף את תוצרי המו"פ ליצירת מקומות תעסוקה מקומיים לא יאבד
הצג הסתר

(145) מטרת תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed הינה

א. קידום המיזם הטכנולוגי לשלב בו יוכל לגייס הון פרטי להמשך פיתוח ומסחור
ב. קידום הקמת מפעלי ייצור בפריפריה
ג. סינון רעיונות בשלב מקדמי ואיתור המיזמים בעלי מירה הסיכויים להצליח
ד. מציאת מקור תעסוקה למדענים עולים שאינם מוצאים עבודה בתחום התמחותם
הצג הסתר

(146) קרן דו לאומית מחייבת חברות המקבלות מימון ממנה ל

א. החזר בצורת תמלוגים ממכירות המוצר, ללא מגבלות מקום ייצור או קניין רוחני
ב. עמידה ביעדי מכירות כפי שהתחייבה החברה בעת קבלת המימון
ג. אין שום התחייבות: מהרגע שהתקבל הכסף החברה רשאית לעשות בו כרצונה
ד. החזר המימון תוך 3 שנים מקבלתו, בצירוף ריבית השוק
הצג הסתר

(147) תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed מציעה

א. מימון עד 85% מתכנית עסקית של מיזם בהקמה עד תקרה של 200,000 ?
ב. פטור ממסים על רווחים ממכירות בשנתיים הראשונות להקמת המיזם
ג. סיוע בהקמה, ניהול ופיתוח העסק בשנתיים הראשונות להקמתו
ד. מערכת קישורים בין מיזמים למשקיעים לצורך מציאת מימון למיזם בהקמה
הצג הסתר

(148) תוכנית "הזנק" של משרד התמ"ת לסטארט-אפים בהקמה מציעה

א. רכישת בעלות מלאה ע"י המדינה לסטארט-אפ המתקשה להשיג מימון חיצוני והחזרת השקעה למשקיע החיצוני אם תוך שנתיים הסטארט-אפ לא מתרומם
ב. השקעת מדינה בגובה זהה להשקעת משקיע חיצוני לפי התכנית העסקית לשנתיים ואופציה קצובה למשקיע החיצוני לקנות את חלק המדינה במחיר השקעתה + ריבית
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. בדיוק כמו שמציעה תוכנית תנופה אך למשתמש המתקדם יותר
הצג הסתר

(149) על מנת לזכות בהטבות שמעניק חוק המו"פ, מה לא נדרש מהיזמים

א. התחייבות לייצור עתידי בארץ (למעט חריגים)
ב. פרטים על ההשקעה ומקורות המימון, ידע קיים בנושאי המו"פ הרלוונטיים
ג. החזר כספי המענק על פני 5 שנים, בתסריט של הצלחה בלבד
ד. תיאור חדשנות המוצר שיפותח וסקירה בדבר היכולת לשווק את המוצר
הצג הסתר

(150) המטרות המוצהרות של חוק המו"פ, כוללות, בין היתר

א. צמצום הצורך בשימוש בכוח אדם בפעילות מו"פ ומעבר לאוטומציה מלאה והגדלת הרווחיות ליזמים הפעילים במו"פ והקטנת עלויותיהם
ב. יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי והגדלת התועלת הכלכלית למשק, מעבר לזו הצומחת למעורבים ישירות במו"פ
ג. כל התשובות נכונות
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(151) כשכשאומרים: ההשקעה הלאומית היחסית במו"פ בישראל היא הגבוהה בעולם, הכוונה

א. שחברות מקצות למו"פ בארץ יותר מאשר בכל מדינה בעולם בסכומים מוחלטים
ב. שהמדינה מסבסדת פעילות מו"פ בהיקף שאף חברה פרטית בעולם לא מתחרה בו
ג. שהמדינה מקצה למו"פ בסכומים מוחלטים יותר כסף מכל מדינה בעולם
ד. שבתקציב המדינה מוקצה למימון פעילות מו"פ אחוז מהתמ"ג שהינו הגבוה בעולם
הצג הסתר

(152) השיקולים לאורם מחליטה מדינה על הקצאת משאבי התמיכה שלה במו"פ כוללים

א. כל התשובות נכונות
ב. יצירת חסכון מקסימאלי בעלויות עובדים
ג. יצירת שליטה בכיווני ההתפתחות של התעשייה
ד. ייצור מקסימום מקומות תעסוקה באזורים ובשכבות אוכלוסייה הזקוקים לכך ואיתור הפעילות שעשויה לייצר יתרון תחרותי וכלכלי בר קיימא בשוק העולמי
הצג הסתר

(153) סוגי התמריצים באמצעותם מקדמת המדינה פעילות מו"פ הינם

א. תשלום שכר עובדים והקצאת מקומות פיזיים השייכים למדינה לטובת סטארט-אפים
ב. מענקים באמצעות מימון משותף עם המגזר הפרטי והקלות או פטורים ממיסים
ג. הקמת מפעלים על חשבון המדינה
ד. ניהול חברות בסיוע פקידים ממשלתיים
הצג הסתר

(154) תכנית "תנופה לשדרוג תעשייה מסורתית" מיועדת לקדם

א. התייעלות במפעלי תעשייה מסורתית באופן שיקטין את הצורך בכוח אדם
ב. העלאת שכר לעובדי מפעלי תעשייה מסורתית באמצעות שדרוג המיכון במפעלים
ג. הרחבת קיבולת ייצור במפעלי תעשייה מסורתית
ד. חדשנות במפעלי התעשייה המסורתית והמעורבת באמצעות הטמעת פעילות מו"פ
הצג הסתר

(155) חוק המו"פ אוסר על הוצאת קניין רוחני ממדינת ישראל

א. נכון, אם הוא מוצא לחו"ל מדינת ישראל לא מרוויחה מהמו"פ בו היא השקיעה
ב. השאלה לא רלוונטית - ממילא אין אפשרות לפקח על הוצאתו מהארץ
ג. לא נכון, פעם היו הגבלות על הוצאתו והם הוסרו כדי להקל על הענף
ד. לא מדויק, בתנאים מסוימים ניתן להוציאו, בכפוף להסדר תמלוגים בגינו
הצג הסתר

(156) תוכנית החממות מציעה ליזמים

א. מקום, מימון, הנחיה מקצועית וסיוע להפיכת רעיון למוצר עם יתרון בשוק הבינ"ל
ב. ניהול בידי המדינה והותרת הטיפול בפיתוח בידי היזם
ג. ניהול בידי היזם והותרת הטיפול בפיתוח ביד המדינה
ד. מימון בלבד ? כל השאר מטופל ע"י היזמים
הצג הסתר

(157) קריטריונים לקבלת תמיכה מקרן דו-לאומית כוללים, בין היתר

א. נכונות למכור את הסטארט-אפ עם השלמת הפיתוח לחברה שבקצה הרחוק
ב. מכירות מוכחות במדינה השנייה על בסיס מוצרים קודמים
ג. שת"פ עם חברה בקצה הרחוק ויכולת מימון עצמאית של לפחות 50% מהפרויקט
ד. נכונות לייצר את מוצרי הסטארט-אפ במדינה השנייה
הצג הסתר

(158) מנגנון "מפעל מאושר" מיועד לעודד

א. הפיכת בעלי המפעל ועובדיו לשבעי רצון
ב. הרחבת מפעלים במרכז הארץ, התומכים בתעשיית ההייטק
ג. הקמת מפעלי ייצור בפריפריה שתוצרתם מיועדת לייצוא
ד. הקמת סטארט-אפים מבוססי מימון מדינה
הצג הסתר

(159) קרן דו-לאומית הינה מנגנון לתמיכה בפרויקטים של

א. ייצור במדינה אחת ופיתוח במדינה שנייה ? על פי המדינות מקימות הקרן
ב. חברות ישראליות המעוניינות לייצא למדינה החברה השנייה, אך לא להיפך
ג. שיתוף פעולה מבוסס מו"פ תעשייתי בין חברות משתי המדינות מקימות הקרן
ד. חברות סטארט-אפ מכל אחת מהמדינות החברות ? ובמימון משותף של שתיהן
הצג הסתר

(160) כאשר מדובר בהטבה במסלול מימון, נותן חוק המו"פ תמיד מענק חד פעמי

א. לא נכון, ההטבה תמיד תהיה בצורת הלוואה שניתנת מיידית על כל הסכום
ב. לא מדויק, לעתים ההטבה מאושרת רק כהלוואה, או בתשלום לפי אבני דרך
ג. נכון, או שמתקבל כל הסכום מיד, או שבכלל לא
ד. לא נכון, ההטבה היא בצורת תמלוגים שנתיים ממכירות המיזם
הצג הסתר

(161) תכנית "תנופה ירוקה" מיועדת למימון מיזמים בתחילת דרכם המבקשים לבצע

א. פרויקטי פיתוח משותף עם חברות רב לאומיות מתחום האנרגיה והמים
ב. EXIT מהיר על בסיס טכנולוגיה "ירוקה" שפיתוחה הושלם זה עתה
ג. בדיקת התכנות טכנולוגית וישימות עסקית של מוצרים בתחומי אנרגיה ומים
ד. סקרי שוק ובדיקה בקרב לקוחות פוטנציאליים באשר למוצרים "ירוקים"
הצג הסתר

(162) מהנדסי הייטק מבוגרים יחסית שאינם בתפקידי ניהול מתקשים

א. חלקם הגדול לא מפנים את ההכרח לעבור לתפקידי ניהול בגיל מבוגר
ב. ציפיות השכר שלהם מוגזמות יחסית ליכולותיהם
ג. תרבות ההייטק הישראלית טרם הפנימה את היתרונות שבהעסקת מהנדסים מנוסים ובוגרים
ד. מתחיל להיווצר עודף שיטתי במהנדסים מנוסים בענף
הצג הסתר

(163) שילוב טוב יותר של האוכלוסיה החרדית בתעסוקה בענף ההייטק

א. יתקיים מיתאם טוב יותר בין השכלתם לבין צרכי הענף ודרישותיו הייחודיות
ב. נכונותם להיכנס למעגל העבודה תעלה והמעסיקים ייצרו תנאי סביבה המותאמים טוב יותר לאורח חייהם
ג. המדינה תציע למבקשים להשתלב בענף תמריצים כלכליים ייחודיים
ד. יווצר להם תמריץ כלכלי להשתלב בענף
הצג הסתר

(164) חבילת ההטבות המוצעת במסגרת תוכנית החממות כוללת

א. הנחיה מקצועית, מימון כספי, משרדים וסיוע להפיכת רעיון למוצר עם יתרון בשוק הבינ"ל
ב. בעיקר מימון - כל השאר אינו משמעותי בעיני היזם הממוצע
ג. הוצאת ענייני האדמיניסטרציה והשיווק מידי היזם כדי לאפשר לו התמקדות בפיתוח בלבד
ד. ניהול בידי היזם והותרת הטיפול בפיתוח ביד המדינה
הצג הסתר

(165) חוק המו"פ מתנה אישור בקשת מענק בעמידה, בראש וראשונה, בקריטריון של

א. עמידה ברמת סיכון עסקי סביר - כפי שמוגדר בחוק
ב. קיום סיכוי סביר ליצירת מוצר אשר יקדם את מטרות החוק (למשל: יצירת מקומות עבודה בתעשייה, קליטת כוח אדם מדעי)
ג. אין קריטריון אחיד: בסוף הכל נתון לשיקול הדעת של צוות המדען הראשי
ד. רמת מורכבות טכנולוגית של פעילות המו"פ שאינה חורגת מהגדרות החוק
הצג הסתר

(166) התכלית לקיומה של קרן דו-לאומית הינה יצירת מנגנון

א. ליצירת שיתוף פעולה בין חברות בשתי המדינות מקימות הקרן, שיתבסס על מו"פ תעשייתי
ב. להקמה משותפת של חברות סטארט-אפ משתי מהמדינות החברות ? ובמימון משותף של שתיהן
ג. חלוקת תפקידים על פי החוזק היחסי של כל מדינה: למשל ייצור במדינה אחת ופיתוח במדינה שנייה
ד. תמיכה בחברות ישראליות המעוניינות לייצא למדינה החברה השנייה, אך לא להיפך
הצג הסתר

(167) ההטבות הכלולות בתוכנית "הזנק" של משרד התמ"ת לסטארט-אפים בהקמה הינן

א. השקעת "שקל כנגד שקל" של המדינה אל מול השקעתו של משקיע חיצוני - לפי התכנית העסקית לשנתיים הראשונות ומתן אפשרות תחומה בזמן למשקיע החיצוני לקנות את חלק המדינה במחיר השקעתה + ריבית
ב. התחייבות של המדינה לרכוש בעלות מלאה בסטארט-אפ המתקשה להשיג מימון חיצוני
ג. כל התשובות נכונות
ד. אופצית מכירה למדינה הניתנת למשקיע החיצוני בתסריט כשלון של הסטארט-אפ
הצג הסתר

(168) הטבה במסלול מימון של חוק המו"פ מבוססת על מתן מענק חד-פעמי הניתן למיזם

א. לא נכון, ניתנת בחירה למיזם האם לקבל הלוואה מיידית או מענק מותנה בעמידה באבני דרך
ב. לא נכון, ההטבה היא בצורת תמלוגים שנתיים ממכירות המיזם
ג. אמנם זוהי המתכונת הבסיסית, אולם לעתים ההטבה מאושרת רק כהלוואה, או בתשלום לפי אבני דרך
ד. נכון, או שמתקבל כל הסכום מיד, או שבכלל לא
הצג הסתר

(169) החממות הטכנולוגיות החלו לקום בשנות ה-90 הודות ל

א. רמת השכר הנמוכה במגזר העסקי שאיפשרה את הקמתן תוך שמירה על רמת הוצאות ממשלתית נמוכה
ב. שאיפתה של המדינה למנף את יכולותיהם של העולים להגדלת הצמיחה והשגשוג ומדיניות הממשלה שהאיצה את קליטת שטף המדענים העולים מברה"מ
ג. כל התשובות נכונות
ד. לחץ המתמשך שיצרה האבטלה הגבוהה על מקבלי ההחלטות
הצג הסתר

(170) ההטבה המרכזית שהציעה תכנית "יוזמה" למשקיעים זרים הייתה

א. אופציה לקניית חלק המדינה בקרן ההשקעה במחיר ידוע מראש בתום 5 שנים להשקעתן
ב. אופציה בת 5 שנים לרכישת הסטארט-אפים בהם השקיעו, במחיר ידוע מראש
ג. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שנים
ד. זכות למכור למדינה את הסטארט-אפים בהם השקיעו תוך 5 שנים מההשקעה
הצג הסתר

(171) תעשיית ההייטק מתאפיינת ב

א. מחזור חיים ארוך למוצריה והליכי פיתוח קצרים
ב. תחרות מתונה
ג. השקעות נמוכות במו"פ יחסית להיקף המכירות
ד. שיעור מועסקים גבוה של אקדמאים המתמחים בתחומי הליבה
הצג הסתר

(172) עובדי קרן הון סיכון (לרבות מנהליה) מתוגמלים בדרך כלל באמצעות

א. שכר המשולם מכספי הקרן, כאשר הבכירים עשויים ליהנות גם משכר מסוים מחברות הפורטפוליו
ב. שכר רגיל ומניות בקרן עצמה
ג. אחוזים ממכירות חברות הפורטפוליו
ד. שכר רגיל, כאשר הבכירים עשויים להנות מאופציות למניות חברות הפורטפוליו ומאחוז מרווחי הקרן
הצג הסתר

(173) ההרכב האנושי של סטארט-אפ אופייני שזה עתה קם יהיה, במרבית המקרים

א. קבוצת בעלי ידע טכנולוגי רלוונטי לתחום ולעתים גם בעלי רקע ניהולי או שיווקי
ב. קבוצה הטרוגנית של מנהלים מכל הענפים: כספים, משאבי אנוש, שיווק וכו'
ג. בראש ובראשונה אנשי שיווק, כשלעתים חוברים אליהם אנשי טכנולוגיה המכירים את התחום הספציפי
ד. אין חוקים: כל סטארט-אפ נראה שונה לחלוטין מבחינת ההרכב האנושי שלו
הצג הסתר

(174) קרן הון סיכון תבחר להשקיע בסטארט-אפ בראש וראשונה על בסיס

א. זהות המשקיעים האחרים בסטארט-אפ ורמת הסיכון בו
ב. פוטנציאל השוק של המוצר אותו מפתח המיזם ואיכות צוות ההקמה
ג. רמת התחכום הטכנולוגי של המיזם ומועד יציאת המוצר לשוק
ד. שיעור הרווח החזוי בתכנית העסקית שמציגים היזמים
הצג הסתר

(175) הענקת אופציה כהטבה לעובד בחברת הייטק, מקנה לעובד

א. יכולת להתפטר מעבודתו בחברה ולקבל פיצויים כאילו פוטר
ב. זכות לרכישת מניית החברה במחיר ובחלון זמנים הנקבעים בעת הענקתה
ג. זכות לרכישת מניית החברה במחיר השוק, בחלון זמנים הנקבע בעת הענקתה
ד. מענק כספי לרכישת מניית החברה
הצג הסתר

(176) מנהלים בהייטק מתמודדים מול הקושי לשמר עובדים באמצעות

א. מערך קידום מואץ: עובד שמקודם בתדירות גבוהה לא ימהר לעזוב
ב. העלאות שכר תכופות ופינוקם בהטבות
ג. השלמה עם התחלופה הגבוהה, ובניית מנגנוני גיוס מהיר ויעיל למחליפים
ד. יצירת אווירה של אחדות מטרה, הישגיות ומצוינות מקצועית, בשילוב תגמול ראוי
הצג הסתר

(177) בעולם ההייטק, מונחים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון הינם

א. הבסיס להקטנת תלותו של הארגון בעובדים ובנטייתם לעבור בין מקומות עבודה בתדירות גבוהה
ב. הכלי המרכזי בידי ההנהלה לשמירת מוטיבציה ותגמול עובדים
ג. הנכס העיקרי של הארגון, הטמון בהון האנושי שבו
ד. אוסף כל המידע והמסמכים המתעדים את מוצרי הארגון, תכניות הייצור וכד'
הצג הסתר

(178) צפוי שסטארט-אפ לא ימכור תקופה ממושכת לאחר הקמתו בגלל

א. תהליך הפיתוח הארוך והמורכב שרק בסופו עומד לרשותו מוצר בר-מכירה
ב. נטיית היזמים (שהם לרוב אנשי טכנולוגיה) לעסוק בפיתוח, במקום לרוץ לשטח ולהתחיל למכור מהיום הראשון
ג. רשלנות משקיעים בהכוונת הסטארט-אפ: משקיע זהיר היה מונע זאת
ד. העדר יכולת לממן את פעילות השיווק היקרה בשווקי מטרה רחוקים פיזית
הצג הסתר

(179) התועלת העיקרית מזליגת מהנדסים ומנהלים מההייטק לכלל התעשייה נובעת מ:

א. ההבנה המתפשטת שיש במדינה עוד ענפים חוץ מהייטק שצריך לדאוג גם להם
ב. מציאת תעסוקה אלטרנטיבית למהנדסים ומנהלים שנפלטו מהענף
ג. הנחלת ערכים כמו ניהול גלובאלי, תחרותיות אינטנסיבית וחדשנות בכלל המשק
ד. חסכון למדינה של תשלום דמי אבטלה לעובדים יקרים במיוחד
הצג הסתר

(180) פריחת ההייטק מסייעת לענפים נוספים המעניקים לו שירותים שונים, אולם גם ל

א. נזק כלכלי כתוצאה של הפרשי השכר בין הבחירים לזוטרים
ב. אף אחד. המדינה לא באמת מרוויחה מהעניין, למעט המועסקים בענף עצמו
ג. יצרנים מקומיים שונים, המייצרים רכיבים ומערכות משנה המשולבים במוצרי ההייטק וכלל המשק, בשל הצריכה המוגברת של מועסקי הענף, הנהנים מהכנסה גבוהה
ד. מנגנון שירות המדינה, הנדרש לתת לענף ההייטק שירותים משופרים
הצג הסתר

(181) הרעיון המרכזי על בסיסו נוסדה תכנית "תנופה לשדרוג תעשייה מסורתית" הינו

א. העלאת שכר לעובדי מפעלי תעשייה מסורתית באמצעות שדרוג המיכון במפעלים
ב. לאפשר הרחבת קיבולת ייצור במפעלי תעשייה מסורתית
ג. הטמעת מו"פ ככלי לקידום חדשנות במפעלי התעשייה המסורתית והמעורבת
ד. התייעלות במפעלי תעשייה מסורתית באופן שיקטין את הצורך בכוח אדם
הצג הסתר

(182) חברה הנהנית מתמיכת קרן דו לאומית תתחייב ל:

א. החזר המימון תוך 3 שנים מקבלתו, בתסריט הצלחה בלבד
ב. היצמדות לתכנית העסקית ולשיווק מוצריה אך ורק במדינות השותפות בקרן
ג. תשלום תמלוגים לקרן על בסיס מכירות המוצר, ללא מגבלות מקום ייצור או קניין רוחני
ד. עמידה ביעדי מכירות שהוסכמו בעת קבלת המימון
הצג הסתר

(183) המודל המקובל לפיו "השוק מכתיב את צרכיו" אינו מתקיים בתעשיית ההייטק כי:

א. הלקוחות משנים את טעמם על פי אופנות וללא קשר לצרכיהם האמיתיים
ב. בענף עתיר טכנולוגיה השוק לרוב מתקשה לחזות למה יזדקק בעתיד וביקושים "נולדים" מרעיונות חדשניים ולא מצרכים בלתי ממומשים
ג. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
ד. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
הצג הסתר

(184) הקושי בבניית אפיון מדויק למוצר חדשני המיועד לענות לצורך עתידי נובע מ

א. אי נכונות של לקוחות לשתף פעולה בתהליך האפיון
ב. הקושי בקבלת משוב אמין מהשוק לגבי צרכים עתידיים (בניגוד לאלה העכשויים)
ג. העדר היכרות מעמיקה של היזמים עם שוק המטרה
ד. עלויות הפיתוח הגבוהות ולוח הזמנים הארוך להשלמת הפיתוח
הצג הסתר

(185) הגדרת מאפייניו של מוצר חדשני המיועד לענות לצורך עתידי מאתגרת, כיוון ש:

א. לקוחות אינם מעוניינים להקדיש מזמנם לסייע בתהליך האפיון
ב. עלויות הפיתוח הגבוהות ולוח הזמנים הארוך הנדרש להשלמת הפיתוח מסבכים מאד את התהליך
ג. לרוב, ליזמים ישנה היכרות מאד מוגבלת עם שוק המטרה בגלל הריחוק הגיאוגרפי
ד. השוק מתקשה לספק משוב לגבי צרכיו העתידיים (בניגוד לאלה העכשויים)
הצג הסתר

(186) גורמי אי-הוודאות המשמעותיים בחיי סטארט-אפ כוללים לרוב את

א. שאלת היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיות
ב. שאלת הצלחת הפיתוח והיכולת לייצר את המוצר ושאלת היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיות
ג. יכולת היזמים ליישב את המחלוקות הטבעיות ביניהם, נוכח הלחץ התמידי לעמוד ביעדים העסקיים
ד. שאלת היכולת לגייס הנהלה מקצועית בשלב ההקמה ויכולת היזמים ליישב את המחלוקות הטבעיות ביניהם, נוכח הלחץ התמידי לעמוד ביעדים העסקיים
הצג הסתר

(187) השגת מימון להמשך פעילות הסטארט-אפ מהווה מרכיב

א. ככל המרכיבים הניהוליים, שכן מרגע שהקרנות מבטיחות מימון - הן עומדות במילתן
ב. זניח מזמנם של מנהליו ? הם עסוקים בעיקר בפיתוח ובניהול שוטף
ג. מרכזי בפעילות מנהליו לקראת מועדי הגיוס שנקבעו מראש, אך לא באופן שוטף
ד. מרכזי בשגרת עבודת מנהליו, גם על חשבון הניהול השוטף, אך הוא בלתי נמנע
הצג הסתר

(188) התכלית המרכזית של תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed הינה

א. איתור מיזמים בעלי סיכויי הצלחה מיטביים וסינונם מכלל המיזמים הפועלים בכל תת-ענף בתעשייה
ב. הבאת מיזם לרמת בגרות שתאפשר לו לגייס הון פרטי להמשך פיתוח ומסחור
ג. קידום הקמת מפעלי ייצור בפריפריה
ד. מציאת מקור תעסוקה למדענים עולים שאינם מוצאים עבודה בתחום התמחותם
הצג הסתר

(189) המדינה מיסדה את מערך ההטבות המכונה "מפעל מאושר" על מנת

א. לתת תשתית תומכת למפעלים המייצרים עבור תעשיית ההייטק
ב. לייצר תמריץ להקמת סטארט-אפים גם בפריפריה
ג. ליצר תמריצים להקמת מפעלי ייצור בפריפריה שתוצרתם מיועדת לייצוא
ד. לצמצם את אי-שביעות הרצון האופיינית לעבודת פועלי ייצור
הצג הסתר

(190) כיצד מנסה הממשלה לוודא שהכספים שהיא מקצה למימון מו"פ אינם מתבזבזים

א. ע"י השקעה משותפת בפרויקטים עם המגזר הפרטי, תוך הימנעות ממעורבות בניהול
ב. באמצעות פיקוח הדוק ביותר על השימוש בכספיה לאחר שחילקה אותם
ג. באמצעות מערכת דיווח תקופתית ומפורטת שכל יזם נדרש לפעול על פיה
ד. ע"י הקפדה להשקיע אך ורק בפרויקטים המנוהלים על ידה בלבד
הצג הסתר

(191) האקדמיה נעזרת בשת"פ עם התעשייה כדי לקבל ערכים מוספים כגון?

א. מציאת מקורות מימון חלופיים לביצוע מחקר בסיסי
ב. כל התשובות נכונות
ג. קידום מחקר בעל אוריינטציה יישומית ומשוב וקשר לעולם התעשייתי-עסקי
ד. יצירת רשת קשרים אישיים שתוכל לסייע בעתיד במציאת תעסוקה חליפית
הצג הסתר

(192) בנוסף לדחיפה הכלכלית שהתעשייה מייצרת למחקר האקדמי, היא תורמת גם

א. לבניית מעבדות ובניינים בתחומי פעילות המקדמים את האינטרס הכלכלי שלה
ב. בתחומי ההוראה וההנחיה המקצועית המוענקת לסטודנטים (למשל: בפרויקטי גמר)
ג. בהעסקת מרצים על חשבונה, כאשר האקדמיה סובלת מחוסר תקציבים
ד. בקביעת סדרי העדיפות של המחקר האקדמי הבסיסי
הצג הסתר

(193) בהיבט התדמית כלפי השוק, התועלת שמפיקה התעשייה משת"פ עם האקדמיה הינה?

א. אין תועלת תדמיתית ? רק תועלת כלכלית של חסכון בעלויות פיתוח
ב. היכולת לקצץ בעלויות הפיתוח, כתוצאה מחותמת הכשרות שמביאה האקדמיה
ג. היכולת לשווק את מוצריה תחת שם המותג האקדמי של המוסד עימו שיתפה פעולה
ד. חותמת האיכות שמביאה האקדמיה לתוצרי התעשייה ("נבדק במעבדות הטכניון")
הצג הסתר

(194) אחד היתרונות הגלומים לאקדמיה במסחור קניין רוחני שפותח בה הינו

א. יצירת מקור הכנסה משמעותי למימון מחקרים אקדמיים עתידיים
ב. הכוונת המחקר המדעי לכיוונים מעשיים וכלכליים
ג. יצירת פיתוי משמעותי לאנשי תעשייה לחצות את הקווים לאקדמיה
ד. יצירת תמריץ כלכלי לביצוע מחקרים מעמיקים יותר
הצג הסתר

(195) אחד היתרונות הגלומים לאקדמיה במסחור קניין רוחני שפותח בה הינו

א. יצירת פיתוי משמעותי לאנשי תעשייה לחצות את הקווים לאקדמיה
ב. יצירת מקור הכנסה משמעותי למימון מחקרים אקדמיים עתידיים
ג. הכוונת המחקר המדעי לכיוונים מעשיים וכלכליים
ד. יצירת תמריץ כלכלי לביצוע מחקרים מעמיקים יותר
הצג הסתר

(196) בהיבט התדמית כלפי השוק, התועלת שמפיקה התעשייה משת"פ עם האקדמיה הינה?

א. היכולת לקצץ בעלויות הפיתוח, כתוצאה מחותמת הכשרות שמביאה האקדמיה
ב. היכולת לשווק את מוצריה תחת שם המותג האקדמי של המוסד עימו שיתפה פעולה
ג. אין תועלת תדמיתית ? רק תועלת כלכלית של חסכון בעלויות פיתוח
ד. חותמת האיכות שמביאה האקדמיה לתוצרי התעשייה ("נבדק במעבדות הטכניון")
הצג הסתר

(197) האקדמיה נעזרת בשת"פ עם התעשייה כדי לקבל ערכים מוספים כגון

א. מציאת מקורות מימון חלופיים לביצוע מחקר בסיסי
ב. כל התשובות נכונות
ג. קידום מחקר בעל אוריינטציה יישומית ומשוב וקשר לעולם התעשייתי-עסקי
ד. יצירת רשת קשרים אישיים שתוכל לסייע בעתיד במציאת תעסוקה חליפית
הצג הסתר

(198) המסגרת המסחרית-עסקית המקובלת למינוף כלכלי של המחקר האקדמי הינה

א. באמצעות הסכמי רישוי עם חברות היישום/מסחור האוניברסיטאיות
ב. ע"י הסכמים אישיים בין החוקר לחברות התעשייתיות המעוניינות בתוצאות המחקר
ג. תקנון האוניברסיטה המגדיר את זכויות החוקר בתוצאות המחקר שלו
ד. באמצעות מימון חיצוני של תהליך רישום הפטנטים שנוצרו באקדמיה
הצג הסתר

(199) כדי להפיק את מיטב התועלת לתעשייה מהמחקר באקדמיה, יש צורך

א. לתת לכל צד לעסוק בשלו, בלי הפרעות מהצד שמנגד
ב. לכוון את התעשייה לפעילות עסקית המותאמת ליכולות המחקריות באקדמיה
ג. לייצר מנגנוני העברת ידע , מימון ושיתופי פעולה רב תחומיים בין הצדדים
ד. להגביל את המחקר האקדמי לתחומים שבהם ניתן להפיק ממנו תועלת עסקית
הצג הסתר

(200) המונח Disruptive Technology בהקשר של מחקר אקדמי לטובת התעשייה מציין

א. מצב בו השוק עדיין אינו בשל לקליטה של טכנולוגיה חדישה שזה עתה פותחה
ב. טכנולוגיה שפיתוחה עשוי להקשות על ייצור מוצרים חדשים בגלל מורכבותה
ג. מצב בו הטכנולוגיה אינה בשלה ועשויה לעכב הוצאת מוצר חדש לשוק
ד. פיתוח טכנולוגיה שאינה מהווה רצף התפתחותי לקודמת לה, אלא יוצרת פריצת דרך
הצג הסתר

(201) הסכם רישוי ותמלוגים בין חברה תעשייתית וחברת יישום אקדמית מאפשר

א. לחברה שימוש בקניין הרוחני שהושג במחקר האקדמי, תמורת תמלוגים מהכנסותיה
ב. למוסד האקדמי להתבסס במחקריו על תוצרי הפיתוח של החברה, ללא תמלוגים
ג. לשני הצדדים להשתמש בתוצרי המחקר של הצד שמנגד, ללא תשלום תמלוגים
ד. למוסד האקדמי שימוש במוצרי החברה התעשייתית, תמורת תמלוגים מהכנסותיו
הצג הסתר

(202) העברה יעילה של ידע מהאקדמיה לתעשייה תורמת לכלכלת המדינה

א. בצורה מוגבלת בלבד, שכן תשומת הלב המחקרית מוסטת מהמחקר היישומי
ב. באמצעות הגדלת החדשנות בתעשייה המסייעת בתורה להגדלת התל"ג
ג. על ידי כך שאנשי תעשייה מובטלים חוזרים לאקדמיה להורות בה
ד. באמצעות מעבר של אנשי מחקר תיאורטי לתפקידים יצרניים יותר
הצג הסתר

(203) חברת היישום/מסחור האקדמית פועלת אך ורק באמצעות הסכמי רישוי ותמלוגים

א. נכון, חברה אוניברסיטאית לעולם לא תרצה להתעסק עם בעלות על סטארט-אפ
ב. נכון, חברה אוניברסיטאית היא מוסד ללא כוונת רווח ולכן אסור לה להרוויח
ג. לא נכון, היא תמיד תעדיף סכום חד פעמי על פני הסכם רישוי ארוך טווח
ד. לא נכון, לעתים היא תבחר לקבל אחזקת מיעוט בחברת הסטארט-אפ הרלוונטית
הצג הסתר

(204) הרעיון העומד בבסיס תוכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) הוא

א. שאם לא נכוון את האקדמיה את מה לחקור ? תקציבי המחקר יבוזבזו לריק
ב. שחייבים לתמרץ את התעשייה להשקיע במימון מחקרים אקדמיים
ג. שהשקעה במחקר טכנולוגי בסיסי תקדם בסופו של יום את התעשייה והכלכלה כולן
ד. שאיכות הפיתוח בתעשייה נמוכה מאד ויש לגייס את האקדמיה לשיפור המצב
הצג הסתר

(205) חברות המסחור האקדמיות בישראל מגיעות להסכמי רישוי ותמלוגים מול

א. חברות מסחור מקבילות להן ? באוניברסיטאות בחו"ל
ב. חברות ישראליות בלבד ? כך קובע החוק
ג. מוסדות אקדמיים בחו"ל בלבד
ד. חברות תעשייתיות הן בישראל והן בחו"ל
הצג הסתר

(206) שת"פ בין האקדמיה לתעשייה מועיל לתעשייה, בין היתר, ב

א. שימוש בפטנטים שפותחו באקדמיה ללא עלויות
ב. שביעות רצון לקוחות
ג. יצירת גישה נוחה לתוצאות מחקר מדעי העשויה לייצר קפיצת מדרגה טכנולוגית
ד. פיתוח טכנולוגיות יישומיות ללא עלויות
הצג הסתר

(207) התועלות שמפיקה האקדמיה מיחסי קירבה לתעשייה כוללות, בין היתר

א. אף תשובה לא נכונה
ב. הזדמנויות תעסוקה אטרקטיביות לוותיקי האקדמיה
ג. יכולת להשפיע על סדרי העדיפות של הפעילות העסקית
ד. חשיפה לצרכי וכווני הפיתוח של התעשייה וסיוע במימון פעילות מחקרית (למשל: באמצעות מלגות)
הצג הסתר

(208) שת"פ בין האקדמיה לתעשייה מועיל לתעשייה, בין היתר, ב

א. פיתוח טכנולוגיות יישומיות ללא עלויות
ב. שימוש בפטנטים שפותחו באקדמיה ללא עלויות
ג. שביעות רצון לקוחות
ד. יצירת גישה נוחה לתוצאות מחקר מדעי העשויה לייצר קפיצת מדרגה טכנולוגית
הצג הסתר

(209) מעורבות ממשלתית יכולה לסייע בהעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות

א. אף תשובה לא נכונה
ב. חקיקה המחייבת מכסות של ביצוע מחקרים בתחומים נתונים והכתבת תחומי ההתפתחות של התעשייה באמצעות עצירת תקציבים
ג. כל התשובות נכונות
ד. בניית מנגנוני תיאום והכוונה המסייעים בהגדרת סדרי עדיפות לאומיים למחקר ויצירת תמריצים כספיים לביצוע מחקרים משותפים של הצדדים
הצג הסתר

(210) התועלות שמפיקה האקדמיה מיחסי קירבה לתעשייה כוללות, בין היתר

א. יכולת להשפיע על סדרי העדיפות של הפעילות העסקית
ב. הזדמנויות תעסוקה אטרקטיביות לוותיקי האקדמיה
ג. כל התשובות נכונות
ד. חשיפה לצרכי וכווני הפיתוח של התעשייה וסיוע במימון פעילות מחקרית (למשל: באמצעות מלגות)
הצג הסתר

(211) התועלות שמפיקה התעשייה מיחסי קירבה לאקדמיה כוללות, בין היתר

א. יכולת לשלוט על סדרי העדיפות של כלל המחקר האקדמי הבסיסי
ב. קבלת ממצאים מחקריים לידיה ללא עלויות
ג. מנגנון שיטתי להכשרת עובדי העתיד בתעשייה, המאופיין תוך התחשבות בצרכיה וגישה לציוד מחקר מתוחכם שלרוב אינו זמין לתעשייה (למשל: מיקרוסקופ אלקטרוני)
ד. אף תשובה לא מדוייקת
הצג הסתר

(212) מסלול "מאגד" בתכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) בנוי על יצירת מאגדי מחקר:

א. נפרדים עבור חברות עסקיות ומוסדות אקדמיים ? כל אחד לפי צרכיו
ב. בתחומים בהם המדינה סבורה שקיימת חולשה מחקרית שיש לטפל בה בהקדם
ג. שתוצרי המחקר שלהם יוכלו לשמש כל חבר במאגד לצרכיו המחקריים או העסקיים ושל חברות עסקיות ומוסדות מחקר, בתחומים שלישראל יש בהם יתרון יחסי
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(213) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) מושתתת בהיבט הכלכלי על מתן תמריץ ל:

א. מחקר במסגרת אקדמית הממומן כולו ע"י המדינה, ללא דרישה לתמלוגים
ב. מחקר במסגרת תעשייתית טהורה, במימון חלקי של המדינה, עם דרישה לתמלוגים
ג. שת"פ בין מוסדות מחקר שונים, במימון חלקי של המדינה, ללא דרישה לתמלוגים
ד. שת"פ מחקרי של אקדמיה ותעשייה ע"י השתתפות במימונו, ללא דרישה לתמלוגים
הצג הסתר

(214) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) מציעה מסלולי תמיכה שונים ל

א. פיתוח מוצרים סופיים בתחומי התוכנה והחומרה
ב. חברות תעשייתיות המעוניינות לבצע מחקר אקדמי ללא מטרות יישומיות-עסקיות
ג. מוסדות אקדמיים המעוניינים לייצר מוצרים סופיים ללקוח
ד. מחקרי תשתית בתחומים כמו: ביוטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה וטכנולוגיות מים
הצג הסתר

(215) התחומים העיקריים בהם מתבצע מסחור של קניין רוחני אקדמי הינם

א. רפואה, ביו-טכנולוגיה ומכשור רפואי
ב. מחשבים והנדסת אלקטרוניקה
ג. כלכלה ושאר מדעי החברה
ד. מדעי הרוח
הצג הסתר

(216) הזמנת מחקר אקדמי בתחום ספציפי הממומן ע"י התעשייה הינה

א. פגיעה בחופש האקדמי ומנגנון פסול ובלתי מקובל
ב. דרך מקובלת להשגת "חותמת כשרות" אקדמית לממצאים מחקריים בעייתיים
ג. המנגנון הנפוץ ביותר בתעשייה לביצוע פעילות מו"פ
ד. דרך לגיטימית לקידום צרכי מו"פ של חברה באמצעות מינוף מומחיות אקדמית
הצג הסתר

(217) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) הינה

א. עוד אחת מהפנטזיות של משרד האוצר שמעולם לא התרוממה מעל דפי העיתון
ב. תכנית לעידוד מחקר אקדמי בחברות תעשייתיות
ג. תכנית לקידום מחקר בסיסי באמצעות שת"פ בין גופי אקדמיה לתאגידים עסקיים
ד. תכנית לעידוד מחקר יישומי ותכליתי יותר באקדמיה
הצג הסתר

(218) כדי להפיק את מיטב התועלת לתעשייה מהמחקר באקדמיה, יש צורך

א. לכוון את התעשייה לפעילות עסקית המותאמת ליכולות המחקריות באקדמיה
ב. לתת לכל צד לעסוק בשלו, בלי הפרעות מהצד שמנגד
ג. לייצר מנגנוני העברת ידע , מימון ושיתופי פעולה רב תחומיים בין הצדדים
ד. להגביל את המחקר האקדמי לתחומים שבהם ניתן להפיק ממנו תועלת עסקית
הצג הסתר

(219) התועלת התדמיתית שמפיקה האקדמיה משת"פ עם התעשייה נוצרת באמצעות

א. האקדמיה ממילא חפה משיקולי תדמית
ב. שימוש שתעשה האקדמיה בשמן של החברות עימן היא פועלת בשיתוף פעולה
ג. תוצרי מחקר שתועלתם מדידה בעולם העסקי (למשל: תמלוגים על תרופה)
ד. תוצרי מחקר תיאורטיים שלא ניתן לכמתם
הצג הסתר

(220) הסכם מסחור אופייני של טכנולוגיה שפותחה באקדמיה והועברה לתעשייה יכלול

א. מנגנון לתשלום תמלוגים הן לחברת המסחור והן למדענים שפיתחו את הטכנולוגיה
ב. מנגנון תמלוגים לחברת היישום האוניברסיטאית בלבד ולא לחוקרים עצמם
ג. תשלום חד פעמי להנהלת האוניברסיטה ? לכיסוי הוצאות המחקר הרלוונטי
ד. מנגנון תמלוגים לחוקרים בלבד ? הם הרי אלו שהמציאו את הטכנולוגיה הרלוונטית
הצג הסתר

(221) המנגנונים המקובלים להעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה כוללים, בין היתר [לא בטוח בתשובה]

א. מתן גישה חופשית לאנשי תעשייה לכלל הממצאים של מחקרים אקדמיים
ב. תשלום שכרם של חוקרים באקדמיה על ידי חברות תעשייתיות
ג. כל התשובות נכונות
ד. ייעוץ של אנשי אקדמיה לאנשי התעשייה, כמומחים לתחומים ספציפיים ורישוי פטנטים לטכנולוגיות חדשניות שפותחו באקדמיה
הצג הסתר

(222) העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה מתבצעת לרוב באמצעות מנגנונים כמו [לא בטוח בתשובה]

א. הרשאה גורפת לחברות תעשיתיות לשימוש בתוצרי מחקר אקדמי ספציפי, תמורת התחייבות שלא למסחרם ללא אישור
ב. מתן הרשאה לשימוש בטכנולוגיות חדשניות שפותחו באקדמיה דרך מנגנוני רישוי פטנטים
ג. כל התשובות נכונות
ד. מימון שכרם של חוקרים באקדמיה לתקופה מוסכמת על ידי חברות תעשייתיות ושכירת שירותיהם של מומחים מהאקדמיה כיועצים לפרויקטים תעשייתיים ספציפיים
הצג הסתר

(223) האקדמיה מפיקה תועלת ממסחור קניין רוחני שפותח בה באמצעות [לא בטוח בתשובה]

א. הפיכתם של התמלוגים לתמריץ כלכלי לביצוע מחקרים מעמיקים יותר
ב. שימוש בתמלוגים כמקור מימון משמעותי ביותר למחקרים אקדמיים
ג. ניתוב המחקר המדעי לכיוונים מעשיים וכלכליים במקום למחקרים תיאורטיים ללא תכלית
ד. שימוש בתמלוגים כמכשיר ליצירת פיתוי לאנשי תעשייה לחצות את הקווים לאקדמיה
הצג הסתר

(224) התועלת התדמיתית שמפיקה האקדמיה משת"פ עם התעשייה נוצרת באמצעות [לא בטוח בתשובה]

א. שימוש שתעשה האקדמיה בשמן של החברות עימן היא פועלת בשיתוף פעולה
ב. האקדמיה ממילא חפה משיקולי תדמית
ג. תוצרי מחקר תיאורטיים שלא ניתן לכמתם
ד. תוצרי מחקר שתועלתם מדידה בעולם העסקי (למשל: תמלוגים על תרופה)
הצג הסתר

(225) הפלטפורמה באמצעותה גופים אקדמיים ממנפים כלכלית את תוצרי המחקר המבוצע במסגרתם הינה

א. כריתת חוזים ישירים בין החוקר לחברות התעשייתיות המעוניינות בתוצאות המחקר
ב. חברות היישום/מסחור האוניברסיטאיות הנושאות ונותנות עם חברות על מתן הרשאה לשימוש בתוצרי המחקר תמורת תמלוגים
ג. הסתמכות על תקנון האוניברסיטה בו מוגדרות זכויות החוקר בתוצאות המחקר אותו הוא ביצע
ד. שימוש במנגנוני מימון חיצוני של תהליך רישום הפטנטים שנוצרו באקדמיה
הצג הסתר

(226) שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה מייצר תועלת תדמיתית לאקדמיה בהיבטים כמו

א. אין לאקדמיה תועלת תדמיתית משיתוף פעלוה כאמור, שכן האקדמיה אינה עוסקת בשיקולי תדמית
ב. יכולתה של האקדמיה להצביע על תוצרי מחקר שביצעה, ואשר הפכו למוצרים בעלי ערך (למשל: תרופות)
ג. היכולת לגייס את יוקרתן של החברות עימן היא עובדת להשגת מימון למחקרים נוספים
ד. היכולת להשתמש בשמן של החברות עימן היא עובדת כ"תו איכות" ליכולותיה המחקריות
הצג הסתר

(227) איזו בעייתיות טמונה במשקל הגבוה שנותנת ישראל להשקעה בהייטק

א. תחרות קשה מול "עמק הסיליקון" ומרכזי הייטק אחרים בעולם
ב. העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק
ג. חשיפה גבוהה למשברים בענף ההייטק, בהעדר גיוון מספיק בתמהיל הייצוא שלה ו הזנחה מסוימת של תעשיות אחרות בעלות חשיבות רבה לכלכלה ולתעסוקה
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(228) העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק

א. גישה ארגונית הגורסת כי על הסטארט-אפ לפעול כאילו הוא חברה יציבה ומבוססת
ב. גישה לפיה ככל שהסטארט-אפ ישדר לעובדיו יציבות ורוגע מוקדם יותר ? כן ייטב לו
ג. גישה שיטתית, המדגישה את הצורך בנוהלי עבודה סדורים כבר בשלב ההקמה
ד. גישה ארגונית הרואה במיזם אוסף של מאמצים קצרי טווח (הקמה, פיתוח וכו')
הצג הסתר

(229) הגורמים להיווצרותה של "טבע" כענק ישראלי-גלובאלי, כוללים, בין היתר

א. כל התשובות נכונות
ב. השקעות עתק בהשתלטות על מתחרים כדי להוציאם מהשוק בכל מחיר
ג. התגברות על חסמים תרבותיים ושימוש במתודולוגיות ניהול גלובאלי סדורות והתרחבות שיטתית באמצעות אסטרטגיות רכישות חובקת עולם
ד. התבססות על מאגר מנהלים בינ"ל כדי לעקוף את מגבלות הניהול הישראלי האופייני
הצג הסתר

(230) האם נכון היה לישראל שתמהיל ההשקעה שלה במו"פ יידמה לשאר הOECD

א. כן, תמהיל הOECD משקף כלכלה בריאה וישראל חייבת לישר עימו קו בדחיפות
ב. כן, השענות על ההייטק היא קטסטרופה ממשמשת ובאה, וישראל בדרך לשם
ג. לא, ישראל חזקה בהייטק, והיא צריכה למצות את המיטב מהחוזק הזה
ד. לא בהכרח, לכל מדינה יש יתרונות יחסיים משלה, אבל גיוון מסוים בתמהיל עדיף
הצג הסתר

(231) הצלחות ההייטק בתחומים כמו תקשורת, אינטרנט וטיפול בבסיסי נתונים נובעות מ

א. היכולת להגיע בהם להישגים גם ללא השקעות עתק במחקר תשתיתי ארוך שנים
ב. צירוף מקרים בלבד, שהפך עם השנים למגמה שאיש אינו מנסה לשנותה
ג. היכולת להגיע בהם להישגים גם ללא השקעות עתק במחקר תשתיתי ארוך שנים
ד. הידע הייחודי שנצבר בתחומים אלה עוד משנותיה הראשונות של המדינה
הצג הסתר

(232) כדי שחברה גדולה תצליח לאורך זמן, נדרשים לה

א. רק מזל ? כל השאר יגיע מעצמו
ב. ציות למוסכמות והצמדות לנהלים, גם המחיר של אובדן זמני של השוק בו היא פועלת
ג. ערכים ושיטות עבודה שונים בתכלית מאלה של סטארט-אפ: נהלים, היררכיה וכו'
ד. הרבה כסף ומנהלים מנוסים בפוליטיקה ארגונית
הצג הסתר

(233) המאפיינים המבניים של תעשיית ההייטק בישראל נגזרו בעיקר מגורמים כגון

א. זמינות הון פרטי והרגולציה הממשלתית שהתערבה בנעשה בענף לאורך השנים
ב. תשתית המחקר המוגבלת בשל קוטנה של המדינה
ג. מגבלות הידע וההשכלה הקיימים בישראל
ד. התרבות והמנטאליות הספציפיים לישראל, גורמי הסביבה ומדיניות הממשלה
הצג הסתר

(234) היתרונות של התעשייה הביטחונית הישראלית נגזרים, בין היתר, מ

א. תשתית המחקר הביטחוני הזמינה לתעשייה, גם במונחים עולמיים
ב. עלותו הזולה של המהנדס הישראלי יחסית למהנדסים בשאר העולם
ג. תקציבי הפיתוח העצומים המוזרמים לתעשייה ע"י המדינה
ד. זמינותו של צה"ל כשדה ניסויים למוצריה והיותו מותג מקדם מכירות אפקטיבי
הצג הסתר

(235) ענף ההייטק בישראל נהנה מ"זליגת ידע" מהתעשייה הביטחונית אליו בתחומים כמו

א. בקרת טיסה ורדארים
ב. אבטחת מידע, הצפנות, ניתוח קול וניתוח תמונה
ג. גראפיקה ומשחקי מחשב
ד. תוכנות פיננסיות ובנקאיות
הצג הסתר

(236) הנטייה ליזמות הולכת לרוב עם קווי אופי כגון

א. יכולת פעולה בתנאי אי-ודאות, אלתור ומציאת פתרונות "תוך כדי תנועה"
ב. קבלת סמכות וציות למוסכמות
ג. עקשנות וחוסר ותרנות גם בתנאי לחץ קיצוניים
ד. שיטתיות והתמדה
הצג הסתר

(237) ההתמודדות עם האיום על ההייטק הישראלי מכיוון סין והודו צריכה להתבסס על

א. התמקדות בתחומים בהם יש לישראל יתרון יחסי וידע נצבר שקשה להדביקו ו ההכרה כי המלחמה בחזית היתרון לגודל והמחיר הזול אבודה מראש
ב. ההכרה כי המהנדס הסיני או ההודי איננו ברמה המשתווה או מאיימת עלינו
ג. כל התשובות נכונות
ד. הוזלת עלויות ייצור ושכר מהנדסים
הצג הסתר

(238) התחומים הבולטים בהייטק הישראלי, יחסית למשקלם היחסי בענף בעולם, כוללים

א. גרפיקה ממוחשבת ומשחקים (גיימינג)
ב. תקשורת, תוכנה, תעשיה ביטחונית ותחומים שאינם דורשים תשתית מחקרית יקרה
ג. טלפונים סלולאריים
ד. פיננסים וכספים
הצג הסתר

(239) המונח "השקעה במו"פ אזרחי" של מדינה מתייחס ל

א. הכספים הישירים בלבד המוזרמים לתעשייה (בישראל ? באמצעות המדען הראשי)
ב. כלל ההקצאות בתקציב המדינה לפעילות מו"פ: מחקר אקדמי, תמיכה בתעשייה וכו'
ג. הסכום אותו משקיעה המדינה במימון פרויקטים תעשייתיים מטעמה
ד. סך ההוצאות של המדינה ושל הסקטור העסקי על פעילות מו"פ במדינה האמורה
הצג הסתר

(240) ההייטק הישראלי מצליח בתחום היישומים והמכשור הרפואי בין היתר הודות ל:

א. גלי העלייה בתחילת שנות ה-90, שהביאו ידע רפואי חסר תקדים לארץ
ב. תשתית המחקרית שהתפתחה באקדמיה לאורך השנים ורמת הרפואה בארץ
ג. תקציבי המחקר שמזרימה המדינה לתעשייה הרפואית
ד. רווחיות הגבוהה בענף, אשר מפתה רבים להתמקד בו
הצג הסתר

(241) מדוע מהווים השווקים הסיני וההודי גם הזדמנות עבור ההייטק הישראלי?

א. כי פריחתם הופכת אותם בהדרגה לשוק צרכני ענק שגם צורך מוצרי הייטק ישראלים
ב. כי ניתן להוזיל עלויות ייצור ע"י העברתו לשווקים אלו
ג. כי ניתן להעביר פיתוח מישראל, בה שכר המהנדסים יקר יחסית, לשווקים אלה
ד. כי ניתן באמצעות שת"פ עם חברות מקומיות להשביח את מוצרי ההייטק הישראלי
הצג הסתר

(242) כשקובעים כי ישראל משקיעה יותר מכל מדינה בעולם במו"פ אזרחי, מתייחסים ל

א. ההשקעה של המדינה, בניכוי הסכומים המועברים לתמיכה במו"פ בסקטור העסקי
ב. סך ההשקעה במו"פ של כלל הגורמים הרלוונטיים: המדינה, האקדמיה והתעשיי
ג. גובה ההשקעה במו"פ המתוכננת בתקציב המדינה, אולם לא בהכרח להשקעה בפועל
ד. ההשקעה של הסקטור העסקי, בניכוי המימון המתקבל מהמדינה לטובת סקטור זה
הצג הסתר

(243) שיעור ההשקעה הגבוה בהייטק בישראל יחסית למדינות ה-OECD מעיד על

א. זמינות נמוכה של מוצרים בישראל שאינם שייכים למגזר ההייטק
ב. היותה של ישראל מדינה מתקדמת יותר משאר מדינות הOECD
ג. השקעה נמוכה של מדינות אחרות בקידמה ובטכנולוגיה לנוחות תושביהן
ד. היותה של ישראל ממוקדת יותר ממדינות מתועשות אחרות במגזר ההייטק
הצג הסתר

(244) התעשייה הביטחונית מפותחת מאד כתת-תחום בהייטק הישראלי בגלל, בין היתר

א. בשל השקעות מתמשכות של קרנות הון סיכון זרות בחברות ישראליות בתחום
ב. כי זהו שוק שלעולם אינו עובר משברים בביקושים
ג. עלות כוח אדם הנדסי זולה יחסית לעולם המפותח
ד. רצון המדינה ליצור אי-תלות ביטחונית במדינות זרות ותמרוץ התעשייה בהתאם
הצג הסתר

(245) השקעתה של ישראל בהכשרה מקצועית של עובדים תואמת את ערכיה המוצהרים

א. לא נכון, תקציב המדינה לנושא סותר את שאיפתה לסגירת פערים כלכליים-חברתיים
ב. נכון, המדינה תומכת בהכשרה מקצועית ומתקצבת את ההכשרות בהיקף הראוי
ג. לא נכון, המדינה אינה רוצה להתערב בשוק העבודה ולמרות זאת תומכת בהכשרות
ד. למדינה אין ערכים מוצהרים בתחום התעסוקה: כוחות השוק הם שיכתיבו מה יקרה
הצג הסתר

(246) העדרן של חברות ענק ישראליות-גלובליות מצביע על מעצור בהתפתחות הענף

א. לא בהכרח, הוא מצביע על חסם להיווצרותן, אבל ישנן לענף דרכי התפתחות אחרות
ב. נכון, ללא ספק הענף לא ממצה את יכולותיו כל עוד לא נוצרו כאן 4-5 חברות כאלה
ג. נכון, הוא מצביע על כשלון ניהולי כולל של הענף
ד. לא נכון, אין שום ערך להיווצרות חברות ענק מבחינה כלכלית
הצג הסתר

(247) הצלחות ההייטק בתחומים כמו אנרגיה חלופית וטכנולוגיות מים מונעות מ

א. הרווחיות הגבוהה בענפים אלה, אשר מפתה רבים להתמקד בהם
ב. ריבוי עולים מגלי העלייה של תחילת שנות ה-90, שהינם בעלי ידע ייחודי בתחום
ג. צרכי המדינה לפתרונות בתחומים אלה, הנתמכים גם בתמריצים כלכליים מטעמה
ד. מחקרים אקדמיים מקיפים בתחום, הנשענים על מימון של תאגידים זרים
הצג הסתר

(248) הוצאה ציבורית נמוכה על הכשרה מקצועית מעידה על

א. מדיניות ממשלתית הגורסת כי אין זה מתפקידה לקבוע לעובד במה יעסוק
ב. תכנון תקציבי מדוקדק המבטיח אופטימיזציה של משאבי המדינה
ג. מחשבה ארוכת טווח כי כוחות השוק יעשו את שלהם ללא בהתערבות המדינה
ד. השקעה בלתי מספקת של מדינה בהתאמת כוח העבודה שלה לצרכי המחר
הצג הסתר

(249) שיווק ומכירות אינן נחשבות כנקודות עוצמה של ההייטק המקומי כי

א. התרבות הישראלית מקדשת מאמץ פיתוחי, אבל לא מאמץ מכירתי
ב. הריחוק הגיאוגרפי משווקי המטרה מונע מחברות מקומיות להגיע ללקוחות
ג. הענף מתבסס על אנשי מכירות מקומיים בשווקי היעד שאינם מבינים בטכנולוגיה
ד. ישראלים אינם מצטיינים בתהליכים שיטתיים וסדורים וברגישות לשוני תרבותי
הצג הסתר

(250) סובלנות לחשיבה שונה ותהליכי עבודה סדורים הם חלק מסודות ההצלחה של

א. חברה גדולה השואפת לבסס נוכחות ארוכת טווח בשוק
ב. כל חברה, ללא קשר לגודלה ולשלב העסקי בו היא מצויה
ג. אף אחד ? זוהי עוד סיסמא מבית היוצר של תיאורטיקנים ויועצים ארגוניים
ד. סטארט-אפ בראשית דרכו
הצג הסתר

(251) ענף ההייטק למרכיביו מהווה מרכיב משמעותי ביותר בכלכלת ישראל

א. נכון, אבל רוב הענף מופנה לשוק המקומי ואינו תורם לסחר הבינ"ל של ישראל
ב. לא נכון, בענף מועסקים יחסית מעט אנשים ולכן השפעתו הכוללת שולית
ג. לא מדויק, יש נטייה להגזים בחלקו של הענף בכלכלה המקומית
ד. נכון, כלכלת ישראל נסמכת על סחר בינ"ל וענף ההייטק מהווה כשליש מהיצוא
הצג הסתר

(252) העובדה כי לא נוצרות חברות ענק ישראליות-גלובליות מצביעה על

א. בחירה מודעת של חברות שלא לצמוח יתר על המידה, בהעדר יתרון כלכלי כלשהו לגודל
ב. בעייה עמוקה במיצוי הפוטנציאל של הענף לכלכלה המקומית
ג. קיומם של חסמים תרבותיים וארגוניים להיווצרותן, אשר לדעת רבים אין טעם להילחם בהם, שכן העדרן של חברות ענק אינו מפריע להתפתחות התעשייה
ד. כשלון ניהולי כולל של הענף: לא ייתכן שבמשך שנים הענף ייכשל בעניין שוב ושוב
הצג הסתר

(253) ניתוח כולל של עוצמות וחולשות תעשיית ההייטק המקומית מצביע על חולשה יחסית בתחומי השיווק והמכירות, שכן

א. התרבות הישראלית מקדשת מאמץ פיתוחי, אבל לא מאמץ מכירתי
ב. התרבות הישראלית אינה מדגישה את הצורך ברגישות לשוני תרבותי ולעידון שלרוב נדרשים במגע עם לקוחות זרים
ג. הריחוק הגיאוגרפי משווקי המטרה מונע מחברות מקומיות להגיע ללקוחות
ד. הענף מתבסס על אנשי מכירות מקומיים בשווקי היעד שאינם מבינים בטכנולוגיה
הצג הסתר

(254) בחברה רב לאומית השיקול היכן לפתח או לייצר מוצר מתקבל על בסיס

א. מערכת היחסים בין החברות הבנות למטה העולמי: מי שמקורב זוכה בפרו
ב. שיקולים עסקיים גלובאליים: עלות פיתוח/ייצור, מומחיות מקומית, מיסוי וכד'
ג. עלות עבודה וחומרים בלבד
ד. מיקום מטה החברה והמשרדים האזוריים שלה
הצג הסתר

(255) אילו יתרונות כלכליים לגודל יכולה חברה רב לאומית להשיג

א. תמחור גלובאלי אחיד, ללא קשר לעלויות היצור במדינה זו או אחרת
ב. יתרונות מיסוי הנובעים מהקלות מס הניתנות לחברות רב-לאומיות בכל העולם
ג. רכש מרכזי, יעילות בפיתוח והשקת מוצרים, גמישות ניהולית בהקצאת משאבים
ד. חסכון בתקורות בפעילות הפרוסה על פני מספר אתרים
הצג הסתר

(256) ההחלטה היכן לייצר מוצר שתוכנן במרכז מו"פ של חברה רב לאומית מתקבלת

א. ע"י מנהל הפיתוח במדינה בה פותח המוצר, לפי שיקוליו המקצועיים
ב. כבר בשלב ההחלטה על פיתוח המוצר: הייצור ייעשה באותו מקום משיקולי עלות
ג. ע"י המנהל הרלוונטי במטה החברה, על פי שיקולים של עלות, איכות, מיומנות וכד'
ד. רק לאחר שיוצרו דגמים במספר אתרים ונערכה מעין "תחרות פנימית" ביניהם
הצג הסתר

(257) הקושי המרכזי הכרוך בהיבטי המיסוי של ניהול ארגון רב לאומי נובע מ:

א. מדיניות המס המחמירה בה נוקטות מרבית המדינות כנגד ארגונים רב לאומיים
ב. העדר יכולת להפיק דוחות כספיים ? כיוון שהארגון למעשה אינו "שייך" למדינה אחת
ג. השינויים התכופים בשיעורי המס בכל מדינות העולם
ד. הצורך בקבלת החלטות עסקיות בסביבה מורכבת של משטרי מס מרובים ואף סותרים
הצג הסתר

(258) חברה העונה להגדרה המקובלת כחברה רב-לאומית גלובלית

א. היא כל חברה המוכרת את מוצריה ברוב מדינות העולם
ב. פרוסה בעולם באמצעות חברות בת מקומיות העוסקות בפיתוח, יצור, מכירות וכד'
ג. היא חברה בעלת משרדי מכירות מקומיים בכל שווקי היעד שלה
ד. היא כל חברה המכריזה על עצמה ככזו ופועלת להרחבת פעילותה לעוד ועוד מדינות
הצג הסתר

(259) חברה רב לאומית עשויה לרכוש חברה רק לצורך הרחבת פעילות מכירות מקומית

א. לא נכון, כדי להרחיב פעילות מקומית ניתן פשוט לגייס אנשים מקומיים ללא ר
ב. לא נכון, חברה רב לאומית אינה מבצעת רכישות רק כדי להרחיב את זרוע המכירות
ג. נכון, אבל אם היא באמת גלובלית, היא תכניס לשם עם הזמן פעילות מו"פ או יצור
ד. נכון, לא כל רכישה היא לצרכים טכנולוגיים או לצורך פתיחת מרכז מו"פ או יצור נוסף
הצג הסתר

(260) חברות רב לאומיות שהתמקדו ברכישות בישראל בעשור האחרון מצאו עצמן

א. רוכשות חברות בודדות בסכומים המסתכמים בעשרות מיליוני דולרים
ב. נרכשות ע"י חברות ענק מקומיות תמורת מיליארדי דולרים
ג. מוכרות במהרה את החברות שקנו ברווח של מאות מיליוני דולרים
ד. רוכשות עשרות חברות מקומיות בסכומים המסתכמים במיליארדים רבים של דולרים
הצג הסתר

(261) הראייה לכוחה של ישראל כשחקן גלובלי משמעותי בתחום המו"פ בהייטק היא

א. התקציבים הגדולים שמעמידה הממשלה למחקר בסיסי באקדמיה
ב. הסטטיסטיקות ההשוואתיות לגבי שיעור המהנדסים בכלל האוכלוסייה בארץ
ג. היקף הרכישות וכמות מרכזי הפיתוח המקומיים שנפתחו בידי חברות רב-לאומיות
ד. היחס בין כמות הסטארט-אפים שנפתחו לאלו שנסגרו בכל שנה בעשור האחרון
הצג הסתר

(262) חברה רב לאומית מנוסה תבצע הטמעה של סטארט-אפ אותו רכשה באמצעות

א. צוות ייעודי מטעמה המנהל ומלווה את התהליך, בצמידות לכל בעל תפקיד ניהולי
ב. צוות יועצים פיננסי המוודא כי נתוניה הכספיים של החברה הנרכשת מדויקים
ג. החלפה מיידית של צוות הניהול של הסטארט-אפ בידי אנשי מקצוע מטעמה
ד. הפסקה מיידית של מכירת מוצרי הסטארט-אפ והתאמתו לסטנדרטים שלה
הצג הסתר

(263) חברה רב לאומית עם מרכז מו"פ בישראל ממנפת את היכולות המקומיות לצרכיה

א. נכון, ולכן צריך להימנע ככל שניתן מלאפשר התרחבות של התופעה לעוד חברות
ב. נכון, אין בכך פסול כל עוד מתקיים מפגש אינטרסים עם צרכי העובדים וצרכי המדינה
ג. לא נכון, המדינה מרוויחה מההעסקה הזו הרבה יותר מהחברה
ד. לא נכון, חברה כזו תורמת בראש וראשונה לכלכלת המדינה ורק אח"כ מרוויחה מכך
הצג הסתר

(264) האתגרים התרבותיים בהתנהלות של חברה רב לאומית סובבים בעיקר סביב הצורך

א. לגשר על פערי תרבות בין ובתוך קבוצות בארגון, בעת קבלת החלטות ובעבודת צוות
ב. להתחשב באילוצים הנובעים מתרבויות נחשלות בשווקי מטרה מסוימים
ג. להתאים את נהלי החברה לדרישות התרבותיות במדינות שונות
ד. להתאים את מוצריה לציפיות הקהל בכל אחד משווקי המטרה בהן היא מוכרת
הצג הסתר

(265) המתנגדים לדומיננטיות של חברות רב לאומיות בעולם ההייטק המקומי טוענים ש

א. מהנדסים שמועסקים בחברות אלה נדרשים לחברות מקומיות שאינן מצליחות לשמרם
ב. חברות אלה חומקות מתשלום מיסיהן למדינת ישראל
ג. שכר העובד הישראלי מטפס לגבהים בגלל ביקוש יתר לשירותיו ע"י חברות אלה
ד. ברמה הלאומית, פעולתן בישראל מנצלת יכולות מקומיות לקידום אינטרס כלכלי זר
הצג הסתר

(266) התכלית העיקרית של הפיכת חברה לרב לאומית גלובאלית הינה

א. הגעה לשווקים חדשים כדי להגדיל מכירות
ב. מיצוי היתרונות העסקיים והטכנולוגיים של פריסה גלובאלית בכלל תחומי פעילותה
ג. חסכון בעלויות פיתוח וייצור
ד. חסכון בתשלומי מס
הצג הסתר

(267) קבלת ההחלטות העסקיות המרכזיות בחברה רב לאומית מתנהלת ב

א. מטה העולמי של החברה, או לעתים, בתלות במבנה ובעניין עצמו ? במטה האזורי
ב. מקום ישיבתו הפיזי של המנכ"ל ? ללא קשר היכן הוא נימצא או מתגורר ברגע נתון
ג. צורה מבוזרת ? המתאימה ביותר לחברה בעלת מבנה מבוזר גלובאלי
ד. מקום הספציפי המתאים ביותר ? לפי תחומי ההתמחות של המשרדים השונים
הצג הסתר

(268) הכוחות המניעים מאחורי פעילות מרכז מו"פ מקומי של חברה רב לאומית הינם

א. הרצון לשמר את מקור הפרנסה והחשש מפיטורים ולחץ מתמיד מצד החברה-האם ליצירת ערך מחד והשאיפה התמידית להצטיין מאידך
ב. כל התשובות נכונות
ג. הרצון לתרום לכלכלת המדינה
ד. הכרת התודה להנהלת החברה העולמית על רכישת החברה המקומית
הצג הסתר

(269) פריסה גלובלית של ארגון מייצרת תקורות עודפות יחסית לחברה מקומית בהיבטי

א. עלויות ייצור
ב. הכשרת עובדים, פגישות פנים אל פנים של דרגי עבודה והנהלה, פערי שעות יממה
ג. עלויות פיתוח
ד. מיסוי
הצג הסתר

(270) חלק עיקרי ממסעות הרכישות של חברות רב לאומיות בישראל התמקד בתחומי

א. אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות מים
ב. תקשורת, מדעי החיים ותוכנה ? המהווים ממילא תחומים בולטים בתעשייה המקומית
ג. תעשיית הרכב ? המהווה ממילא תחום בולט בתעשייה המקומית
ד. המסחר באינטרנט
הצג הסתר

(271) מהו הרווח למדינה מחברה רב-לאומית שפעילותה בישראל מוגבלת למו"פ בלבד

א. הכנסות ממס על רווחי החברה האם בחו"ל ועל רווחי חברת הבת בישראל
ב. תעסוקה לאזרחי המדינה וצריכת שירותים המניעה את גלגלי הכלכלה והכנסות ממס על הכנסות העובדים והכנסות ממס על רווחי החברה בישראל
ג. הכנסות מרווחי הון שמפיקה החברה בחו"ל בעת רכישת החברה בישראל
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(272) היתרון לחברה רב לאומית בניוד פעילות פיתוח, יצור ולוגיסטיקה בין מדינות הוא

א. ביכולת לקצר זמני אספקה לשווקי מטרה ספציפיים באמצעות קירוב היצור אליהם
ב. ביכולת לפזר את הפעילויות באופן הממזער עלויות, מייעל משאבים ומוריד נטל מס
ג. ביכולת להבטיח את איכות המוצר באמצעות קירוב הפיתוח והיצור למטה החברה
ד. בגמישות למתן מענה לשינוי במפרטי המוצר לפי צרכי שווקי המטרה השונים
הצג הסתר

(273) חברות שואפות להתרחב לפריסה גלובלית, למרות הקשיים הנובעים מכך, כי

א. היתרונות העסקיים שבפריסה גלובלית עולים משמעותית על הקשיים האמורים
ב. גם אם אין הגיון עסקי בכך, טכנולוגיות מסוימות זמינות רק במקומות ספציפיים בעולם
ג. אלו ציפיות המשקיעים ואין ברירה אלא להיענות להם
ד. הלחץ התחרותי מכתיב צעדים שאינם תמיד הגיוניים מבחינה עסקית
הצג הסתר

(274) משרדי המכירות המקומיים בחברה רב לאומית כפופים לרוב להנהלה המקומית

א. נכון, אם יש משרד מקומי במדינה מסוימת - הכל מנוהל דרכו
ב. לא נכון, ההנהלה המקומית כפופה לרוב למנהל פעילות המכירות שהוא הבכיר יותר
ג. לא נכון, מערך המכירות לרוב מנותק מהשאר הפעילויות המקומיות ומנוהל מרכזית
ד. נכון, אחרת איך איש המכירות המקומי ידע מה למכור?
הצג הסתר

(275) חברה רב לאומית תבחר להקים מטה אזורי הכפוף למטה המרכזי כאשר

א. היקף הפעילות שלה באזור הנדון גדול ומורכב, ומחייב הקמת זרוע שליטה קרובה
ב. נופלת החלטה על שינוי ארגוני הנדרש לצורך טלטלתו, בגלל תפקוד לקוי מתמשך
ג. יש לה צורך לקדם מנהל באזור הנתון, ואין תפקיד ראוי עבורו
ד. המנכ"ל מעוניין בצמצום מספר הדרגים בארגון, בשל סרבול בתהליכי קבלת החלטות
הצג הסתר

(276) העמדה לפיה יש דומיננטיות יתר של חברות רב לאומיות בהייטק המקומי מתבססת על הטיעון ש

א. חברות אלה אינן נדרשות לתשלום מסים למדינת ישראל ולכן תרומתם לכלכלה הלאומית אפסית
ב. שכר העובד הישראלי מטפס לגבהים בגלל ביקוש יתר לשירותיו ע"י חברות אלה
ג. הן מנצלות יכולות מקומיות לקידום אינטרס כלכלי זר, וזה סותר את האינטרס הישראלי הלאומי
ד. החברות המקומיות סובלות ממחסור כרוני בכוח הנדסי, שכן חברות אלה מפתות את כולם לעבודה במסגרתן בתנאים מועדפים
הצג הסתר

(277) חברה רב לאומית נאלצת להתמודד עם אתגרי שליטה וניהול כמו

א. אכיפת החלטות שהתקבלו במטה החברה בתנאים של ריחוק גיאוגרפי
ב. קבלת החלטות, קשר בינאישי ושפה, בקרת ביצוע וכד' בתנאים של ביזור גיאוגרפי של מקבלי ההחלטות
ג. ניהול כספי בסביבה מרובת מטבעות, עם שערי חליפין המשתנים בתדירות גבוהה
ד. דיווחים כוזבים וניסיונות הונאה שקשה לגלותם בגלל הבדלי שפה ותרבות
הצג הסתר

(278) מקרה בו גוף תעשייתי מזמין ומממן מחקר אקדמי ספציפי הינו

א. אחת הדרכים המקובלות כדי לתת מענה לצורך טכנולוגי של חברה הממנף מומחיות אקדמית ספציפית
ב. מנגנון בעייתי ובלתי מקובל - בשל הסכנה לפגיעה בחופש האקדמי
ג. מנגנון מקובל לביצוע פעילות מו"פ בעלויות נמוכות במיוחד
ד. דרך מקובלת להשגת "חותמת כשרות" אקדמית לממצאים מחקריים בעייתיים
הצג הסתר

(279) התבוננות כוללת על כלכלת ישראל מראה כי ענף ההייטק

א. מהווה כשליש מהיצוא, ובהיותה של ישראל כלכלה מוטת יצוא - הענף הוא דומיננטי ביותר בה
ב. מייצא מעט מאד, ומרבית תוצרתו מופנית לשוק המקומי ואינה משפיעה על הסחר הבינ"ל של ישראל
ג. הוא חשוב, אולם מיוחסת לו חשיבות יתר, שכן חלקו הכולל בתל"ג של המדינה הוא אחוזים בודדים בלבד
ד. הוא בעל חשיבות נמוכה יחסית, שכן כמות המועסקים בו מצומצמת יחסית לכלל המועסקים במשק
הצג הסתר

(280) יכולתו של ענף ההייטק לייצר הצלחות גם בתחומים כמו אנרגיה חלופית וטכנולוגיות מים מונעת מ:

א. שילוב של ביקוש עולמי לפתרונות בתחומים אלה עם תוכניות מטעם המדינה לעידוד מו"פ רלוונטי
ב. ידע ייחודי שנצבר בישראל עם הגעתם של גלי העליה מבריה"מ לשעבר
ג. מסורת ארוכת שנים של מו"פ אזרחי שהתמקד בענפים אלה
ד. הרווחיות החריגה שענפים אלה מציעים לחברות הפועלות בהן
הצג הסתר

(281) האתגר העיקרי הכרוך ברכישת חברה והטמעתה בחברה רב לאומית הינו

א. איזון ואינטגרציה של קווי מוצר, כוח אדם ומבנה ארגוני, נהלי עבודה ודיווח, וכד'
ב. הסרת התנגדויות להעברה יעילה של הידע מהארגון הנרכש לרוכש
ג. סילוק אלגנטי של הנהלת החברה הנרכשת משורות הארגון, כדי שלא תפריע
ד. הבנה לפרטים של מצבה הכספי של החברה הנרכשת
הצג הסתר

(282) התועלת למשק הלאומי המופקת מחברה רב-לאומית שפעילותה בישראל מוגבלת למו"פ בלבד הינה

א. הכנסות ממס על רווחי החברה בישראל ועל הכנסות העובדים המועסקים בה ורכישה של שירותים מספקים מקומיים - המניעה את גלגלי הכלכלה המקומית, וכן מתן תעסוקה לעובדיה
ב. הכנסות מרווחי הון שמפיקה החברה בחו"ל בעת רכישת החברה בישראל
ג. הכנסות ממס על רווחי החברה האם בחו"ל ועל רווחי חברת הבת בישראל
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(283) חברה רב לאומית מתמודדת עם אתגרים תרבותיים פנים-ארגוניים הנובעים מ

א. הצורך להתאים את מוצריה לציפיות הקהל בכל אחד משווקי המטרה בהן היא מוכרת
ב. השונות הרבה במוסר העבודה ובסטנדרטים של אתיקה במדינות השונות בהן היא פועלת
ג. הצורך לקבוע נהלי עבודה שונים לחלוטין בכל מדינה, בשל השוני התרבותי ביניהן
ד. הצורך לעבוד בצוותים, לתקשר ולקבל החלטות בסביבה ארגונית מרובת תרבויות ושפות
הצג הסתר

(284) הדרך היחידה באמצעותה חברת מסחור אקדמית פועלת להעברת ידע לתעשייה היא הסכמי רישוי ותמלוגים

א. לא נכון, באפשרותה לקבוע מנגנון התקשרות כרצונה, ולעתים היא בוחרת לקבל אחזקת מיעוט בסטארט-אפ שמשתמש בתוצרי המחקר שלה
ב. נכון, חברת יישום אינה ערוכה למנגנוני התקשרות שאינם מבוססי תמלוגים
ג. נכון, זו הדרך היחידה שבה מוסד ללא כוונת רווח (כמו אוניברסיטה) רשאי להזרים כספים לקופתו
ד. לא נכון, היא תמיד תעדיף קבלת סכום חד פעמי על פני הסכם רישוי ארוך טווח
הצג הסתר

(285) הצלחה מתמשכת של חברה גדולה, בניגוד לסטארט-אפ, מחייבת

א. נכונות לספוג הפסדים ללא פיטורי עובדים, כדי לייצר אווירת בטחון ורוגע ארגוניים
ב. ציות למוסכמות והצמדות לנהלים, גם המחיר של אובדן זמני של השוק בו היא פועלת
ג. מנהלים בעלי יכולת השרדות בפוליטיקה ארגונית שוחקת
ד. ערכים ושיטות עבודה המבוססים על נהלים, היררכיה סדורה ושיטתיות בדרכי קבלת החלטות , כל זאת מבלי לאבד את ניצוץ החדשנות
הצג הסתר

(286) הרכישות של סטארט-אפים ישראלים בידי חברות רב לאומיות בישראל בעשור האחרון

א. הגיעו למניין מצטבר של אלפי סטארט-אפים קטנים בסכומים של עשרות מיליוני דולרים לכל רכישה
ב. הגיעו למניין מצטבר של עשרות חברות מקומיות בסכומים המסתכמים במיליארדי דולרים
ג. הניבו לרוכשות רווחים עצומים, כיוון שרובם המכריע מכר את החברות הלאה זמן קצר לאחר רכישתן
ד. * אמנם הצטברו לסכומי עתק של מיליארדי דולרים, אבל ברוב המקרים החברות הנרכשות נסגרו לאחר שהטכנולוגיה שלהם הועברה לידי הרוכשים
הצג הסתר

(287) השיקול העיקרי בהקמת מטה אזורי המוכפף למטה העולמי של חברה רב לאומית הינו

א. צורך בשינוי ארגוני הנדרש כדי לטלטל ארגון הלוקה בתפקודו
ב. החלטה ניהולית, הגורסת כי צמצום מספר הדרגים בארגון ייעל את תהליכי קבלת ההחלטות בו
ג. הקושי להתמודד עם הפרשי שעות בין אזורים מרוחקים גיאוגרפית - המקשה על הניהול
ד. נפח ומורכבות הפעילות של החברה באזור הנדון, העשוי לחייב הקמת זרוע שליטה בקרבתו
הצג הסתר

(288) אילו מצבים עלולים להביא מנהל של חברה-בת מקומית לידי קונפליקט נאמנות

א. מצבים בהם החוק בישראל אינו מאפשר לו לבצע פעולה שנדרשה ע"י חברת האם
ב. מצבים בהם הוא נדרש לדווח על תקלות או על תפקוד לא מספק של הארגון בארץ
ג. כאשר צרכי חברת האם נוגדים את האינטרס של החברה המקומית אותה הוא מנהל
ד. כאשר האינטרס העסקי של החברה בישראל תואם את זה של החברה האם בחו"ל
הצג הסתר

(289) אחד הגורמים לירידה בביצועים העסקיים של חברה נרכשת מיד לאחר הרכישה הינו

א. אובדן מוטיבציה של מנהלי החברה הנרכשת
ב. חשש של לקוחות לרכוש פתרון של חברה שזה עתה נרכשה
ג. פגיעה במוטיבציית מערך המכירות הקיים בשל אי ודאות ארגונית הנובעת מהרכישה
ד. קפדנות יתר של הנהלת החברה הרוכשת לגבי זהות הלקוחות להם תסכים למכור
הצג הסתר

(290) כשחברה נרכשת נושאת התחייבות כלפי המדען הראשי לייצור מוצריה בישראל

א. יש אפשרות להגיש בקשה למדען לבטל את ההתחייבות נוכח הנסיבות החדשות
ב. תוכל החברה הרוכשת לנצל את הנסיבות ולהורות על הוצאת הייצור מהארץ
ג. תהיה החברה הרוכשת מחויבת להיכנס למו"מ על המדען על ביטול ההנחיה האמורה
ד. תצטרך החברה הרוכשת אותה לעמוד בהתחייבות זו ולא להוציא את הייצור מהארץ
הצג הסתר

(291) כדי לשפר את הסיכוי להצלחת תהליך הטמעתה של חברה נרכשת, החברה הרוכשת

א. צריכה להכיר בכך שלמעלה מחצי מהרכישות מסתיימות בכישלון
ב. חייבת להחליף את הנהלת החברה הנרכשת מייד עם השלמת תהליך הרכישה
ג. צריכה להביא את החברה הנרכשת להבנה מראש מהם יעדי התהליך וכיצד יתנהל
ד. תיאלץ להקצות משאבים כספיים מעבר לעלות הרכישה, לצורך פיצוי מנהלים שיפרשו
הצג הסתר

(292) התהליכים המשותפים הראשונים שייבנו בין חברה רוכשת לנרכשת יטפלו ב

א. איחוד פונקציות פיתוח וייצור
ב. נושאי כוח אדם ויחסי ציבור
ג. בניית מנגנוני דיווח בכל הקשור לנתוני מכירות ולביצועים כספיים
ד. מערכות בקרה על הוצאת כספים ועל גיוס כוח אדם חדש
הצג הסתר

(293) כתוצאה מביצוע אינטגרציה מלאה של חברה נרכשת לתוך ארגון רוכש, סביר ש

א. הנהלת החברה הנרכשת תתרחב ותקבל יותר סמכויות
ב. חופש הפעולה של החברה הנרכשת רק יגבר לאורך זמן, בכל הדרגים
ג. מספר פונקציות בארגון הנרכש, כולל הנהלה, יאוחדו עם הארגון הרוכש או אף יבוטלו
ד. דרג הביניים של החברה הנרכשת יפרח ושביעות רצונו רק תגבר עם הזמן
הצג הסתר

(294) בשלב הסופי של הטמעת חברה נרכשת בארגון הרוכש, תיבחן הצלחת הרכישה ב

א. יכולתה של החברה הנרכשת להמשיך לתפקד באופן עצמאי למרות חילופי הבעלות
ב. נכונותם של מנהלי החברה הנרכשת להמשיך לעבוד בארגון, למרות הקשיים
ג. יכולתה של החברה הנרכשת לתרום מהותית לעסקי הרוכשת כחלק אינטגראלי ממנה
ד. הישרדות לאורך זמן של מוצרי החברה הנרכשת בפורטפוליו של החברה הרוכשת
הצג הסתר

(295) מניעי חברה מקומית בבואה להירכש ע"י חברה רב לאומית כוללים, בין היתר

א. אף תשובה לא נכונה
ב. העברת האחריות להצלחת החברה לגורם חיצוני
ג. מינוף יכולות החברה הרוכשת לצורך צמיחה: הגדלת מכירות, קידום טכנולוגי וכיו"ב ומימוש השקעה ברווח ליזמים ולמשקיעים בה
ד. יצירת הזדמנויות קידום לעובדי החברה
הצג הסתר

(296) רכישת חברה מקומית היא אופציה יקרה יחסית, אולם סיכויי ההצלחה שלה גבוהים

א. לא נכון, כ-50% מהרכישות בעולם מוגדרות כאי-הצלחה או כשלון מוחלט
ב. לא נכון, זוהי אופציה זולה יחסית לסיכויי הצלחתה הגבוהים
ג. נכון, אבל לרוב ההשקעה הנדרשת היא מעבר ליכולתן של חברות רב-לאומיות
ד. נכון, אבל לרוב מנהלים מעדיפים לבנות פעילות מאפס משיקולי יוקרה
הצג הסתר

(297) דוגמא אופיינית לניגוד אינטרסים בין צרכי חברת האם לאלה של החברה המקומית

א. הנחייה מחברת-האם להעביר יצור מוצר מישראל לסין, שמשמעותה פיטורים בישראל
ב. הנחייה מחברת האם להימנע מגיוס עובדים לתקופה קצובה בשל קשיים עסקיים
ג. דרישה מחברת האם לדווח על עבירת משמעת שבוצעה ע"י עובד מקומי בישראל
ד. העברת אחריות ממנהל מקומי למנהל במטה החברה בחו"ל בשל שינוי ארגוני
הצג הסתר

(298) מניעי חברה רב-לאומית בבואה לבצע רכישה של חברה מקומית כוללים, בין היתר

א. כל התשובות נכונות
ב. חסימת מתחרים בפני חדירה לשוק מטרה חדש
ג. צורך בהשלמת פורטפוליו או ברכישת יכולות טכנולוגיות ייחודיות ו הרחבה מהירה של פריסה שיווקית בשוק מטרה חדש
ד. שאיפה לייצר עמדת מובילות מיידית בשוק קיים
הצג הסתר

(299) חברה גלובלית השואפת לחדור לשוק מטרה חדש תעדיף לרכוש חברה מקומית אם

א. כל התשובות אינם נכונות
ב. היא מעריכה כי יקשה עליה להקים פעילות מכירה מאפס בשוק הנדון וגורם הזמן הוא קריטי עבורה, בכל הקשור ללוח הזמנים לחדירה לשוק
ג. היא מוכנה לספוג קצב חדירה נמוך לשוק, יחסית להקמת פעילות עצמאית מאפס
ד. ברצונה להקטין את עלויות החדירה לשוק הנדון
הצג הסתר

(300) תהליך הטמעת החברה הנרכשת בתוך החברה הרוכשת כולל בדרך כלל, בין היתר

א. ביטול היררכיה קיימת במערך הפיתוח
ב. בניית נהלי דיווח הדדיים, איחוד מערכות כספיות וגיבוש נהלי עבודה משותפת, מרכוז מערכות בקרה ותקצוב
ג. הכנסה מיידית של מנהלים מהארגון הרוכש לעמודות מפתח בארגון הנרכש
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(301) חברה רב-לאומית הרוכשת חברה מקומית פוטרת אותה מההתחייבויות הבאות

א. החברה אינה פטורה משום התחייבות - החברה הרוכשת חייבת לעמוד בהן בשמה
ב. התחייבויות לעובדים באשר תנאי העסקתם
ג. חבויות מס לשלטונות המס בישראל
ד. התחייבויות למדען הראשי במשרד התמ"ת לעניין פרויקטים שהמדען מימן חלקית
הצג הסתר

(302) הדרג שעשוי לסבול ראשון מגל עזיבות לאחר השלמת תהליך רכישה הינו:

א. גורמים בהנהלת החברה הנרכשת המתקשים להסתגל למציאות הניהולית החדשה
ב. שכבת המהנדסים הצעירים בחברה הנרכשת
ג. מנהלים בחברה הרוכשת החוששים כי לא יימצא להם מקום במבנה הארגוני העתידי
ד. דרג ניהולי זוטר בחברה הנרכשת החושש מהרעת תנאי העסקתו
הצג הסתר

(303) הניסיון מראה כי חברה הפועלת כרוכשת סדרתית

א. תיכשל במרבית רכישותיה, כי זו הסטטיסטיקה ואי אפשר להילחם בה
ב. תצליח ברכישותיה הרבה פחות מרוכשת מזדמנת המשקיעה בכך את כל משאביה
ג. עשויה להצליח ברכישותיה אם תקים מערך מקצועי יעודי להטמעת רכישותיה בארגון
ד. מצליחה יותר בעסקיה מזו הפועלת על בסיס צמיחה פנים-ארגונית
הצג הסתר

(304) במקרים רבים מתחלפת תחושת האופוריה של יזמי ומנהלי חברה נרכשת ב

א. אכזבה מרה מסכומי הכסף שקיבלו תמורת חלקם בבעלות על החברה
ב. מריבות עם הבעלים החדשים אודות עתידה של החברה
ג. סיפוק רב, הנובע מהקפיצה המיידית בביצועים העסקיים של החברה
ד. מתח וחיכוכים אישיים, הנובעים מהשינוי המהיר בבעלות ובמנגנוני קבלת ההחלטות
הצג הסתר

(305) רכישת סטארט-אפ צעיר וללא מכירות שונה מהותית מרכישת חברה בוגרת כי

א. מחיר הרכישה במקרה כזה נמוך וערכה האסטרטגי מוגבל
ב. עובדי הסטארט-אפ מוכנים נפשית לשינוי באופי עבודתם, שלא כמו בחברה בוגרת
ג. מאמץ האינטגרציה הארגונית קל יותר כשמדובר ברכישת אנשים וטכנולוגיה בלבד
ד. חברה בוגרת שמוכנה להירכש, מצויה לרוב בקשיים ולכן תשתף פעולה עם הרוכש
הצג הסתר

(306) חברה-בת מקומית של תאגיד זר שאיננה רווחית פטורה מדיווח לרשות המס בארץ

א. קבלת פטור ממס בארץ מחייבת קבלת אישור גם משלטונות המס בחו"ל
ב. לא נכון, החברה המקומית מחויבת בהגשת דו"ח שנתי ללא תלות בבעליה
ג. נכון, התאגיד משלם מס על כל עסקיו בעולם, ולכן החברה המקומית פטורה ממס
ד. תלוי, אם החברה בחו"ל רווחית ? גם החברה בארץ תשלם מס על הרווחים הללו
הצג הסתר

(307) כחלק מתהליך ההטמעה ארוך הטווח של חברה נרכשת בארגון גדול, סביר כי:

א. פונקציות המטה של החברה הנרכשת יזכו לתוספת כוח אדם משמעותית
ב. יתבצע איחוד הדרגתי של פונקציות כמו: ייצור, רכש, פיתוח, שיווק, מכירות ועוד
ג. מערך הפיתוח של החברה הנרכשת יהפוך ליעיל ורזה יותר
ד. המבנה הארגוני של החברה הנרכשת יוותר ללא שינוי מהותי
הצג הסתר

(308) מנהל חברה-בת בישראל של תאגיד זר פטור מהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה

א. נכון, התאגיד הזר מגיש דו"ח שנתי בחו"ל הכולל את גם את נתוני החברה בארץ
ב. נכון, אבל רק לאחר הגשת בקשה מיוחדת לרשויות המס בישראל, בצירוף הסברים
ג. לא נכון, החברה בחו"ל דורשת ממנו להכין דו"ח כזה, למרות שהחוק פוטר אותו
ד. לא נכון, החברה המקומית רשומה בישראל וכפופה לחוקיה, ללא קשר לזהות בעליה
הצג הסתר

(309) חברה רוכשת נוטה שלא לשנות מיידית מבנה ארגוני של חברה נרכשת מתוך רצון

א. לשדר לעובדיה הוותיקים אווירה של עסקים כרגיל, כדי שישתפו פעולה עם הנרכשים
ב. לצמצם טלטלות ולמנוע פגיעה במוטיבציה ובביצועים העסקיים של החברה הנרכשת
ג. לבחון לעומק את הביצועים הפיננסיים של החברה הנרכשת
ד. לטעת אשליה בלב החברה הנרכשת כי כלום לא ישתנה במהלך עסקיה
הצג הסתר

(310) תהליך ההטמעה ארוך הטווח של חברה נרכשת בארגון גדול מסתיים, לרוב, ב

א. ביטול כפילויות ואיחוד פונקציות כמו: רכש, פיתוח, שיווק, מכירות וייצור
ב. התייעלות מערך הפיתוח של החברה הנרכשת והפיכתו ליעיל ורזה יותר
ג. מחיקה מוחלטת של פונקציות הניהול בחברה הנרכשת והכפפה מלאה של כל העובדים למנהלים בחו"ל
ד. חיזוק פונקציות המטה של החברה הנרכשת על מנת שיוכלו לטפל בתוספת התקורות שנכפתה עליהם
הצג הסתר

(311) עם השלמת תהליך רכישה של חברה מקומית, החברה הרוכשת נוטה בטווח הקצר לשמר את המבנה הארגוני של הנרכשת על מנת?

א. לטעת אשליה בלב העובדים כי ביצועיה של החברה אינם מחייבים שוםפ שינוי בהתנהלותה
ב. שלא לפגוע במוטיבציה של העובדים ובביצועים העסקיים של החברה הנרכשת בתקופת הביניים - עד לגיבוש אסטרטגיית הטמעה בארגון הרוכש
ג. להוכיח לעובדי החברה הנרכשת כי אין שום כוונה לשנות משהו בהתנהלות החברה
ד. לבחון לעומק את הביצועים הפיננסיים של החברה הנרכשת
הצג הסתר

(312) איזה מן הגורמים הבאים אינו עומד בסתירה להצלחת הענף?

א. העדר היכולת להרחיב את מעגל ההצלחה לכלל המגזרים במשק
ב. קושי בהרחבת היכולת התחרותית הייחודית למגוון תחומי פעילות חדשים
ג. מיעוט של חברות בינוניות-גדולות
ד. זמינות הון זר להשקעות סטארט-אפים בתחילת דרכם
הצג הסתר

(313) אילו מן הגורמים הבאים אינו מהווה גורם מפתח בפריחת ההייטק הישראלי?

א. השקעות מדינה בהכשרת כוח אדם והסבתו להייטק
ב. גידול מתמשך בביקוש העולמי לטכנולוגיות תקשורת ומערכות מידע
ג. נגישות למקורות הון זרים
ד. הון אנושי: איכות ההשכלה הגבוהה בארץ והעלייה מחבר העמים
הצג הסתר

(314) אילו מן הפעולות הבאות נקטה הממשלה לאורך השנים להמרצת הענף?

א. גיבוש תכניות מימון לפעילות מו"פ בסיסי באמצעות המדען הראשי והקמה ומימון פעילות חממות וקרנות הפועלות במשותף עם המגזר הפרטי
ב. סבסוד פעילות ייצוא באמצעות מימון ישיר של חברות מייצאות
ג. השקעה מתמשכת בהסבת כוח אדם למעבר לעבודה יצרנית בענף
ד. הקמה ומימון פעילות חממות וקרנות הפועלות במשותף עם המגזר הפרטי
הצג הסתר

(315) אילו מן הגורמים הבאים מהווה איום על עתידו של הענף כקטר כלכלי לכלל המשק?

א. כל התשובות נכונות
ב. הסכנה כי הדרישה למוצרים עתירי טכנולוגיה תדעך עם השנים
ג. המשך פריחת ענפי התקשורת והתוכנה בעולם
ד. כשל בפיתוח חברות בינוניות-גדולות וחולשה באיכות הכשרת דור המהנדסים הבא בשל העדר תקציבים לאקדמיה
הצג הסתר

(316) הגדלת תקציב המדען הראשי תאפשר למדינה, בין היתר

א. הקצאה מחדש של התקציב באופן המקדם תתי-תחומים בענף בעלי פוטנציאל עתידי
ב. מדיניות קפדנית יותר באישור השקעות בפרויקטים חדשים
ג. הגדלת התמיכה בחברות גדולות ו"זוללות תקציב", במקביל לתמיכה בסטארט-אפים
ד. ניתוב התקציבים לכיוונים המשרתים את צרכי כלל המשק
הצג הסתר

(317) חברה גדולה ורווחית תורמת לכלל המשק יותר מסטארט-אפ רווחי

א. לא נכון, לסטארט-אפ יש פוטנציאל צמיחה גדול יותר ולכן תועלתו גדולה יותר
ב. נכון, סטארט-אפ מעסיק לרוב תמהיל עובדים שרובו מהנדסים ומיעוטו עובדים אחרים
ג. לא מדויק, תלוי מי מהם מרוויח יותר במונחים של רווח למהנדס מועסק
ד. לא נכון, כל מקום עבודה רווחי מייצר למשק בדיוק את אותה התועלת
הצג הסתר

(318) המדינה יכולה לעודד השקעה בחברות בינוניות-גדולות, בין היתר, באמצעות:

א. מתן ערבות מדינה להשקעה של גופים מוסדיים (למשל: קרנות פנסיה) בענף ןתמרוץ כלכלי של גופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
ב. תמרוץ כלכלי של גופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
ג. מיסוי חברות קטנות באופן המפלה אותן יחסית לחברות בינוניות-גדולות
ד. ביטול חובת הדיווח השנתי של חברות בינוניות-גדולות על הכנסותיהן
הצג הסתר

(319) העובדה שחלק מהותי ביותר מפעילות ההייטק בארץ משויכת למרכזי מו"פ זרים:

א. מוכיחה שהמהנדסים בארץ מעולים, וצריך רק לעודד את הרחבת המגמה
ב. מטרידה בהיבטי ייצורם של מגוון אפשרויות תעסוקה בענף והתרומה הכוללת למשק
ג. לא צריכה להטריד את קברניטי המשק בשום היבט: רק טוב יוצא מזה
ד. מחייבת פעילות ממשלתית מקיפה לחסימת זליגת הידע מהארץ לחו"ל
הצג הסתר

(320) הצמצום המתמשך בתקציבי האקדמיה משפיע לרעה על ענף ההייטק כיוון ש:

א. העניין שמגלה האקדמיה במחקר יישומי פוחת
ב. התשתית המחקרית המהווה מצע לפיתוחי העתיד בענף מתדלדלת
ג. פחות ופחות אנשי אקדמיה מוצאים זמן לשיתופי פעולה עם התעשייה
ד. בהעדר תקציבי מחקר מספקים, חוקרים נאלצים לעסוק במחקר בסיסי ולא יישומי
הצג הסתר

(321) חברות גדולות בענף ההייטק חשובות למשק כי:

א. הן חברות שאינן חשופות לטלטלות הכלכלה העולמית
ב. למען האמת אין להן חשיבות אמיתית: כל מקום עבודה תורם למשק באותה מידה
ג. באמצעותן מורחב ההיקף והמגוון של המועסקים בענף ואינו מוגבל רק למהנדסים
ד. מהנדסים אוהבים יותר לעבוד בחברות גדולות ועשירות
הצג הסתר

(322) מימון ענף ההייטק המבוסס בעיקר על הון זר (בניגוד למקומי) יוצר

א. בעיה קשה לקרנות המקומיות הסובלות מתחרות יתר מול משקיעים זרים
ב. מקור לגאווה בלבד: אף אחד מחו"ל לא היה שם כאן את כספו סתם
ג. רגישות יתר של הענף למשברים גלובאליים, העלולים לגרום לסגירת ברז המימון
ד. מתחים עם המדען הראשי ? עקב חשש מהוצאת ידע לא מבוקרת מ
הצג הסתר

(323) העובדה שענף ההייטק בישראל מתמקד בעיקר בתתי-תחומים מסוימים מהווה

א. טעות מרה ? צריך להתפרס ככל שניתן כדי להבטיח את העתיד
ב. צעד נכון: התחומים בהם הענף התמחה יישארו תמיד כמנוע צמיחה עבורו
ג. התפתחות טבעית, בהתחשב בנסיבות, אולם יש בה גם סכנות ארוכות טווח
ד. אינדיקציה ברורה לחולשתו של הענף
הצג הסתר

(324) על פי מדדי חדשנות מקובלים, ישראל נחשבת למדינה חדשנית, בין היתר, הודות ל:

א. הרוח היזמית האופיינית למדינה
ב. המימון המוענק לסטארט-אפים בארץ באמצעות המדען הראשי
ג. כל התשובות נכונות
ד. השקעות במו"פ של המגזר העסקי ותפוקת הפטנטים לנפש ואיכות מוסדות המחקר וזמינות של מהנדסים ומדענים
הצג הסתר

(325) כאשר מנתחים תועלת למשק, מפרידים בין מרכזי מו"פ זרים לחברות מקומיות כי:

א. עלות הקמת מרכז מו"פ זר בארץ גבוהה מהותית מהקמת חברה מקומית
ב. סכנת הפיטורים של עובדים במרכזי מו"פ זרים גבוהה הרבה יותר
ג. לרוב, מרכזי מו"פ זרים מעסיקים בעיקר מהנדסים ולא מגוון רחב של עובדים
ד. שכר המהנדסים במרכזי המו"פ הזרים גבוה מהותית מזה של חברות מקומיות
הצג הסתר

(326) תמהיל ההתמחויות הנוכחי של ענף ההייטק הישראלי מייצר

א. התנגדויות בתעשייה המקומית, הזקוקה להתמחויות נוספות
ב. יתרונות יחסיים, אולם במקביל ? רגישות גבוהה לזעזועים ענפיים בעולם
ג. חסרון תחרותי בולט בתחומי ההתמחות הללו
ד. הזדמנות משמעותית למתחרים לעבור את ישראל בחדשנות
הצג הסתר

(327) פרויקטים רב-שנתיים בסיוע המדען הראשי סובלים מאי-ודאות מימונית כיוון ש:

א. המדען מתקשה להתחייב למימון רב-שנתי בגלל שינויים תכופים בהיקף התקציב שלו
ב. המדען אינו מעוניין להתחייב לאורך זמן לפרויקטים שעתידם אינו ברור
ג. מדיניות המדען היא כי בכל מקרה יש לבחון כל פרויקט מחדש ? שנה אחר שנה
ד. אין ביכולת חברה הזקוקה למימון להציג תחזיות רב שנתיות מתקבלות על הדעת
הצג הסתר

(328) סך הוצאות השכר בענף ההייטק מהווה חלק הולך וגדל בסך השכר במגזר העסקי

א. לא נכון, גידול השכר בענף מתקזז עם הצמצום במספר המועסקים בו
ב. לא נכון, הפיטורים בענף גרמו לירידה מתמשכת בחלקו בהוצאות השכר במשק
ג. נכון, זה מעיד על הפער ההולך וגדל בין השכר בענף לבין השכר בשאר המשק
ד. נכון, זה מעיד על הגידול המתמשך בשיעור המועסקים בענף
הצג הסתר

(329) התפלגות השקעות הון הסיכון בארץ על פני התחומים השונים, בהשוואה לארה"ב:

א. מוכיחה שתעשיית הון הסיכון בארץ עובדת בצורה מאד לא יעילה
ב. מעידה על תחומי ההתמחות הנוכחיים של הענף, ודורשת התאמה לצרכי העתיד
ג. מעידה על הכיוונים העתידיים אליהם הולכים הביקושים
ד. מהווה אינדיקציה לצרכי העבר של השוק, ולא יותר
הצג הסתר

(330) הצמיחה האיטית בתוצר המקומי הגולמי בארץ, יחסית לעולם המפותח, נובעת מ:

א. עצירת הצמיחה של ענף ההייטק שהגיע כבר לכדי מיצוי
ב. ההשקעות הכבדות בענף ההייטק, המכבידות על הכלכלה המסורתית
ג. זליגה לא מספקת של צמיחת ההייטק ויכולותיו לשאר המשק ? שממשיך לדשדש
ד. הוצאות הביטחון הכבדות של מדינת ישראל
הצג הסתר

(331) כיצד יכולה המדינה לשפר את "זליגת הידע" הרצויה מענף ההייטק לשאר המשק?

א. באמצעות העלאת מיסים למפעלים בעלי תפוקה לעובד נמוכה מרף מסוים עליו יוחלט
ב. ע"י מתן מענקים לתוכניות מו"פ ייעודיות לשיפור תהליכי ייצור במפעלים מסורתיים וע"י מתן תמריצים כלכליים למפעלים מסורתיים להעסקת מנהלים יוצאי ענף ההייטק
ג. ע"י חיוב מפעלים מסורתיים להעסיק מספר מוסכם של עובדים יוצאי תעשיית ההייטק
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(332) מעבר לצמצום בתקציבי המחקר, האיום החריף ביותר להייטק מצד האקדמיה הינו

א. כמות בוגרי המשפטים היוצאת מן האקדמיה בכל שנה
ב. הקיטון במספר הלומדים מדעים וההתדרדרות הכוללת באיכות החינוך הטכנולוגי
ג. איכות המהנדס הממוצע היוצא משערי הפקולטה להנדסה באוניברסיטאות המובילות
ד. היכולת לפתות את המצטיינים להישאר באקדמיה, במקום לעבור לתעשייה
הצג הסתר

(333) במונחי תרומה למשק הלאומי, יש הגיון בניתוח נפרד של מרכזי מו"פ מקומיים של חברות זרות מול חברות מקומיות כי

א. סכנת הפיטורים של עובדים במרכזי מו"פ זרים גבוהה הרבה יותר
ב. עלות הקמת מרכז מו"פ זר בארץ גבוהה מהותית מהקמת חברה מקומית
ג. תרומתו למשק של מרכז מו"פ של חברה זרה מוגבלת, כיוון שהידע שמפותח בו לרוב אינו מתורגם ליצירת מקומות עבודה בישראל שאינם הנדסיים
ד. הידע שנצבר במרכז מו"פ של חברה זרה מועבר לחו"ל ואינו תורם למחקר בישראל
הצג הסתר

(334) חלק משמעותי ביותר מפעילות ההייטק בארץ שייך למרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות

א. נכון, אולם אין בכך שום חסרון, שכן החברות הללו משקיעות כאן ממיטב כספן ובכך מזרימות כסף רב לקופת המדינה
ב. עובדה המחייבת פעילות ממשלתית מקיפה לחסימת זליגת ידע מהארץ לחו"ל
ג. וזוהי ההוכחה הטובה ביותר לאיכות המהנדסים בארץ, ולפיכך יש לברך על כך
ד. נכון, וכתוצאה מכך מגוון אפשרויות התעסוקה בענף והתרומה הכוללת למשק מוגבלים יחסית
הצג הסתר

(335) חברה רב-לאומית תהיה מעוניינת ברכישה של חברה מקומית לצורך

א. רכישת יכולות טכנולוגיות ייחודיות או צורך בהשלמת קו מוצרים קיים והרחבה מהירה של פריסה שיווקית בשוק מטרה חדש
ב. הוזלת עלויות פיתוח של מוצר חדש
ג. הוזלת עלויות חדירה לשוק חדש והוזלת עלויות פיתוח של מוצר חדש
ד. הוזלת עלויות חדירה לשוק חדש
הצג הסתר

(336) זמן קצר לאחר שחברה נרכשת היא חשופה לסכנה של ירידה במכירות, כיוון ש

א. הנהלת החברה הרוכשת צפויה להיות סלקטיבית יותר בבחירת לקוחותיה
ב. אי הוודאות הארגונית בה שרוי מערך המכירות צפויה להשפיע על המוטיבציה שלו
ג. מנהלי החברה הנרכשת יאבדו עניין בעתידה בשל אובדן עצמאותם והסרת האחריות מהם
ד. לקוחות יהססו לרכוש פתרון של חברה שתידה אינו ברור
הצג הסתר

(337) השקעות הון הסיכון בישראל שונות בהתפלגותן מאלה שבארה"ב

א. כתוצאה מתחומי ההתמחות הנוכחיים של הענף, ומחייבות התאמה מתמשכת לצרכי העתיד
ב. שכן הן משקפות את הכיוונים העתידיים של הענף, בניגוד לאלה הנוכחיים
ג. ולפיכך ברור שתעשיית הון הסיכון בארץ עובדת בצורה מאד לא יעילה
ד. בגלל שהן משקפות את צרכי העבר של השוק, ולא את אלה העתידיים
הצג הסתר

(338) "זליגת ידע" מענף ההייטק לשאר המשק צריכה להיווצר בסיוע של צעדים כמו:

א. חיוב מפעלים מסורתיים להעסיק מספר מוסכם של עובדים יוצאי תעשיית ההייטק
ב. מתן מענקים לתוכניות מו"פ ייעודיות לשיפור תהליכי ייצור במפעלים מסורתיים ומתן תמריצים כלכליים למפעלים מסורתיים להעסקת מנהלים יוצאי ענף ההייטק
ג. כל התשובות נכונות
ד. קביעת מדיניות מיסוי קשוחה יותר למפעלים בעלי תפוקה לעובד נמוכה מרף מסוים
הצג הסתר

(339) צרכיו של תאגיד רב-לאומי עשויים לייצר סתירה קשה במיוחד לאינטרס של החברה-בת המקומית במצבים כמו

א. קבלת הנחייה מחברת האם להימנע מגיוס עובדים לתקופה קצובה בשל קשיים עסקיים
ב. דרישה מחברת האם לדווח על אירועים של התנהגות בלתי הולמת של עובד מקומי
ג. העברת אחריות ממנהל מקומי למנהל במטה החברה בחו"ל בשל שינוי ארגוני
ד. רצונו של התאגיד לקצץ בעלויות יצור, המוביל להנחיה להעברת ייצור להודו, שמשמעותה פיטורים בישראל
הצג הסתר

(340) העובדה שמימון ענף ההייטק ניזון בעיקר מהון זר (בניגוד למקומי) יוצרת

א. שם טוב ויוקרה לתעשייה המקומית, ואין בה שום רע: זו רק ראיה לאיכויות של הענף
ב. מתחים עם המדען הראשי ? עקב חשש מהוצאת ידע לא מבוקרת מהארץ
ג. תחרות לקרנות המקומיות המתמודדות מול הזרות על הזדמנויות השקעה אטרקטיביות
ד. חשיפת יתר למשברים גלובאליים, שכן גם אם הכלכלה המקומית חזקה, משבר חיצוני עלול לסגור מקור מימון משמעותי לענף
הצג הסתר

(341) ביכולתה של המדינה לסייע לחברות הייטק בינוניות-גדולות ללא צורך בהגדלת תקציבי מדען, באמצעות, למשל

א. מתן מענקי מדינה לגופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
ב. ביטול חובת הדיווח השנתי של חברות בינוניות-גדולות על הכנסותיהן
ג. מתן הקלות מיסוי לחברות בינוניות-גדולות וסבסודן באמצעות הגדלת המיסוי על חברות קטנות
ד. מתן ערבות מדינה להשקעה של גופים מוסדיים (למשל: קרנות פנסיה) בענף
הצג הסתר

(342) המקום בו מתקבלות ההחלטות העסקיות המרכזיות בחברה רב לאומית הוא

א. במקום בו קיימת התמחות מקצועית ספציפית לעניין - זוהי בדיוק גדולתה של החברה הגלובאלית
ב. מקום ישיבתו הפיזי של המנכ"ל ? ללא תלות במיקום הגיאוגרפי של מטה החברה
ג. משתנה על פי העניין: לרוב, מרכז מו"פ הוא זה שלוקח הובלה של פרויקט חדש - ואז ההחלטות יתקבלו על ידו
ד. המטה העולמי של החברה, או לעתים, בתלות במבנה ובעניין עצמו ? במטה האזורי
הצג הסתר

(343) תעשיית ההייטק המקומית גם נהנית מהגלובליזציה וגם מתקשה בגללה, וזאת בשל? **

א. מחד - היכולת להביא מוצר איכותי לכל קצוות תבל, ומאידך - קלות המעבר של פיתוחו ויצורו לכל מקום
ב. החרפת התחרות הגלובלית, הגוררת עליה מתמדת בעלויות הייצור
ג. הירידה בעלויות הייצור, הגורמת לשחיקה מתמדת ברווחיות החברות
ד. מגמת העזיבה הגוברת של מהנדסים ישראלים לטובת חברות הממוקמות בכל פינות הגלובוס
הצג הסתר

(344) בהקשר היזמי, התרבות ה"פרויקטאלית", שלא כמו תרבות ה"מצב היציב", הינה **

א. גישה ארגונית הגורסת כי על הסטארט-אפ לפעול כאילו הוא חברה יציבה ומבוססת
ב. גישה ארגונית הרואה במיזם אוסף של מאמצים קצרי טווח (הקמה, פיתוח וכו')
ג. גישה לפיה ככל שהסטארט-אפ ישדר לעובדיו יציבות ורוגע מוקדם יותר ? כן ייטב לו
ד. גישה שיטתית, המדגישה את הצורך בנוהלי עבודה סדורים כבר בשלב ההקמה
הצג הסתר

(345) הקשר בין תקציבי האקדמיה להתפתחותו של ענף ההייטק מתבטא בכך ש:

א. צמצום תקציבי מחקר אקדמי פוגם בתשתית המחקרית המהווה מצע לפיתוחי העתיד בענף, ויכולתו להמשיך ולהתפתח נפגעת
ב. האקדמיה מוצאת פחות ופחות עניין במחקר יישומי
ג. בהעדר תקציבי מחקר מספקים, חוקרים נאלצים לעסוק במחקר בסיסי ולא יישומי
ד. אנשי אקדמיה, בהעדר תקציבי מחקר, מוצאים זמן פנוי רב יותר לשיתופי פעולה עם התעשייה
הצג הסתר

(346) לרוב, קרן הון סיכון תעדיף שלא להשקיע בחברה שקרן אחרת כבר מושקעת בה

א. נכון, קרנות הון סיכון מעדיפות להיות השותף האסטרטגי היחיד במיזם
ב. נכון, אבל אם המימון עד עתה הגיע רק מהיזמים היא תשקול השקעה בכל זאת
ג. אם קרן אחרת כבר השקיעה במיזם הוא ממילא לא זקוק למימון נוסף
ד. לא נכון, לרוב קרנות מעדיפות השקעה משותפת עם קרנות אחרות
הצג הסתר

(347) הזמן האופייני שחולף ממועד הקמת סטארט-אפ ועד להשלמת אבטיפוס של מוצר הינו

א. 3-6 חודשים ? שהרי מטרת השלב היא הוכחת היתכנות טכנולוגית ולא סביר שיגרר מעבר לכך
ב. לפחות 12 חודש ולעתים הרבה יותר - בשלב זה אי הוודאות הטכנולוגית גבוהה
ג. 3-6 שנים ? זהו השלב המורכב ביותר בכל מיזם
ד. בין חודש ל-6 שנים ? אין שום דרך לקבוע בלי להבין באיזה מוצר מדובר
הצג הסתר

(348) קיים קושי בבדיקת התאמתו של מוצר חדשני במיוחד לצרכי השוק כיוון ש

א. לקוחות אינם נוטים לשתף פעולה בתהליך האפיון
ב. במקרים רבים שוק המטרה רחוק גיאוגרפית וליזמים אין תקציב להגיע ולהיפגש עימם
ג. כלי מדידה מסורתיים (כמו סקרים וקבוצות מיקוד) אינם מתאימים למוצרים מורכבים ועתידי טכנולוגיה
ד. בתהליך הפיתוח יש קשיים לא צפויים המחייבים שינויים תכופים בהגדרת המוצר
הצג הסתר

(349) המשקל הגבוה שמהווה ההייטק בתמהיל ההשקעות של המדינה מהווה גורם סיכון כיוון ש

א. מחירי המכירה ההולכים ויורדים של מוצרי הייטק צפויים לצמצם בהדרגה את הכנסות הענף
ב. העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק
ג. בהעדר גיוון מספק בתמהיל הייצוא של המדינה, משבר בענף ההייטק עלול ליצור קשיים ניכרים בכלכלה המקומית ותעשיות אחרות בעלות חשיבות רבה לכלכלה ולתעסוקה עלולות לסבול מהעדר השקעות מספיקות
ד. התחרות הקשה מול "עמק הסיליקון" ומרכזי הייטק אחרים בעולם צפויה למוטט את הענף בישראל
הצג הסתר

(350) איזה מבין הגורמים הבאים לא היווה גורם בתהליך פריחת ההייטק בשנות ה90?

א. מסע הרכישות של סטארט-אפים מקומיים בידי חברות זרות
ב. ירידה בהכנסות המדינה ממיסים
ג. העלייה המאסיבית של אקדמאים ומהנדסים לארץ כתוצאה מהתפרקות בריה"מ
ד. הגידול המתמשך במספר קרנות הון סיכון שהציעו מימון לסטארט-אפים
הצג הסתר

(351) חברת סטארט-אפ תקום, ברוב המקרים, אם היא מזהה

א. צורך עתידי בשוק, אשר להערכתה יש בידה רעיון טכנולוגי כיצד לתת לו מענה
ב. טכנולוגיה בעלת פוטנציאל למכירה עתידית למשקיעים
ג. משקיעים המוכנים לממן רעיון טכנולוגי שיש להוכיח את ישימותו
ד. מקור מימון זמין שכדאי לחפש טכנולוגיה לפיתוח בעזרתו
הצג הסתר

(352) הגורם המחליט היכן לייצר מוצר שתוכנן במרכז מו"פ של חברה רב לאומית:

א. יהיה מנהל הייצור במדינה בה פותח המוצר, לפי שיקוליו המקצועיים
ב. יהיה המנהל הרלוונטי במטה החברה, המתבונן בפרמטרים כמו: מיומנות מערך היצור, עלות היצור, קירבה לשווקי היעד וכד'
ג. יעשה זאת על בסיס "תחרות פנימית" בין מספר אתרי יצור של החברה שיצטרכו להוכיח את יכולתם בייצור דגמים ראשוניים למוצר
ד. ייקבל החלטה בעניין כבר בשלב התכנון של המוצר, כאשר השיקול העיקרי יהיה עלות היצור
הצג הסתר

(353) חברה הנסחרת בבורסה האמריקאית נדרשת לדיווח רבעוני פורמאלי לציבור אודות

א. מחיר המנייה שלה ביום סיום הרבעון
ב. תוצאותיה העסקיות, מינוי ופיטורין של נושאי משרה
ג. כל עסקה בה היא מעורבת, ללא קשר להיקפה ולמעורבים בה
ד. סודותיה המסחריים והפטנטים אותם הגישה לרישום
הצג הסתר

(354) סטארט-אפ הפועל בחממה טכנולוגית נדרש, בהיבט המימוני, להעניק לחממה

א. אחוזי בעלות ותשלום תמלוגים ממכירותיו, בתסריט הצלחה בלבד
ב. אחוזי בעלות, ללא כל תמורה נוספת
ג. החזר המימון שהוענק לו ע"י החממה, בתסריט הצלחה בלבד
ד. אין דרישות כאלה ? הצלחת הסטארט-אפ תהיה שלו בלבד
הצג הסתר

(355) פרויקט שאושר לקבלת הטבה על פי חוק המו"פ ייהנה לרוב מ

א. פטור ממס הכנסה לעובדים בגובה 20-50% מחבות המס שלהם
ב. מימון מלא, תמורת תמלוגים למדינה בגובה 3-5% מהכנסותיו
ג. מימון בגובה 20-50% מעלותו , או 60-70% - אם הוא ממוקם באזור עדיפות לאומית
ד. זכות למכור למדינה את הפרויקט במחיר מוסכם, במידה ויצליח
הצג הסתר

(356) מהנדס ותיק ומבוגר בענף ההיטק, שאינו בתפקיד ניהולי, יכול להציע ערכים מוספים כגון

א. אם להיות כנה, אין לו שום יתרון אמיתי: ענף ההייטק נועד רק לצעירים בגלל אופיו התזזיתי
ב. שיקול דעת, יציבות תעסוקתית, ניסיון בהתמודדות עם סיטואציות בין-אישיות ומקצועיות מורכבות
ג. העדר בצורך לחתור תחת מנהל צעיר או להוכיח עליונות על צעירים ממנו
ד. משמעת עבודה, עקב החשש התמידי כי יפוטר
הצג הסתר

(357) ? בשלב בו חברה נרכשת משלימה את הטמעתה בארגון הרוכש, ניתן לבחון את הצלחת הרכישה באמצעות

א. בחינה כמותית ואיכותית של תרומתה של החברה הנרכשת לעסקי הרוכשת כחלק אינטגראלי ממנה
ב. בחינת תפקודה של החברה הנרכשת ויכולתה להמשיך ולפעול באופן עצמאי למרות חילופי הבעלות
ג. התבוננות במנהלי החברה הנרכשת ובדיקת נכונותם להמשיך לעבוד בארגון, למרות הקשיים
ד. התבוננות במוצרי החברה הנרכשת ויכולתם להמשיך להיות חלק בפורטפוליו של החברה הרוכשת
הצג הסתר

(358) הצגת פתרון חדשני לבעיה ישנה צפויה להיתקל בקושי במכירה ללקוחות פוטנציאליים בגלל [לא בטוח]

א. הרגלי עבודה מושרשים והחשש משינוי בקרב לקוחות
ב. ציפייה בלתי ריאלית של לקוחות לירידה במחיר הפתרון
ג. הגדרה לקויה של המוצר
ד. אי הבנה של צרכי השוק
הצג הסתר

(359) המדינה מעודדת העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות כלים כמו

א. התערבות בתחומי ההתפתחות של התעשייה באמצעות חקיקה מתאימה
ב. הגדרת תחומי עדיפות מחקרית לאומית והקצאה של תקציבי מחקר אקדמי יעודיים עבורם ומיסוד מנגנוני שת"פ המסייעים גם בהגדרת סדרי עדיפות לאומיים למחקר (למשל: מגנ"ט)
ג. מתן תמריצים כספיים לביצוע מחקרים משותפים של הצדדים
ד. לא יודע
הצג הסתר

(360) בהסתכלות על מגמות ארוכות טווח, מרכיב הוצאות השכר בענף ההיטק מהווה חלק הולך וגדל מעוגת השכר במגזר העסקי

א. נכון, בגלל הצמיחה המתמשכת בשיעור המועסקים בענף
ב. לא נכון, משברי העבר בענף סימנו שינוי מגמה וכיום חלקו בעוגת ההוצאות השכר הולך ומצמטמצם
ג. לא נכון, גידול השכר בענף מתקזז עם הצמצום במספר המועסקים בו.
ד. נכון, בגלל הגידול המתמשך בשכר העובדים בהייטק אל מול הקפאות בשאר הענפים
הצג הסתר

(361) המונח "השקעה לאומית יחסית במו"פ בישראל" מתייחס ל:

א. שיעור ההשקעה הכולל של חברות ישראליות בפעילות מו"פ במונחי כסף מוחלטים.
ב. שיעור ההקצאה בתקציב המדינה למימון פעילות מו"פ באחוזים מכלל התקציב
ג. סך כל הכספים שהמדינה מקצה למו"פ בסכומים מוחלטים.
ד. שיעור הסבסוד באחוזים שהמדינה מסבסדת פעילות מו"פ בחברות פרטיות מתוך סך השקעתן בתחום.
הצג הסתר