חיפוש מושגים
שיתוף חברתי
סיכום אוסף מבחנים עמוד ראשי

אוסף שאלות תעשיות ההייטק בישראל

(1) אם תקופת ההשקעה המוצהרת של הקרן מסתיימת, היא מפסיקה לפעול

א. לא נכון, היא עוצרת השקעות חדשות, אבל ממשיכה לתמוך בחברות הפורטפוליו
ב. נכון, הקרן מתפרקת מיידית
ג. אף תשובה אינה נכונה
ד. נכון, אבל אם תוקם קרן ממשיכה - היא תשוב להשקיע בחברות הפורטפוליו
הצג הסתר

(2) הבסיס להקמת חברת סטארט-אפ הוא בדרך כלל

א. שילוב של יזמים המבינים בטכנולוגיה, עם מימון חיצוני
ב. חיזוי של צורך עתידי בשוק, בצירוף רעיון טכנולוגי כיצד לתת לו מענה
ג. שיפור של טכנולוגיה קיימת וכסף זמין
ד. נכונות של משקיעים לממן רעיון טכנולוגי שיש להוכיח את ישימותו
הצג הסתר

(3) האתגר המרכזי מולו מתמודד הסטארט-אפ בהיבט הגדרת המוצר הינו

א. איך להגדיר מוצר יקר, באופן שיבטיח את רווחיות הסטארט-אפ
ב. איך להגדיר מוצר זול, גם במחיר של ביצועים לא מושלמים
ג. הקושי הטכנולוגי לתת מענה ראוי לצורך העתידי אותו זיהה
ד. התבססות על זיהוי צורך עתידי, שלעתים מסתבר כבלתי מדויק, או אף לא-קיים
הצג הסתר

(4) בממוצע שנתי, ההשקעה בישראל בהון סיכון בעשור האחרון

א. גבוהה יותר מההשקעה בכל מדינה באירופה, אולם רק יחסית לגודל האוכלוסייה
ב. גבוהה יותר מסך ההשקעה בכלל מדינות אירופה
ג. גבוהה יותר במונחים מוחלטים מההשקעה בכל מדינה בודדת באירופה
ד. נמוכה יותר ממדינות מערב אירופה הגדולות, אולם עדיין מצויה במקום מכובד
הצג הסתר

(5) המאמץ העיקרי בשלב הקמת סטארט-אפ ממוקד ב:

א. מציאת לקוחות "ידידותיים" לביצוע בדיקות היתכנות טכנולוגית
ב. פיתוח הטכנולוגיה שבבסיס הסטארט-אפ וגיוס מימון לפעילות
ג. שיווק לקהל המטרה
ד. מכירה ללקוחות ראשונים
הצג הסתר

(6) קרן הון סיכון לא תשקיע בחברה שכבר השקיעה בה קרן אחרת

א. לא נכון, לרוב קרנות מעדיפות השקעה משותפת עם קרנות אחרות
ב. נכון, קרנות הון סיכון מעדיפות להיות השותף האסטרטגי היחיד במיזם
ג. נכון, אבל אם המימון עד עתה הגיע רק מהיזמים היא תשקול השקעה בכל זאת
ד. אם קרן אחרת כבר השקיעה במיזם הוא ממילא לא זקוק למימון נוסף
הצג הסתר

(7) חברה שקרן הון סיכון השקיעה בה בעבר ונסגרת עקב אי הצלחה

א. עלולה לגרום להפסדים דרמטיים לקרן, עד כדי הפסקת פעולתה
ב. מגדילה את הסיכון לקרן, כיוון שפיזור השקעותיה מצטמצם
ג. אף תשובה אינה נכונה
ד. היא חלק בלתי נמנע מהתנהלותה של כל קרן: זהו בדיוק הסיכון בעסקיה
הצג הסתר

(8) חלקה של ישראל בעוגת השקעות הון הסיכון העולמי השנתית עומד על

א. אין סטטיסטיקה מייצגת בעניין, שכן הון הסיכון הוא כסף פרטי שאינו מדווח
ב. כ-4-5% - הרבה מעבר למשקלה היחסי באוכלוסיית העולם
ג. פחות מ-1% - עם כל הכבוד לתעשייה המקומית, גודלה במונחים עולמיים זניח
ד. תלוי בשנת המדידה ? בעשור האחרון חלו תנודות דרמטיות בחלקנו היחסי
הצג הסתר

(9) כספי הון הסיכון המושקעים בסטארט-אפים בישראל מנותבים בעיקר לתחומי

א. מיכון תעשייתי, תוכנה וטכנולוגיות רפואיות
ב. תוכנה, תקשורת ומדעי החיים
ג. טכנולוגיות מים ואנרגיה מתחדשת
ד. בריאות הציבור ופיתוח תרופות
הצג הסתר

(10) מקור הרווח העיקרי של קרן הון סיכון הינו

א. מימוש האופציות למניות חברות הפורטפוליו שחולקו להנהלת הקרן
ב. הכנסות חברות הפורטפוליו, בניכוי הוצאותיהן והוצאות הקרן
ג. מימוש השקעותיה ? באמצעות מכירת חברת הפורטפוליו או הנפקתן לציבור
ד. רווחי חברות הפורטפוליו
הצג הסתר

(11) קרן הון סיכון תחפש להשקיע ב:

א. מיזמים בתחומים עתירי טכנולוגיה ומבוססי מחקר ופיתוח
ב. כל תחום עסקי המעניק תשואה גבוהה אל מול סיכון נמוך
ג. חברות מבוססות המחפשות כיווני התרחבות עתירי סיכון
ד. מיזמים עתירי סיכון בכל תחום
הצג הסתר

(12) חברת סטארט-אפ מתאפיינת, בראש ובראשונה, ב:

א. יזמות למכירת מוצרי טכנולוגיה מתקדמת
ב. שכר גבוה ואופציות למניות, בשילוב סיכון נמוך לכישלון
ג. יזמות מבוססת טכנולוגיה מתקדמת, לפיתוח ויצור מוצר/שירות חדש
ד. גיוס כספים מהיר וקל, ורווחים מובטחים ליזמים
הצג הסתר

(13) מקור המימון העיקרי של קרנות הון הסיכון הפעילות בישראל הינו

א. הון זר, המושקע אך ורק בקרנות זרות הפעילות בישראל
ב. הון מקומי, בדרך כלל באמצעות הנפקת הקרנות בבורסה הישראלית
ג. הון זר, המושקע הן בקרנות זרות והן בקרנות מקומיות
ד. בלתי ידוע: הקרנות הם גופים פרטיים ולא מפרסמות מי המשקיעים בהם
הצג הסתר

(14) המאמץ הייחודי בהקמת סטארט-אפ יחסית למיזמים עסקיים אחרים נובע מ? או השוני המהותי בין הקמת סטארט-אפ להקמת מיזם עסקי אחרים הינו

א. העדר הצורך למכור ולייצר הכנסות החל מהיום הראשון
ב. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
ג. השילוב המשולש של מאמץ הקמה, גיוס כספים מאסיבי ואתגר טכנולוגי מורכב
ד. חיכוכים בין היזמים אודות כל אחד מהיבטי העסק: כספים, כוח אדם, ניהול וכו'
הצג הסתר

(15) סטארט-אפ המתנהל היטב, ישאף למשוך אליו קרן הון סיכון אשר תציע לו

א. שינוי כיוון עסקי וצמצום בהוצאות
ב. משאבי השקעה גדולים ככל שנדרש על פי תכניתו העסקית
ג. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
ד. כסף כנדרש, עם מינימום התערבות בהתנהלות המיזם ויכולת לכוון, לפתוח דלתות בתעשייה, לבחון עמידה ביעדים ולהתערב כשצריך
הצג הסתר

(16) קרן הון סיכון זרה תעדיף להשקיע בסטארט-אפ מקומי בשיתוף עם קרן מקומית

א. נכון, כיוון שאז תקטין את הסיכון ותגדיל את פוטנציאל הרווח מהעסקה
ב. לא נכון, קרנות זרות מנוסות אינן זקוקות לחוות דעת מצדדים שלישיים
ג. לא נכון, קרן הון סיכון תמיד תעדיף להשקיע עצמאית בסטארט-אפ טוב
ד. נכון, שכן השקעת הקרן המקומית מהווה ראייה מסוימת לאיכות הסטארט-אפ
הצג הסתר

(17) פער הזמנים בין הקמת סטארט-אפ ליצירת הכנסות משמעותיות ממנו

א. חייב להיות ארוך מ-24 חודש כדי להצדיק את המימון שהיזם מבקש
ב. חייב להיות קצר מ-12 חודש כדי שהמימון החיצוני יספיק
ג. יכול להימשך 3-6 שנים, ונושא עימו סיכון משמעותי לכישלון
ד. סביר שיהיה מאד קצר ? לא יותר מ-12 חודש
הצג הסתר

(18) גורמים חיצוניים שהאיצו את גידול חלקו של ההייטק בכלכלת שנות ה80 כללו או חלקו של ההייטק בכלכלת שנות ה80 גדל בשל גורמים חיצוניים כמו

א. עליית שכר העבודה למהנדסים כתוצאה מהתגברות הביקוש לשירותיהם
ב. הכרה מתגברת של תאגידים טכנולוגיים זרים ביכולות הטכנולוגיות המקומיות ו התפתחות תרבות צריכה מקומית ועלייה בלגיטימיות החברתית של התעשרות
ג. פיתוח מערכות טיהור מים על בסיס ננו-טכנולוגיה
ד. המשבר הכלכלי המקומי עקב השתוללות האינפלציה
הצג הסתר

(19) אילו מן התחומים הבאים אינו נופל תחת ההגדרה הרחבה של תעשיית הייטק?

א. פיתוח מכשירים מבוססי לייזר להסרת שיער גוף
ב. פיתוח מערכות טיהור מים על בסיס ננו-טכנולוגיה
ג. פיתוח תוכנה לניהול מערכות פיננסיות
ד. אספקת שירותי תקשורת סלולארית
הצג הסתר

(20) אילו מן המרכיבים הבאים אינו מאפיין את תעשיית ההייטק

א. מרכיב גבוה של חדשנות ומחזור חיים מואץ למוצריה
ב. שיעור מועסקים גבוה של אקדמאים המתמחים בתחומי הליבה
ג. תחרות אינטנסיבית
ד. תקציב מו"פ נמוך ביחס להיקף המכירות
הצג הסתר

(21) אילו מן הגורמים הבאים לא תרם לתחילת פריחת ההייטק בשנות ה90

א. עלייה בהכנסות המדינה ממיסים
ב. התמוטטות ברית המועצות והעלייה המאסיבית של אקדמאים ומהנדסים לארץ
ג. כניסה מאסיבית של חברות זרות לשוק המקומי באמצעות רכישות
ד. שטף הולך וגובר של קרנות הון סיכון שהציעו מימון לסטארט-אפים
הצג הסתר

(22) כניכניסתם הרחבה של תאגידים רב-לאומיים לישראל בשנות ה-2000 מעידה על

א. רצונם להתרחב באמצעות מכירות מאסיביות לשוק המקומי
ב. כוחות הגלובליזציה, בהיבטים של מיסוי ורווחי הון
ג. הכרתם בישראל כמקור בלתי נדלה לחדשנות טכנולוגית
ד. שאיפה לנצל את מדיניות המס הליברלית של ישראל להקטנת נטל המס שלהם
הצג הסתר

(23) האינדיקציה הכלכלית הברורה ביותר להצלחת תוכנית "יוזמה" משנת 93' היא

א. 9 מ-15 ההשקעות הישירות של קרן יוזמה בסטארט-אפים נסתיימו בEXIT
ב. אין מדד אובייקטיבי להצלחת פעילות של מדינה בתחום של האצה כלכלית
ג. נכונות משקיעים זרים רבים להשקיע בקרנות משותפות עם מדינת ישראל
ד. העובדה כי 90% מהמשקיעים מימשו את האופציה לרכישת חלק המדינה בקרן
הצג הסתר

(24) התהליך שהחל את צמיחת התעשייה מוטת הטכנולוגיה בישראל של שנות ה60

א. היה מהיר ביותר והניע צמיחה כלכלית מרשימה במונחים עולמיים
ב. הונע מזליגה הדרגתית של כוח אדם וידע מהתעשייה הביטחונית לזו האזרחית
ג. הונע ע"י שינוי מהותי בסדר העדיפויות של מערכת החינוך במדינה
ד. נבע ממעבר של מהנדסים מהתחום האזרחי לתחום הביטחוני
הצג הסתר

(25) האמברגו הצרפתי על ישראל ב1967 היווה אבן דרך להתפתחות תעשיית ההייטק

א. משום שהותיר את ישראל ללא ידע מדעי המאפשר הקמת תעשייה טכנולוגית
ב. כיוון שביסס בישראל את ההבנה בהכרח לפתח יכולות טכנולוגיות עצמאיות
ג. כיוון שפתח בפני המדינה יכולת מחקרית ומדעית שלא הייתה זמינה קודם לכן
ד. משום שדחף את ישראל להסתמכות על ארה"ב במקום על צרפת
הצג הסתר

(26) החברות הראשונות שהקימו בישראל מרכזי פיתוח בשנות ה60 וה70 היו

א. זרועות הפיתוח של גופים ציבוריים וממשלתיים זרים
ב. חברות ענק אמריקאיות שזיהו כאן פוטנציאל אנושי: י.ב.מ, אינטל, מוטורולה
ג. חברות תקשורת בינלאומיות שהיו מעוניינות בדריסת רגל בישראל
ד. חברות מקומיות שהשכילו להבין כי הפיתוח צריך שייעשה בארץ והשיווק בחו"ל
הצג הסתר

(27) ענף ההייטק מהווה כיום גורם מרכזי ביותר בייצוא הישראלי

א. נכון, ענפי התוכנה והאלקטרוניקה לבדם מהווים כ-40% מהיצוא התעשייתי
ב. לא מדויק, ההייטק אמנם בעל משקל רב, אבל רובו עדיין נמכר בשוק המקומי
ג. לא נכון, מפריזים בחשיבות ההייטק בכלל הייצוא ? משקלו היחסי עדיין בינוני
ד. אף תשובה אינה נכונה
הצג הסתר

(28) מהי חממה טכנולוגית

א. מנגנון המאפשר פיתוח של פרויקטים בבעלות הממשלה ובהובלתה
ב. מערך אירוח פיזי ומימון לסטארט-אפ צעיר המעניק לו גם ליווי מקצועי וניהולי
ג. מוסד מחקרי אקדמי המעסיק מדענים עולים תמורת שכר הולם
ד. מערך מחקר אקדמי הכולל מנגנון מסחור של פטנטים בעלי פוטנציאל כלכלי
הצג הסתר

(29) קרן בירד (BIRD) הינה

א. קרן דו-לאומית למימון כניסת חברות ישראליות לשוק האמריקאי
ב. קרן ממשלתית ישראלית-אמריקאית לעידוד פרויקטים מבוססי שת"פ דו-לאומי
ג. קרן לעידוד השקעות אמריקאיות בחברות הייטק ישראליות
ד. קרן הון סיכון אמריקאית שהייתה חלוצת הכניסה לישראל
הצג הסתר

(30) תכנית "יוזמה" בשנת 1993 התבססה על

א. מימון פרטי מלא להשקעה במגזר ההייטק, תמורת הקלות מיסוי למשקיעים
ב. מנגנון השקעה משותף למדינה ולמגזר העסקי להאצת פעילות בענף ההייטק
ג. קרנות הון סיכון פרטיות שבחרו לרכוש בעלות בחברות ממשלתיות
ד. מימון מדינה מלא למיזמים טכנולוגיים בתחומים נבחרים
הצג הסתר

(31) הגורמים העיקריים להקמת החממות הטכנולוגיות בשנות ה-90 היו

א. שכר העובדים בענף הולך ויורד ככל שהוא הופך לממוסד
ב. שאיפת המדינה למצות את הפוטנציאל הכלכלי והאנושי הטמון בעלייה ומדיניות ממשלתית שתכליתה האצת קליטת שטף המדענים העולים מברה"מ
ג. לחצים אינפלציוניים הנובעים מאבטלה גבוהה
ד. רמת שכר נמוכה במגזר העסקי
הצג הסתר

(32) תופעה כלכלית-חברתית בולטת שנלווית לפריחת ההייטק לאחרונה הינה

א. חל שיפור מתמיד ביציבות התעסוקתית של עובדי המגזר
ב. כמות המועסקים בענף הולכת ופוחתת בשל קידמה טכנולוגית ומיכון גובר
ג. "מתעשרי ההייטק" הפכו ללגיטימיים ולמודל חיקוי למצטרפים לשוק העבודה
ד. שכר העובדים בענף הולך ויורד ככל שהוא הופך לממוסד
הצג הסתר

(33) המונח "תעשיית הייטק" מתייחס למגזר תעשייתי המתאפיין ב:

א. פיטורים המוניים בתקופות בהן הכלכלה המסורתית נחלשת
ב. יצירת ערך מוסף הנובע מהשקעה מהותית ומתמשכת במו"פ טכנולוגי-יישומי
ג. פעילות מכירות אינטנסיבית של מוצרים טכנולוגיים
ד. שכר גבוה ויציבות תעסוקתית גבוהה למועסקים בו
הצג הסתר

(34) מהן הדרישות הכספיות מסטארט-אפ הפועל בחממה טכנולוגית?

א. אחוזי בעלות ותשלום תמלוגים לחממה ממכירותיו, בתסריט הצלחה בלבד
ב. אחוזי בעלות, ללא כל תמורה נוספת
ג. החזר המימון שהוענק לסטארט-אפ ע"י החממה, בתסריט הצלחה בלבד
ד. אין דרישות כאלה ? הצלחת הסטארט-אפ תהיה שלו בלבד
הצג הסתר

(35) כיצד נעזרו חברות ישראליות רבות בבורסת הנאסד"ק בארה"ב בשנות ה-90?

א. באמצעות הנפקת מניותיהן בנאסד"ק לצורך גיוס הון ומימון צמיחה
ב. ע"י מסעות פרסום משותפים בהם הודגשה עוצמתו של ההייטק הישראלי
ג. באמצעות הסכמי שיתוף פעולה בין הבורסה בישראל לנאסד"ק
ד. ע"י שיתוף פעולה עם הנאסד"ק לצורך הנפקתן בישראל
הצג הסתר

(36) למשקיעים הזרים שהצטרפו לתכנית "יוזמה" הוצעה הטבה בצורת

א. אופציה לרכישת הסטארט-אפים בהם השקיעו במחיר ידוע מראש
ב. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שנים
ג. אופציה לקניית חלק המדינה בקרן ההשקעה תוך 5 שנים במחיר ידוע מראש
ד. זכות למכור למדינה את הסטארט-אפים בהם השקיעו תוך 5 שנים מההשקעה
הצג הסתר

(37) הצעדים שנקטה מדינת ישראל לעידוד ההייטק בשנות ה80 כללו

א. הורדת מיסוי דרמטית על הנפקות ישראליות בחו"ל
ב. מתן פטור ממיסוי לחברות זרות הרוכשות חברות הייטק מקומיות
ג. הקמת חממות מדעיות במימון ממשלתי לקידום יזמות טכנולוגית וליברליזציה בשוק ההון, בסחר בינ"ל ובתנועות ההון בין ישראל והעולם
ד. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שנים
הצג הסתר

(38) התעשייה הביטחונית בישראל של שנות ה60 התבססה על:

א. חברות ביטחוניות זרות שהקימו בישראל מרכזי פיתוח
ב. חברות וגופים ממשלתיים: רפא"ל, התעשייה האווירית ויחידות פיתוח צבאיות
ג. חברות פרטיות של יוצאי התעשייה הביטחונית, דוגמת אלביט
ד. תערובת של חברות פרטיות וממשלתיות
הצג הסתר

(39) חדירתם של תאגידים טכנולוגיים רב-לאומיים בישראל מתבטאת בעיקר ב:

א. מינוי נציגים מקומיים לאיתור חברות נוספות לרכישה ורכישות מאסיביות של חברות הייטק מקומיות, הן בכמות והן בהיקף כספי
ב. נוכחות הולכת וגדלה בשוק ההון הישראלי ופתיחת מפעלי ייצור מקומיים
ג. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכת
ד. אף תשובה אינה נכונה
הצג הסתר

(40) תעשיית ההייטק מכתיבה מחזור חיים מואץ למוצריה כיוון ש

א. בסיסה הוא חדשנות הנובעת מהוצאה מתמדת של מוצרים מעודכנים לשוק
ב. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכת
ג. זו הדרך היחידה לטפל בתקלות בפיתוח המוצר
ד. אף תשובה אינה נכונה
הצג הסתר

(41) הגידול בפעילותן של חברות הייטק ישראליות בשנות ה-2000 מתבטא ב:

א. מימוש השקעות באמצעות הנפקות ורכישות של זרים
ב. גידול דרמטי במכירות ? עד כדי הפיכה לענף היצוא המוביל של ישראל
ג. גיוסי הון בהיקפים גדולים באמצעות קרנות הון סיכון
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(42) ייציייצר את התשתית הטכנולוגית ל"לידת" תעשיית ההייטק בשנות ה50

א. אף תשובה לא נכונה
ב. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכת
ג. התפתחותה של תעשייה טכנולוגית אזרחית במדינת ישראל בתקופה הנדונה וחדירתן של חברות זרות בעלות אוריינטציה טכנולוגית לשוק הישראלי
ד. פעילות המחקר האקדמי במכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטאות האחרות ופעילות התעשייה הביטחונית בבעלות המדינה (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה)
הצג הסתר

(43) התשתית הטכנולוגית לתחילת היווצרותה של תעשיית ההייטק בשנות ה50 התהוותה על בסיס

א. התפתחותה של התעשייה הביטחונית בבעלות המדינה (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה) ופעילות המחקר האקדמי במכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטאות האחרות
ב. כניסת חברות טכנולוגיה זרות לשוק הישראלי
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. חדירתה של טכנולוגיה אזרחית לישראל דרך גלי העליה אליה
הצג הסתר

(44) קרן הון סיכון תיתן עדיפות להשקעה במיזם

א. שרמת הסיכון בו גבוהה ופוטנציאל הרווח ממנו נמוך
ב. בו יוכלו לקבל נתח גדול במיוחד בבעלות תמורת סכום נתון
ג. המורכב מיזמים שכבר התנסו בהקמת סטארט-אפים בעברם
ד. שרמת הסיכון בו נמוכה, גם אם פוטנציאל הרווח ממנו נמוך
הצג הסתר

(45) לקרן הון סיכון תהיה בדרך כלל אסטרטגיית השקעה הכוללת התייחסות ל:

א. תחומי פעילות ספציפיים בהם תעדיף להשקיע
ב. רמת מעורבותה בניהול השוטף ובפיתוח העסקי של חברות הפורטפוליו
ג. כל התשובות נכונות
ד. בגרות הסטארט-אפים (=רמת הסיכון בהשקעה) בהם תעדיף להשקיע
הצג הסתר

(46) קרן הון סיכון תשקיע במיזם נתון פעם אחת בלבד

א. לא נכון, קרן תתחייב תמיד להשקעות המשך, אחרת המיזם לא יתרומם
ב. נכון, אחרת לא יישאר לה כסף להשקעות בחברות נוספות
ג. נכון, אם המיזם מוצלח ? סבב גיוס אחד ממילא יספיק לו
ד. לא בהכרח, במקרים רבים ייערכו מספר סבבי גיוס על פי אבני דרך
הצג הסתר

(47) השיקולים המרכזיים בהחלטת השקעה במיזם ע"י קרן הון סיכון הינם

א. רמת התחכום הטכנולוגי של המיזם ומועד יציאת המוצר לשוק
ב. רמת הרווחיות החזויה בתכנית העסקית שמציגים היזמים
ג. פוטנציאל השוק של המוצר אותו מפתח המיזם ואיכות צוות ההקמה
ד. רמת הסיכון במיזם וזהות המשקיעים האחרים
הצג הסתר

(48) יזמים של סטארט-אפ אופייני, במרבית המקרים, יהיו

א. אנשי פיננסים המזהים הזדמנות לרווח מהיר בהשקעה עצמית מינימאלית
ב. אין חוקים: כל סטארט-אפ נראה שונה לחלוטין מבחינת ההרכב האנושי שלו
ג. קבוצה הטרוגנית של מנהלים מכל הענפים: כספים, משאבי אנוש, שיווק וכו'
ד. אנשים בעלי ידע טכנולוגי רלוונטי לתחום ולעתים גם בעלי רקע ניהולי או שיווקי
הצג הסתר

(49) ככל שקרן הון סיכון תשקיע במיזם בשלב מאוחר יותר של חייו, סביר שתקבל

א. יכולת השפעה גדולה יותר על אסטרטגיית החברה, בגלל שיעור האחזקה הנמוך
ב. שיעור אחזקה נמוך יותר בו, תמורת סכום השקעה נתון
ג. ייצוג גדול יותר בדירקטוריון החברה
ד. שיעור אחזקה גבוה יותר בו, תמורת סכום השקעה נתון, בגלל הגידול בסיכון
הצג הסתר

(50) הנכסים הבולטים שמביאה קרן הון סיכון לסטארט-אפ, בנוסף לכסף, הינם

א. כל התשובות נכונות
ב. יכולת להחליף את הצוות הניהולי במהירות ובקלות ? בהיותם בעלי השליטה ומידע תחרותי מסווג ? על בסיס קשריהם עם קרנות אחרות
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. היכרות עם השוק וקשרים עסקיים הפותחים דלתות אצל לקוחות בפוטנציה וניסיון ניהולי המסייע בגיבוש אסטרטגיה עסקית מנצחת
הצג הסתר

(51) הנהלת קרן הון סיכון מתוגמלת בדרך כלל באמצעות

א. שכר רגיל, אופציות למניות חברות הפורטפוליו ואחוז מרווחי הקרן
ב. שכר המתקבל הן מהקרן והן מחברות הפורטפוליו
ג. שכר רגיל ומניות בקרן עצמה
ד. אחוזים ממכירות חברות הפורטפוליו
הצג הסתר

(52) בתעשיית ההייטק לרוב לא מתקיים המודל הקלאסי של שוק-מכתיב-צרכים כי

א. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
ב. הלקוחות משנים את טעמם באופן מהיר ובלתי צפוי
ג. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
ד. השוק מתקשה לחזות את צרכיו העתידיים ואלה נגזרים מהתקדמות הטכנולוגיה
הצג הסתר

(53) אופציה מהווה הטבה לעובד כיוון שהיא מאפשרת לו

א. למכור את המניות שברשותו במחיר שנקבע בעת הענקת האופציה
ב. לקנות את מניות החברה בכל מועד שיבחר
ג. ליהנות מההפרש בין מחיר מכירת מנייה למחיר הקנייה (שנקבע בעת הענקתה)
ד. לקנות את מניות החברה בכל כמות שיבחר
הצג הסתר

(54) אופציות המוענקות לעובד בחברה אחרי שהונפקה ניתנות למימוש מיידי

א. לא נכון, תמיד המימוש יהיה פרוס לאורך מס' שנים כדי לעודד נאמנות לחברה
ב. נכון, זהו בעצם תחליף לבונוס שנתי
ג. אף תשובה אינה נכונה
ד. תלוי במקרה הספציפי ? זוהי החלטה של המעסיק
הצג הסתר

(55) אופציות בחברות פרטיות ניתנות למימוש, לכל המוקדם, בעת ש:

א. החברה נסגרת
ב. החברה מונפקת לציבור או נמכרת למשקיע פרטי כלשהו
ג. בכל עת
ד. מחיר המנייה בשוק עולה על מחיר מימוש האופציה
הצג הסתר

(56) מקורם של נכסים ארגוניים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון הינו

א. אוסף כל המידע והמסמכים המתעדים את מוצרי הארגון, תכניות הייצור וכד'
ב. ההון האנושי, כלומר ? עובדי ומנהלי הארגון
ג. בניית מבנה פיננסי סולידי לעסק ע"י תמחור נכון, הצלחה במכירות וכו'
ד. מדיניות נכונה של ההנהלה בכל הקשור לשמירת מוטיבציה ותגמול עובדים
הצג הסתר

(57) עובד הייטק נהנה מחבילת העסקה ללא תחרות בשוק בכל היבט אפשרי

א. לא מדויק, השכר הממוצע סביר, אבל בבנקים מרוויחים בממוצע הרבה יותר
ב. לא מדויק, התנאים מצוינים, אבל סביבת העבודה תובענית ואין בטחון תעסוקתי
ג. לא נכון, אלו אגדות המטופחות ע"י העיתונות ללא כל תמיכה סטטיסטית
ד. נכון, בגלל זה כולם רצים להייטק ויש יותר מהנדסים ממה שהתעשייה צריכה
הצג הסתר

(58) כשמדובר על "אופציה" בהקשר של הטבה לעובד בחברת הייטק, הכוונה היא ל

א. אופציה הניתנת לעובד לעזוב את החברה ולקבל פיצויים כאילו פוטר
ב. מתן מענק כספי לעובד כדי שיוכל לרכוש את מניית החברה
ג. זכות המוענקת למנהלי החברה לשנות כיוון עסקי ללא התערבות המשקיעים
ד. הענקת זכות לרכישת מניית החברה במחיר ובתנאים קבועים מראש
הצג הסתר

(59) התפוקה לעובד בתעשיית ההייטק עולה על זו של העובד במסורתית כי

א. הוצאות הייצור בתעשייה המסורתית גבוהות ומקשות על רווחיותה
ב. זוהי מהות ההייטק: יצירת ערך מוסף גדול יותר באמצעות חדשנות
ג. עלות העבודה בתעשייה המסורתית נמוכה משמעותית
ד. ההכנסות ממוצר הייטק תמיד גבוהות יותר ממוצרי התעשייה המסורתית
הצג הסתר

(60) היכולת לוודא את התאמתו של מוצר חדשני במיוחד לצרכי השוק מוגבלת, שכן

א. היזמים אינם מכירים היטב את שוק המטרה
ב. בתהליך הפיתוח יש קשיים לא צפויים המחייבים שינויים תכופים בהגדרת המוצר
ג. לקוחות אינם נוטים לשתף פעולה בתהליך האפיון
ד. המשוב המתקבל מכלי מדידה מסורתיים (סקרים וקבוצות מיקוד) מוגבל בערכו
הצג הסתר

(61) בסביבה עסקית בה מחזור החיים של מוצרים הוא קצר, יש חשיבות גדולה ל

א. שמירת רמת שכר נמוכה ככל שניתן כדי להגביל את הוצאות הארגון
ב. שימור נכסים ארגוניים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון נצבר
ג. תכנון מוצרים בעלי מחזור חיים ארוך, כדי לקצץ בהוצאות הפיתוח
ד. תמחור מוצרים אגרסיבי, כדי להאריך את משך החיים שלהם ולהגדיל הכנסות
הצג הסתר

(62) הקושי בבניית אפיון מדויק למוצר חדשני המיועד לענות לצורך עתידי נובע מ

א. הקושי בקבלת משוב אמין מהשוק לגבי צרכים עתידיים (בניגוד לאלה העכשויים)
ב. העדר היכרות מעמיקה של היזמים עם שוק המטרה
ג. אי נכונות של לקוחות לשתף פעולה בתהליך האפיון
ד. עלויות הפיתוח הגבוהות ולוח הזמנים הארוך להשלמת הפיתוח
הצג הסתר

(63) בתבתעשיית ההייטק לרוב לא מתקיים המודל הקלאסי של שוק-מכתיב-צרכים כי:

א. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
ב. הלקוחות משנים את טעמם באופן מהיר ובלתי צפוי
ג. השוק מתקשה לחזות את צרכיו העתידיים ואלה נגזרים מהתקדמות הטכנולוגיה
ד. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
הצג הסתר

(64) כמות הסטארט-אפים הנפתחים בכל שנה מעידה על בטחון תעסוקתי סביר

א. לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף בכמות הסטארט-אפים הנסגרים בכל שנה וגם לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף גם בנתוני פיטורים מחברות שלא נסגרו
ב. נכון, כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
ג. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה
ד. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה וגם נכון, כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
הצג הסתר

(65) עבודה בשירות המדינה משתלמת פחות מעבודה בהייטק

א. לא נכון, מנהל בכיר בשירות המדינה מרוויח לא פחות ממקבילו בהייטק
ב. כל אחד והעדפותיו: המדינה מציעה בטחון תעסוקתי גבוה ועומס עבודה מתון
ג. נכון, ולכן כל עובד מדינה שמתקבל לחברת הייטק עובר אליה מיידית
ד. נכון, אבל במונחי שכר לשעת עבודה, המדינה עדיין מציעה עסקה טובה יותר
הצג הסתר

(66) סטארט-אפ צפוי לקושי בהחדרת מוצריו לשוק, גם אם איכות המוצר מעולה, בשל

א. חשש בקרב לקוחות מקניית פתרונות מחברה מתחילה העלולה להיסגר בכל יום
ב. איכות שירות לקויה
ג. מחירים בלתי סבירים
ד. העדר חדשנות
הצג הסתר

(67) קרן הון סיכון מפסיקה לפעול כאשר תקופת ההשקעה המוצהרת שלה מסתיימת:

א. אף תשובה אינה נכונה
ב. נכון, הקרן מתפרקת מיידית
ג. נכון, אבל ביכולתה לשוב ולהשקיע בחברות הפורטפוליו שלה אם מוקמת קרן ממשיכה באותה הנהלה
ד. לא נכון, הקרן ממשיכה לתמוך בחברות הפורטפוליו הקיימות, אולם תימנע מהשקעות בחברות חדשות
הצג הסתר

(68) מספר הפעמים בהן קרן הון סיכון תחליט על השקעה במיזם נתון

א. מוגבל לרוב לפעם-פעמיים לכל היותר: אחרת לא יישאר לה כסף להשקעות בחברות נוספות
ב. לרוב מוגבל לפעם אחת: אם המיזם מוצלח ? סבב גיוס אחד ממילא יספיק לו
ג. איננו קבוע: לרוב ייערכו מספר סבבי גיוס ובכל אחד הקרן תקבל החלטת השקעה בלתי תלויה
ד. אינו מוגבל: קרן תתחייב תמיד להשקעות המשך, אחרת המיזם לא יתרומם
הצג הסתר

(69) השוני המהותי בין הקמת סטארט-אפ להקמת מיזם עסקי אחרים הינו

א. השילוב המשולש של אתגר טכנולוגי מורכב, מאמץ הקמה רב-תחומי וצורך בגיוס כספים מאסיבי
ב. העדר הצורך למכור החל מהיום הראשון
ג. חיכוכים בין היזמים אודות כל אחד מהיבטי העסק: כספים, כוח אדם, ניהול וכו'
ד. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
הצג הסתר

(70) אם תקופת ההשקעה המוצהרת של הקרן מסתיימת, היא מפסיקה לפעול

א. לא נכון, היא עוצרת השקעות חדשות, אבל ממשיכה לתמוך בחברות הפורטפוליו
ב. אף תשובה אינה נכונה
ג. נכון, אבל אם תוקם קרן ממשיכה - היא תשוב להשקיע בחברות הפורטפוליו
ד. נכון, הקרן מתפרקת מיידית
הצג הסתר

(71) האתגרים הניהוליים הייחודיים למנהל בסביבת ההייטק הינם

א. הצורך בעמידה ביעדים, לוחות זמנים ותקציב כפי שמוכתבים ע"י ההנהלה וציפיות המשקיעים להחזר מהיר על השקעתם
ב. שימור עובדים החשופים לפיתוי מקצועי ופיננסי מתמיד מצד מעסיקים אחרים ןניהול מגוון רב של טיפוסים: מאנשים יצירתיים ומפונקים ועד "גיקים" מוזרים
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. האתגר הניהולי והטכנולוגי שבהקמת מיזם מאפס ותדמית הענף וחלומות ההתעשרות המהירה
הצג הסתר

(72) מדוע נמשכים רבים להקמת סטארט-אפ למרות הקשיים

א. האתגר הניהולי והטכנולוגי שבהקמת מיזם מאפס ותדמית הענף וחלומות ההתעשרות המהירה
ב. אף תשובה לא נכונה
ג. משום שבשנים הראשונות היזם אינו מצופה לייצר מכירות אלא רק ושהחיים הקלים בענף והפיתוי להיות מנהל בגיל צעיר
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(73) זמני הפיתוח הארוכים של מוצרים עתירי טכנולוגיה מהווים בעיה כי

א. המתחרים עשויים להיות מהירים יותר ולהגיע לשוק לפנינו
ב. הסיכון לשינוי מהותי בשוק גדל: כניסת מתחרה, שינוי סדרי עדיפות לקוחות וכד'
ג. עלות הפיתוח עלולה להתייקר ואז מחירי המתחרים יהיו נמוכים משלנו
ד. ללקוחות אין סבלנות להמתין ליציאת המוצר לשוק
הצג הסתר

(74) בשלב הפיתוח של מוצר הייטק חדש, איזו אי-וודאות היא הפחות משמעותית

א. הצלחת הפיתוח והיכולת לייצר את המוצר
ב. מידת העניין שהשוק יגלה במוצר
ג. יכולתו של הסטארט-אפ להפוך לרווחי
ד. היכולת להמשיך ולהשיג מימון מספק להשלמת הפיתוח
הצג הסתר

(75) הדרך היעילה לשמר עובד בחברת הייטק היא לדאוג עבורו לשכר אטרקטיבי

א. נכון, בתנאי שגם יוכל לבחור רכב כרצונו
ב. לא נכון, שכר אינו מהווה גורם משמעותי כלל בתעשיית ההייטק
ג. לא נכון, עובד זקוק לתמהיל של שכר הוגן וסביבה מקצועית ואישית מאתגרות
ד. נכון, בענף הזה כל מה שמעניין עובד זה מי משלם לו יותר
הצג הסתר

(76) בהכנת תכנית עסקית למיזם חדש, האתגר של בניית תחזית ביקוש אמינה נובע מ:

א. העדר וודאות לגבי המימון העתידי של המיזם והקושי בגיוס כוח אדם איכותי שיצליח לפתח מוצר העומד בדרישות השוק
ב. העדר ידע לגבי קיומם ופעילותם של סטארט-אפים מתחרים בעלי מוצר דומה וקושי רב באומדן פוטנציאל השוק הכולל ובהערכת נתח השוק שיתפוס המיזם
ג. כל התשובות נכונות
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(77) בתחרות על לב הלקוח מול מתחרה ותיק וחזק בשוק, סטארט-אפ יתמודד לרוב עם

א. קושיות הנוגעות לאמינות המוצר המוצע על ידו
ב. ספקות הלקוח בנוגע ליציבותו הפיננסית וליכולת ההישרדות שלו בשוק
ג. בעיות בזמני אספקה ובתנאי האחריות למוצר
ד. אי הכרה ביתרונות הטכנולוגיים של הפתרון אותו הוא מציע
הצג הסתר

(78) בעת התקנת פתרון אצל הלקוח הראשון, חששו העיקרי של מנהל הפיתוח הוא

א. עלויות הפיתוח יצמחו בצורה דרמטית בגלל תקלות לא צפויות
ב. מפני שעבוד משאבי הפיתוח לטובת הרצון לרצות את הלקוח הראשון בכל מחיר
ג. מהקושי לגייס אנשי פיתוח שמסוגלים לייצג את החברה בכבוד מול הלקוח
ד. כי הלקוח ייגלה במהרה שהמוצר לא עומד בהבטחות של מנהלי הסטארט-אפ
הצג הסתר

(79) מנהלים בהייטק מתמודדים מול הקושי לשמר עובדים באמצעות

א. אין טעם להילחם בתופעת הנשירה ? צריך פשוט לגייס עובדים חליפיים כל הזמן
ב. בניית מנגנוני קנס לעובדים העוזבים את החברה בטרם חלפה תקופה סבירה
ג. תגמול נאות ויצירת אווירה של אחדות מטרה, הישגיות ומצוינות מקצועית
ד. העלאות שכר תכופות ופינוקם בהטבות
הצג הסתר

(80) הפער בין מס' המיזמים שנפתחים בשנה לבין מס' הנסגרים מעיד על מצב הענף

א. מצב הענף נגזר רק מכמות החברות הנפתחות, המצביעה על מגמה עתידית
ב. נכון, אם כמות הנפתחות גדולה משמעותית מכמות הנסגרות ? המצב מצוין
ג. מצב הענף נגזר רק מכמות החברות הנסגרות, המהווה צילום מצב נוכחי
ד. נכון, אולם חובה להתבונן גם במספר המוחלט של חברות שנפתחות בשנה
הצג הסתר

(81) סטארט-אפ המציע פתרון חדשני לבעיה ארוכת ימים עלול לחוות קשיי מכירה בשל

א. שמרנות לקוח בסיסית והצורך בהקניית הרגלי עבודה חדשים למשתמשים
ב. אי הבנת צרכי השוק
ג. אי נכונות לקוח לשלם את המחיר הנדרש
ד. אף תשובה אינה נכונה
הצג הסתר

(82) בשוק טכנולוגי ועתיר ידע בו מחזור החיים של מוצר קצר במיוחד, יש חשיבות גדולה ל

א. חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון נצבר - המהווים נכסים ארגוניים מרכזיים
ב. תמחור מוצרים אגרסיבי, כדי להאריך את משך החיים שלהם ולהגדיל הכנסות
ג. תכנון מוצרים בעלי מחזור חיים ארוך, כדי לקצץ בהוצאות הפיתוח
ד. שמירת רמת שכר נמוכה ככל שניתן כדי להגביל את הוצאות הארגון
הצג הסתר

(83) עלייה בכמות הסטארט-אפים הנפתחים בשנה נתונה מעידה על גידול בבטחון התעסוקתי

א. לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף בכמות הסטארט-אפים הנסגרים בכל שנה ולא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף גם בנתוני פיטורים מחברות שלא נסגרו
ב. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה וגם כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
ג. כל התשובות נכונות
ד. כל התשובות שגויות
הצג הסתר

(84) כאשר עובד מקבל אופציות של חברה פרטית, ביכולתו לממשן, לכל המוקדם, בעת ש

א. בכל עת
ב. החברה נמכרת למשקיע פרטי כלשהו או מונפקת לציבור
ג. החברה נסגרת
ד. מחיר המנייה בשוק עולה על מחיר מימוש האופציה
הצג הסתר

(85) המונח Seed Money בהקשר של מימון חברות סטארט-אפ מתייחס ל

א. התשלום שתקבל החברה עבור התקנת האב-טיפוס אצל לקוח ראשון
ב. סבב הגיוס המוסדי הראשון של החברה, לאחר הוכחת ההיתכנות הטכנולוגית
ג. המשכורת הראשונה שמושך היזם מהחברה לאחר שגייס כספים מקרן הון סיכון
ד. הכנסותיה הראשונות של החברה ממכירות מוצר סדרתי
הצג הסתר

(86) בעת גיוס כספי Seed לסטארט-אפ, היזמים בדרך כלל מדוללים בשיעור

א. אף תשובה אינה נכונה
ב. לא משמעותי, כיוון שהיזמים מצויים בשלב הזה בעמדת מיקוח מצוינת
ג. משמעותי ביותר, כי רמת הסיכון בשלב הזה גבוהה מאד וקשה לגייס כסף
ד. לא משמעותי, כיוון שזהו רק סבב הגיוס החיצוני הראשון
הצג הסתר

(87) אספקת תחזית מכירות רבעונית נדרשת כתנאי מוקדם להנפקת חברה בבורסה

א. לא נכון, זהו מידע שרצוי שיינתן כדי לסייע להצלחת ההנפקה אך אינו חובה
ב. נכון, זוהי חלק מדרישת החוק לגבי שקיפות בהתנהלות חברות ציבוריות
ג. לא מדויק, התחזית נדרשת בחוק, אבל רק לאחר שהחברה כבר הונפקה
ד. לא נכון, זה מידע שלא רק שאינו נדרש, אלא אף אחד לא יאמין בו אם יינתן
הצג הסתר

(88) בין גורמי הסיכון הבולטים של סטארט-אפ אופייני ניתן למנות

א. אי יכולת לגייס הנהלה מקצועית בשלב ההקמה וסכסוכים פנימיים בין היזמים לבין עצמם
ב. כל התשובות נכונות
ג. אי ודאות לגבי היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיות ואי ודאות לגבי הצלחת הפיתוח והיכולת לייצר את המוצר
ד. אף תשובה אינה נכונה
הצג הסתר

(89) ממועד הקמת סטארט-אפ ועד להשלמת אבטיפוס של מוצר סביר שיעברו

א. 3-6 חודשים ? זהו רק שלב אחד בתהליך הפיתוח
ב. לפחות 12 חודש ולעתים הרבה יותר - בשלב זה אי הוודאות הטכנולוגית גבוהה
ג. בין חודש ל-6 שנים ? אין שום דרך לקבוע בלי להבין באיזה מוצר מדובר
ד. 3-6 שנים ? זהו השלב המורכב ביותר בכל מיזם
הצג הסתר

(90) משקיע פיננסי הינו כזה השואף ליצירת

א. רווח ארוך טווח ממכירת חברה שקנה, באמצעות התערבות שוטפת בניהולה
ב. רווח מהיר ממכירת חברה שקנה, תוך מעורבות מזערית בהתנהלותה השוטפת
ג. סינרגיה טכנולוגית בין חברה שקנה לבין אחרות המצויות בתיק ההשקעות שלו
ד. רווח מקסימאלי מקניית חברות, ללא תלות ברמת הסיכון הנלווית לרכישתן
הצג הסתר

(91) חברה הנסחרת בבורסה האמריקאית נדרשת לדיווח פורמאלי לציבור אודות

א. סודותיה המסחריים והפטנטים אותם הגישה לרישום
ב. מחיר המנייה שלה בכל עת
ג. תוצאותיה העסקיות בכל רבעון, מבוקרות ומאושרות ע"י רואה חשבון מוסמך
ד. כל עסקה בה היא מעורבת, ללא קשר להיקפה ולמעורבים בה
הצג הסתר

(92) החוק דורש מכל חברה לקיים שיחות אנליסטים תקופתיות לעדכון על מצבה

א. לא מדויק, החוק דורש עדכון של האנליסטים אבל לא בהכרח בפורמט שיחה
ב. נכון, זוהי חלק מדרישת החוק לגבי שקיפות בהתנהלות חברות ציבוריות
ג. לא נכון, זו אינה דרישה בחוק, אלא נוהג נפוץ שמשרת את האינטרסים ההדדיים
ד. אף תשובה אינה נכונה
הצג הסתר

(93) שיטת הזרמת הכספים לסטארט-אפ ע"י המשקיעים מבוססת על

א. העברה חד פעמית בגובה סך ההשקעה המוסכמת ובמועד מוסכם מראש
ב. העברת סכומי ביניים בנקודות זמן קבועות המוסכמות מראש עם המשקיעים
ג. העברת כספים חודשית, אל מול רשימת צרכים המופקת ע"י היזמים
ד. העברת כספים מדורגת, הכפופה לעמידה באבני דרך מוסכמות מראש
הצג הסתר

(94) מקורות המימון האופייניים לסטארט-אפ בשלב ההקמה הינם

א. משקיע אסטרטגי
ב. קרן הון סיכון המתמחה בהשקעות בסבבי גיוס מתקדמים
ג. אשראי בנקאי
ד. מקורות עצמיים, משפחה או משקיעים פרטיים (Angels)
הצג הסתר

(95) מבנה הבעלות בחברת הייטק אופיינית הינו

א. דינמי - כפונקציה של כניסת משקיעים נוספים או חליפיים לאורך חייה
ב. לחלוטין בלתי צפוי: כל חברה והסיפור הייחודי
ג. קבוע, פחות או יותר, בכל מהלך חייה מהקמה ועד הפיכה לחברה רווחית
ד. יציב וקבוע בשלבים בהם היא עדיין סטארט-אפ, ואח"כ ? משתנה ללא הרף
הצג הסתר

(96) תביעה ייצוגית הינה תביעה של בעל מניות במטרה להשיג

א. הישג משפטי מול הנהלת החברה ממנו ייהנו גם בעלי מניות אחרים ורווח אישי גדול מזה שבו יזכו בעלי מניות אחרים, כיוון שנלחם גם את מלחמתם
ב. הדחה של כלל מנהלי החברה מתפקידם ויכולת להשתלט על החברה אותה תבע
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(97) פרוטוקול ישיבות דירקטוריון של חברה ציבורית פתוח לעיון בעלי המניות

א. מרבית החברות פותחות את הפרוטוקולים כולם, למרות שזהו נוהג ולא חובה
ב. לא נכון, דיוני הדירקטוריון עשויים לכלול מידע מסחרי רגיש ולכן הם חסויים
ג. לא מדויק, הפרוטוקול זמין לעיון אולם רק בעת אסיפת בעלי המניות השנתית
ד. נכון, זהו חלק ממדיניות השקיפות הנדרשת מחברה ציבורית על פי חוק
הצג הסתר

(98) חברה בורסאית חייבת בדיווח על מינויים של נושאי משרה כהגדרתם בחוק

א. נכון, קיים אפילו נוהל מפורט המחייב הודעה רשמית לבורסה על כל מינוי שכזה
ב. לא נכון, דיווחים הנוגעים לנושאי משרה מומלצים, אך אינם חובה
ג. לא מדויק, נדרש דיווח רק אודות שינוי בתפקיד מנכ"ל או יו"ר דירקטוריון
ד. נכון, אבל זוהי דרישה שאף אחד לא עומד בה ועם הזמן היא לא נאכפת
הצג הסתר

(99) משלב השלמת המוצר המוגמר, עיקר המאמץ בסטארט-אפ ממוקד ב

א. גיוס אנשי פיתוח ? לבניית מוצר מודרני, יעיל וזול יותר
ב. שיווק ומכירות ? במטרה להגיע לרווחיות, במקביל לפיתוח דור המשך למוצר
ג. צמצום הוצאות והתייעלות, כולל פיטורים במידת הצורך
ד. מיסוד המבנה הארגוני וגיבוש נהלי עבודה
הצג הסתר

(100) כאשר סטארט-אפ נמכר כולו למשקיע פיננסי או אסטרטגי

א. כל המשקיעים הקיימים מדוללים, אולם נותרים עם אחזקה מסוימת בו
ב. חלקן של הקרנות נשאר, אולם היזמים מאבדים את חלקם
ג. קרנות הון הסיכון שהחזיקו בו מאבדות את הבעלות ומפסיקות את מעורבותן בו
ד. חלקם של היזמים נשאר, אולם הקרנות מאבדות את חלקן
הצג הסתר

(101) הפעילות הראשונית בה יתמקד סטארט-אפ אופייני עם הקמתו תהייה

א. גיוס הנהלה וקביעת תנאי העסקתם
ב. בדיקת התכנות טכנולוגית של הרעיון על בסיסו הוא קם
ג. פיתוח ובניית אבטיפוס למוצר
ד. פתיחת משרדים
הצג הסתר

(102) מיזם שמכירותיו צומחות במהירות עלול להזדקק למימון נוסף גם כשהוא רווחי

א. לא נכון, רווחיות בסביבת צמיחה במכירות יכולה רק להשתפר מרבעון לרבעון
ב. אף תשובה אינה נכונה
ג. לא נכון, אם המיזם רווחי הוא יכול לכסות את כל צרכיו הפיננסיים
ד. נכון, רווחיות אינה מבטיחה יכולת מימון של נפחי פעילות הגדלים בתלילות
הצג הסתר

(103) עם גיוסם של עוד ועוד כספים במהלך חיי סטארט-אפ, חלקם של היזמים

א. ירד, בדרך כלל, עד לסדרי גודל של 15-25%
ב. יעלה, בדרך כלל, עד לסדרי גודל של 15-25%
ג. יישאר סביב ה-50% כמעט בכל מצב, כי אחרת יאבדו שליטה ביציר כפיהם
ד. עלול לרדת לאפס, אם לא ימשיכו להשקיע מכספם הפרטי במיזם
הצג הסתר

(104) העיסוק בהשגת מימון לסטארט-אפ גוזל מהיזמים

א. חלק ניכר מזמנם, אולם רק לקראת מועדי הגיוס שנקבעו מראש
ב. חלק לא משמעותי מזמנם, שכן הקרנות מבטיחות מימון ועומדות במילתן
ג. חלק זניח מזמנם ? הם עסוקים ממילא בעיקר בפיתוח ובניהול שוטף
ד. חלק ניכר מזמנם, גם על חשבון הניהול השוטף, אך הוא בלתי נמנע
הצג הסתר

(105) סטארט אופייני עובר טלטלות לאורך כל חייו בהיבטים של

א. נסיבות השוק והתפתחות התחרות וזמינות כסף למימון פעילותו וקשיים טכנולוגיים בפיתוח
ב. עזיבת משקיעים
ג. חילופי הנהלה תכופים
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(106) כשמשקיע אסטרטגי רוכש בעלות מלאה על סטארט-אפ, סביר שבטווח הארוך

א. ייפטר את ההנהלה הקיימת ויימנה אנשים מטעמו במקומם
ב. יימחק את קו המוצרים שפיתח הסטארט-אפ ויורה לו לפתח מוצרים לצרכיו
ג. יתחיל להתוות לסטארט-אפ כיווני פעולה התואמים לאסטרטגיה הכוללת שלו
ד. ייתן לסטארט-אפ להמשיך ולפעול באופן עצמאי ללא התערבות
הצג הסתר

(107) סטארט-אפ אופייני עלול שלא למכור תקופה ממושכת ממועד הקמתו בגלל

א. רשלנות משקיעים בהכוונת הסטארט-אפ: משקיע זהיר היה מונע זאת
ב. הצורך בתהליך פיתוח ארוך ומורכב שרק בסופו יעמוד לרשותו מוצר בר-מכירה
ג. העדר יכולת לממן את פעילות השיווק היקרה בשווקי מטרה רחוקים פיזית
ד. התמקדות היזמים בפיתוח, במקום בשיווק ומכירה מהיום הראשון
הצג הסתר

(108) פער הזמנים בין הקמת סטארט-אפ ליצירת הכנסות משמעותיות ממנו

א. חייב להיות ארוך מ-24 חודש כדי להצדיק את המימון שהיזם מבקש
ב. סביר שיהיה מאד קצר ? לא יותר מ-12 חודש
ג. יכול להימשך 3-6 שנים, ונושא עימו סיכון משמעותי לכישלון
ד. חייב להיות קצר מ-12 חודש כדי שהמימון החיצוני יספיק
הצג הסתר

(109) משקיע אסטרטגי הרוכש סטארט-אפ כדי להרחיב קו מוצרים קיים שלו ישאף

א. ליצור תחרות פנימית בין מוצרי הסטארט-אפ לבין מוצריו המקוריים
ב. למחוק את קו מוצרי הסטארט-אפ כדי שלא יתחרו במוצריו המקוריים
ג. לשלב את הסטארט-אפ במבנה הארגוני הכולל שלו, גם במחיר פרישת מנהלים
ד. לשמר את המבנה הארגוני העצמאי של הסטארט-אפ לאורך שנים
הצג הסתר

(110) מינוי בעל תפקיד המכונה "נושא משרה" בחברה ציבורית מחייב

א. הודעה רשמית לבורסה על פי נוהל פורמאלי המוגדר בתקנות הרשות לני"ע
ב. אישור דירקטוריון ואסיפה כללית, וקיים גם נוהג לא מחייב של הודעה לבורסה
ג. אישור דירקטוריון בלבד: אין צורך לדווח על כך
ד. אישור דירקטוריון בלבד, למעט מינוי מנכ"ל - המחייב גם אישור אסיפה כללית
הצג הסתר

(111) יזמים לרוב ידוללו, בעת גיוס כספי Seed לסטארט-אפ

א. אי אפשר לדעת: לעתים הדילול בשלב זה הוא גבוה, ולעתים - נמוך
ב. בצורה קלה בלבד, כיוון שלרוב זהו רק סבב הגיוס החיצוני הראשון
ג. בצורה קלה בלבד, כיוון שהיזמים מצויים בשלב הזה בעמדת מיקוח מצוינת
ד. בצורה משמעותית, כי אי הוודאות בשלב זה גדולה, וגיוס כסף בסיכון גבוה משמעו דילול גבוה
הצג הסתר

(112) ברגע שהכנסת רגל לחברת הייטק ואתה מוכן לעבוד הרבה שעות ? אתה מסודר

א. נכון, גם אם יפטרו אותך תמיד תמצא אלטרנטיבה בקלות
ב. לא נכון, כשיימצא עובד זול ממך - סביר שתפוטר בלי קשר לרמתך המקצועית
ג. נכון, חברות הייטק מעריכות את המשקיענים כי קשה למצוא עובדים כאלה
ד. לא נכון, המאמץ לרכישת ידע מקצועי הוא אינסופי, והסיכון לפיטורים קיים תמיד
הצג הסתר

(113) אילו מהטיעונים הבאים אינו מועלה ע"י המבקרים את שוק העבודה בענף ההייטק

א. פרופיל העבודה מתאים רק לצעירים חסרי משפחה וללא מחויבויות
ב. התעסוקה בענף היא עסקת חבילה עם יתרונות וחסרונות ברורים
ג. הצמיחה בענף אינה מסייעת לשוק העבודה המסורתי שנותר מאחור
ד. השכר גבוה באופן שרק מחריף את הפערים החברתיים בישראל
הצג הסתר

(114) בנוסף לענפים הנלווים ונותני השירותים לענף ההייטק, נהנים מפריחתו גם

א. מנגנון שירות המדינה, הנדרש לתת לענף ההייטק שירותים משופרים
ב. אף אחד. המדינה לא באמת מרוויחה מהעניין, למעט המועסקים בענף עצמו
ג. יצואנים אחרים המייצאים לחו"ל ורוכבים על יוקרתה של ישראל כמעצמת הייטק
ד. כלל המשק, בשל הצריכה המוגברת של מועסקי הענף, הנהנים מהכנסה גבוהה
הצג הסתר

(115) הגורמים המשפיעים לחיוב על שילוב החרדים במעגל התעסוקה בהייטק הם

א. הפער התרבותי-חברתי בינם לבין העולם החילוני ושליטתם הטובה בשפות והשכלתם הרלוונטית הרחבה
ב. אף תשובה לא נכונה
ג. תרבות והשכלה תורניים המעודדים חשיבה לוגית וערכי משמעת לימודית ולחץ כלכלי היוצר שינוי תרבותי במגזר לטובת השתלבות גוברת במעגל העבודה
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(116) יתרונם הגדול של מהנדסים ותיקים ומבוגרים בענף, שאינם בתפקידי ניהול, הוא:

א. ניסיון רב, שיקול דעת, יציבות תעסוקתית, ציפיות ריאליות מעצמם ומהסביבה
ב. אין להם שום יתרון אמיתי, ענף ההייטק נועד רק לצעירים בגלל אופיו התזזיתי
ג. שלעולם לא יחתרו תחת מנהליהם הצעירים ולא ינסו להוכיח את עליונותם
ד. משמעת עבודה, עקב החשש התמידי כי יפוטרו
הצג הסתר

(117) כיצד יכולה לפעול המדינה לעידוד השתלבות החרדים בתעשיית ההייטק

א. תמרוץ הפרט ליציאה לעבודה באמצעות הטלת מיסוי עודף על מובטלים
ב. תמרוץ להקמת אזורי תעשייה בקרבת הקהילה ולהתאמתם לצרכיהם הייחודיים ובניית תשתיות לחיזוק השכלה: מכינות, תכניות הכשרה ייעודיות למגזר
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. למדינה אין תפקיד בעניין ? הבעיה היא רק של המסרבים לצאת לעבוד
הצג הסתר

(118) שיעור המהנדסים בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל נמוך, כיוון ש

א. תשתית החינוך במגזר הערבי חלשה יותר ומתקשה להכינם כראוי ללימודי הנדסה והקושי המתמשך במציאת תעסוקה במקצוע גרם לשינוי בהעדפות ההשכלה במגזר
ב. זוהי בחירה אינדיבידואלית ולא ניתן לייחסה לגורמים חיצוניים וישנה אפליה מכוונת בקבלה ללימודי הנדסה
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(119) החסמים להשתלבות החרדים בצורה מקיפה יותר בתעסוקה בענף ההייטק הם:

א. אין חסמים אמיתיים, זהו רק מחסום פסיכולוגי של שני הצדדים שיש לשבור אותו
ב. העדר תמריץ כלכלי ועניין מקצועי
ג. השכלה או הכשרה, נכונותם להיכנס למעגל העבודה, יצירת תנאי סביבה מתאימים
ד. אך ורק נכונותם להתחיל לעבוד: יש להם את כל מה שצריך כדי להתחיל
הצג הסתר

(120) המנגנונים הממשלתיים לעידוד תעסוקת אקדמאים ערבים בענף ההייטק כוללים

א. חוק אפליה מתקנת בחברות פרטיות, המחייב מכסות העסקה לפי מגזר
ב. תוכנית תמריצים למרכזי מו"פ בפריפריה שיעסיקו לפחות 20% אקדמאים ערבים
ג. אין, ולא צריכים להיות חוקים המתערבים בשוק הפרטי. זה לא תפקידה של המדינה
ד. סבסוד שכרם של מהנדסים ערבים, ללא קשר לשיעורם בכלל עובדי חברה
הצג הסתר

(121) תוצרי הפעילות הפילנתרופית שמקורה בענף ההייטק כוללים

א. תרומות של יחידים ודחיפה משמעותית של עמותות ומעורבות תאגידית גוברת בפעילות חברתית ובקידום אוכלוסיות מוחלשות
ב. תרומות בלבד
ג. השפעה על מהלכים פוליטיים באמצעות הזרמת הון למועמדים לבחירות וקידום אינטרסים של הענף באמצעות חקיקה ומו"מ עם מקבלי ההחלטות
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(122) השתתפות המגזר החרדי בתעסוקה בענף ההייטק היא

א. יציבה, ללא שיפור נראה לעין
ב. בשיעור גבוה יותר משיעורי ההעסקה שלהם בכלל שוק העבודה
ג. נמוכה, מצויה במגמת עלייה, והפוטנציאל רחוק ממיצוי אם תימצא הדרך להכשרתם
ד. נמוכה ובצדק: אין, וגם לא יהיה לחרדים מה להציע לענף
הצג הסתר

(123) התועלת העיקרית מזליגת מהנדסים ומנהלים מההייטק לכלל התעשייה נובעת מ:

א. הנחלת ערכים כמו ניהול גלובאלי, תחרותיות אינטנסיבית וחדשנות בכלל המשק
ב. ההבנה המתפשטת שיש במדינה עוד ענפים חוץ מהייטק שצריך לדאוג גם להם
ג. מציאת תעסוקה אלטרנטיבית למהנדסים ומנהלים שנפלטו מהענף
ד. חסכון למדינה של תשלום דמי אבטלה לעובדים יקרים במיוחד
הצג הסתר

(124) החסרונות העיקריים בעבודה בהייטק הינם

א. אין בענף חסרונות משמעותיים ? משרה בהייטק היא אידיאלית לכל עובד
ב. שכר לא הולם את המאמץ, אווירה תחרותית ומלחמה על כל תפקיד
ג. מערכות יחסים פנים-ארגוניות גרועות כתוצאה מהמתח התמידי
ד. עבודה תובענית ולחוצה, היקף שעות גדול, העדר בטחון תעסוקתי
הצג הסתר

(125) הענפים הנלווים ונותני השירותים לענף ההייטק אשר נהנים מפריחתו כוללים

א. שירותי מחשוב, ליסינג, הסעדה, תיירות, תחזוקה, אבטחה, ניקיון, מפעלי ייצור, קבלני משנה, מרכזי הכשרה מקצועית לעובדים
ב. אין ענפים נלווים שנותנים שירות לענף ההיטק
ג. יבואנים וסוכנים של ציוד ומכשירים המתחרים במוצרי ענף ההייטק וכל ענף התרופות והכימיה
ד. אף אחד מהם
הצג הסתר

(126) הגלובליזציה גם מקדמת את ההייטק המקומי וגם מאתגרת אותו כי באמצעותה

א. מחירי הייצור יורדים וכך גם רווחיות החברות
ב. התחרות נהיית יותר ויותר אגרסיבית ועלויות הייצור עולות
ג. מהנדסים טובים עוזבים את ישראל בגלל העדר אתגר מקצועי משמעותי בארץ
ד. מוצר איכותי מגיע לכל קצוות תבל, אבל פיתוחו ויצורו יכולים לעבור מחר לכל מקום
הצג הסתר

(127) התאגדות עובדי הייטק באיגוד מקצועי עלולה לפגום בכושר התחרות של החברה

א. נכון, במתכונת של חוזה אישי יש למעסיק גמישות רבה בהתאמת ההוצאות להכנסות
ב. לא נכון, עובדים מאוגדים הם עובדים זולים יותר ופרודוקטיביים יותר
ג. לא נכון, היא משרתת גם את המעסיק וגם את העובדים
ד. ייתכן, אבל הביטחון התעסוקתי של העובד חשוב יותר מהצלחת החברה
הצג הסתר

(128) ענף ההייטק מעסיק אחוז נמוך מכוח העבודה בישראל ולכן השפעתו הכלכלית שולית

א. נכון, אמנם מועסקים בענף יחסית הרבה עובדים, אבל השפעתו מעבר אליהם זניחה
ב. לא נכון, הענף גם מייצר מקומות תעסוקה ישירים וגם מפרנס תעשיות נלוות רבות
ג. לא נכון, הענף עצמו מעסיק כ-20% משוק העבודה בישראל
ד. נכון, גם אם הענף לא היה קיים היו מקורות פרנסה אחרים לכולם
הצג הסתר

(129) התאגדותם של עובדי ההייטק באיגוד מקצועי עשויה (או עלולה) ליצור בענף

א. מערכת לחצים על העובדים וגלי פיטורים המוניים
ב. תמהיל שונה של תנאי העסקה מול בטחון תעסוקתי, עם פגיעה אפשרית בתחרותיות
ג. שיפור בתחרותיות של הענף, ושיפור הביטחון התעסוקתי לעובד
ד. שיפור הביטחון התעסוקתי לעובד, ללא פגיעה במעביד
הצג הסתר

(130) מהנדסי הייטק מבוגרים יחסית שאינם בתפקידי ניהול מתקשים במציאת עבודה כי

א. חלקם הגדול לא מפנים את ההכרח לעבור לתפקידי ניהול בגיל מבוגר
ב. ציפיות השכר שלהם מוגזמות יחסית ליכולותיהם
ג. מתחיל להיווצר עודף שיטתי במהנדסים מנוסים בענף
ד. הענף צעיר ועדיין לא הפנים את היתרונות שבהעסקת מהנדסים מנוסים ובוגרים
הצג הסתר

(131) המגמות המרכזיות בענף ההייטק שהביאו להיווצרות פעילות פילנתרופית הינן

א. התרחבות מכירות הענף למדינות הסובלות מעוני (כדוגמת הודו ואפריקה)
ב. אף תשובה אינה נכונה
ג. התעשרות בכירים בענף ויצירת מעמד בינוני-גבוה רחב היקף בקרב מועסקי הענף והיווצרות תאגידי הייטק מקומיים בעלי יכולת כלכלית משמעותית גם ברמת המאקרו
ד. ההצלחה בחדירה לשוק ההון האמריקאי
הצג הסתר

(132) החסמים להשתלבות המגזר הערבי בצורה מקיפה בתעסוקה בענף ההייטק הם

א. אף תשובה לא נכונה
ב. מי שמתאים מתקבל, ומי שלא מתקבל ? כנראה שאינו מתאים ואי-נכונותם של המעסיקים להנהגת אפליה מתקנת ככלי לסיוע למגזר חלש יותר
ג. מעגל קסמים של העדר אמונה בסיכויי קבלה לעבודה ופנייה לאפיקי תעסוקה אחרים ופסיכולוגיים ותרבותיים: הסתייגות וחששות של מעסיקים שאינם בהכרח רציונאליים
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(133) יוזמות פרטיות המעודדות תעסוקת אקדמאים ערבים בענף ההייטק כוללות

א. סטארט-אפים הנוקטים במדיניות מוצהרת של אפליה מתקנת וקרנות הון סיכון המשקיעות אך ורק במיזמים של יזמים ערבים
ב. מרכזי הכשרה והשמה פרטיים המקדמים ומקשרים בין אקדמאים ערבים לתעשייה וחברות בבעלות משותפת של יזמים יהודים וערבים למתן שירותי פיתוח ומיקור חוץ
ג. כל התשובות נכונות
ד. אין דבר כזה יוזמות פרטיות שמעודדות זאת
הצג הסתר

(134) תנאי ההעסקה בענף ההייטק מציעים חבילה שעיקרה

א. קשה להתקבל, קל להישאר
ב. עסקה נחותה בכל היבט אפשרי יחסית למשרה ממשלתית
ג. עבודה קשה, שכר מצוין, בטחון תעסוקתי נמוך, לחץ וציפיות גבוהים
ד. עסקה נחותה בכל היבט אפשרי יחסית למשרה ממשלתית
הצג הסתר

(135) הנזקים למדינה מאי השתלבות המגזר הערבי בענף ההייטק כוללים, בין היתר

א. אפשרות להורדת עלויות ולהעלאת רמת המהנדס הממוצע ומעבר לעניין התדמיתי של אפליה לכאורה
ב. אובדן פוטנציאל צמיחה כתוצאה מאי שילובו של כוח עבודה זמין ומיומן ואובדן ההזדמנות לשיפור הלכידות החברתית במדינה ולסגירת פערים כלכליים
ג. כל התשובות נכונות
ד. אין נזקים למדינה זה קשור למגזר הפרטי
הצג הסתר

(136) מהמהו השלב בו עובד נוטה לשכוח כי עבודה בהייטק היא עסקת חבילה עם חסרונות

א. כאשר הוא חווה בתדירות יומית את העבודה הקשה והסביבה התובענית
ב. כשמוצגת בפניו חבילת השכר המפתה וכשהוא מפוטר בזמן קיצוצים, ונזכר להתלונן על העדר הביטחון התעסוקתי
ג. ההפרש בין הציפיות לאכזבות
ד. כאשר קידומו נעצר בגלל ביצועים בינוניים
הצג הסתר

(137) בפני איזו דילמת ניהול משאבים תעמוד מדינה בבואה לתמוך בפרויקטי מו"פ?

א. כיצד לוודא שהכסף הרב שמושקע בתמיכה אינו מנוצל לרעה ע"י התעשייה
ב. האם כדאי להשקיע יותר או פחות בתחום ההייטק
ג. בהינתן תקציב מוגבל, האם עדיף לתמוך במעט פרויקטים גדולים או הרבה קטנים
ד. מיהם הסטארט-אפים הטובים ביותר להשקעה
הצג הסתר

(138) ההטבה בחוק המו"פ לפרויקטים שאושרו תהיה בדרך כלל בצורה של

א. זכות למכור למדינה את הפרויקט, במידה ויצליח
ב. תמלוגים למדינה בגובה 3-5%
ג. מימון 20-50% מעלות הפרויקט , או 60-70% למצויים באזורי עדיפות לאו
ד. פטור ממס הכנסה לעובדים בגובה 20-50% מחבות המס שלהם
הצג הסתר

(139) בבחינת קבלת מעמד "מפעל מאושר" ייבדקו, בין היתר

א. עד כמה המפעל והעובדים בו מאושרים ושבעי רצון מהתנאים ומהשכר
ב. כל התשובות נכונות
ג. נכונות הבעלים להשקיע מכספם במיזמים בפריפריה מעבר למפעל הספציפי ומחירי המכירה של תוצרי המפעל ונכונות הבעלים להשקיע מכספם במיזמים בפריפריה מעבר למפעל הספציפי
ד. כדאיות למשק הלאומי, יכולת תחרות תוצרי המפעל בשווקים בינלאומיים ושימוש בטכנולוגיות חדשניות, יצירת מקומות תעסוקה בפריפריה, ערך מוסף גבוה
הצג הסתר

(140) הגורם הראשי המגבש קריטריונים ומאשר מתן הטבות ותמריצים למיזמי הייטק הוא

א. משרד האוצר, באמצעות החשב הכללי
ב. משרד התמ"ת, באמצעות גופי המדען הראשי הפועלים תחתיו
ג. משרד ראש הממשלה, באמצעות נציגים מטעמו בוועדת ההשקעות הארצית
ד. משרד לתכנון כלכלי, באמצעות רשות הקרנות הממשלתיות
הצג הסתר

(141) הקרטריון הראשון לאישור בקשת מענק על פי חוק המו"פ הינו

א. רמת הסיכון העסקי בשוקי המטרה
ב. בדיקה האם לתכנית קיים סיכוי סביר ליצירת מוצר המקדם את מטרות החוק
ג. אין קריטריון אחד: הכל נתון לשיקול הדעת של צוות המדען הראשי
ד. רמת המורכבות הטכנולוגית של פעילות המו"פ
הצג הסתר

(142) כיצד מנסה הממשלה לוודא שהכספים שהיא מקצה למימון מו"פ אינם מתבזבזים?

א. באמצעות מערכת דיווח תקופתית ומפורטת שכל יזם נדרש לפעול על פיה
ב. ע"י הקפדה להשקיע אך ורק בפרויקטים המנוהלים על ידה בלבד
ג. באמצעות פיקוח הדוק ביותר על השימוש בכספיה לאחר שחילקה אותם
ד. ע"י השקעה משותפת בפרויקטים עם המגזר הפרטי, תוך הימנעות ממעורבות בניהול
הצג הסתר

(143) המענק בתכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed יוקדש לרוב ל:

א. אף תשובה לא נכונה
ב. ליצור תנופה ראשונית למשקיעים מבחוץ להשקיע במיזם
ג. פגישות ראשונות עם לקוחות לבדיקת מידת העניין שלהם במוצר ומימון שכר היזמים ושכירת משרדים
ד. בניית אב-טיפוס, ביצוע סקר שוק והכנת תכנית עסקית והגשת בקשות לפטנט ומאמצי שיווק ראשוניים
הצג הסתר

(144) מדוע קובע חוק המו"פ התניות מיוחדות על הוצאת קניין רוחני מחוץ לישראל

א. כדי למנוע מחברות זרות לנצל את הידע וההשכלה בישראל לתועלתן
ב. כדי ברגע שהקניין הרוחני מוצא מהארץ, אין שליטה איזה שימוש ייעשה בו
ג. כדי שמדענים ומהנדסים ישראלים לא יעזבו את הארץ
ד. כדי שהפוטנציאל למנף את תוצרי המו"פ ליצירת מקומות תעסוקה מקומיים לא יאבד
הצג הסתר

(145) מטרת תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed הינה

א. קידום הקמת מפעלי ייצור בפריפריה
ב. סינון רעיונות בשלב מקדמי ואיתור המיזמים בעלי מירה הסיכויים להצליח
ג. קידום המיזם הטכנולוגי לשלב בו יוכל לגייס הון פרטי להמשך פיתוח ומסחור
ד. מציאת מקור תעסוקה למדענים עולים שאינם מוצאים עבודה בתחום התמחותם
הצג הסתר

(146) קרן דו לאומית מחייבת חברות המקבלות מימון ממנה ל

א. עמידה ביעדי מכירות כפי שהתחייבה החברה בעת קבלת המימון
ב. החזר המימון תוך 3 שנים מקבלתו, בצירוף ריבית השוק
ג. אין שום התחייבות: מהרגע שהתקבל הכסף החברה רשאית לעשות בו כרצונה
ד. החזר בצורת תמלוגים ממכירות המוצר, ללא מגבלות מקום ייצור או קניין רוחני
הצג הסתר

(147) תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed מציעה

א. סיוע בהקמה, ניהול ופיתוח העסק בשנתיים הראשונות להקמתו
ב. מערכת קישורים בין מיזמים למשקיעים לצורך מציאת מימון למיזם בהקמה
ג. מימון עד 85% מתכנית עסקית של מיזם בהקמה עד תקרה של 200,000 ?
ד. פטור ממסים על רווחים ממכירות בשנתיים הראשונות להקמת המיזם
הצג הסתר

(148) תוכנית "הזנק" של משרד התמ"ת לסטארט-אפים בהקמה מציעה

א. רכישת בעלות מלאה ע"י המדינה לסטארט-אפ המתקשה להשיג מימון חיצוני והחזרת השקעה למשקיע החיצוני אם תוך שנתיים הסטארט-אפ לא מתרומם
ב. השקעת מדינה בגובה זהה להשקעת משקיע חיצוני לפי התכנית העסקית לשנתיים ואופציה קצובה למשקיע החיצוני לקנות את חלק המדינה במחיר השקעתה + ריבית
ג. בדיוק כמו שמציעה תוכנית תנופה אך למשתמש המתקדם יותר
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(149) על מנת לזכות בהטבות שמעניק חוק המו"פ, מה לא נדרש מהיזמים

א. החזר כספי המענק על פני 5 שנים, בתסריט של הצלחה בלבד
ב. התחייבות לייצור עתידי בארץ (למעט חריגים)
ג. פרטים על ההשקעה ומקורות המימון, ידע קיים בנושאי המו"פ הרלוונטיים
ד. תיאור חדשנות המוצר שיפותח וסקירה בדבר היכולת לשווק את המוצר
הצג הסתר

(150) המטרות המוצהרות של חוק המו"פ, כוללות, בין היתר

א. כל התשובות נכונות
ב. יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי והגדלת התועלת הכלכלית למשק, מעבר לזו הצומחת למעורבים ישירות במו"פ
ג. צמצום הצורך בשימוש בכוח אדם בפעילות מו"פ ומעבר לאוטומציה מלאה והגדלת הרווחיות ליזמים הפעילים במו"פ והקטנת עלויותיהם
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(151) כשכשאומרים: ההשקעה הלאומית היחסית במו"פ בישראל היא הגבוהה בעולם, הכוונה

א. שהמדינה מקצה למו"פ בסכומים מוחלטים יותר כסף מכל מדינה בעולם
ב. שבתקציב המדינה מוקצה למימון פעילות מו"פ אחוז מהתמ"ג שהינו הגבוה בעולם
ג. שהמדינה מסבסדת פעילות מו"פ בהיקף שאף חברה פרטית בעולם לא מתחרה בו
ד. שחברות מקצות למו"פ בארץ יותר מאשר בכל מדינה בעולם בסכומים מוחלטים
הצג הסתר

(152) השיקולים לאורם מחליטה מדינה על הקצאת משאבי התמיכה שלה במו"פ כוללים

א. יצירת שליטה בכיווני ההתפתחות של התעשייה
ב. כל התשובות נכונות
ג. ייצור מקסימום מקומות תעסוקה באזורים ובשכבות אוכלוסייה הזקוקים לכך ואיתור הפעילות שעשויה לייצר יתרון תחרותי וכלכלי בר קיימא בשוק העולמי
ד. יצירת חסכון מקסימאלי בעלויות עובדים
הצג הסתר

(153) סוגי התמריצים באמצעותם מקדמת המדינה פעילות מו"פ הינם

א. הקמת מפעלים על חשבון המדינה
ב. ניהול חברות בסיוע פקידים ממשלתיים
ג. תשלום שכר עובדים והקצאת מקומות פיזיים השייכים למדינה לטובת סטארט-אפים
ד. מענקים באמצעות מימון משותף עם המגזר הפרטי והקלות או פטורים ממיסים
הצג הסתר

(154) תכנית "תנופה לשדרוג תעשייה מסורתית" מיועדת לקדם

א. העלאת שכר לעובדי מפעלי תעשייה מסורתית באמצעות שדרוג המיכון במפעלים
ב. הרחבת קיבולת ייצור במפעלי תעשייה מסורתית
ג. חדשנות במפעלי התעשייה המסורתית והמעורבת באמצעות הטמעת פעילות מו"פ
ד. התייעלות במפעלי תעשייה מסורתית באופן שיקטין את הצורך בכוח אדם
הצג הסתר

(155) חוק המו"פ אוסר על הוצאת קניין רוחני ממדינת ישראל

א. השאלה לא רלוונטית - ממילא אין אפשרות לפקח על הוצאתו מהארץ
ב. נכון, אם הוא מוצא לחו"ל מדינת ישראל לא מרוויחה מהמו"פ בו היא השקיעה
ג. לא מדויק, בתנאים מסוימים ניתן להוציאו, בכפוף להסדר תמלוגים בגינו
ד. לא נכון, פעם היו הגבלות על הוצאתו והם הוסרו כדי להקל על הענף
הצג הסתר

(156) תוכנית החממות מציעה ליזמים

א. מקום, מימון, הנחיה מקצועית וסיוע להפיכת רעיון למוצר עם יתרון בשוק הבינ"ל
ב. ניהול בידי המדינה והותרת הטיפול בפיתוח בידי היזם
ג. ניהול בידי היזם והותרת הטיפול בפיתוח ביד המדינה
ד. מימון בלבד ? כל השאר מטופל ע"י היזמים
הצג הסתר

(157) קריטריונים לקבלת תמיכה מקרן דו-לאומית כוללים, בין היתר

א. שת"פ עם חברה בקצה הרחוק ויכולת מימון עצמאית של לפחות 50% מהפרויקט
ב. מכירות מוכחות במדינה השנייה על בסיס מוצרים קודמים
ג. נכונות למכור את הסטארט-אפ עם השלמת הפיתוח לחברה שבקצה הרחוק
ד. נכונות לייצר את מוצרי הסטארט-אפ במדינה השנייה
הצג הסתר

(158) מנגנון "מפעל מאושר" מיועד לעודד

א. הקמת מפעלי ייצור בפריפריה שתוצרתם מיועדת לייצוא
ב. הרחבת מפעלים במרכז הארץ, התומכים בתעשיית ההייטק
ג. הקמת סטארט-אפים מבוססי מימון מדינה
ד. הפיכת בעלי המפעל ועובדיו לשבעי רצון
הצג הסתר

(159) קרן דו-לאומית הינה מנגנון לתמיכה בפרויקטים של

א. ייצור במדינה אחת ופיתוח במדינה שנייה ? על פי המדינות מקימות הקרן
ב. חברות סטארט-אפ מכל אחת מהמדינות החברות ? ובמימון משותף של שתיהן
ג. חברות ישראליות המעוניינות לייצא למדינה החברה השנייה, אך לא להיפך
ד. שיתוף פעולה מבוסס מו"פ תעשייתי בין חברות משתי המדינות מקימות הקרן
הצג הסתר

(160) כאשר מדובר בהטבה במסלול מימון, נותן חוק המו"פ תמיד מענק חד פעמי

א. לא מדויק, לעתים ההטבה מאושרת רק כהלוואה, או בתשלום לפי אבני דרך
ב. לא נכון, ההטבה תמיד תהיה בצורת הלוואה שניתנת מיידית על כל הסכום
ג. לא נכון, ההטבה היא בצורת תמלוגים שנתיים ממכירות המיזם
ד. נכון, או שמתקבל כל הסכום מיד, או שבכלל לא
הצג הסתר

(161) תכנית "תנופה ירוקה" מיועדת למימון מיזמים בתחילת דרכם המבקשים לבצע

א. בדיקת התכנות טכנולוגית וישימות עסקית של מוצרים בתחומי אנרגיה ומים
ב. סקרי שוק ובדיקה בקרב לקוחות פוטנציאליים באשר למוצרים "ירוקים"
ג. EXIT מהיר על בסיס טכנולוגיה "ירוקה" שפיתוחה הושלם זה עתה
ד. פרויקטי פיתוח משותף עם חברות רב לאומיות מתחום האנרגיה והמים
הצג הסתר

(162) מהנדסי הייטק מבוגרים יחסית שאינם בתפקידי ניהול מתקשים

א. חלקם הגדול לא מפנים את ההכרח לעבור לתפקידי ניהול בגיל מבוגר
ב. ציפיות השכר שלהם מוגזמות יחסית ליכולותיהם
ג. מתחיל להיווצר עודף שיטתי במהנדסים מנוסים בענף
ד. תרבות ההייטק הישראלית טרם הפנימה את היתרונות שבהעסקת מהנדסים מנוסים ובוגרים
הצג הסתר

(163) שילוב טוב יותר של האוכלוסיה החרדית בתעסוקה בענף ההייטק

א. נכונותם להיכנס למעגל העבודה תעלה והמעסיקים ייצרו תנאי סביבה המותאמים טוב יותר לאורח חייהם
ב. יווצר להם תמריץ כלכלי להשתלב בענף
ג. יתקיים מיתאם טוב יותר בין השכלתם לבין צרכי הענף ודרישותיו הייחודיות
ד. המדינה תציע למבקשים להשתלב בענף תמריצים כלכליים ייחודיים
הצג הסתר

(164) חבילת ההטבות המוצעת במסגרת תוכנית החממות כוללת

א. בעיקר מימון - כל השאר אינו משמעותי בעיני היזם הממוצע
ב. הוצאת ענייני האדמיניסטרציה והשיווק מידי היזם כדי לאפשר לו התמקדות בפיתוח בלבד
ג. ניהול בידי היזם והותרת הטיפול בפיתוח ביד המדינה
ד. הנחיה מקצועית, מימון כספי, משרדים וסיוע להפיכת רעיון למוצר עם יתרון בשוק הבינ"ל
הצג הסתר

(165) חוק המו"פ מתנה אישור בקשת מענק בעמידה, בראש וראשונה, בקריטריון של

א. עמידה ברמת סיכון עסקי סביר - כפי שמוגדר בחוק
ב. קיום סיכוי סביר ליצירת מוצר אשר יקדם את מטרות החוק (למשל: יצירת מקומות עבודה בתעשייה, קליטת כוח אדם מדעי)
ג. אין קריטריון אחיד: בסוף הכל נתון לשיקול הדעת של צוות המדען הראשי
ד. רמת מורכבות טכנולוגית של פעילות המו"פ שאינה חורגת מהגדרות החוק
הצג הסתר

(166) התכלית לקיומה של קרן דו-לאומית הינה יצירת מנגנון

א. ליצירת שיתוף פעולה בין חברות בשתי המדינות מקימות הקרן, שיתבסס על מו"פ תעשייתי
ב. תמיכה בחברות ישראליות המעוניינות לייצא למדינה החברה השנייה, אך לא להיפך
ג. להקמה משותפת של חברות סטארט-אפ משתי מהמדינות החברות ? ובמימון משותף של שתיהן
ד. חלוקת תפקידים על פי החוזק היחסי של כל מדינה: למשל ייצור במדינה אחת ופיתוח במדינה שנייה
הצג הסתר

(167) ההטבות הכלולות בתוכנית "הזנק" של משרד התמ"ת לסטארט-אפים בהקמה הינן

א. התחייבות של המדינה לרכוש בעלות מלאה בסטארט-אפ המתקשה להשיג מימון חיצוני
ב. כל התשובות נכונות
ג. אופצית מכירה למדינה הניתנת למשקיע החיצוני בתסריט כשלון של הסטארט-אפ
ד. השקעת "שקל כנגד שקל" של המדינה אל מול השקעתו של משקיע חיצוני - לפי התכנית העסקית לשנתיים הראשונות ומתן אפשרות תחומה בזמן למשקיע החיצוני לקנות את חלק המדינה במחיר השקעתה + ריבית
הצג הסתר

(168) הטבה במסלול מימון של חוק המו"פ מבוססת על מתן מענק חד-פעמי הניתן למיזם

א. אמנם זוהי המתכונת הבסיסית, אולם לעתים ההטבה מאושרת רק כהלוואה, או בתשלום לפי אבני דרך
ב. לא נכון, ההטבה היא בצורת תמלוגים שנתיים ממכירות המיזם
ג. לא נכון, ניתנת בחירה למיזם האם לקבל הלוואה מיידית או מענק מותנה בעמידה באבני דרך
ד. נכון, או שמתקבל כל הסכום מיד, או שבכלל לא
הצג הסתר

(169) החממות הטכנולוגיות החלו לקום בשנות ה-90 הודות ל

א. שאיפתה של המדינה למנף את יכולותיהם של העולים להגדלת הצמיחה והשגשוג ומדיניות הממשלה שהאיצה את קליטת שטף המדענים העולים מברה"מ
ב. כל התשובות נכונות
ג. רמת השכר הנמוכה במגזר העסקי שאיפשרה את הקמתן תוך שמירה על רמת הוצאות ממשלתית נמוכה
ד. לחץ המתמשך שיצרה האבטלה הגבוהה על מקבלי ההחלטות
הצג הסתר

(170) ההטבה המרכזית שהציעה תכנית "יוזמה" למשקיעים זרים הייתה

א. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שנים
ב. אופציה לקניית חלק המדינה בקרן ההשקעה במחיר ידוע מראש בתום 5 שנים להשקעתן
ג. אופציה בת 5 שנים לרכישת הסטארט-אפים בהם השקיעו, במחיר ידוע מראש
ד. זכות למכור למדינה את הסטארט-אפים בהם השקיעו תוך 5 שנים מההשקעה
הצג הסתר

(171) תעשיית ההייטק מתאפיינת ב

א. שיעור מועסקים גבוה של אקדמאים המתמחים בתחומי הליבה
ב. תחרות מתונה
ג. השקעות נמוכות במו"פ יחסית להיקף המכירות
ד. מחזור חיים ארוך למוצריה והליכי פיתוח קצרים
הצג הסתר

(172) עובדי קרן הון סיכון (לרבות מנהליה) מתוגמלים בדרך כלל באמצעות

א. שכר רגיל ומניות בקרן עצמה
ב. שכר רגיל, כאשר הבכירים עשויים להנות מאופציות למניות חברות הפורטפוליו ומאחוז מרווחי הקרן
ג. אחוזים ממכירות חברות הפורטפוליו
ד. שכר המשולם מכספי הקרן, כאשר הבכירים עשויים ליהנות גם משכר מסוים מחברות הפורטפוליו
הצג הסתר

(173) ההרכב האנושי של סטארט-אפ אופייני שזה עתה קם יהיה, במרבית המקרים

א. בראש ובראשונה אנשי שיווק, כשלעתים חוברים אליהם אנשי טכנולוגיה המכירים את התחום הספציפי
ב. אין חוקים: כל סטארט-אפ נראה שונה לחלוטין מבחינת ההרכב האנושי שלו
ג. קבוצה הטרוגנית של מנהלים מכל הענפים: כספים, משאבי אנוש, שיווק וכו'
ד. קבוצת בעלי ידע טכנולוגי רלוונטי לתחום ולעתים גם בעלי רקע ניהולי או שיווקי
הצג הסתר

(174) קרן הון סיכון תבחר להשקיע בסטארט-אפ בראש וראשונה על בסיס

א. רמת התחכום הטכנולוגי של המיזם ומועד יציאת המוצר לשוק
ב. זהות המשקיעים האחרים בסטארט-אפ ורמת הסיכון בו
ג. פוטנציאל השוק של המוצר אותו מפתח המיזם ואיכות צוות ההקמה
ד. שיעור הרווח החזוי בתכנית העסקית שמציגים היזמים
הצג הסתר

(175) הענקת אופציה כהטבה לעובד בחברת הייטק, מקנה לעובד

א. מענק כספי לרכישת מניית החברה
ב. זכות לרכישת מניית החברה במחיר השוק, בחלון זמנים הנקבע בעת הענקתה
ג. זכות לרכישת מניית החברה במחיר ובחלון זמנים הנקבעים בעת הענקתה
ד. יכולת להתפטר מעבודתו בחברה ולקבל פיצויים כאילו פוטר
הצג הסתר

(176) מנהלים בהייטק מתמודדים מול הקושי לשמר עובדים באמצעות

א. מערך קידום מואץ: עובד שמקודם בתדירות גבוהה לא ימהר לעזוב
ב. השלמה עם התחלופה הגבוהה, ובניית מנגנוני גיוס מהיר ויעיל למחליפים
ג. העלאות שכר תכופות ופינוקם בהטבות
ד. יצירת אווירה של אחדות מטרה, הישגיות ומצוינות מקצועית, בשילוב תגמול ראוי
הצג הסתר

(177) בעולם ההייטק, מונחים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון הינם

א. הבסיס להקטנת תלותו של הארגון בעובדים ובנטייתם לעבור בין מקומות עבודה בתדירות גבוהה
ב. הנכס העיקרי של הארגון, הטמון בהון האנושי שבו
ג. אוסף כל המידע והמסמכים המתעדים את מוצרי הארגון, תכניות הייצור וכד'
ד. הכלי המרכזי בידי ההנהלה לשמירת מוטיבציה ותגמול עובדים
הצג הסתר

(178) צפוי שסטארט-אפ לא ימכור תקופה ממושכת לאחר הקמתו בגלל

א. העדר יכולת לממן את פעילות השיווק היקרה בשווקי מטרה רחוקים פיזית
ב. רשלנות משקיעים בהכוונת הסטארט-אפ: משקיע זהיר היה מונע זאת
ג. נטיית היזמים (שהם לרוב אנשי טכנולוגיה) לעסוק בפיתוח, במקום לרוץ לשטח ולהתחיל למכור מהיום הראשון
ד. תהליך הפיתוח הארוך והמורכב שרק בסופו עומד לרשותו מוצר בר-מכירה
הצג הסתר

(179) התועלת העיקרית מזליגת מהנדסים ומנהלים מההייטק לכלל התעשייה נובעת מ:

א. חסכון למדינה של תשלום דמי אבטלה לעובדים יקרים במיוחד
ב. הנחלת ערכים כמו ניהול גלובאלי, תחרותיות אינטנסיבית וחדשנות בכלל המשק
ג. מציאת תעסוקה אלטרנטיבית למהנדסים ומנהלים שנפלטו מהענף
ד. ההבנה המתפשטת שיש במדינה עוד ענפים חוץ מהייטק שצריך לדאוג גם להם
הצג הסתר

(180) פריחת ההייטק מסייעת לענפים נוספים המעניקים לו שירותים שונים, אולם גם ל

א. יצרנים מקומיים שונים, המייצרים רכיבים ומערכות משנה המשולבים במוצרי ההייטק וכלל המשק, בשל הצריכה המוגברת של מועסקי הענף, הנהנים מהכנסה גבוהה
ב. מנגנון שירות המדינה, הנדרש לתת לענף ההייטק שירותים משופרים
ג. נזק כלכלי כתוצאה של הפרשי השכר בין הבחירים לזוטרים
ד. אף אחד. המדינה לא באמת מרוויחה מהעניין, למעט המועסקים בענף עצמו
הצג הסתר

(181) הרעיון המרכזי על בסיסו נוסדה תכנית "תנופה לשדרוג תעשייה מסורתית" הינו

א. הטמעת מו"פ ככלי לקידום חדשנות במפעלי התעשייה המסורתית והמעורבת
ב. לאפשר הרחבת קיבולת ייצור במפעלי תעשייה מסורתית
ג. התייעלות במפעלי תעשייה מסורתית באופן שיקטין את הצורך בכוח אדם
ד. העלאת שכר לעובדי מפעלי תעשייה מסורתית באמצעות שדרוג המיכון במפעלים
הצג הסתר

(182) חברה הנהנית מתמיכת קרן דו לאומית תתחייב ל:

א. היצמדות לתכנית העסקית ולשיווק מוצריה אך ורק במדינות השותפות בקרן
ב. החזר המימון תוך 3 שנים מקבלתו, בתסריט הצלחה בלבד
ג. תשלום תמלוגים לקרן על בסיס מכירות המוצר, ללא מגבלות מקום ייצור או קניין רוחני
ד. עמידה ביעדי מכירות שהוסכמו בעת קבלת המימון
הצג הסתר

(183) המודל המקובל לפיו "השוק מכתיב את צרכיו" אינו מתקיים בתעשיית ההייטק כי:

א. הלקוחות משנים את טעמם על פי אופנות וללא קשר לצרכיהם האמיתיים
ב. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
ג. בענף עתיר טכנולוגיה השוק לרוב מתקשה לחזות למה יזדקק בעתיד וביקושים "נולדים" מרעיונות חדשניים ולא מצרכים בלתי ממומשים
ד. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
הצג הסתר

(184) הקושי בבניית אפיון מדויק למוצר חדשני המיועד לענות לצורך עתידי נובע מ

א. עלויות הפיתוח הגבוהות ולוח הזמנים הארוך להשלמת הפיתוח
ב. אי נכונות של לקוחות לשתף פעולה בתהליך האפיון
ג. העדר היכרות מעמיקה של היזמים עם שוק המטרה
ד. הקושי בקבלת משוב אמין מהשוק לגבי צרכים עתידיים (בניגוד לאלה העכשויים)
הצג הסתר

(185) הגדרת מאפייניו של מוצר חדשני המיועד לענות לצורך עתידי מאתגרת, כיוון ש:

א. לקוחות אינם מעוניינים להקדיש מזמנם לסייע בתהליך האפיון
ב. לרוב, ליזמים ישנה היכרות מאד מוגבלת עם שוק המטרה בגלל הריחוק הגיאוגרפי
ג. עלויות הפיתוח הגבוהות ולוח הזמנים הארוך הנדרש להשלמת הפיתוח מסבכים מאד את התהליך
ד. השוק מתקשה לספק משוב לגבי צרכיו העתידיים (בניגוד לאלה העכשויים)
הצג הסתר

(186) גורמי אי-הוודאות המשמעותיים בחיי סטארט-אפ כוללים לרוב את

א. שאלת היכולת לגייס הנהלה מקצועית בשלב ההקמה ויכולת היזמים ליישב את המחלוקות הטבעיות ביניהם, נוכח הלחץ התמידי לעמוד ביעדים העסקיים
ב. שאלת הצלחת הפיתוח והיכולת לייצר את המוצר ושאלת היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיות
ג. שאלת היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיות
ד. יכולת היזמים ליישב את המחלוקות הטבעיות ביניהם, נוכח הלחץ התמידי לעמוד ביעדים העסקיים
הצג הסתר

(187) השגת מימון להמשך פעילות הסטארט-אפ מהווה מרכיב

א. ככל המרכיבים הניהוליים, שכן מרגע שהקרנות מבטיחות מימון - הן עומדות במילתן
ב. מרכזי בפעילות מנהליו לקראת מועדי הגיוס שנקבעו מראש, אך לא באופן שוטף
ג. מרכזי בשגרת עבודת מנהליו, גם על חשבון הניהול השוטף, אך הוא בלתי נמנע
ד. זניח מזמנם של מנהליו ? הם עסוקים בעיקר בפיתוח ובניהול שוטף
הצג הסתר

(188) התכלית המרכזית של תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed הינה

א. הבאת מיזם לרמת בגרות שתאפשר לו לגייס הון פרטי להמשך פיתוח ומסחור
ב. מציאת מקור תעסוקה למדענים עולים שאינם מוצאים עבודה בתחום התמחותם
ג. איתור מיזמים בעלי סיכויי הצלחה מיטביים וסינונם מכלל המיזמים הפועלים בכל תת-ענף בתעשייה
ד. קידום הקמת מפעלי ייצור בפריפריה
הצג הסתר

(189) המדינה מיסדה את מערך ההטבות המכונה "מפעל מאושר" על מנת

א. לתת תשתית תומכת למפעלים המייצרים עבור תעשיית ההייטק
ב. לייצר תמריץ להקמת סטארט-אפים גם בפריפריה
ג. ליצר תמריצים להקמת מפעלי ייצור בפריפריה שתוצרתם מיועדת לייצוא
ד. לצמצם את אי-שביעות הרצון האופיינית לעבודת פועלי ייצור
הצג הסתר

(190) כיצד מנסה הממשלה לוודא שהכספים שהיא מקצה למימון מו"פ אינם מתבזבזים

א. באמצעות מערכת דיווח תקופתית ומפורטת שכל יזם נדרש לפעול על פיה
ב. ע"י השקעה משותפת בפרויקטים עם המגזר הפרטי, תוך הימנעות ממעורבות בניהול
ג. ע"י הקפדה להשקיע אך ורק בפרויקטים המנוהלים על ידה בלבד
ד. באמצעות פיקוח הדוק ביותר על השימוש בכספיה לאחר שחילקה אותם
הצג הסתר

(191) האקדמיה נעזרת בשת"פ עם התעשייה כדי לקבל ערכים מוספים כגון?

א. יצירת רשת קשרים אישיים שתוכל לסייע בעתיד במציאת תעסוקה חליפית
ב. קידום מחקר בעל אוריינטציה יישומית ומשוב וקשר לעולם התעשייתי-עסקי
ג. מציאת מקורות מימון חלופיים לביצוע מחקר בסיסי
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(192) בנוסף לדחיפה הכלכלית שהתעשייה מייצרת למחקר האקדמי, היא תורמת גם

א. בקביעת סדרי העדיפות של המחקר האקדמי הבסיסי
ב. בתחומי ההוראה וההנחיה המקצועית המוענקת לסטודנטים (למשל: בפרויקטי גמר)
ג. לבניית מעבדות ובניינים בתחומי פעילות המקדמים את האינטרס הכלכלי שלה
ד. בהעסקת מרצים על חשבונה, כאשר האקדמיה סובלת מחוסר תקציבים
הצג הסתר

(193) בהיבט התדמית כלפי השוק, התועלת שמפיקה התעשייה משת"פ עם האקדמיה הינה?

א. אין תועלת תדמיתית ? רק תועלת כלכלית של חסכון בעלויות פיתוח
ב. היכולת לקצץ בעלויות הפיתוח, כתוצאה מחותמת הכשרות שמביאה האקדמיה
ג. היכולת לשווק את מוצריה תחת שם המותג האקדמי של המוסד עימו שיתפה פעולה
ד. חותמת האיכות שמביאה האקדמיה לתוצרי התעשייה ("נבדק במעבדות הטכניון")
הצג הסתר

(194) אחד היתרונות הגלומים לאקדמיה במסחור קניין רוחני שפותח בה הינו

א. יצירת תמריץ כלכלי לביצוע מחקרים מעמיקים יותר
ב. יצירת מקור הכנסה משמעותי למימון מחקרים אקדמיים עתידיים
ג. יצירת פיתוי משמעותי לאנשי תעשייה לחצות את הקווים לאקדמיה
ד. הכוונת המחקר המדעי לכיוונים מעשיים וכלכליים
הצג הסתר

(195) אחד היתרונות הגלומים לאקדמיה במסחור קניין רוחני שפותח בה הינו

א. יצירת מקור הכנסה משמעותי למימון מחקרים אקדמיים עתידיים
ב. הכוונת המחקר המדעי לכיוונים מעשיים וכלכליים
ג. יצירת תמריץ כלכלי לביצוע מחקרים מעמיקים יותר
ד. יצירת פיתוי משמעותי לאנשי תעשייה לחצות את הקווים לאקדמיה
הצג הסתר

(196) בהיבט התדמית כלפי השוק, התועלת שמפיקה התעשייה משת"פ עם האקדמיה הינה?

א. אין תועלת תדמיתית ? רק תועלת כלכלית של חסכון בעלויות פיתוח
ב. חותמת האיכות שמביאה האקדמיה לתוצרי התעשייה ("נבדק במעבדות הטכניון")
ג. היכולת לקצץ בעלויות הפיתוח, כתוצאה מחותמת הכשרות שמביאה האקדמיה
ד. היכולת לשווק את מוצריה תחת שם המותג האקדמי של המוסד עימו שיתפה פעולה
הצג הסתר

(197) האקדמיה נעזרת בשת"פ עם התעשייה כדי לקבל ערכים מוספים כגון

א. קידום מחקר בעל אוריינטציה יישומית ומשוב וקשר לעולם התעשייתי-עסקי
ב. כל התשובות נכונות
ג. מציאת מקורות מימון חלופיים לביצוע מחקר בסיסי
ד. יצירת רשת קשרים אישיים שתוכל לסייע בעתיד במציאת תעסוקה חליפית
הצג הסתר

(198) המסגרת המסחרית-עסקית המקובלת למינוף כלכלי של המחקר האקדמי הינה

א. תקנון האוניברסיטה המגדיר את זכויות החוקר בתוצאות המחקר שלו
ב. באמצעות הסכמי רישוי עם חברות היישום/מסחור האוניברסיטאיות
ג. ע"י הסכמים אישיים בין החוקר לחברות התעשייתיות המעוניינות בתוצאות המחקר
ד. באמצעות מימון חיצוני של תהליך רישום הפטנטים שנוצרו באקדמיה
הצג הסתר

(199) כדי להפיק את מיטב התועלת לתעשייה מהמחקר באקדמיה, יש צורך

א. לתת לכל צד לעסוק בשלו, בלי הפרעות מהצד שמנגד
ב. לייצר מנגנוני העברת ידע , מימון ושיתופי פעולה רב תחומיים בין הצדדים
ג. לכוון את התעשייה לפעילות עסקית המותאמת ליכולות המחקריות באקדמיה
ד. להגביל את המחקר האקדמי לתחומים שבהם ניתן להפיק ממנו תועלת עסקית
הצג הסתר

(200) המונח Disruptive Technology בהקשר של מחקר אקדמי לטובת התעשייה מציין

א. טכנולוגיה שפיתוחה עשוי להקשות על ייצור מוצרים חדשים בגלל מורכבותה
ב. מצב בו הטכנולוגיה אינה בשלה ועשויה לעכב הוצאת מוצר חדש לשוק
ג. פיתוח טכנולוגיה שאינה מהווה רצף התפתחותי לקודמת לה, אלא יוצרת פריצת דרך
ד. מצב בו השוק עדיין אינו בשל לקליטה של טכנולוגיה חדישה שזה עתה פותחה
הצג הסתר

(201) הסכם רישוי ותמלוגים בין חברה תעשייתית וחברת יישום אקדמית מאפשר

א. למוסד האקדמי שימוש במוצרי החברה התעשייתית, תמורת תמלוגים מהכנסותיו
ב. למוסד האקדמי להתבסס במחקריו על תוצרי הפיתוח של החברה, ללא תמלוגים
ג. לחברה שימוש בקניין הרוחני שהושג במחקר האקדמי, תמורת תמלוגים מהכנסותיה
ד. לשני הצדדים להשתמש בתוצרי המחקר של הצד שמנגד, ללא תשלום תמלוגים
הצג הסתר

(202) העברה יעילה של ידע מהאקדמיה לתעשייה תורמת לכלכלת המדינה

א. באמצעות מעבר של אנשי מחקר תיאורטי לתפקידים יצרניים יותר
ב. באמצעות הגדלת החדשנות בתעשייה המסייעת בתורה להגדלת התל"ג
ג. על ידי כך שאנשי תעשייה מובטלים חוזרים לאקדמיה להורות בה
ד. בצורה מוגבלת בלבד, שכן תשומת הלב המחקרית מוסטת מהמחקר היישומי
הצג הסתר

(203) חברת היישום/מסחור האקדמית פועלת אך ורק באמצעות הסכמי רישוי ותמלוגים

א. לא נכון, היא תמיד תעדיף סכום חד פעמי על פני הסכם רישוי ארוך טווח
ב. נכון, חברה אוניברסיטאית לעולם לא תרצה להתעסק עם בעלות על סטארט-אפ
ג. לא נכון, לעתים היא תבחר לקבל אחזקת מיעוט בחברת הסטארט-אפ הרלוונטית
ד. נכון, חברה אוניברסיטאית היא מוסד ללא כוונת רווח ולכן אסור לה להרוויח
הצג הסתר

(204) הרעיון העומד בבסיס תוכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) הוא

א. שחייבים לתמרץ את התעשייה להשקיע במימון מחקרים אקדמיים
ב. שהשקעה במחקר טכנולוגי בסיסי תקדם בסופו של יום את התעשייה והכלכלה כולן
ג. שאיכות הפיתוח בתעשייה נמוכה מאד ויש לגייס את האקדמיה לשיפור המצב
ד. שאם לא נכוון את האקדמיה את מה לחקור ? תקציבי המחקר יבוזבזו לריק
הצג הסתר

(205) חברות המסחור האקדמיות בישראל מגיעות להסכמי רישוי ותמלוגים מול

א. חברות מסחור מקבילות להן ? באוניברסיטאות בחו"ל
ב. מוסדות אקדמיים בחו"ל בלבד
ג. חברות תעשייתיות הן בישראל והן בחו"ל
ד. חברות ישראליות בלבד ? כך קובע החוק
הצג הסתר

(206) שת"פ בין האקדמיה לתעשייה מועיל לתעשייה, בין היתר, ב

א. שימוש בפטנטים שפותחו באקדמיה ללא עלויות
ב. יצירת גישה נוחה לתוצאות מחקר מדעי העשויה לייצר קפיצת מדרגה טכנולוגית
ג. פיתוח טכנולוגיות יישומיות ללא עלויות
ד. שביעות רצון לקוחות
הצג הסתר

(207) התועלות שמפיקה האקדמיה מיחסי קירבה לתעשייה כוללות, בין היתר

א. יכולת להשפיע על סדרי העדיפות של הפעילות העסקית
ב. הזדמנויות תעסוקה אטרקטיביות לוותיקי האקדמיה
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. חשיפה לצרכי וכווני הפיתוח של התעשייה וסיוע במימון פעילות מחקרית (למשל: באמצעות מלגות)
הצג הסתר

(208) שת"פ בין האקדמיה לתעשייה מועיל לתעשייה, בין היתר, ב

א. יצירת גישה נוחה לתוצאות מחקר מדעי העשויה לייצר קפיצת מדרגה טכנולוגית
ב. שביעות רצון לקוחות
ג. שימוש בפטנטים שפותחו באקדמיה ללא עלויות
ד. פיתוח טכנולוגיות יישומיות ללא עלויות
הצג הסתר

(209) מעורבות ממשלתית יכולה לסייע בהעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות

א. כל התשובות נכונות
ב. חקיקה המחייבת מכסות של ביצוע מחקרים בתחומים נתונים והכתבת תחומי ההתפתחות של התעשייה באמצעות עצירת תקציבים
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. בניית מנגנוני תיאום והכוונה המסייעים בהגדרת סדרי עדיפות לאומיים למחקר ויצירת תמריצים כספיים לביצוע מחקרים משותפים של הצדדים
הצג הסתר

(210) התועלות שמפיקה האקדמיה מיחסי קירבה לתעשייה כוללות, בין היתר

א. כל התשובות נכונות
ב. יכולת להשפיע על סדרי העדיפות של הפעילות העסקית
ג. חשיפה לצרכי וכווני הפיתוח של התעשייה וסיוע במימון פעילות מחקרית (למשל: באמצעות מלגות)
ד. הזדמנויות תעסוקה אטרקטיביות לוותיקי האקדמיה
הצג הסתר

(211) התועלות שמפיקה התעשייה מיחסי קירבה לאקדמיה כוללות, בין היתר

א. מנגנון שיטתי להכשרת עובדי העתיד בתעשייה, המאופיין תוך התחשבות בצרכיה וגישה לציוד מחקר מתוחכם שלרוב אינו זמין לתעשייה (למשל: מיקרוסקופ אלקטרוני)
ב. יכולת לשלוט על סדרי העדיפות של כלל המחקר האקדמי הבסיסי
ג. קבלת ממצאים מחקריים לידיה ללא עלויות
ד. אף תשובה לא מדוייקת
הצג הסתר

(212) מסלול "מאגד" בתכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) בנוי על יצירת מאגדי מחקר:

א. שתוצרי המחקר שלהם יוכלו לשמש כל חבר במאגד לצרכיו המחקריים או העסקיים ושל חברות עסקיות ומוסדות מחקר, בתחומים שלישראל יש בהם יתרון יחסי
ב. בתחומים בהם המדינה סבורה שקיימת חולשה מחקרית שיש לטפל בה בהקדם
ג. נפרדים עבור חברות עסקיות ומוסדות אקדמיים ? כל אחד לפי צרכיו
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(213) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) מושתתת בהיבט הכלכלי על מתן תמריץ ל:

א. שת"פ מחקרי של אקדמיה ותעשייה ע"י השתתפות במימונו, ללא דרישה לתמלוגים
ב. מחקר במסגרת תעשייתית טהורה, במימון חלקי של המדינה, עם דרישה לתמלוגים
ג. מחקר במסגרת אקדמית הממומן כולו ע"י המדינה, ללא דרישה לתמלוגים
ד. שת"פ בין מוסדות מחקר שונים, במימון חלקי של המדינה, ללא דרישה לתמלוגים
הצג הסתר

(214) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) מציעה מסלולי תמיכה שונים ל

א. מוסדות אקדמיים המעוניינים לייצר מוצרים סופיים ללקוח
ב. פיתוח מוצרים סופיים בתחומי התוכנה והחומרה
ג. מחקרי תשתית בתחומים כמו: ביוטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה וטכנולוגיות מים
ד. חברות תעשייתיות המעוניינות לבצע מחקר אקדמי ללא מטרות יישומיות-עסקיות
הצג הסתר

(215) התחומים העיקריים בהם מתבצע מסחור של קניין רוחני אקדמי הינם

א. כלכלה ושאר מדעי החברה
ב. מדעי הרוח
ג. מחשבים והנדסת אלקטרוניקה
ד. רפואה, ביו-טכנולוגיה ומכשור רפואי
הצג הסתר

(216) הזמנת מחקר אקדמי בתחום ספציפי הממומן ע"י התעשייה הינה

א. דרך לגיטימית לקידום צרכי מו"פ של חברה באמצעות מינוף מומחיות אקדמית
ב. המנגנון הנפוץ ביותר בתעשייה לביצוע פעילות מו"פ
ג. פגיעה בחופש האקדמי ומנגנון פסול ובלתי מקובל
ד. דרך מקובלת להשגת "חותמת כשרות" אקדמית לממצאים מחקריים בעייתיים
הצג הסתר

(217) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) הינה

א. תכנית לקידום מחקר בסיסי באמצעות שת"פ בין גופי אקדמיה לתאגידים עסקיים
ב. תכנית לעידוד מחקר אקדמי בחברות תעשייתיות
ג. עוד אחת מהפנטזיות של משרד האוצר שמעולם לא התרוממה מעל דפי העיתון
ד. תכנית לעידוד מחקר יישומי ותכליתי יותר באקדמיה
הצג הסתר

(218) כדי להפיק את מיטב התועלת לתעשייה מהמחקר באקדמיה, יש צורך

א. לייצר מנגנוני העברת ידע , מימון ושיתופי פעולה רב תחומיים בין הצדדים
ב. לכוון את התעשייה לפעילות עסקית המותאמת ליכולות המחקריות באקדמיה
ג. להגביל את המחקר האקדמי לתחומים שבהם ניתן להפיק ממנו תועלת עסקית
ד. לתת לכל צד לעסוק בשלו, בלי הפרעות מהצד שמנגד
הצג הסתר

(219) התועלת התדמיתית שמפיקה האקדמיה משת"פ עם התעשייה נוצרת באמצעות

א. האקדמיה ממילא חפה משיקולי תדמית
ב. תוצרי מחקר שתועלתם מדידה בעולם העסקי (למשל: תמלוגים על תרופה)
ג. שימוש שתעשה האקדמיה בשמן של החברות עימן היא פועלת בשיתוף פעולה
ד. תוצרי מחקר תיאורטיים שלא ניתן לכמתם
הצג הסתר

(220) הסכם מסחור אופייני של טכנולוגיה שפותחה באקדמיה והועברה לתעשייה יכלול

א. מנגנון תמלוגים לחברת היישום האוניברסיטאית בלבד ולא לחוקרים עצמם
ב. מנגנון לתשלום תמלוגים הן לחברת המסחור והן למדענים שפיתחו את הטכנולוגיה
ג. מנגנון תמלוגים לחוקרים בלבד ? הם הרי אלו שהמציאו את הטכנולוגיה הרלוונטית
ד. תשלום חד פעמי להנהלת האוניברסיטה ? לכיסוי הוצאות המחקר הרלוונטי
הצג הסתר

(221) המנגנונים המקובלים להעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה כוללים, בין היתר [לא בטוח בתשובה]

א. כל התשובות נכונות
ב. תשלום שכרם של חוקרים באקדמיה על ידי חברות תעשייתיות
ג. מתן גישה חופשית לאנשי תעשייה לכלל הממצאים של מחקרים אקדמיים
ד. ייעוץ של אנשי אקדמיה לאנשי התעשייה, כמומחים לתחומים ספציפיים ורישוי פטנטים לטכנולוגיות חדשניות שפותחו באקדמיה
הצג הסתר

(222) העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה מתבצעת לרוב באמצעות מנגנונים כמו [לא בטוח בתשובה]

א. מימון שכרם של חוקרים באקדמיה לתקופה מוסכמת על ידי חברות תעשייתיות ושכירת שירותיהם של מומחים מהאקדמיה כיועצים לפרויקטים תעשייתיים ספציפיים
ב. מתן הרשאה לשימוש בטכנולוגיות חדשניות שפותחו באקדמיה דרך מנגנוני רישוי פטנטים
ג. כל התשובות נכונות
ד. הרשאה גורפת לחברות תעשיתיות לשימוש בתוצרי מחקר אקדמי ספציפי, תמורת התחייבות שלא למסחרם ללא אישור
הצג הסתר

(223) האקדמיה מפיקה תועלת ממסחור קניין רוחני שפותח בה באמצעות [לא בטוח בתשובה]

א. ניתוב המחקר המדעי לכיוונים מעשיים וכלכליים במקום למחקרים תיאורטיים ללא תכלית
ב. שימוש בתמלוגים כמקור מימון משמעותי ביותר למחקרים אקדמיים
ג. שימוש בתמלוגים כמכשיר ליצירת פיתוי לאנשי תעשייה לחצות את הקווים לאקדמיה
ד. הפיכתם של התמלוגים לתמריץ כלכלי לביצוע מחקרים מעמיקים יותר
הצג הסתר

(224) התועלת התדמיתית שמפיקה האקדמיה משת"פ עם התעשייה נוצרת באמצעות [לא בטוח בתשובה]

א. האקדמיה ממילא חפה משיקולי תדמית
ב. תוצרי מחקר שתועלתם מדידה בעולם העסקי (למשל: תמלוגים על תרופה)
ג. שימוש שתעשה האקדמיה בשמן של החברות עימן היא פועלת בשיתוף פעולה
ד. תוצרי מחקר תיאורטיים שלא ניתן לכמתם
הצג הסתר

(225) הפלטפורמה באמצעותה גופים אקדמיים ממנפים כלכלית את תוצרי המחקר המבוצע במסגרתם הינה

א. חברות היישום/מסחור האוניברסיטאיות הנושאות ונותנות עם חברות על מתן הרשאה לשימוש בתוצרי המחקר תמורת תמלוגים
ב. הסתמכות על תקנון האוניברסיטה בו מוגדרות זכויות החוקר בתוצאות המחקר אותו הוא ביצע
ג. שימוש במנגנוני מימון חיצוני של תהליך רישום הפטנטים שנוצרו באקדמיה
ד. כריתת חוזים ישירים בין החוקר לחברות התעשייתיות המעוניינות בתוצאות המחקר
הצג הסתר

(226) שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה מייצר תועלת תדמיתית לאקדמיה בהיבטים כמו

א. היכולת להשתמש בשמן של החברות עימן היא עובדת כ"תו איכות" ליכולותיה המחקריות
ב. אין לאקדמיה תועלת תדמיתית משיתוף פעלוה כאמור, שכן האקדמיה אינה עוסקת בשיקולי תדמית
ג. היכולת לגייס את יוקרתן של החברות עימן היא עובדת להשגת מימון למחקרים נוספים
ד. יכולתה של האקדמיה להצביע על תוצרי מחקר שביצעה, ואשר הפכו למוצרים בעלי ערך (למשל: תרופות)
הצג הסתר

(227) איזו בעייתיות טמונה במשקל הגבוה שנותנת ישראל להשקעה בהייטק

א. חשיפה גבוהה למשברים בענף ההייטק, בהעדר גיוון מספיק בתמהיל הייצוא שלה ו הזנחה מסוימת של תעשיות אחרות בעלות חשיבות רבה לכלכלה ולתעסוקה
ב. תחרות קשה מול "עמק הסיליקון" ומרכזי הייטק אחרים בעולם
ג. העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(228) העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק

א. גישה שיטתית, המדגישה את הצורך בנוהלי עבודה סדורים כבר בשלב ההקמה
ב. גישה ארגונית הרואה במיזם אוסף של מאמצים קצרי טווח (הקמה, פיתוח וכו')
ג. גישה ארגונית הגורסת כי על הסטארט-אפ לפעול כאילו הוא חברה יציבה ומבוססת
ד. גישה לפיה ככל שהסטארט-אפ ישדר לעובדיו יציבות ורוגע מוקדם יותר ? כן ייטב לו
הצג הסתר

(229) הגורמים להיווצרותה של "טבע" כענק ישראלי-גלובאלי, כוללים, בין היתר

א. התגברות על חסמים תרבותיים ושימוש במתודולוגיות ניהול גלובאלי סדורות והתרחבות שיטתית באמצעות אסטרטגיות רכישות חובקת עולם
ב. התבססות על מאגר מנהלים בינ"ל כדי לעקוף את מגבלות הניהול הישראלי האופייני
ג. השקעות עתק בהשתלטות על מתחרים כדי להוציאם מהשוק בכל מחיר
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(230) האם נכון היה לישראל שתמהיל ההשקעה שלה במו"פ יידמה לשאר הOECD

א. לא בהכרח, לכל מדינה יש יתרונות יחסיים משלה, אבל גיוון מסוים בתמהיל עדיף
ב. כן, השענות על ההייטק היא קטסטרופה ממשמשת ובאה, וישראל בדרך לשם
ג. כן, תמהיל הOECD משקף כלכלה בריאה וישראל חייבת לישר עימו קו בדחיפות
ד. לא, ישראל חזקה בהייטק, והיא צריכה למצות את המיטב מהחוזק הזה
הצג הסתר

(231) הצלחות ההייטק בתחומים כמו תקשורת, אינטרנט וטיפול בבסיסי נתונים נובעות מ

א. היכולת להגיע בהם להישגים גם ללא השקעות עתק במחקר תשתיתי ארוך שנים
ב. הידע הייחודי שנצבר בתחומים אלה עוד משנותיה הראשונות של המדינה
ג. צירוף מקרים בלבד, שהפך עם השנים למגמה שאיש אינו מנסה לשנותה
ד. היכולת להגיע בהם להישגים גם ללא השקעות עתק במחקר תשתיתי ארוך שנים
הצג הסתר

(232) כדי שחברה גדולה תצליח לאורך זמן, נדרשים לה

א. הרבה כסף ומנהלים מנוסים בפוליטיקה ארגונית
ב. ציות למוסכמות והצמדות לנהלים, גם המחיר של אובדן זמני של השוק בו היא פועלת
ג. רק מזל ? כל השאר יגיע מעצמו
ד. ערכים ושיטות עבודה שונים בתכלית מאלה של סטארט-אפ: נהלים, היררכיה וכו'
הצג הסתר

(233) המאפיינים המבניים של תעשיית ההייטק בישראל נגזרו בעיקר מגורמים כגון

א. תשתית המחקר המוגבלת בשל קוטנה של המדינה
ב. זמינות הון פרטי והרגולציה הממשלתית שהתערבה בנעשה בענף לאורך השנים
ג. מגבלות הידע וההשכלה הקיימים בישראל
ד. התרבות והמנטאליות הספציפיים לישראל, גורמי הסביבה ומדיניות הממשלה
הצג הסתר

(234) היתרונות של התעשייה הביטחונית הישראלית נגזרים, בין היתר, מ

א. תשתית המחקר הביטחוני הזמינה לתעשייה, גם במונחים עולמיים
ב. תקציבי הפיתוח העצומים המוזרמים לתעשייה ע"י המדינה
ג. עלותו הזולה של המהנדס הישראלי יחסית למהנדסים בשאר העולם
ד. זמינותו של צה"ל כשדה ניסויים למוצריה והיותו מותג מקדם מכירות אפקטיבי
הצג הסתר

(235) ענף ההייטק בישראל נהנה מ"זליגת ידע" מהתעשייה הביטחונית אליו בתחומים כמו

א. אבטחת מידע, הצפנות, ניתוח קול וניתוח תמונה
ב. תוכנות פיננסיות ובנקאיות
ג. גראפיקה ומשחקי מחשב
ד. בקרת טיסה ורדארים
הצג הסתר

(236) הנטייה ליזמות הולכת לרוב עם קווי אופי כגון

א. יכולת פעולה בתנאי אי-ודאות, אלתור ומציאת פתרונות "תוך כדי תנועה"
ב. שיטתיות והתמדה
ג. עקשנות וחוסר ותרנות גם בתנאי לחץ קיצוניים
ד. קבלת סמכות וציות למוסכמות
הצג הסתר

(237) ההתמודדות עם האיום על ההייטק הישראלי מכיוון סין והודו צריכה להתבסס על

א. כל התשובות נכונות
ב. התמקדות בתחומים בהם יש לישראל יתרון יחסי וידע נצבר שקשה להדביקו ו ההכרה כי המלחמה בחזית היתרון לגודל והמחיר הזול אבודה מראש
ג. ההכרה כי המהנדס הסיני או ההודי איננו ברמה המשתווה או מאיימת עלינו
ד. הוזלת עלויות ייצור ושכר מהנדסים
הצג הסתר

(238) התחומים הבולטים בהייטק הישראלי, יחסית למשקלם היחסי בענף בעולם, כוללים

א. פיננסים וכספים
ב. תקשורת, תוכנה, תעשיה ביטחונית ותחומים שאינם דורשים תשתית מחקרית יקרה
ג. גרפיקה ממוחשבת ומשחקים (גיימינג)
ד. טלפונים סלולאריים
הצג הסתר

(239) המונח "השקעה במו"פ אזרחי" של מדינה מתייחס ל

א. הכספים הישירים בלבד המוזרמים לתעשייה (בישראל ? באמצעות המדען הראשי)
ב. הסכום אותו משקיעה המדינה במימון פרויקטים תעשייתיים מטעמה
ג. סך ההוצאות של המדינה ושל הסקטור העסקי על פעילות מו"פ במדינה האמורה
ד. כלל ההקצאות בתקציב המדינה לפעילות מו"פ: מחקר אקדמי, תמיכה בתעשייה וכו'
הצג הסתר

(240) ההייטק הישראלי מצליח בתחום היישומים והמכשור הרפואי בין היתר הודות ל:

א. גלי העלייה בתחילת שנות ה-90, שהביאו ידע רפואי חסר תקדים לארץ
ב. תקציבי המחקר שמזרימה המדינה לתעשייה הרפואית
ג. תשתית המחקרית שהתפתחה באקדמיה לאורך השנים ורמת הרפואה בארץ
ד. רווחיות הגבוהה בענף, אשר מפתה רבים להתמקד בו
הצג הסתר

(241) מדוע מהווים השווקים הסיני וההודי גם הזדמנות עבור ההייטק הישראלי?

א. כי ניתן להוזיל עלויות ייצור ע"י העברתו לשווקים אלו
ב. כי ניתן באמצעות שת"פ עם חברות מקומיות להשביח את מוצרי ההייטק הישראלי
ג. כי ניתן להעביר פיתוח מישראל, בה שכר המהנדסים יקר יחסית, לשווקים אלה
ד. כי פריחתם הופכת אותם בהדרגה לשוק צרכני ענק שגם צורך מוצרי הייטק ישראלים
הצג הסתר

(242) כשקובעים כי ישראל משקיעה יותר מכל מדינה בעולם במו"פ אזרחי, מתייחסים ל

א. ההשקעה של המדינה, בניכוי הסכומים המועברים לתמיכה במו"פ בסקטור העסקי
ב. סך ההשקעה במו"פ של כלל הגורמים הרלוונטיים: המדינה, האקדמיה והתעשיי
ג. ההשקעה של הסקטור העסקי, בניכוי המימון המתקבל מהמדינה לטובת סקטור זה
ד. גובה ההשקעה במו"פ המתוכננת בתקציב המדינה, אולם לא בהכרח להשקעה בפועל
הצג הסתר

(243) שיעור ההשקעה הגבוה בהייטק בישראל יחסית למדינות ה-OECD מעיד על

א. השקעה נמוכה של מדינות אחרות בקידמה ובטכנולוגיה לנוחות תושביהן
ב. זמינות נמוכה של מוצרים בישראל שאינם שייכים למגזר ההייטק
ג. היותה של ישראל מדינה מתקדמת יותר משאר מדינות הOECD
ד. היותה של ישראל ממוקדת יותר ממדינות מתועשות אחרות במגזר ההייטק
הצג הסתר

(244) התעשייה הביטחונית מפותחת מאד כתת-תחום בהייטק הישראלי בגלל, בין היתר

א. עלות כוח אדם הנדסי זולה יחסית לעולם המפותח
ב. בשל השקעות מתמשכות של קרנות הון סיכון זרות בחברות ישראליות בתחום
ג. רצון המדינה ליצור אי-תלות ביטחונית במדינות זרות ותמרוץ התעשייה בהתאם
ד. כי זהו שוק שלעולם אינו עובר משברים בביקושים
הצג הסתר

(245) השקעתה של ישראל בהכשרה מקצועית של עובדים תואמת את ערכיה המוצהרים

א. לא נכון, המדינה אינה רוצה להתערב בשוק העבודה ולמרות זאת תומכת בהכשרות
ב. למדינה אין ערכים מוצהרים בתחום התעסוקה: כוחות השוק הם שיכתיבו מה יקרה
ג. נכון, המדינה תומכת בהכשרה מקצועית ומתקצבת את ההכשרות בהיקף הראוי
ד. לא נכון, תקציב המדינה לנושא סותר את שאיפתה לסגירת פערים כלכליים-חברתיים
הצג הסתר

(246) העדרן של חברות ענק ישראליות-גלובליות מצביע על מעצור בהתפתחות הענף

א. נכון, הוא מצביע על כשלון ניהולי כולל של הענף
ב. לא בהכרח, הוא מצביע על חסם להיווצרותן, אבל ישנן לענף דרכי התפתחות אחרות
ג. לא נכון, אין שום ערך להיווצרות חברות ענק מבחינה כלכלית
ד. נכון, ללא ספק הענף לא ממצה את יכולותיו כל עוד לא נוצרו כאן 4-5 חברות כאלה
הצג הסתר

(247) הצלחות ההייטק בתחומים כמו אנרגיה חלופית וטכנולוגיות מים מונעות מ

א. צרכי המדינה לפתרונות בתחומים אלה, הנתמכים גם בתמריצים כלכליים מטעמה
ב. ריבוי עולים מגלי העלייה של תחילת שנות ה-90, שהינם בעלי ידע ייחודי בתחום
ג. מחקרים אקדמיים מקיפים בתחום, הנשענים על מימון של תאגידים זרים
ד. הרווחיות הגבוהה בענפים אלה, אשר מפתה רבים להתמקד בהם
הצג הסתר

(248) הוצאה ציבורית נמוכה על הכשרה מקצועית מעידה על

א. מדיניות ממשלתית הגורסת כי אין זה מתפקידה לקבוע לעובד במה יעסוק
ב. תכנון תקציבי מדוקדק המבטיח אופטימיזציה של משאבי המדינה
ג. השקעה בלתי מספקת של מדינה בהתאמת כוח העבודה שלה לצרכי המחר
ד. מחשבה ארוכת טווח כי כוחות השוק יעשו את שלהם ללא בהתערבות המדינה
הצג הסתר

(249) שיווק ומכירות אינן נחשבות כנקודות עוצמה של ההייטק המקומי כי

א. הענף מתבסס על אנשי מכירות מקומיים בשווקי היעד שאינם מבינים בטכנולוגיה
ב. הריחוק הגיאוגרפי משווקי המטרה מונע מחברות מקומיות להגיע ללקוחות
ג. התרבות הישראלית מקדשת מאמץ פיתוחי, אבל לא מאמץ מכירתי
ד. ישראלים אינם מצטיינים בתהליכים שיטתיים וסדורים וברגישות לשוני תרבותי
הצג הסתר

(250) סובלנות לחשיבה שונה ותהליכי עבודה סדורים הם חלק מסודות ההצלחה של

א. סטארט-אפ בראשית דרכו
ב. חברה גדולה השואפת לבסס נוכחות ארוכת טווח בשוק
ג. כל חברה, ללא קשר לגודלה ולשלב העסקי בו היא מצויה
ד. אף אחד ? זוהי עוד סיסמא מבית היוצר של תיאורטיקנים ויועצים ארגוניים
הצג הסתר

(251) ענף ההייטק למרכיביו מהווה מרכיב משמעותי ביותר בכלכלת ישראל

א. נכון, כלכלת ישראל נסמכת על סחר בינ"ל וענף ההייטק מהווה כשליש מהיצוא
ב. נכון, אבל רוב הענף מופנה לשוק המקומי ואינו תורם לסחר הבינ"ל של ישראל
ג. לא נכון, בענף מועסקים יחסית מעט אנשים ולכן השפעתו הכוללת שולית
ד. לא מדויק, יש נטייה להגזים בחלקו של הענף בכלכלה המקומית
הצג הסתר

(252) העובדה כי לא נוצרות חברות ענק ישראליות-גלובליות מצביעה על

א. בחירה מודעת של חברות שלא לצמוח יתר על המידה, בהעדר יתרון כלכלי כלשהו לגודל
ב. בעייה עמוקה במיצוי הפוטנציאל של הענף לכלכלה המקומית
ג. קיומם של חסמים תרבותיים וארגוניים להיווצרותן, אשר לדעת רבים אין טעם להילחם בהם, שכן העדרן של חברות ענק אינו מפריע להתפתחות התעשייה
ד. כשלון ניהולי כולל של הענף: לא ייתכן שבמשך שנים הענף ייכשל בעניין שוב ושוב
הצג הסתר

(253) ניתוח כולל של עוצמות וחולשות תעשיית ההייטק המקומית מצביע על חולשה יחסית בתחומי השיווק והמכירות, שכן

א. התרבות הישראלית מקדשת מאמץ פיתוחי, אבל לא מאמץ מכירתי
ב. הענף מתבסס על אנשי מכירות מקומיים בשווקי היעד שאינם מבינים בטכנולוגיה
ג. הריחוק הגיאוגרפי משווקי המטרה מונע מחברות מקומיות להגיע ללקוחות
ד. התרבות הישראלית אינה מדגישה את הצורך ברגישות לשוני תרבותי ולעידון שלרוב נדרשים במגע עם לקוחות זרים
הצג הסתר

(254) בחברה רב לאומית השיקול היכן לפתח או לייצר מוצר מתקבל על בסיס

א. שיקולים עסקיים גלובאליים: עלות פיתוח/ייצור, מומחיות מקומית, מיסוי וכד'
ב. עלות עבודה וחומרים בלבד
ג. מערכת היחסים בין החברות הבנות למטה העולמי: מי שמקורב זוכה בפרו
ד. מיקום מטה החברה והמשרדים האזוריים שלה
הצג הסתר

(255) אילו יתרונות כלכליים לגודל יכולה חברה רב לאומית להשיג

א. חסכון בתקורות בפעילות הפרוסה על פני מספר אתרים
ב. יתרונות מיסוי הנובעים מהקלות מס הניתנות לחברות רב-לאומיות בכל העולם
ג. רכש מרכזי, יעילות בפיתוח והשקת מוצרים, גמישות ניהולית בהקצאת משאבים
ד. תמחור גלובאלי אחיד, ללא קשר לעלויות היצור במדינה זו או אחרת
הצג הסתר

(256) ההחלטה היכן לייצר מוצר שתוכנן במרכז מו"פ של חברה רב לאומית מתקבלת

א. ע"י מנהל הפיתוח במדינה בה פותח המוצר, לפי שיקוליו המקצועיים
ב. כבר בשלב ההחלטה על פיתוח המוצר: הייצור ייעשה באותו מקום משיקולי עלות
ג. רק לאחר שיוצרו דגמים במספר אתרים ונערכה מעין "תחרות פנימית" ביניהם
ד. ע"י המנהל הרלוונטי במטה החברה, על פי שיקולים של עלות, איכות, מיומנות וכד'
הצג הסתר

(257) הקושי המרכזי הכרוך בהיבטי המיסוי של ניהול ארגון רב לאומי נובע מ:

א. העדר יכולת להפיק דוחות כספיים ? כיוון שהארגון למעשה אינו "שייך" למדינה אחת
ב. מדיניות המס המחמירה בה נוקטות מרבית המדינות כנגד ארגונים רב לאומיים
ג. הצורך בקבלת החלטות עסקיות בסביבה מורכבת של משטרי מס מרובים ואף סותרים
ד. השינויים התכופים בשיעורי המס בכל מדינות העולם
הצג הסתר

(258) חברה העונה להגדרה המקובלת כחברה רב-לאומית גלובלית

א. היא כל חברה המוכרת את מוצריה ברוב מדינות העולם
ב. היא כל חברה המכריזה על עצמה ככזו ופועלת להרחבת פעילותה לעוד ועוד מדינות
ג. פרוסה בעולם באמצעות חברות בת מקומיות העוסקות בפיתוח, יצור, מכירות וכד'
ד. היא חברה בעלת משרדי מכירות מקומיים בכל שווקי היעד שלה
הצג הסתר

(259) חברה רב לאומית עשויה לרכוש חברה רק לצורך הרחבת פעילות מכירות מקומית

א. לא נכון, חברה רב לאומית אינה מבצעת רכישות רק כדי להרחיב את זרוע המכירות
ב. נכון, לא כל רכישה היא לצרכים טכנולוגיים או לצורך פתיחת מרכז מו"פ או יצור נוסף
ג. נכון, אבל אם היא באמת גלובלית, היא תכניס לשם עם הזמן פעילות מו"פ או יצור
ד. לא נכון, כדי להרחיב פעילות מקומית ניתן פשוט לגייס אנשים מקומיים ללא ר
הצג הסתר

(260) חברות רב לאומיות שהתמקדו ברכישות בישראל בעשור האחרון מצאו עצמן

א. מוכרות במהרה את החברות שקנו ברווח של מאות מיליוני דולרים
ב. נרכשות ע"י חברות ענק מקומיות תמורת מיליארדי דולרים
ג. רוכשות עשרות חברות מקומיות בסכומים המסתכמים במיליארדים רבים של דולרים
ד. רוכשות חברות בודדות בסכומים המסתכמים בעשרות מיליוני דולרים
הצג הסתר

(261) הראייה לכוחה של ישראל כשחקן גלובלי משמעותי בתחום המו"פ בהייטק היא

א. התקציבים הגדולים שמעמידה הממשלה למחקר בסיסי באקדמיה
ב. היקף הרכישות וכמות מרכזי הפיתוח המקומיים שנפתחו בידי חברות רב-לאומיות
ג. היחס בין כמות הסטארט-אפים שנפתחו לאלו שנסגרו בכל שנה בעשור האחרון
ד. הסטטיסטיקות ההשוואתיות לגבי שיעור המהנדסים בכלל האוכלוסייה בארץ
הצג הסתר

(262) חברה רב לאומית מנוסה תבצע הטמעה של סטארט-אפ אותו רכשה באמצעות

א. צוות יועצים פיננסי המוודא כי נתוניה הכספיים של החברה הנרכשת מדויקים
ב. החלפה מיידית של צוות הניהול של הסטארט-אפ בידי אנשי מקצוע מטעמה
ג. הפסקה מיידית של מכירת מוצרי הסטארט-אפ והתאמתו לסטנדרטים שלה
ד. צוות ייעודי מטעמה המנהל ומלווה את התהליך, בצמידות לכל בעל תפקיד ניהולי
הצג הסתר

(263) חברה רב לאומית עם מרכז מו"פ בישראל ממנפת את היכולות המקומיות לצרכיה

א. נכון, אין בכך פסול כל עוד מתקיים מפגש אינטרסים עם צרכי העובדים וצרכי המדינה
ב. לא נכון, המדינה מרוויחה מההעסקה הזו הרבה יותר מהחברה
ג. נכון, ולכן צריך להימנע ככל שניתן מלאפשר התרחבות של התופעה לעוד חברות
ד. לא נכון, חברה כזו תורמת בראש וראשונה לכלכלת המדינה ורק אח"כ מרוויחה מכך
הצג הסתר

(264) האתגרים התרבותיים בהתנהלות של חברה רב לאומית סובבים בעיקר סביב הצורך

א. להתאים את מוצריה לציפיות הקהל בכל אחד משווקי המטרה בהן היא מוכרת
ב. להתאים את נהלי החברה לדרישות התרבותיות במדינות שונות
ג. להתחשב באילוצים הנובעים מתרבויות נחשלות בשווקי מטרה מסוימים
ד. לגשר על פערי תרבות בין ובתוך קבוצות בארגון, בעת קבלת החלטות ובעבודת צוות
הצג הסתר

(265) המתנגדים לדומיננטיות של חברות רב לאומיות בעולם ההייטק המקומי טוענים ש

א. חברות אלה חומקות מתשלום מיסיהן למדינת ישראל
ב. מהנדסים שמועסקים בחברות אלה נדרשים לחברות מקומיות שאינן מצליחות לשמרם
ג. ברמה הלאומית, פעולתן בישראל מנצלת יכולות מקומיות לקידום אינטרס כלכלי זר
ד. שכר העובד הישראלי מטפס לגבהים בגלל ביקוש יתר לשירותיו ע"י חברות אלה
הצג הסתר

(266) התכלית העיקרית של הפיכת חברה לרב לאומית גלובאלית הינה

א. חסכון בתשלומי מס
ב. הגעה לשווקים חדשים כדי להגדיל מכירות
ג. מיצוי היתרונות העסקיים והטכנולוגיים של פריסה גלובאלית בכלל תחומי פעילותה
ד. חסכון בעלויות פיתוח וייצור
הצג הסתר

(267) קבלת ההחלטות העסקיות המרכזיות בחברה רב לאומית מתנהלת ב

א. מטה העולמי של החברה, או לעתים, בתלות במבנה ובעניין עצמו ? במטה האזורי
ב. מקום ישיבתו הפיזי של המנכ"ל ? ללא קשר היכן הוא נימצא או מתגורר ברגע נתון
ג. מקום הספציפי המתאים ביותר ? לפי תחומי ההתמחות של המשרדים השונים
ד. צורה מבוזרת ? המתאימה ביותר לחברה בעלת מבנה מבוזר גלובאלי
הצג הסתר

(268) הכוחות המניעים מאחורי פעילות מרכז מו"פ מקומי של חברה רב לאומית הינם

א. הרצון לתרום לכלכלת המדינה
ב. הרצון לשמר את מקור הפרנסה והחשש מפיטורים ולחץ מתמיד מצד החברה-האם ליצירת ערך מחד והשאיפה התמידית להצטיין מאידך
ג. הכרת התודה להנהלת החברה העולמית על רכישת החברה המקומית
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(269) פריסה גלובלית של ארגון מייצרת תקורות עודפות יחסית לחברה מקומית בהיבטי

א. עלויות פיתוח
ב. מיסוי
ג. עלויות ייצור
ד. הכשרת עובדים, פגישות פנים אל פנים של דרגי עבודה והנהלה, פערי שעות יממה
הצג הסתר

(270) חלק עיקרי ממסעות הרכישות של חברות רב לאומיות בישראל התמקד בתחומי

א. תקשורת, מדעי החיים ותוכנה ? המהווים ממילא תחומים בולטים בתעשייה המקומית
ב. המסחר באינטרנט
ג. תעשיית הרכב ? המהווה ממילא תחום בולט בתעשייה המקומית
ד. אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות מים
הצג הסתר

(271) מהו הרווח למדינה מחברה רב-לאומית שפעילותה בישראל מוגבלת למו"פ בלבד

א. הכנסות ממס על רווחי החברה האם בחו"ל ועל רווחי חברת הבת בישראל
ב. אף תשובה לא נכונה
ג. הכנסות מרווחי הון שמפיקה החברה בחו"ל בעת רכישת החברה בישראל
ד. תעסוקה לאזרחי המדינה וצריכת שירותים המניעה את גלגלי הכלכלה והכנסות ממס על הכנסות העובדים והכנסות ממס על רווחי החברה בישראל
הצג הסתר

(272) היתרון לחברה רב לאומית בניוד פעילות פיתוח, יצור ולוגיסטיקה בין מדינות הוא

א. בגמישות למתן מענה לשינוי במפרטי המוצר לפי צרכי שווקי המטרה השונים
ב. ביכולת לפזר את הפעילויות באופן הממזער עלויות, מייעל משאבים ומוריד נטל מס
ג. ביכולת להבטיח את איכות המוצר באמצעות קירוב הפיתוח והיצור למטה החברה
ד. ביכולת לקצר זמני אספקה לשווקי מטרה ספציפיים באמצעות קירוב היצור אליהם
הצג הסתר

(273) חברות שואפות להתרחב לפריסה גלובלית, למרות הקשיים הנובעים מכך, כי

א. גם אם אין הגיון עסקי בכך, טכנולוגיות מסוימות זמינות רק במקומות ספציפיים בעולם
ב. הלחץ התחרותי מכתיב צעדים שאינם תמיד הגיוניים מבחינה עסקית
ג. היתרונות העסקיים שבפריסה גלובלית עולים משמעותית על הקשיים האמורים
ד. אלו ציפיות המשקיעים ואין ברירה אלא להיענות להם
הצג הסתר

(274) משרדי המכירות המקומיים בחברה רב לאומית כפופים לרוב להנהלה המקומית

א. לא נכון, מערך המכירות לרוב מנותק מהשאר הפעילויות המקומיות ומנוהל מרכזית
ב. נכון, אם יש משרד מקומי במדינה מסוימת - הכל מנוהל דרכו
ג. נכון, אחרת איך איש המכירות המקומי ידע מה למכור?
ד. לא נכון, ההנהלה המקומית כפופה לרוב למנהל פעילות המכירות שהוא הבכיר יותר
הצג הסתר

(275) חברה רב לאומית תבחר להקים מטה אזורי הכפוף למטה המרכזי כאשר

א. נופלת החלטה על שינוי ארגוני הנדרש לצורך טלטלתו, בגלל תפקוד לקוי מתמשך
ב. יש לה צורך לקדם מנהל באזור הנתון, ואין תפקיד ראוי עבורו
ג. היקף הפעילות שלה באזור הנדון גדול ומורכב, ומחייב הקמת זרוע שליטה קרובה
ד. המנכ"ל מעוניין בצמצום מספר הדרגים בארגון, בשל סרבול בתהליכי קבלת החלטות
הצג הסתר

(276) העמדה לפיה יש דומיננטיות יתר של חברות רב לאומיות בהייטק המקומי מתבססת על הטיעון ש

א. החברות המקומיות סובלות ממחסור כרוני בכוח הנדסי, שכן חברות אלה מפתות את כולם לעבודה במסגרתן בתנאים מועדפים
ב. שכר העובד הישראלי מטפס לגבהים בגלל ביקוש יתר לשירותיו ע"י חברות אלה
ג. הן מנצלות יכולות מקומיות לקידום אינטרס כלכלי זר, וזה סותר את האינטרס הישראלי הלאומי
ד. חברות אלה אינן נדרשות לתשלום מסים למדינת ישראל ולכן תרומתם לכלכלה הלאומית אפסית
הצג הסתר

(277) חברה רב לאומית נאלצת להתמודד עם אתגרי שליטה וניהול כמו

א. קבלת החלטות, קשר בינאישי ושפה, בקרת ביצוע וכד' בתנאים של ביזור גיאוגרפי של מקבלי ההחלטות
ב. דיווחים כוזבים וניסיונות הונאה שקשה לגלותם בגלל הבדלי שפה ותרבות
ג. אכיפת החלטות שהתקבלו במטה החברה בתנאים של ריחוק גיאוגרפי
ד. ניהול כספי בסביבה מרובת מטבעות, עם שערי חליפין המשתנים בתדירות גבוהה
הצג הסתר

(278) מקרה בו גוף תעשייתי מזמין ומממן מחקר אקדמי ספציפי הינו

א. דרך מקובלת להשגת "חותמת כשרות" אקדמית לממצאים מחקריים בעייתיים
ב. מנגנון בעייתי ובלתי מקובל - בשל הסכנה לפגיעה בחופש האקדמי
ג. מנגנון מקובל לביצוע פעילות מו"פ בעלויות נמוכות במיוחד
ד. אחת הדרכים המקובלות כדי לתת מענה לצורך טכנולוגי של חברה הממנף מומחיות אקדמית ספציפית
הצג הסתר

(279) התבוננות כוללת על כלכלת ישראל מראה כי ענף ההייטק

א. הוא בעל חשיבות נמוכה יחסית, שכן כמות המועסקים בו מצומצמת יחסית לכלל המועסקים במשק
ב. מהווה כשליש מהיצוא, ובהיותה של ישראל כלכלה מוטת יצוא - הענף הוא דומיננטי ביותר בה
ג. מייצא מעט מאד, ומרבית תוצרתו מופנית לשוק המקומי ואינה משפיעה על הסחר הבינ"ל של ישראל
ד. הוא חשוב, אולם מיוחסת לו חשיבות יתר, שכן חלקו הכולל בתל"ג של המדינה הוא אחוזים בודדים בלבד
הצג הסתר

(280) יכולתו של ענף ההייטק לייצר הצלחות גם בתחומים כמו אנרגיה חלופית וטכנולוגיות מים מונעת מ:

א. הרווחיות החריגה שענפים אלה מציעים לחברות הפועלות בהן
ב. ידע ייחודי שנצבר בישראל עם הגעתם של גלי העליה מבריה"מ לשעבר
ג. שילוב של ביקוש עולמי לפתרונות בתחומים אלה עם תוכניות מטעם המדינה לעידוד מו"פ רלוונטי
ד. מסורת ארוכת שנים של מו"פ אזרחי שהתמקד בענפים אלה
הצג הסתר

(281) האתגר העיקרי הכרוך ברכישת חברה והטמעתה בחברה רב לאומית הינו

א. הסרת התנגדויות להעברה יעילה של הידע מהארגון הנרכש לרוכש
ב. איזון ואינטגרציה של קווי מוצר, כוח אדם ומבנה ארגוני, נהלי עבודה ודיווח, וכד'
ג. סילוק אלגנטי של הנהלת החברה הנרכשת משורות הארגון, כדי שלא תפריע
ד. הבנה לפרטים של מצבה הכספי של החברה הנרכשת
הצג הסתר

(282) התועלת למשק הלאומי המופקת מחברה רב-לאומית שפעילותה בישראל מוגבלת למו"פ בלבד הינה

א. הכנסות ממס על רווחי החברה האם בחו"ל ועל רווחי חברת הבת בישראל
ב. כל התשובות נכונות
ג. הכנסות מרווחי הון שמפיקה החברה בחו"ל בעת רכישת החברה בישראל
ד. הכנסות ממס על רווחי החברה בישראל ועל הכנסות העובדים המועסקים בה ורכישה של שירותים מספקים מקומיים - המניעה את גלגלי הכלכלה המקומית, וכן מתן תעסוקה לעובדיה
הצג הסתר

(283) חברה רב לאומית מתמודדת עם אתגרים תרבותיים פנים-ארגוניים הנובעים מ

א. השונות הרבה במוסר העבודה ובסטנדרטים של אתיקה במדינות השונות בהן היא פועלת
ב. הצורך לעבוד בצוותים, לתקשר ולקבל החלטות בסביבה ארגונית מרובת תרבויות ושפות
ג. הצורך לקבוע נהלי עבודה שונים לחלוטין בכל מדינה, בשל השוני התרבותי ביניהן
ד. הצורך להתאים את מוצריה לציפיות הקהל בכל אחד משווקי המטרה בהן היא מוכרת
הצג הסתר

(284) הדרך היחידה באמצעותה חברת מסחור אקדמית פועלת להעברת ידע לתעשייה היא הסכמי רישוי ותמלוגים

א. לא נכון, באפשרותה לקבוע מנגנון התקשרות כרצונה, ולעתים היא בוחרת לקבל אחזקת מיעוט בסטארט-אפ שמשתמש בתוצרי המחקר שלה
ב. לא נכון, היא תמיד תעדיף קבלת סכום חד פעמי על פני הסכם רישוי ארוך טווח
ג. נכון, זו הדרך היחידה שבה מוסד ללא כוונת רווח (כמו אוניברסיטה) רשאי להזרים כספים לקופתו
ד. נכון, חברת יישום אינה ערוכה למנגנוני התקשרות שאינם מבוססי תמלוגים
הצג הסתר

(285) הצלחה מתמשכת של חברה גדולה, בניגוד לסטארט-אפ, מחייבת

א. מנהלים בעלי יכולת השרדות בפוליטיקה ארגונית שוחקת
ב. נכונות לספוג הפסדים ללא פיטורי עובדים, כדי לייצר אווירת בטחון ורוגע ארגוניים
ג. ציות למוסכמות והצמדות לנהלים, גם המחיר של אובדן זמני של השוק בו היא פועלת
ד. ערכים ושיטות עבודה המבוססים על נהלים, היררכיה סדורה ושיטתיות בדרכי קבלת החלטות , כל זאת מבלי לאבד את ניצוץ החדשנות
הצג הסתר

(286) הרכישות של סטארט-אפים ישראלים בידי חברות רב לאומיות בישראל בעשור האחרון

א. * אמנם הצטברו לסכומי עתק של מיליארדי דולרים, אבל ברוב המקרים החברות הנרכשות נסגרו לאחר שהטכנולוגיה שלהם הועברה לידי הרוכשים
ב. הניבו לרוכשות רווחים עצומים, כיוון שרובם המכריע מכר את החברות הלאה זמן קצר לאחר רכישתן
ג. הגיעו למניין מצטבר של עשרות חברות מקומיות בסכומים המסתכמים במיליארדי דולרים
ד. הגיעו למניין מצטבר של אלפי סטארט-אפים קטנים בסכומים של עשרות מיליוני דולרים לכל רכישה
הצג הסתר

(287) השיקול העיקרי בהקמת מטה אזורי המוכפף למטה העולמי של חברה רב לאומית הינו

א. הקושי להתמודד עם הפרשי שעות בין אזורים מרוחקים גיאוגרפית - המקשה על הניהול
ב. החלטה ניהולית, הגורסת כי צמצום מספר הדרגים בארגון ייעל את תהליכי קבלת ההחלטות בו
ג. צורך בשינוי ארגוני הנדרש כדי לטלטל ארגון הלוקה בתפקודו
ד. נפח ומורכבות הפעילות של החברה באזור הנדון, העשוי לחייב הקמת זרוע שליטה בקרבתו
הצג הסתר

(288) אילו מצבים עלולים להביא מנהל של חברה-בת מקומית לידי קונפליקט נאמנות

א. כאשר האינטרס העסקי של החברה בישראל תואם את זה של החברה האם בחו"ל
ב. מצבים בהם החוק בישראל אינו מאפשר לו לבצע פעולה שנדרשה ע"י חברת האם
ג. כאשר צרכי חברת האם נוגדים את האינטרס של החברה המקומית אותה הוא מנהל
ד. מצבים בהם הוא נדרש לדווח על תקלות או על תפקוד לא מספק של הארגון בארץ
הצג הסתר

(289) אחד הגורמים לירידה בביצועים העסקיים של חברה נרכשת מיד לאחר הרכישה הינו

א. פגיעה במוטיבציית מערך המכירות הקיים בשל אי ודאות ארגונית הנובעת מהרכישה
ב. חשש של לקוחות לרכוש פתרון של חברה שזה עתה נרכשה
ג. אובדן מוטיבציה של מנהלי החברה הנרכשת
ד. קפדנות יתר של הנהלת החברה הרוכשת לגבי זהות הלקוחות להם תסכים למכור
הצג הסתר

(290) כשחברה נרכשת נושאת התחייבות כלפי המדען הראשי לייצור מוצריה בישראל

א. יש אפשרות להגיש בקשה למדען לבטל את ההתחייבות נוכח הנסיבות החדשות
ב. תצטרך החברה הרוכשת אותה לעמוד בהתחייבות זו ולא להוציא את הייצור מהארץ
ג. תהיה החברה הרוכשת מחויבת להיכנס למו"מ על המדען על ביטול ההנחיה האמורה
ד. תוכל החברה הרוכשת לנצל את הנסיבות ולהורות על הוצאת הייצור מהארץ
הצג הסתר

(291) כדי לשפר את הסיכוי להצלחת תהליך הטמעתה של חברה נרכשת, החברה הרוכשת

א. צריכה להכיר בכך שלמעלה מחצי מהרכישות מסתיימות בכישלון
ב. חייבת להחליף את הנהלת החברה הנרכשת מייד עם השלמת תהליך הרכישה
ג. צריכה להביא את החברה הנרכשת להבנה מראש מהם יעדי התהליך וכיצד יתנהל
ד. תיאלץ להקצות משאבים כספיים מעבר לעלות הרכישה, לצורך פיצוי מנהלים שיפרשו
הצג הסתר

(292) התהליכים המשותפים הראשונים שייבנו בין חברה רוכשת לנרכשת יטפלו ב

א. מערכות בקרה על הוצאת כספים ועל גיוס כוח אדם חדש
ב. נושאי כוח אדם ויחסי ציבור
ג. איחוד פונקציות פיתוח וייצור
ד. בניית מנגנוני דיווח בכל הקשור לנתוני מכירות ולביצועים כספיים
הצג הסתר

(293) כתוצאה מביצוע אינטגרציה מלאה של חברה נרכשת לתוך ארגון רוכש, סביר ש

א. הנהלת החברה הנרכשת תתרחב ותקבל יותר סמכויות
ב. חופש הפעולה של החברה הנרכשת רק יגבר לאורך זמן, בכל הדרגים
ג. דרג הביניים של החברה הנרכשת יפרח ושביעות רצונו רק תגבר עם הזמן
ד. מספר פונקציות בארגון הנרכש, כולל הנהלה, יאוחדו עם הארגון הרוכש או אף יבוטלו
הצג הסתר

(294) בשלב הסופי של הטמעת חברה נרכשת בארגון הרוכש, תיבחן הצלחת הרכישה ב

א. נכונותם של מנהלי החברה הנרכשת להמשיך לעבוד בארגון, למרות הקשיים
ב. יכולתה של החברה הנרכשת לתרום מהותית לעסקי הרוכשת כחלק אינטגראלי ממנה
ג. הישרדות לאורך זמן של מוצרי החברה הנרכשת בפורטפוליו של החברה הרוכשת
ד. יכולתה של החברה הנרכשת להמשיך לתפקד באופן עצמאי למרות חילופי הבעלות
הצג הסתר

(295) מניעי חברה מקומית בבואה להירכש ע"י חברה רב לאומית כוללים, בין היתר

א. אף תשובה לא נכונה
ב. יצירת הזדמנויות קידום לעובדי החברה
ג. העברת האחריות להצלחת החברה לגורם חיצוני
ד. מינוף יכולות החברה הרוכשת לצורך צמיחה: הגדלת מכירות, קידום טכנולוגי וכיו"ב ומימוש השקעה ברווח ליזמים ולמשקיעים בה
הצג הסתר

(296) רכישת חברה מקומית היא אופציה יקרה יחסית, אולם סיכויי ההצלחה שלה גבוהים

א. לא נכון, כ-50% מהרכישות בעולם מוגדרות כאי-הצלחה או כשלון מוחלט
ב. לא נכון, זוהי אופציה זולה יחסית לסיכויי הצלחתה הגבוהים
ג. נכון, אבל לרוב מנהלים מעדיפים לבנות פעילות מאפס משיקולי יוקרה
ד. נכון, אבל לרוב ההשקעה הנדרשת היא מעבר ליכולתן של חברות רב-לאומיות
הצג הסתר

(297) דוגמא אופיינית לניגוד אינטרסים בין צרכי חברת האם לאלה של החברה המקומית

א. הנחייה מחברת-האם להעביר יצור מוצר מישראל לסין, שמשמעותה פיטורים בישראל
ב. הנחייה מחברת האם להימנע מגיוס עובדים לתקופה קצובה בשל קשיים עסקיים
ג. דרישה מחברת האם לדווח על עבירת משמעת שבוצעה ע"י עובד מקומי בישראל
ד. העברת אחריות ממנהל מקומי למנהל במטה החברה בחו"ל בשל שינוי ארגוני
הצג הסתר

(298) מניעי חברה רב-לאומית בבואה לבצע רכישה של חברה מקומית כוללים, בין היתר

א. צורך בהשלמת פורטפוליו או ברכישת יכולות טכנולוגיות ייחודיות ו הרחבה מהירה של פריסה שיווקית בשוק מטרה חדש
ב. כל התשובות נכונות
ג. שאיפה לייצר עמדת מובילות מיידית בשוק קיים
ד. חסימת מתחרים בפני חדירה לשוק מטרה חדש
הצג הסתר

(299) חברה גלובלית השואפת לחדור לשוק מטרה חדש תעדיף לרכוש חברה מקומית אם

א. כל התשובות אינם נכונות
ב. היא מוכנה לספוג קצב חדירה נמוך לשוק, יחסית להקמת פעילות עצמאית מאפס
ג. היא מעריכה כי יקשה עליה להקים פעילות מכירה מאפס בשוק הנדון וגורם הזמן הוא קריטי עבורה, בכל הקשור ללוח הזמנים לחדירה לשוק
ד. ברצונה להקטין את עלויות החדירה לשוק הנדון
הצג הסתר

(300) תהליך הטמעת החברה הנרכשת בתוך החברה הרוכשת כולל בדרך כלל, בין היתר

א. בניית נהלי דיווח הדדיים, איחוד מערכות כספיות וגיבוש נהלי עבודה משותפת, מרכוז מערכות בקרה ותקצוב
ב. הכנסה מיידית של מנהלים מהארגון הרוכש לעמודות מפתח בארגון הנרכש
ג. כל התשובות נכונות
ד. ביטול היררכיה קיימת במערך הפיתוח
הצג הסתר

(301) חברה רב-לאומית הרוכשת חברה מקומית פוטרת אותה מההתחייבויות הבאות

א. התחייבויות לעובדים באשר תנאי העסקתם
ב. התחייבויות למדען הראשי במשרד התמ"ת לעניין פרויקטים שהמדען מימן חלקית
ג. החברה אינה פטורה משום התחייבות - החברה הרוכשת חייבת לעמוד בהן בשמה
ד. חבויות מס לשלטונות המס בישראל
הצג הסתר

(302) הדרג שעשוי לסבול ראשון מגל עזיבות לאחר השלמת תהליך רכישה הינו:

א. מנהלים בחברה הרוכשת החוששים כי לא יימצא להם מקום במבנה הארגוני העתידי
ב. גורמים בהנהלת החברה הנרכשת המתקשים להסתגל למציאות הניהולית החדשה
ג. דרג ניהולי זוטר בחברה הנרכשת החושש מהרעת תנאי העסקתו
ד. שכבת המהנדסים הצעירים בחברה הנרכשת
הצג הסתר

(303) הניסיון מראה כי חברה הפועלת כרוכשת סדרתית

א. עשויה להצליח ברכישותיה אם תקים מערך מקצועי יעודי להטמעת רכישותיה בארגון
ב. מצליחה יותר בעסקיה מזו הפועלת על בסיס צמיחה פנים-ארגונית
ג. תיכשל במרבית רכישותיה, כי זו הסטטיסטיקה ואי אפשר להילחם בה
ד. תצליח ברכישותיה הרבה פחות מרוכשת מזדמנת המשקיעה בכך את כל משאביה
הצג הסתר

(304) במקרים רבים מתחלפת תחושת האופוריה של יזמי ומנהלי חברה נרכשת ב

א. מתח וחיכוכים אישיים, הנובעים מהשינוי המהיר בבעלות ובמנגנוני קבלת ההחלטות
ב. מריבות עם הבעלים החדשים אודות עתידה של החברה
ג. סיפוק רב, הנובע מהקפיצה המיידית בביצועים העסקיים של החברה
ד. אכזבה מרה מסכומי הכסף שקיבלו תמורת חלקם בבעלות על החברה
הצג הסתר

(305) רכישת סטארט-אפ צעיר וללא מכירות שונה מהותית מרכישת חברה בוגרת כי

א. מאמץ האינטגרציה הארגונית קל יותר כשמדובר ברכישת אנשים וטכנולוגיה בלבד
ב. חברה בוגרת שמוכנה להירכש, מצויה לרוב בקשיים ולכן תשתף פעולה עם הרוכש
ג. מחיר הרכישה במקרה כזה נמוך וערכה האסטרטגי מוגבל
ד. עובדי הסטארט-אפ מוכנים נפשית לשינוי באופי עבודתם, שלא כמו בחברה בוגרת
הצג הסתר

(306) חברה-בת מקומית של תאגיד זר שאיננה רווחית פטורה מדיווח לרשות המס בארץ

א. לא נכון, החברה המקומית מחויבת בהגשת דו"ח שנתי ללא תלות בבעליה
ב. נכון, התאגיד משלם מס על כל עסקיו בעולם, ולכן החברה המקומית פטורה ממס
ג. תלוי, אם החברה בחו"ל רווחית ? גם החברה בארץ תשלם מס על הרווחים הללו
ד. קבלת פטור ממס בארץ מחייבת קבלת אישור גם משלטונות המס בחו"ל
הצג הסתר

(307) כחלק מתהליך ההטמעה ארוך הטווח של חברה נרכשת בארגון גדול, סביר כי:

א. פונקציות המטה של החברה הנרכשת יזכו לתוספת כוח אדם משמעותית
ב. יתבצע איחוד הדרגתי של פונקציות כמו: ייצור, רכש, פיתוח, שיווק, מכירות ועוד
ג. מערך הפיתוח של החברה הנרכשת יהפוך ליעיל ורזה יותר
ד. המבנה הארגוני של החברה הנרכשת יוותר ללא שינוי מהותי
הצג הסתר

(308) מנהל חברה-בת בישראל של תאגיד זר פטור מהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה

א. נכון, התאגיד הזר מגיש דו"ח שנתי בחו"ל הכולל את גם את נתוני החברה בארץ
ב. לא נכון, החברה המקומית רשומה בישראל וכפופה לחוקיה, ללא קשר לזהות בעליה
ג. נכון, אבל רק לאחר הגשת בקשה מיוחדת לרשויות המס בישראל, בצירוף הסברים
ד. לא נכון, החברה בחו"ל דורשת ממנו להכין דו"ח כזה, למרות שהחוק פוטר אותו
הצג הסתר

(309) חברה רוכשת נוטה שלא לשנות מיידית מבנה ארגוני של חברה נרכשת מתוך רצון

א. לשדר לעובדיה הוותיקים אווירה של עסקים כרגיל, כדי שישתפו פעולה עם הנרכשים
ב. לטעת אשליה בלב החברה הנרכשת כי כלום לא ישתנה במהלך עסקיה
ג. לצמצם טלטלות ולמנוע פגיעה במוטיבציה ובביצועים העסקיים של החברה הנרכשת
ד. לבחון לעומק את הביצועים הפיננסיים של החברה הנרכשת
הצג הסתר

(310) תהליך ההטמעה ארוך הטווח של חברה נרכשת בארגון גדול מסתיים, לרוב, ב

א. ביטול כפילויות ואיחוד פונקציות כמו: רכש, פיתוח, שיווק, מכירות וייצור
ב. מחיקה מוחלטת של פונקציות הניהול בחברה הנרכשת והכפפה מלאה של כל העובדים למנהלים בחו"ל
ג. התייעלות מערך הפיתוח של החברה הנרכשת והפיכתו ליעיל ורזה יותר
ד. חיזוק פונקציות המטה של החברה הנרכשת על מנת שיוכלו לטפל בתוספת התקורות שנכפתה עליהם
הצג הסתר

(311) עם השלמת תהליך רכישה של חברה מקומית, החברה הרוכשת נוטה בטווח הקצר לשמר את המבנה הארגוני של הנרכשת על מנת?

א. לבחון לעומק את הביצועים הפיננסיים של החברה הנרכשת
ב. שלא לפגוע במוטיבציה של העובדים ובביצועים העסקיים של החברה הנרכשת בתקופת הביניים - עד לגיבוש אסטרטגיית הטמעה בארגון הרוכש
ג. לטעת אשליה בלב העובדים כי ביצועיה של החברה אינם מחייבים שוםפ שינוי בהתנהלותה
ד. להוכיח לעובדי החברה הנרכשת כי אין שום כוונה לשנות משהו בהתנהלות החברה
הצג הסתר

(312) איזה מן הגורמים הבאים אינו עומד בסתירה להצלחת הענף?

א. זמינות הון זר להשקעות סטארט-אפים בתחילת דרכם
ב. מיעוט של חברות בינוניות-גדולות
ג. קושי בהרחבת היכולת התחרותית הייחודית למגוון תחומי פעילות חדשים
ד. העדר היכולת להרחיב את מעגל ההצלחה לכלל המגזרים במשק
הצג הסתר

(313) אילו מן הגורמים הבאים אינו מהווה גורם מפתח בפריחת ההייטק הישראלי?

א. נגישות למקורות הון זרים
ב. השקעות מדינה בהכשרת כוח אדם והסבתו להייטק
ג. הון אנושי: איכות ההשכלה הגבוהה בארץ והעלייה מחבר העמים
ד. גידול מתמשך בביקוש העולמי לטכנולוגיות תקשורת ומערכות מידע
הצג הסתר

(314) אילו מן הפעולות הבאות נקטה הממשלה לאורך השנים להמרצת הענף?

א. סבסוד פעילות ייצוא באמצעות מימון ישיר של חברות מייצאות
ב. הקמה ומימון פעילות חממות וקרנות הפועלות במשותף עם המגזר הפרטי
ג. השקעה מתמשכת בהסבת כוח אדם למעבר לעבודה יצרנית בענף
ד. גיבוש תכניות מימון לפעילות מו"פ בסיסי באמצעות המדען הראשי והקמה ומימון פעילות חממות וקרנות הפועלות במשותף עם המגזר הפרטי
הצג הסתר

(315) אילו מן הגורמים הבאים מהווה איום על עתידו של הענף כקטר כלכלי לכלל המשק?

א. הסכנה כי הדרישה למוצרים עתירי טכנולוגיה תדעך עם השנים
ב. כשל בפיתוח חברות בינוניות-גדולות וחולשה באיכות הכשרת דור המהנדסים הבא בשל העדר תקציבים לאקדמיה
ג. המשך פריחת ענפי התקשורת והתוכנה בעולם
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(316) הגדלת תקציב המדען הראשי תאפשר למדינה, בין היתר

א. מדיניות קפדנית יותר באישור השקעות בפרויקטים חדשים
ב. ניתוב התקציבים לכיוונים המשרתים את צרכי כלל המשק
ג. הגדלת התמיכה בחברות גדולות ו"זוללות תקציב", במקביל לתמיכה בסטארט-אפים
ד. הקצאה מחדש של התקציב באופן המקדם תתי-תחומים בענף בעלי פוטנציאל עתידי
הצג הסתר

(317) חברה גדולה ורווחית תורמת לכלל המשק יותר מסטארט-אפ רווחי

א. לא נכון, כל מקום עבודה רווחי מייצר למשק בדיוק את אותה התועלת
ב. לא נכון, לסטארט-אפ יש פוטנציאל צמיחה גדול יותר ולכן תועלתו גדולה יותר
ג. לא מדויק, תלוי מי מהם מרוויח יותר במונחים של רווח למהנדס מועסק
ד. נכון, סטארט-אפ מעסיק לרוב תמהיל עובדים שרובו מהנדסים ומיעוטו עובדים אחרים
הצג הסתר

(318) המדינה יכולה לעודד השקעה בחברות בינוניות-גדולות, בין היתר, באמצעות:

א. ביטול חובת הדיווח השנתי של חברות בינוניות-גדולות על הכנסותיהן
ב. מתן ערבות מדינה להשקעה של גופים מוסדיים (למשל: קרנות פנסיה) בענף ןתמרוץ כלכלי של גופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
ג. תמרוץ כלכלי של גופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
ד. מיסוי חברות קטנות באופן המפלה אותן יחסית לחברות בינוניות-גדולות
הצג הסתר

(319) העובדה שחלק מהותי ביותר מפעילות ההייטק בארץ משויכת למרכזי מו"פ זרים:

א. מוכיחה שהמהנדסים בארץ מעולים, וצריך רק לעודד את הרחבת המגמה
ב. מחייבת פעילות ממשלתית מקיפה לחסימת זליגת הידע מהארץ לחו"ל
ג. מטרידה בהיבטי ייצורם של מגוון אפשרויות תעסוקה בענף והתרומה הכוללת למשק
ד. לא צריכה להטריד את קברניטי המשק בשום היבט: רק טוב יוצא מזה
הצג הסתר

(320) הצמצום המתמשך בתקציבי האקדמיה משפיע לרעה על ענף ההייטק כיוון ש:

א. העניין שמגלה האקדמיה במחקר יישומי פוחת
ב. התשתית המחקרית המהווה מצע לפיתוחי העתיד בענף מתדלדלת
ג. בהעדר תקציבי מחקר מספקים, חוקרים נאלצים לעסוק במחקר בסיסי ולא יישומי
ד. פחות ופחות אנשי אקדמיה מוצאים זמן לשיתופי פעולה עם התעשייה
הצג הסתר

(321) חברות גדולות בענף ההייטק חשובות למשק כי:

א. הן חברות שאינן חשופות לטלטלות הכלכלה העולמית
ב. באמצעותן מורחב ההיקף והמגוון של המועסקים בענף ואינו מוגבל רק למהנדסים
ג. למען האמת אין להן חשיבות אמיתית: כל מקום עבודה תורם למשק באותה מידה
ד. מהנדסים אוהבים יותר לעבוד בחברות גדולות ועשירות
הצג הסתר

(322) מימון ענף ההייטק המבוסס בעיקר על הון זר (בניגוד למקומי) יוצר

א. מקור לגאווה בלבד: אף אחד מחו"ל לא היה שם כאן את כספו סתם
ב. רגישות יתר של הענף למשברים גלובאליים, העלולים לגרום לסגירת ברז המימון
ג. בעיה קשה לקרנות המקומיות הסובלות מתחרות יתר מול משקיעים זרים
ד. מתחים עם המדען הראשי ? עקב חשש מהוצאת ידע לא מבוקרת מ
הצג הסתר

(323) העובדה שענף ההייטק בישראל מתמקד בעיקר בתתי-תחומים מסוימים מהווה

א. טעות מרה ? צריך להתפרס ככל שניתן כדי להבטיח את העתיד
ב. צעד נכון: התחומים בהם הענף התמחה יישארו תמיד כמנוע צמיחה עבורו
ג. התפתחות טבעית, בהתחשב בנסיבות, אולם יש בה גם סכנות ארוכות טווח
ד. אינדיקציה ברורה לחולשתו של הענף
הצג הסתר

(324) על פי מדדי חדשנות מקובלים, ישראל נחשבת למדינה חדשנית, בין היתר, הודות ל:

א. השקעות במו"פ של המגזר העסקי ותפוקת הפטנטים לנפש ואיכות מוסדות המחקר וזמינות של מהנדסים ומדענים
ב. כל התשובות נכונות
ג. המימון המוענק לסטארט-אפים בארץ באמצעות המדען הראשי
ד. הרוח היזמית האופיינית למדינה
הצג הסתר

(325) כאשר מנתחים תועלת למשק, מפרידים בין מרכזי מו"פ זרים לחברות מקומיות כי:

א. סכנת הפיטורים של עובדים במרכזי מו"פ זרים גבוהה הרבה יותר
ב. לרוב, מרכזי מו"פ זרים מעסיקים בעיקר מהנדסים ולא מגוון רחב של עובדים
ג. עלות הקמת מרכז מו"פ זר בארץ גבוהה מהותית מהקמת חברה מקומית
ד. שכר המהנדסים במרכזי המו"פ הזרים גבוה מהותית מזה של חברות מקומיות
הצג הסתר

(326) תמהיל ההתמחויות הנוכחי של ענף ההייטק הישראלי מייצר

א. חסרון תחרותי בולט בתחומי ההתמחות הללו
ב. יתרונות יחסיים, אולם במקביל ? רגישות גבוהה לזעזועים ענפיים בעולם
ג. התנגדויות בתעשייה המקומית, הזקוקה להתמחויות נוספות
ד. הזדמנות משמעותית למתחרים לעבור את ישראל בחדשנות
הצג הסתר

(327) פרויקטים רב-שנתיים בסיוע המדען הראשי סובלים מאי-ודאות מימונית כיוון ש:

א. מדיניות המדען היא כי בכל מקרה יש לבחון כל פרויקט מחדש ? שנה אחר שנה
ב. אין ביכולת חברה הזקוקה למימון להציג תחזיות רב שנתיות מתקבלות על הדעת
ג. המדען מתקשה להתחייב למימון רב-שנתי בגלל שינויים תכופים בהיקף התקציב שלו
ד. המדען אינו מעוניין להתחייב לאורך זמן לפרויקטים שעתידם אינו ברור
הצג הסתר

(328) סך הוצאות השכר בענף ההייטק מהווה חלק הולך וגדל בסך השכר במגזר העסקי

א. נכון, זה מעיד על הגידול המתמשך בשיעור המועסקים בענף
ב. לא נכון, הפיטורים בענף גרמו לירידה מתמשכת בחלקו בהוצאות השכר במשק
ג. לא נכון, גידול השכר בענף מתקזז עם הצמצום במספר המועסקים בו
ד. נכון, זה מעיד על הפער ההולך וגדל בין השכר בענף לבין השכר בשאר המשק
הצג הסתר

(329) התפלגות השקעות הון הסיכון בארץ על פני התחומים השונים, בהשוואה לארה"ב:

א. מוכיחה שתעשיית הון הסיכון בארץ עובדת בצורה מאד לא יעילה
ב. מעידה על הכיוונים העתידיים אליהם הולכים הביקושים
ג. מעידה על תחומי ההתמחות הנוכחיים של הענף, ודורשת התאמה לצרכי העתיד
ד. מהווה אינדיקציה לצרכי העבר של השוק, ולא יותר
הצג הסתר

(330) הצמיחה האיטית בתוצר המקומי הגולמי בארץ, יחסית לעולם המפותח, נובעת מ:

א. ההשקעות הכבדות בענף ההייטק, המכבידות על הכלכלה המסורתית
ב. עצירת הצמיחה של ענף ההייטק שהגיע כבר לכדי מיצוי
ג. הוצאות הביטחון הכבדות של מדינת ישראל
ד. זליגה לא מספקת של צמיחת ההייטק ויכולותיו לשאר המשק ? שממשיך לדשדש
הצג הסתר

(331) כיצד יכולה המדינה לשפר את "זליגת הידע" הרצויה מענף ההייטק לשאר המשק?

א. ע"י מתן מענקים לתוכניות מו"פ ייעודיות לשיפור תהליכי ייצור במפעלים מסורתיים וע"י מתן תמריצים כלכליים למפעלים מסורתיים להעסקת מנהלים יוצאי ענף ההייטק
ב. באמצעות העלאת מיסים למפעלים בעלי תפוקה לעובד נמוכה מרף מסוים עליו יוחלט
ג. כל התשובות נכונות
ד. ע"י חיוב מפעלים מסורתיים להעסיק מספר מוסכם של עובדים יוצאי תעשיית ההייטק
הצג הסתר

(332) מעבר לצמצום בתקציבי המחקר, האיום החריף ביותר להייטק מצד האקדמיה הינו

א. כמות בוגרי המשפטים היוצאת מן האקדמיה בכל שנה
ב. הקיטון במספר הלומדים מדעים וההתדרדרות הכוללת באיכות החינוך הטכנולוגי
ג. היכולת לפתות את המצטיינים להישאר באקדמיה, במקום לעבור לתעשייה
ד. איכות המהנדס הממוצע היוצא משערי הפקולטה להנדסה באוניברסיטאות המובילות
הצג הסתר

(333) במונחי תרומה למשק הלאומי, יש הגיון בניתוח נפרד של מרכזי מו"פ מקומיים של חברות זרות מול חברות מקומיות כי

א. עלות הקמת מרכז מו"פ זר בארץ גבוהה מהותית מהקמת חברה מקומית
ב. הידע שנצבר במרכז מו"פ של חברה זרה מועבר לחו"ל ואינו תורם למחקר בישראל
ג. תרומתו למשק של מרכז מו"פ של חברה זרה מוגבלת, כיוון שהידע שמפותח בו לרוב אינו מתורגם ליצירת מקומות עבודה בישראל שאינם הנדסיים
ד. סכנת הפיטורים של עובדים במרכזי מו"פ זרים גבוהה הרבה יותר
הצג הסתר

(334) חלק משמעותי ביותר מפעילות ההייטק בארץ שייך למרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות

א. עובדה המחייבת פעילות ממשלתית מקיפה לחסימת זליגת ידע מהארץ לחו"ל
ב. נכון, וכתוצאה מכך מגוון אפשרויות התעסוקה בענף והתרומה הכוללת למשק מוגבלים יחסית
ג. וזוהי ההוכחה הטובה ביותר לאיכות המהנדסים בארץ, ולפיכך יש לברך על כך
ד. נכון, אולם אין בכך שום חסרון, שכן החברות הללו משקיעות כאן ממיטב כספן ובכך מזרימות כסף רב לקופת המדינה
הצג הסתר

(335) חברה רב-לאומית תהיה מעוניינת ברכישה של חברה מקומית לצורך

א. הוזלת עלויות חדירה לשוק חדש
ב. הוזלת עלויות חדירה לשוק חדש והוזלת עלויות פיתוח של מוצר חדש
ג. הוזלת עלויות פיתוח של מוצר חדש
ד. רכישת יכולות טכנולוגיות ייחודיות או צורך בהשלמת קו מוצרים קיים והרחבה מהירה של פריסה שיווקית בשוק מטרה חדש
הצג הסתר

(336) זמן קצר לאחר שחברה נרכשת היא חשופה לסכנה של ירידה במכירות, כיוון ש

א. הנהלת החברה הרוכשת צפויה להיות סלקטיבית יותר בבחירת לקוחותיה
ב. לקוחות יהססו לרכוש פתרון של חברה שתידה אינו ברור
ג. אי הוודאות הארגונית בה שרוי מערך המכירות צפויה להשפיע על המוטיבציה שלו
ד. מנהלי החברה הנרכשת יאבדו עניין בעתידה בשל אובדן עצמאותם והסרת האחריות מהם
הצג הסתר

(337) השקעות הון הסיכון בישראל שונות בהתפלגותן מאלה שבארה"ב

א. ולפיכך ברור שתעשיית הון הסיכון בארץ עובדת בצורה מאד לא יעילה
ב. כתוצאה מתחומי ההתמחות הנוכחיים של הענף, ומחייבות התאמה מתמשכת לצרכי העתיד
ג. שכן הן משקפות את הכיוונים העתידיים של הענף, בניגוד לאלה הנוכחיים
ד. בגלל שהן משקפות את צרכי העבר של השוק, ולא את אלה העתידיים
הצג הסתר

(338) "זליגת ידע" מענף ההייטק לשאר המשק צריכה להיווצר בסיוע של צעדים כמו:

א. מתן מענקים לתוכניות מו"פ ייעודיות לשיפור תהליכי ייצור במפעלים מסורתיים ומתן תמריצים כלכליים למפעלים מסורתיים להעסקת מנהלים יוצאי ענף ההייטק
ב. כל התשובות נכונות
ג. קביעת מדיניות מיסוי קשוחה יותר למפעלים בעלי תפוקה לעובד נמוכה מרף מסוים
ד. חיוב מפעלים מסורתיים להעסיק מספר מוסכם של עובדים יוצאי תעשיית ההייטק
הצג הסתר

(339) צרכיו של תאגיד רב-לאומי עשויים לייצר סתירה קשה במיוחד לאינטרס של החברה-בת המקומית במצבים כמו

א. העברת אחריות ממנהל מקומי למנהל במטה החברה בחו"ל בשל שינוי ארגוני
ב. קבלת הנחייה מחברת האם להימנע מגיוס עובדים לתקופה קצובה בשל קשיים עסקיים
ג. רצונו של התאגיד לקצץ בעלויות יצור, המוביל להנחיה להעברת ייצור להודו, שמשמעותה פיטורים בישראל
ד. דרישה מחברת האם לדווח על אירועים של התנהגות בלתי הולמת של עובד מקומי
הצג הסתר

(340) העובדה שמימון ענף ההייטק ניזון בעיקר מהון זר (בניגוד למקומי) יוצרת

א. תחרות לקרנות המקומיות המתמודדות מול הזרות על הזדמנויות השקעה אטרקטיביות
ב. מתחים עם המדען הראשי ? עקב חשש מהוצאת ידע לא מבוקרת מהארץ
ג. חשיפת יתר למשברים גלובאליים, שכן גם אם הכלכלה המקומית חזקה, משבר חיצוני עלול לסגור מקור מימון משמעותי לענף
ד. שם טוב ויוקרה לתעשייה המקומית, ואין בה שום רע: זו רק ראיה לאיכויות של הענף
הצג הסתר

(341) ביכולתה של המדינה לסייע לחברות הייטק בינוניות-גדולות ללא צורך בהגדלת תקציבי מדען, באמצעות, למשל

א. ביטול חובת הדיווח השנתי של חברות בינוניות-גדולות על הכנסותיהן
ב. מתן ערבות מדינה להשקעה של גופים מוסדיים (למשל: קרנות פנסיה) בענף
ג. מתן מענקי מדינה לגופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
ד. מתן הקלות מיסוי לחברות בינוניות-גדולות וסבסודן באמצעות הגדלת המיסוי על חברות קטנות
הצג הסתר

(342) המקום בו מתקבלות ההחלטות העסקיות המרכזיות בחברה רב לאומית הוא

א. מקום ישיבתו הפיזי של המנכ"ל ? ללא תלות במיקום הגיאוגרפי של מטה החברה
ב. במקום בו קיימת התמחות מקצועית ספציפית לעניין - זוהי בדיוק גדולתה של החברה הגלובאלית
ג. משתנה על פי העניין: לרוב, מרכז מו"פ הוא זה שלוקח הובלה של פרויקט חדש - ואז ההחלטות יתקבלו על ידו
ד. המטה העולמי של החברה, או לעתים, בתלות במבנה ובעניין עצמו ? במטה האזורי
הצג הסתר

(343) תעשיית ההייטק המקומית גם נהנית מהגלובליזציה וגם מתקשה בגללה, וזאת בשל? **

א. מחד - היכולת להביא מוצר איכותי לכל קצוות תבל, ומאידך - קלות המעבר של פיתוחו ויצורו לכל מקום
ב. החרפת התחרות הגלובלית, הגוררת עליה מתמדת בעלויות הייצור
ג. מגמת העזיבה הגוברת של מהנדסים ישראלים לטובת חברות הממוקמות בכל פינות הגלובוס
ד. הירידה בעלויות הייצור, הגורמת לשחיקה מתמדת ברווחיות החברות
הצג הסתר

(344) בהקשר היזמי, התרבות ה"פרויקטאלית", שלא כמו תרבות ה"מצב היציב", הינה **

א. גישה ארגונית הגורסת כי על הסטארט-אפ לפעול כאילו הוא חברה יציבה ומבוססת
ב. גישה לפיה ככל שהסטארט-אפ ישדר לעובדיו יציבות ורוגע מוקדם יותר ? כן ייטב לו
ג. גישה שיטתית, המדגישה את הצורך בנוהלי עבודה סדורים כבר בשלב ההקמה
ד. גישה ארגונית הרואה במיזם אוסף של מאמצים קצרי טווח (הקמה, פיתוח וכו')
הצג הסתר

(345) הקשר בין תקציבי האקדמיה להתפתחותו של ענף ההייטק מתבטא בכך ש:

א. האקדמיה מוצאת פחות ופחות עניין במחקר יישומי
ב. אנשי אקדמיה, בהעדר תקציבי מחקר, מוצאים זמן פנוי רב יותר לשיתופי פעולה עם התעשייה
ג. בהעדר תקציבי מחקר מספקים, חוקרים נאלצים לעסוק במחקר בסיסי ולא יישומי
ד. צמצום תקציבי מחקר אקדמי פוגם בתשתית המחקרית המהווה מצע לפיתוחי העתיד בענף, ויכולתו להמשיך ולהתפתח נפגעת
הצג הסתר

(346) לרוב, קרן הון סיכון תעדיף שלא להשקיע בחברה שקרן אחרת כבר מושקעת בה

א. לא נכון, לרוב קרנות מעדיפות השקעה משותפת עם קרנות אחרות
ב. נכון, קרנות הון סיכון מעדיפות להיות השותף האסטרטגי היחיד במיזם
ג. נכון, אבל אם המימון עד עתה הגיע רק מהיזמים היא תשקול השקעה בכל זאת
ד. אם קרן אחרת כבר השקיעה במיזם הוא ממילא לא זקוק למימון נוסף
הצג הסתר

(347) הזמן האופייני שחולף ממועד הקמת סטארט-אפ ועד להשלמת אבטיפוס של מוצר הינו

א. בין חודש ל-6 שנים ? אין שום דרך לקבוע בלי להבין באיזה מוצר מדובר
ב. 3-6 שנים ? זהו השלב המורכב ביותר בכל מיזם
ג. לפחות 12 חודש ולעתים הרבה יותר - בשלב זה אי הוודאות הטכנולוגית גבוהה
ד. 3-6 חודשים ? שהרי מטרת השלב היא הוכחת היתכנות טכנולוגית ולא סביר שיגרר מעבר לכך
הצג הסתר

(348) קיים קושי בבדיקת התאמתו של מוצר חדשני במיוחד לצרכי השוק כיוון ש

א. במקרים רבים שוק המטרה רחוק גיאוגרפית וליזמים אין תקציב להגיע ולהיפגש עימם
ב. לקוחות אינם נוטים לשתף פעולה בתהליך האפיון
ג. בתהליך הפיתוח יש קשיים לא צפויים המחייבים שינויים תכופים בהגדרת המוצר
ד. כלי מדידה מסורתיים (כמו סקרים וקבוצות מיקוד) אינם מתאימים למוצרים מורכבים ועתידי טכנולוגיה
הצג הסתר

(349) המשקל הגבוה שמהווה ההייטק בתמהיל ההשקעות של המדינה מהווה גורם סיכון כיוון ש

א. מחירי המכירה ההולכים ויורדים של מוצרי הייטק צפויים לצמצם בהדרגה את הכנסות הענף
ב. העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק
ג. התחרות הקשה מול "עמק הסיליקון" ומרכזי הייטק אחרים בעולם צפויה למוטט את הענף בישראל
ד. בהעדר גיוון מספק בתמהיל הייצוא של המדינה, משבר בענף ההייטק עלול ליצור קשיים ניכרים בכלכלה המקומית ותעשיות אחרות בעלות חשיבות רבה לכלכלה ולתעסוקה עלולות לסבול מהעדר השקעות מספיקות
הצג הסתר

(350) איזה מבין הגורמים הבאים לא היווה גורם בתהליך פריחת ההייטק בשנות ה90?

א. העלייה המאסיבית של אקדמאים ומהנדסים לארץ כתוצאה מהתפרקות בריה"מ
ב. הגידול המתמשך במספר קרנות הון סיכון שהציעו מימון לסטארט-אפים
ג. ירידה בהכנסות המדינה ממיסים
ד. מסע הרכישות של סטארט-אפים מקומיים בידי חברות זרות
הצג הסתר

(351) חברת סטארט-אפ תקום, ברוב המקרים, אם היא מזהה

א. משקיעים המוכנים לממן רעיון טכנולוגי שיש להוכיח את ישימותו
ב. מקור מימון זמין שכדאי לחפש טכנולוגיה לפיתוח בעזרתו
ג. טכנולוגיה בעלת פוטנציאל למכירה עתידית למשקיעים
ד. צורך עתידי בשוק, אשר להערכתה יש בידה רעיון טכנולוגי כיצד לתת לו מענה
הצג הסתר

(352) הגורם המחליט היכן לייצר מוצר שתוכנן במרכז מו"פ של חברה רב לאומית:

א. יעשה זאת על בסיס "תחרות פנימית" בין מספר אתרי יצור של החברה שיצטרכו להוכיח את יכולתם בייצור דגמים ראשוניים למוצר
ב. יהיה המנהל הרלוונטי במטה החברה, המתבונן בפרמטרים כמו: מיומנות מערך היצור, עלות היצור, קירבה לשווקי היעד וכד'
ג. יהיה מנהל הייצור במדינה בה פותח המוצר, לפי שיקוליו המקצועיים
ד. ייקבל החלטה בעניין כבר בשלב התכנון של המוצר, כאשר השיקול העיקרי יהיה עלות היצור
הצג הסתר

(353) חברה הנסחרת בבורסה האמריקאית נדרשת לדיווח רבעוני פורמאלי לציבור אודות

א. תוצאותיה העסקיות, מינוי ופיטורין של נושאי משרה
ב. כל עסקה בה היא מעורבת, ללא קשר להיקפה ולמעורבים בה
ג. מחיר המנייה שלה ביום סיום הרבעון
ד. סודותיה המסחריים והפטנטים אותם הגישה לרישום
הצג הסתר

(354) סטארט-אפ הפועל בחממה טכנולוגית נדרש, בהיבט המימוני, להעניק לחממה

א. אחוזי בעלות ותשלום תמלוגים ממכירותיו, בתסריט הצלחה בלבד
ב. אין דרישות כאלה ? הצלחת הסטארט-אפ תהיה שלו בלבד
ג. החזר המימון שהוענק לו ע"י החממה, בתסריט הצלחה בלבד
ד. אחוזי בעלות, ללא כל תמורה נוספת
הצג הסתר

(355) פרויקט שאושר לקבלת הטבה על פי חוק המו"פ ייהנה לרוב מ

א. מימון בגובה 20-50% מעלותו , או 60-70% - אם הוא ממוקם באזור עדיפות לאומית
ב. פטור ממס הכנסה לעובדים בגובה 20-50% מחבות המס שלהם
ג. זכות למכור למדינה את הפרויקט במחיר מוסכם, במידה ויצליח
ד. מימון מלא, תמורת תמלוגים למדינה בגובה 3-5% מהכנסותיו
הצג הסתר

(356) מהנדס ותיק ומבוגר בענף ההיטק, שאינו בתפקיד ניהולי, יכול להציע ערכים מוספים כגון

א. העדר בצורך לחתור תחת מנהל צעיר או להוכיח עליונות על צעירים ממנו
ב. אם להיות כנה, אין לו שום יתרון אמיתי: ענף ההייטק נועד רק לצעירים בגלל אופיו התזזיתי
ג. שיקול דעת, יציבות תעסוקתית, ניסיון בהתמודדות עם סיטואציות בין-אישיות ומקצועיות מורכבות
ד. משמעת עבודה, עקב החשש התמידי כי יפוטר
הצג הסתר

(357) ? בשלב בו חברה נרכשת משלימה את הטמעתה בארגון הרוכש, ניתן לבחון את הצלחת הרכישה באמצעות

א. בחינה כמותית ואיכותית של תרומתה של החברה הנרכשת לעסקי הרוכשת כחלק אינטגראלי ממנה
ב. בחינת תפקודה של החברה הנרכשת ויכולתה להמשיך ולפעול באופן עצמאי למרות חילופי הבעלות
ג. התבוננות במוצרי החברה הנרכשת ויכולתם להמשיך להיות חלק בפורטפוליו של החברה הרוכשת
ד. התבוננות במנהלי החברה הנרכשת ובדיקת נכונותם להמשיך לעבוד בארגון, למרות הקשיים
הצג הסתר

(358) הצגת פתרון חדשני לבעיה ישנה צפויה להיתקל בקושי במכירה ללקוחות פוטנציאליים בגלל [לא בטוח]

א. הרגלי עבודה מושרשים והחשש משינוי בקרב לקוחות
ב. אי הבנה של צרכי השוק
ג. ציפייה בלתי ריאלית של לקוחות לירידה במחיר הפתרון
ד. הגדרה לקויה של המוצר
הצג הסתר

(359) המדינה מעודדת העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות כלים כמו

א. הגדרת תחומי עדיפות מחקרית לאומית והקצאה של תקציבי מחקר אקדמי יעודיים עבורם ומיסוד מנגנוני שת"פ המסייעים גם בהגדרת סדרי עדיפות לאומיים למחקר (למשל: מגנ"ט)
ב. לא יודע
ג. התערבות בתחומי ההתפתחות של התעשייה באמצעות חקיקה מתאימה
ד. מתן תמריצים כספיים לביצוע מחקרים משותפים של הצדדים
הצג הסתר

(360) בהסתכלות על מגמות ארוכות טווח, מרכיב הוצאות השכר בענף ההיטק מהווה חלק הולך וגדל מעוגת השכר במגזר העסקי

א. נכון, בגלל הצמיחה המתמשכת בשיעור המועסקים בענף
ב. לא נכון, משברי העבר בענף סימנו שינוי מגמה וכיום חלקו בעוגת ההוצאות השכר הולך ומצמטמצם
ג. לא נכון, גידול השכר בענף מתקזז עם הצמצום במספר המועסקים בו.
ד. נכון, בגלל הגידול המתמשך בשכר העובדים בהייטק אל מול הקפאות בשאר הענפים
הצג הסתר

(361) המונח "השקעה לאומית יחסית במו"פ בישראל" מתייחס ל:

א. סך כל הכספים שהמדינה מקצה למו"פ בסכומים מוחלטים.
ב. שיעור הסבסוד באחוזים שהמדינה מסבסדת פעילות מו"פ בחברות פרטיות מתוך סך השקעתן בתחום.
ג. שיעור ההקצאה בתקציב המדינה למימון פעילות מו"פ באחוזים מכלל התקציב
ד. שיעור ההשקעה הכולל של חברות ישראליות בפעילות מו"פ במונחי כסף מוחלטים.
הצג הסתר