אוסף שאלות תעשיות ההייטק בישראל
(4) בממוצע שנתי, ההשקעה בישראל בהון סיכון בעשור האחרון
א. גבוהה יותר מסך ההשקעה בכלל מדינות אירופהב. גבוהה יותר מההשקעה בכל מדינה באירופה, אולם רק יחסית לגודל האוכלוסייה
ג. גבוהה יותר במונחים מוחלטים מההשקעה בכל מדינה בודדת באירופה
ד. נמוכה יותר ממדינות מערב אירופה הגדולות, אולם עדיין מצויה במקום מכובד
(6) קרן הון סיכון לא תשקיע בחברה שכבר השקיעה בה קרן אחרת
א. לא נכון, לרוב קרנות מעדיפות השקעה משותפת עם קרנות אחרותב. נכון, אבל אם המימון עד עתה הגיע רק מהיזמים היא תשקול השקעה בכל זאת
ג. אם קרן אחרת כבר השקיעה במיזם הוא ממילא לא זקוק למימון נוסף
ד. נכון, קרנות הון סיכון מעדיפות להיות השותף האסטרטגי היחיד במיזם
(8) חלקה של ישראל בעוגת השקעות הון הסיכון העולמי השנתית עומד על
א. תלוי בשנת המדידה ? בעשור האחרון חלו תנודות דרמטיות בחלקנו היחסיב. פחות מ-1% - עם כל הכבוד לתעשייה המקומית, גודלה במונחים עולמיים זניח
ג. אין סטטיסטיקה מייצגת בעניין, שכן הון הסיכון הוא כסף פרטי שאינו מדווח
ד. כ-4-5% - הרבה מעבר למשקלה היחסי באוכלוסיית העולם
(14) המאמץ הייחודי בהקמת סטארט-אפ יחסית למיזמים עסקיים אחרים נובע מ? או השוני המהותי בין הקמת סטארט-אפ להקמת מיזם עסקי אחרים הינו
א. חיכוכים בין היזמים אודות כל אחד מהיבטי העסק: כספים, כוח אדם, ניהול וכו'ב. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
ג. השילוב המשולש של מאמץ הקמה, גיוס כספים מאסיבי ואתגר טכנולוגי מורכב
ד. העדר הצורך למכור ולייצר הכנסות החל מהיום הראשון
(15) סטארט-אפ המתנהל היטב, ישאף למשוך אליו קרן הון סיכון אשר תציע לו
א. שינוי כיוון עסקי וצמצום בהוצאותב. כסף כנדרש, עם מינימום התערבות בהתנהלות המיזם ויכולת לכוון, לפתוח דלתות בתעשייה, לבחון עמידה ביעדים ולהתערב כשצריך
ג. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
ד. משאבי השקעה גדולים ככל שנדרש על פי תכניתו העסקית
(16) קרן הון סיכון זרה תעדיף להשקיע בסטארט-אפ מקומי בשיתוף עם קרן מקומית
א. נכון, כיוון שאז תקטין את הסיכון ותגדיל את פוטנציאל הרווח מהעסקהב. לא נכון, קרן הון סיכון תמיד תעדיף להשקיע עצמאית בסטארט-אפ טוב
ג. לא נכון, קרנות זרות מנוסות אינן זקוקות לחוות דעת מצדדים שלישיים
ד. נכון, שכן השקעת הקרן המקומית מהווה ראייה מסוימת לאיכות הסטארט-אפ
(18) גורמים חיצוניים שהאיצו את גידול חלקו של ההייטק בכלכלת שנות ה80 כללו או חלקו של ההייטק בכלכלת שנות ה80 גדל בשל גורמים חיצוניים כמו
א. הכרה מתגברת של תאגידים טכנולוגיים זרים ביכולות הטכנולוגיות המקומיות ו התפתחות תרבות צריכה מקומית ועלייה בלגיטימיות החברתית של התעשרותב. המשבר הכלכלי המקומי עקב השתוללות האינפלציה
ג. פיתוח מערכות טיהור מים על בסיס ננו-טכנולוגיה
ד. עליית שכר העבודה למהנדסים כתוצאה מהתגברות הביקוש לשירותיהם
(23) האינדיקציה הכלכלית הברורה ביותר להצלחת תוכנית "יוזמה" משנת 93' היא
א. אין מדד אובייקטיבי להצלחת פעילות של מדינה בתחום של האצה כלכליתב. נכונות משקיעים זרים רבים להשקיע בקרנות משותפות עם מדינת ישראל
ג. העובדה כי 90% מהמשקיעים מימשו את האופציה לרכישת חלק המדינה בקרן
ד. 9 מ-15 ההשקעות הישירות של קרן יוזמה בסטארט-אפים נסתיימו בEXIT
(24) התהליך שהחל את צמיחת התעשייה מוטת הטכנולוגיה בישראל של שנות ה60
א. היה מהיר ביותר והניע צמיחה כלכלית מרשימה במונחים עולמייםב. הונע מזליגה הדרגתית של כוח אדם וידע מהתעשייה הביטחונית לזו האזרחית
ג. נבע ממעבר של מהנדסים מהתחום האזרחי לתחום הביטחוני
ד. הונע ע"י שינוי מהותי בסדר העדיפויות של מערכת החינוך במדינה
(25) האמברגו הצרפתי על ישראל ב1967 היווה אבן דרך להתפתחות תעשיית ההייטק
א. כיוון שפתח בפני המדינה יכולת מחקרית ומדעית שלא הייתה זמינה קודם לכןב. משום שהותיר את ישראל ללא ידע מדעי המאפשר הקמת תעשייה טכנולוגית
ג. משום שדחף את ישראל להסתמכות על ארה"ב במקום על צרפת
ד. כיוון שביסס בישראל את ההבנה בהכרח לפתח יכולות טכנולוגיות עצמאיות
(26) החברות הראשונות שהקימו בישראל מרכזי פיתוח בשנות ה60 וה70 היו
א. חברות ענק אמריקאיות שזיהו כאן פוטנציאל אנושי: י.ב.מ, אינטל, מוטורולהב. זרועות הפיתוח של גופים ציבוריים וממשלתיים זרים
ג. חברות מקומיות שהשכילו להבין כי הפיתוח צריך שייעשה בארץ והשיווק בחו"ל
ד. חברות תקשורת בינלאומיות שהיו מעוניינות בדריסת רגל בישראל
(31) הגורמים העיקריים להקמת החממות הטכנולוגיות בשנות ה-90 היו
א. שאיפת המדינה למצות את הפוטנציאל הכלכלי והאנושי הטמון בעלייה ומדיניות ממשלתית שתכליתה האצת קליטת שטף המדענים העולים מברה"מב. רמת שכר נמוכה במגזר העסקי
ג. שכר העובדים בענף הולך ויורד ככל שהוא הופך לממוסד
ד. לחצים אינפלציוניים הנובעים מאבטלה גבוהה
(32) תופעה כלכלית-חברתית בולטת שנלווית לפריחת ההייטק לאחרונה הינה
א. "מתעשרי ההייטק" הפכו ללגיטימיים ולמודל חיקוי למצטרפים לשוק העבודהב. כמות המועסקים בענף הולכת ופוחתת בשל קידמה טכנולוגית ומיכון גובר
ג. שכר העובדים בענף הולך ויורד ככל שהוא הופך לממוסד
ד. חל שיפור מתמיד ביציבות התעסוקתית של עובדי המגזר
(37) הצעדים שנקטה מדינת ישראל לעידוד ההייטק בשנות ה80 כללו
א. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שניםב. הורדת מיסוי דרמטית על הנפקות ישראליות בחו"ל
ג. הקמת חממות מדעיות במימון ממשלתי לקידום יזמות טכנולוגית וליברליזציה בשוק ההון, בסחר בינ"ל ובתנועות ההון בין ישראל והעולם
ד. מתן פטור ממיסוי לחברות זרות הרוכשות חברות הייטק מקומיות
(39) חדירתם של תאגידים טכנולוגיים רב-לאומיים בישראל מתבטאת בעיקר ב:
א. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכתב. נוכחות הולכת וגדלה בשוק ההון הישראלי ופתיחת מפעלי ייצור מקומיים
ג. מינוי נציגים מקומיים לאיתור חברות נוספות לרכישה ורכישות מאסיביות של חברות הייטק מקומיות, הן בכמות והן בהיקף כספי
ד. אף תשובה אינה נכונה
(42) ייציייצר את התשתית הטכנולוגית ל"לידת" תעשיית ההייטק בשנות ה50
א. אף תשובה לא נכונהב. התפתחותה של תעשייה טכנולוגית אזרחית במדינת ישראל בתקופה הנדונה וחדירתן של חברות זרות בעלות אוריינטציה טכנולוגית לשוק הישראלי
ג. פעילות המחקר האקדמי במכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטאות האחרות ופעילות התעשייה הביטחונית בבעלות המדינה (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה)
ד. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכת
(43) התשתית הטכנולוגית לתחילת היווצרותה של תעשיית ההייטק בשנות ה50 התהוותה על בסיס
א. התפתחותה של התעשייה הביטחונית בבעלות המדינה (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה) ופעילות המחקר האקדמי במכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטאות האחרותב. חדירתה של טכנולוגיה אזרחית לישראל דרך גלי העליה אליה
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. כניסת חברות טכנולוגיה זרות לשוק הישראלי
(48) יזמים של סטארט-אפ אופייני, במרבית המקרים, יהיו
א. קבוצה הטרוגנית של מנהלים מכל הענפים: כספים, משאבי אנוש, שיווק וכו'ב. אין חוקים: כל סטארט-אפ נראה שונה לחלוטין מבחינת ההרכב האנושי שלו
ג. אנשים בעלי ידע טכנולוגי רלוונטי לתחום ולעתים גם בעלי רקע ניהולי או שיווקי
ד. אנשי פיננסים המזהים הזדמנות לרווח מהיר בהשקעה עצמית מינימאלית
(50) הנכסים הבולטים שמביאה קרן הון סיכון לסטארט-אפ, בנוסף לכסף, הינם
א. יכולת להחליף את הצוות הניהולי במהירות ובקלות ? בהיותם בעלי השליטה ומידע תחרותי מסווג ? על בסיס קשריהם עם קרנות אחרותב. אף תשובה לא נכונה
ג. היכרות עם השוק וקשרים עסקיים הפותחים דלתות אצל לקוחות בפוטנציה וניסיון ניהולי המסייע בגיבוש אסטרטגיה עסקית מנצחת
ד. כל התשובות נכונות
(52) בתעשיית ההייטק לרוב לא מתקיים המודל הקלאסי של שוק-מכתיב-צרכים כי
א. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחריםב. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
ג. השוק מתקשה לחזות את צרכיו העתידיים ואלה נגזרים מהתקדמות הטכנולוגיה
ד. הלקוחות משנים את טעמם באופן מהיר ובלתי צפוי
(56) מקורם של נכסים ארגוניים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון הינו
א. בניית מבנה פיננסי סולידי לעסק ע"י תמחור נכון, הצלחה במכירות וכו'ב. אוסף כל המידע והמסמכים המתעדים את מוצרי הארגון, תכניות הייצור וכד'
ג. מדיניות נכונה של ההנהלה בכל הקשור לשמירת מוטיבציה ותגמול עובדים
ד. ההון האנושי, כלומר ? עובדי ומנהלי הארגון
(57) עובד הייטק נהנה מחבילת העסקה ללא תחרות בשוק בכל היבט אפשרי
א. נכון, בגלל זה כולם רצים להייטק ויש יותר מהנדסים ממה שהתעשייה צריכהב. לא נכון, אלו אגדות המטופחות ע"י העיתונות ללא כל תמיכה סטטיסטית
ג. לא מדויק, השכר הממוצע סביר, אבל בבנקים מרוויחים בממוצע הרבה יותר
ד. לא מדויק, התנאים מצוינים, אבל סביבת העבודה תובענית ואין בטחון תעסוקתי
(58) כשמדובר על "אופציה" בהקשר של הטבה לעובד בחברת הייטק, הכוונה היא ל
א. מתן מענק כספי לעובד כדי שיוכל לרכוש את מניית החברהב. אופציה הניתנת לעובד לעזוב את החברה ולקבל פיצויים כאילו פוטר
ג. זכות המוענקת למנהלי החברה לשנות כיוון עסקי ללא התערבות המשקיעים
ד. הענקת זכות לרכישת מניית החברה במחיר ובתנאים קבועים מראש
(61) בסביבה עסקית בה מחזור החיים של מוצרים הוא קצר, יש חשיבות גדולה ל
א. תכנון מוצרים בעלי מחזור חיים ארוך, כדי לקצץ בהוצאות הפיתוחב. שימור נכסים ארגוניים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון נצבר
ג. שמירת רמת שכר נמוכה ככל שניתן כדי להגביל את הוצאות הארגון
ד. תמחור מוצרים אגרסיבי, כדי להאריך את משך החיים שלהם ולהגדיל הכנסות
(63) בתבתעשיית ההייטק לרוב לא מתקיים המודל הקלאסי של שוק-מכתיב-צרכים כי:
א. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפיםב. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
ג. הלקוחות משנים את טעמם באופן מהיר ובלתי צפוי
ד. השוק מתקשה לחזות את צרכיו העתידיים ואלה נגזרים מהתקדמות הטכנולוגיה
(64) כמות הסטארט-אפים הנפתחים בכל שנה מעידה על בטחון תעסוקתי סביר
א. לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף בכמות הסטארט-אפים הנסגרים בכל שנה וגם לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף גם בנתוני פיטורים מחברות שלא נסגרוב. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה
ג. נכון, כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
ד. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה וגם נכון, כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
(65) עבודה בשירות המדינה משתלמת פחות מעבודה בהייטק
א. נכון, ולכן כל עובד מדינה שמתקבל לחברת הייטק עובר אליה מיידיתב. נכון, אבל במונחי שכר לשעת עבודה, המדינה עדיין מציעה עסקה טובה יותר
ג. כל אחד והעדפותיו: המדינה מציעה בטחון תעסוקתי גבוה ועומס עבודה מתון
ד. לא נכון, מנהל בכיר בשירות המדינה מרוויח לא פחות ממקבילו בהייטק
(68) מספר הפעמים בהן קרן הון סיכון תחליט על השקעה במיזם נתון
א. מוגבל לרוב לפעם-פעמיים לכל היותר: אחרת לא יישאר לה כסף להשקעות בחברות נוספותב. אינו מוגבל: קרן תתחייב תמיד להשקעות המשך, אחרת המיזם לא יתרומם
ג. לרוב מוגבל לפעם אחת: אם המיזם מוצלח ? סבב גיוס אחד ממילא יספיק לו
ד. איננו קבוע: לרוב ייערכו מספר סבבי גיוס ובכל אחד הקרן תקבל החלטת השקעה בלתי תלויה
(69) השוני המהותי בין הקמת סטארט-אפ להקמת מיזם עסקי אחרים הינו
א. חיכוכים בין היזמים אודות כל אחד מהיבטי העסק: כספים, כוח אדם, ניהול וכו'ב. השילוב המשולש של אתגר טכנולוגי מורכב, מאמץ הקמה רב-תחומי וצורך בגיוס כספים מאסיבי
ג. העדר הצורך למכור החל מהיום הראשון
ד. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
(71) האתגרים הניהוליים הייחודיים למנהל בסביבת ההייטק הינם
א. האתגר הניהולי והטכנולוגי שבהקמת מיזם מאפס ותדמית הענף וחלומות ההתעשרות המהירהב. הצורך בעמידה ביעדים, לוחות זמנים ותקציב כפי שמוכתבים ע"י ההנהלה וציפיות המשקיעים להחזר מהיר על השקעתם
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. שימור עובדים החשופים לפיתוי מקצועי ופיננסי מתמיד מצד מעסיקים אחרים ןניהול מגוון רב של טיפוסים: מאנשים יצירתיים ומפונקים ועד "גיקים" מוזרים
(73) זמני הפיתוח הארוכים של מוצרים עתירי טכנולוגיה מהווים בעיה כי
א. עלות הפיתוח עלולה להתייקר ואז מחירי המתחרים יהיו נמוכים משלנוב. הסיכון לשינוי מהותי בשוק גדל: כניסת מתחרה, שינוי סדרי עדיפות לקוחות וכד'
ג. המתחרים עשויים להיות מהירים יותר ולהגיע לשוק לפנינו
ד. ללקוחות אין סבלנות להמתין ליציאת המוצר לשוק
(76) בהכנת תכנית עסקית למיזם חדש, האתגר של בניית תחזית ביקוש אמינה נובע מ:
א. כל התשובות נכונותב. אף תשובה לא נכונה
ג. העדר וודאות לגבי המימון העתידי של המיזם והקושי בגיוס כוח אדם איכותי שיצליח לפתח מוצר העומד בדרישות השוק
ד. העדר ידע לגבי קיומם ופעילותם של סטארט-אפים מתחרים בעלי מוצר דומה וקושי רב באומדן פוטנציאל השוק הכולל ובהערכת נתח השוק שיתפוס המיזם
(78) בעת התקנת פתרון אצל הלקוח הראשון, חששו העיקרי של מנהל הפיתוח הוא
א. עלויות הפיתוח יצמחו בצורה דרמטית בגלל תקלות לא צפויותב. כי הלקוח ייגלה במהרה שהמוצר לא עומד בהבטחות של מנהלי הסטארט-אפ
ג. מפני שעבוד משאבי הפיתוח לטובת הרצון לרצות את הלקוח הראשון בכל מחיר
ד. מהקושי לגייס אנשי פיתוח שמסוגלים לייצג את החברה בכבוד מול הלקוח
(80) הפער בין מס' המיזמים שנפתחים בשנה לבין מס' הנסגרים מעיד על מצב הענף
א. מצב הענף נגזר רק מכמות החברות הנפתחות, המצביעה על מגמה עתידיתב. נכון, אם כמות הנפתחות גדולה משמעותית מכמות הנסגרות ? המצב מצוין
ג. מצב הענף נגזר רק מכמות החברות הנסגרות, המהווה צילום מצב נוכחי
ד. נכון, אולם חובה להתבונן גם במספר המוחלט של חברות שנפתחות בשנה
(82) בשוק טכנולוגי ועתיר ידע בו מחזור החיים של מוצר קצר במיוחד, יש חשיבות גדולה ל
א. חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון נצבר - המהווים נכסים ארגוניים מרכזייםב. תמחור מוצרים אגרסיבי, כדי להאריך את משך החיים שלהם ולהגדיל הכנסות
ג. תכנון מוצרים בעלי מחזור חיים ארוך, כדי לקצץ בהוצאות הפיתוח
ד. שמירת רמת שכר נמוכה ככל שניתן כדי להגביל את הוצאות הארגון
(83) עלייה בכמות הסטארט-אפים הנפתחים בשנה נתונה מעידה על גידול בבטחון התעסוקתי
א. כל התשובות נכונותב. כל התשובות שגויות
ג. לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף בכמות הסטארט-אפים הנסגרים בכל שנה ולא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף גם בנתוני פיטורים מחברות שלא נסגרו
ד. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה וגם כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
(85) המונח Seed Money בהקשר של מימון חברות סטארט-אפ מתייחס ל
א. סבב הגיוס המוסדי הראשון של החברה, לאחר הוכחת ההיתכנות הטכנולוגיתב. המשכורת הראשונה שמושך היזם מהחברה לאחר שגייס כספים מקרן הון סיכון
ג. הכנסותיה הראשונות של החברה ממכירות מוצר סדרתי
ד. התשלום שתקבל החברה עבור התקנת האב-טיפוס אצל לקוח ראשון
(87) אספקת תחזית מכירות רבעונית נדרשת כתנאי מוקדם להנפקת חברה בבורסה
א. לא נכון, זה מידע שלא רק שאינו נדרש, אלא אף אחד לא יאמין בו אם יינתןב. נכון, זוהי חלק מדרישת החוק לגבי שקיפות בהתנהלות חברות ציבוריות
ג. לא נכון, זהו מידע שרצוי שיינתן כדי לסייע להצלחת ההנפקה אך אינו חובה
ד. לא מדויק, התחזית נדרשת בחוק, אבל רק לאחר שהחברה כבר הונפקה
(90) משקיע פיננסי הינו כזה השואף ליצירת
א. רווח ארוך טווח ממכירת חברה שקנה, באמצעות התערבות שוטפת בניהולהב. רווח מקסימאלי מקניית חברות, ללא תלות ברמת הסיכון הנלווית לרכישתן
ג. רווח מהיר ממכירת חברה שקנה, תוך מעורבות מזערית בהתנהלותה השוטפת
ד. סינרגיה טכנולוגית בין חברה שקנה לבין אחרות המצויות בתיק ההשקעות שלו
(97) פרוטוקול ישיבות דירקטוריון של חברה ציבורית פתוח לעיון בעלי המניות
א. לא מדויק, הפרוטוקול זמין לעיון אולם רק בעת אסיפת בעלי המניות השנתיתב. נכון, זהו חלק ממדיניות השקיפות הנדרשת מחברה ציבורית על פי חוק
ג. מרבית החברות פותחות את הפרוטוקולים כולם, למרות שזהו נוהג ולא חובה
ד. לא נכון, דיוני הדירקטוריון עשויים לכלול מידע מסחרי רגיש ולכן הם חסויים
(98) חברה בורסאית חייבת בדיווח על מינויים של נושאי משרה כהגדרתם בחוק
א. נכון, קיים אפילו נוהל מפורט המחייב הודעה רשמית לבורסה על כל מינוי שכזהב. לא מדויק, נדרש דיווח רק אודות שינוי בתפקיד מנכ"ל או יו"ר דירקטוריון
ג. נכון, אבל זוהי דרישה שאף אחד לא עומד בה ועם הזמן היא לא נאכפת
ד. לא נכון, דיווחים הנוגעים לנושאי משרה מומלצים, אך אינם חובה
(106) כשמשקיע אסטרטגי רוכש בעלות מלאה על סטארט-אפ, סביר שבטווח הארוך
א. ייתן לסטארט-אפ להמשיך ולפעול באופן עצמאי ללא התערבותב. יימחק את קו המוצרים שפיתח הסטארט-אפ ויורה לו לפתח מוצרים לצרכיו
ג. יתחיל להתוות לסטארט-אפ כיווני פעולה התואמים לאסטרטגיה הכוללת שלו
ד. ייפטר את ההנהלה הקיימת ויימנה אנשים מטעמו במקומם
(107) סטארט-אפ אופייני עלול שלא למכור תקופה ממושכת ממועד הקמתו בגלל
א. העדר יכולת לממן את פעילות השיווק היקרה בשווקי מטרה רחוקים פיזיתב. התמקדות היזמים בפיתוח, במקום בשיווק ומכירה מהיום הראשון
ג. הצורך בתהליך פיתוח ארוך ומורכב שרק בסופו יעמוד לרשותו מוצר בר-מכירה
ד. רשלנות משקיעים בהכוונת הסטארט-אפ: משקיע זהיר היה מונע זאת
(109) משקיע אסטרטגי הרוכש סטארט-אפ כדי להרחיב קו מוצרים קיים שלו ישאף
א. למחוק את קו מוצרי הסטארט-אפ כדי שלא יתחרו במוצריו המקורייםב. לשלב את הסטארט-אפ במבנה הארגוני הכולל שלו, גם במחיר פרישת מנהלים
ג. לשמר את המבנה הארגוני העצמאי של הסטארט-אפ לאורך שנים
ד. ליצור תחרות פנימית בין מוצרי הסטארט-אפ לבין מוצריו המקוריים
(110) מינוי בעל תפקיד המכונה "נושא משרה" בחברה ציבורית מחייב
א. הודעה רשמית לבורסה על פי נוהל פורמאלי המוגדר בתקנות הרשות לני"עב. אישור דירקטוריון בלבד: אין צורך לדווח על כך
ג. אישור דירקטוריון ואסיפה כללית, וקיים גם נוהג לא מחייב של הודעה לבורסה
ד. אישור דירקטוריון בלבד, למעט מינוי מנכ"ל - המחייב גם אישור אסיפה כללית
(111) יזמים לרוב ידוללו, בעת גיוס כספי Seed לסטארט-אפ
א. בצורה קלה בלבד, כיוון שהיזמים מצויים בשלב הזה בעמדת מיקוח מצוינתב. בצורה קלה בלבד, כיוון שלרוב זהו רק סבב הגיוס החיצוני הראשון
ג. אי אפשר לדעת: לעתים הדילול בשלב זה הוא גבוה, ולעתים - נמוך
ד. בצורה משמעותית, כי אי הוודאות בשלב זה גדולה, וגיוס כסף בסיכון גבוה משמעו דילול גבוה
(112) ברגע שהכנסת רגל לחברת הייטק ואתה מוכן לעבוד הרבה שעות ? אתה מסודר
א. לא נכון, כשיימצא עובד זול ממך - סביר שתפוטר בלי קשר לרמתך המקצועיתב. נכון, גם אם יפטרו אותך תמיד תמצא אלטרנטיבה בקלות
ג. נכון, חברות הייטק מעריכות את המשקיענים כי קשה למצוא עובדים כאלה
ד. לא נכון, המאמץ לרכישת ידע מקצועי הוא אינסופי, והסיכון לפיטורים קיים תמיד
(113) אילו מהטיעונים הבאים אינו מועלה ע"י המבקרים את שוק העבודה בענף ההייטק
א. התעסוקה בענף היא עסקת חבילה עם יתרונות וחסרונות ברוריםב. השכר גבוה באופן שרק מחריף את הפערים החברתיים בישראל
ג. הצמיחה בענף אינה מסייעת לשוק העבודה המסורתי שנותר מאחור
ד. פרופיל העבודה מתאים רק לצעירים חסרי משפחה וללא מחויבויות
(114) בנוסף לענפים הנלווים ונותני השירותים לענף ההייטק, נהנים מפריחתו גם
א. אף אחד. המדינה לא באמת מרוויחה מהעניין, למעט המועסקים בענף עצמוב. יצואנים אחרים המייצאים לחו"ל ורוכבים על יוקרתה של ישראל כמעצמת הייטק
ג. מנגנון שירות המדינה, הנדרש לתת לענף ההייטק שירותים משופרים
ד. כלל המשק, בשל הצריכה המוגברת של מועסקי הענף, הנהנים מהכנסה גבוהה
(115) הגורמים המשפיעים לחיוב על שילוב החרדים במעגל התעסוקה בהייטק הם
א. תרבות והשכלה תורניים המעודדים חשיבה לוגית וערכי משמעת לימודית ולחץ כלכלי היוצר שינוי תרבותי במגזר לטובת השתלבות גוברת במעגל העבודהב. הפער התרבותי-חברתי בינם לבין העולם החילוני ושליטתם הטובה בשפות והשכלתם הרלוונטית הרחבה
ג. כל התשובות נכונות
ד. אף תשובה לא נכונה
(116) יתרונם הגדול של מהנדסים ותיקים ומבוגרים בענף, שאינם בתפקידי ניהול, הוא:
א. ניסיון רב, שיקול דעת, יציבות תעסוקתית, ציפיות ריאליות מעצמם ומהסביבהב. משמעת עבודה, עקב החשש התמידי כי יפוטרו
ג. אין להם שום יתרון אמיתי, ענף ההייטק נועד רק לצעירים בגלל אופיו התזזיתי
ד. שלעולם לא יחתרו תחת מנהליהם הצעירים ולא ינסו להוכיח את עליונותם
(117) כיצד יכולה לפעול המדינה לעידוד השתלבות החרדים בתעשיית ההייטק
א. למדינה אין תפקיד בעניין ? הבעיה היא רק של המסרבים לצאת לעבודב. תמרוץ להקמת אזורי תעשייה בקרבת הקהילה ולהתאמתם לצרכיהם הייחודיים ובניית תשתיות לחיזוק השכלה: מכינות, תכניות הכשרה ייעודיות למגזר
ג. תמרוץ הפרט ליציאה לעבודה באמצעות הטלת מיסוי עודף על מובטלים
ד. אף תשובה לא נכונה
(118) שיעור המהנדסים בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל נמוך, כיוון ש
א. אף תשובה לא נכונהב. תשתית החינוך במגזר הערבי חלשה יותר ומתקשה להכינם כראוי ללימודי הנדסה והקושי המתמשך במציאת תעסוקה במקצוע גרם לשינוי בהעדפות ההשכלה במגזר
ג. כל התשובות נכונות
ד. זוהי בחירה אינדיבידואלית ולא ניתן לייחסה לגורמים חיצוניים וישנה אפליה מכוונת בקבלה ללימודי הנדסה
(119) החסמים להשתלבות החרדים בצורה מקיפה יותר בתעסוקה בענף ההייטק הם:
א. אין חסמים אמיתיים, זהו רק מחסום פסיכולוגי של שני הצדדים שיש לשבור אותוב. אך ורק נכונותם להתחיל לעבוד: יש להם את כל מה שצריך כדי להתחיל
ג. השכלה או הכשרה, נכונותם להיכנס למעגל העבודה, יצירת תנאי סביבה מתאימים
ד. העדר תמריץ כלכלי ועניין מקצועי
(120) המנגנונים הממשלתיים לעידוד תעסוקת אקדמאים ערבים בענף ההייטק כוללים
א. חוק אפליה מתקנת בחברות פרטיות, המחייב מכסות העסקה לפי מגזרב. תוכנית תמריצים למרכזי מו"פ בפריפריה שיעסיקו לפחות 20% אקדמאים ערבים
ג. סבסוד שכרם של מהנדסים ערבים, ללא קשר לשיעורם בכלל עובדי חברה
ד. אין, ולא צריכים להיות חוקים המתערבים בשוק הפרטי. זה לא תפקידה של המדינה
(121) תוצרי הפעילות הפילנתרופית שמקורה בענף ההייטק כוללים
א. תרומות של יחידים ודחיפה משמעותית של עמותות ומעורבות תאגידית גוברת בפעילות חברתית ובקידום אוכלוסיות מוחלשותב. תרומות בלבד
ג. השפעה על מהלכים פוליטיים באמצעות הזרמת הון למועמדים לבחירות וקידום אינטרסים של הענף באמצעות חקיקה ומו"מ עם מקבלי ההחלטות
ד. אף תשובה לא נכונה
(123) התועלת העיקרית מזליגת מהנדסים ומנהלים מההייטק לכלל התעשייה נובעת מ:
א. חסכון למדינה של תשלום דמי אבטלה לעובדים יקרים במיוחדב. הנחלת ערכים כמו ניהול גלובאלי, תחרותיות אינטנסיבית וחדשנות בכלל המשק
ג. ההבנה המתפשטת שיש במדינה עוד ענפים חוץ מהייטק שצריך לדאוג גם להם
ד. מציאת תעסוקה אלטרנטיבית למהנדסים ומנהלים שנפלטו מהענף
(125) הענפים הנלווים ונותני השירותים לענף ההייטק אשר נהנים מפריחתו כוללים
א. שירותי מחשוב, ליסינג, הסעדה, תיירות, תחזוקה, אבטחה, ניקיון, מפעלי ייצור, קבלני משנה, מרכזי הכשרה מקצועית לעובדיםב. אף אחד מהם
ג. אין ענפים נלווים שנותנים שירות לענף ההיטק
ד. יבואנים וסוכנים של ציוד ומכשירים המתחרים במוצרי ענף ההייטק וכל ענף התרופות והכימיה
(126) הגלובליזציה גם מקדמת את ההייטק המקומי וגם מאתגרת אותו כי באמצעותה
א. מוצר איכותי מגיע לכל קצוות תבל, אבל פיתוחו ויצורו יכולים לעבור מחר לכל מקוםב. התחרות נהיית יותר ויותר אגרסיבית ועלויות הייצור עולות
ג. מחירי הייצור יורדים וכך גם רווחיות החברות
ד. מהנדסים טובים עוזבים את ישראל בגלל העדר אתגר מקצועי משמעותי בארץ
(127) התאגדות עובדי הייטק באיגוד מקצועי עלולה לפגום בכושר התחרות של החברה
א. לא נכון, עובדים מאוגדים הם עובדים זולים יותר ופרודוקטיביים יותרב. נכון, במתכונת של חוזה אישי יש למעסיק גמישות רבה בהתאמת ההוצאות להכנסות
ג. לא נכון, היא משרתת גם את המעסיק וגם את העובדים
ד. ייתכן, אבל הביטחון התעסוקתי של העובד חשוב יותר מהצלחת החברה
(128) ענף ההייטק מעסיק אחוז נמוך מכוח העבודה בישראל ולכן השפעתו הכלכלית שולית
א. לא נכון, הענף עצמו מעסיק כ-20% משוק העבודה בישראלב. נכון, אמנם מועסקים בענף יחסית הרבה עובדים, אבל השפעתו מעבר אליהם זניחה
ג. לא נכון, הענף גם מייצר מקומות תעסוקה ישירים וגם מפרנס תעשיות נלוות רבות
ד. נכון, גם אם הענף לא היה קיים היו מקורות פרנסה אחרים לכולם
(130) מהנדסי הייטק מבוגרים יחסית שאינם בתפקידי ניהול מתקשים במציאת עבודה כי
א. חלקם הגדול לא מפנים את ההכרח לעבור לתפקידי ניהול בגיל מבוגרב. הענף צעיר ועדיין לא הפנים את היתרונות שבהעסקת מהנדסים מנוסים ובוגרים
ג. ציפיות השכר שלהם מוגזמות יחסית ליכולותיהם
ד. מתחיל להיווצר עודף שיטתי במהנדסים מנוסים בענף
(131) המגמות המרכזיות בענף ההייטק שהביאו להיווצרות פעילות פילנתרופית הינן
א. אף תשובה אינה נכונהב. ההצלחה בחדירה לשוק ההון האמריקאי
ג. התרחבות מכירות הענף למדינות הסובלות מעוני (כדוגמת הודו ואפריקה)
ד. התעשרות בכירים בענף ויצירת מעמד בינוני-גבוה רחב היקף בקרב מועסקי הענף והיווצרות תאגידי הייטק מקומיים בעלי יכולת כלכלית משמעותית גם ברמת המאקרו
(132) החסמים להשתלבות המגזר הערבי בצורה מקיפה בתעסוקה בענף ההייטק הם
א. כל התשובות נכונותב. מי שמתאים מתקבל, ומי שלא מתקבל ? כנראה שאינו מתאים ואי-נכונותם של המעסיקים להנהגת אפליה מתקנת ככלי לסיוע למגזר חלש יותר
ג. מעגל קסמים של העדר אמונה בסיכויי קבלה לעבודה ופנייה לאפיקי תעסוקה אחרים ופסיכולוגיים ותרבותיים: הסתייגות וחששות של מעסיקים שאינם בהכרח רציונאליים
ד. אף תשובה לא נכונה
(133) יוזמות פרטיות המעודדות תעסוקת אקדמאים ערבים בענף ההייטק כוללות
א. כל התשובות נכונותב. אין דבר כזה יוזמות פרטיות שמעודדות זאת
ג. סטארט-אפים הנוקטים במדיניות מוצהרת של אפליה מתקנת וקרנות הון סיכון המשקיעות אך ורק במיזמים של יזמים ערבים
ד. מרכזי הכשרה והשמה פרטיים המקדמים ומקשרים בין אקדמאים ערבים לתעשייה וחברות בבעלות משותפת של יזמים יהודים וערבים למתן שירותי פיתוח ומיקור חוץ
(135) הנזקים למדינה מאי השתלבות המגזר הערבי בענף ההייטק כוללים, בין היתר
א. כל התשובות נכונותב. אפשרות להורדת עלויות ולהעלאת רמת המהנדס הממוצע ומעבר לעניין התדמיתי של אפליה לכאורה
ג. אין נזקים למדינה זה קשור למגזר הפרטי
ד. אובדן פוטנציאל צמיחה כתוצאה מאי שילובו של כוח עבודה זמין ומיומן ואובדן ההזדמנות לשיפור הלכידות החברתית במדינה ולסגירת פערים כלכליים
(136) מהמהו השלב בו עובד נוטה לשכוח כי עבודה בהייטק היא עסקת חבילה עם חסרונות
א. כשמוצגת בפניו חבילת השכר המפתה וכשהוא מפוטר בזמן קיצוצים, ונזכר להתלונן על העדר הביטחון התעסוקתיב. כאשר הוא חווה בתדירות יומית את העבודה הקשה והסביבה התובענית
ג. כאשר קידומו נעצר בגלל ביצועים בינוניים
ד. ההפרש בין הציפיות לאכזבות
(139) בבחינת קבלת מעמד "מפעל מאושר" ייבדקו, בין היתר
א. עד כמה המפעל והעובדים בו מאושרים ושבעי רצון מהתנאים ומהשכרב. כדאיות למשק הלאומי, יכולת תחרות תוצרי המפעל בשווקים בינלאומיים ושימוש בטכנולוגיות חדשניות, יצירת מקומות תעסוקה בפריפריה, ערך מוסף גבוה
ג. כל התשובות נכונות
ד. נכונות הבעלים להשקיע מכספם במיזמים בפריפריה מעבר למפעל הספציפי ומחירי המכירה של תוצרי המפעל ונכונות הבעלים להשקיע מכספם במיזמים בפריפריה מעבר למפעל הספציפי
(142) כיצד מנסה הממשלה לוודא שהכספים שהיא מקצה למימון מו"פ אינם מתבזבזים?
א. באמצעות פיקוח הדוק ביותר על השימוש בכספיה לאחר שחילקה אותםב. באמצעות מערכת דיווח תקופתית ומפורטת שכל יזם נדרש לפעול על פיה
ג. ע"י הקפדה להשקיע אך ורק בפרויקטים המנוהלים על ידה בלבד
ד. ע"י השקעה משותפת בפרויקטים עם המגזר הפרטי, תוך הימנעות ממעורבות בניהול
(143) המענק בתכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed יוקדש לרוב ל:
א. בניית אב-טיפוס, ביצוע סקר שוק והכנת תכנית עסקית והגשת בקשות לפטנט ומאמצי שיווק ראשונייםב. פגישות ראשונות עם לקוחות לבדיקת מידת העניין שלהם במוצר ומימון שכר היזמים ושכירת משרדים
ג. ליצור תנופה ראשונית למשקיעים מבחוץ להשקיע במיזם
ד. אף תשובה לא נכונה
(144) מדוע קובע חוק המו"פ התניות מיוחדות על הוצאת קניין רוחני מחוץ לישראל
א. כדי שהפוטנציאל למנף את תוצרי המו"פ ליצירת מקומות תעסוקה מקומיים לא יאבדב. כדי למנוע מחברות זרות לנצל את הידע וההשכלה בישראל לתועלתן
ג. כדי ברגע שהקניין הרוחני מוצא מהארץ, אין שליטה איזה שימוש ייעשה בו
ד. כדי שמדענים ומהנדסים ישראלים לא יעזבו את הארץ
(145) מטרת תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed הינה
א. מציאת מקור תעסוקה למדענים עולים שאינם מוצאים עבודה בתחום התמחותםב. קידום הקמת מפעלי ייצור בפריפריה
ג. קידום המיזם הטכנולוגי לשלב בו יוכל לגייס הון פרטי להמשך פיתוח ומסחור
ד. סינון רעיונות בשלב מקדמי ואיתור המיזמים בעלי מירה הסיכויים להצליח
(147) תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed מציעה
א. מערכת קישורים בין מיזמים למשקיעים לצורך מציאת מימון למיזם בהקמהב. מימון עד 85% מתכנית עסקית של מיזם בהקמה עד תקרה של 200,000 ?
ג. סיוע בהקמה, ניהול ופיתוח העסק בשנתיים הראשונות להקמתו
ד. פטור ממסים על רווחים ממכירות בשנתיים הראשונות להקמת המיזם
(148) תוכנית "הזנק" של משרד התמ"ת לסטארט-אפים בהקמה מציעה
א. בדיוק כמו שמציעה תוכנית תנופה אך למשתמש המתקדם יותרב. רכישת בעלות מלאה ע"י המדינה לסטארט-אפ המתקשה להשיג מימון חיצוני והחזרת השקעה למשקיע החיצוני אם תוך שנתיים הסטארט-אפ לא מתרומם
ג. השקעת מדינה בגובה זהה להשקעת משקיע חיצוני לפי התכנית העסקית לשנתיים ואופציה קצובה למשקיע החיצוני לקנות את חלק המדינה במחיר השקעתה + ריבית
ד. אף תשובה לא נכונה
(150) המטרות המוצהרות של חוק המו"פ, כוללות, בין היתר
א. אף תשובה לא נכונהב. יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי והגדלת התועלת הכלכלית למשק, מעבר לזו הצומחת למעורבים ישירות במו"פ
ג. כל התשובות נכונות
ד. צמצום הצורך בשימוש בכוח אדם בפעילות מו"פ ומעבר לאוטומציה מלאה והגדלת הרווחיות ליזמים הפעילים במו"פ והקטנת עלויותיהם
(151) כשכשאומרים: ההשקעה הלאומית היחסית במו"פ בישראל היא הגבוהה בעולם, הכוונה
א. שהמדינה מקצה למו"פ בסכומים מוחלטים יותר כסף מכל מדינה בעולםב. שבתקציב המדינה מוקצה למימון פעילות מו"פ אחוז מהתמ"ג שהינו הגבוה בעולם
ג. שהמדינה מסבסדת פעילות מו"פ בהיקף שאף חברה פרטית בעולם לא מתחרה בו
ד. שחברות מקצות למו"פ בארץ יותר מאשר בכל מדינה בעולם בסכומים מוחלטים
(152) השיקולים לאורם מחליטה מדינה על הקצאת משאבי התמיכה שלה במו"פ כוללים
א. יצירת שליטה בכיווני ההתפתחות של התעשייהב. יצירת חסכון מקסימאלי בעלויות עובדים
ג. כל התשובות נכונות
ד. ייצור מקסימום מקומות תעסוקה באזורים ובשכבות אוכלוסייה הזקוקים לכך ואיתור הפעילות שעשויה לייצר יתרון תחרותי וכלכלי בר קיימא בשוק העולמי
(155) חוק המו"פ אוסר על הוצאת קניין רוחני ממדינת ישראל
א. לא מדויק, בתנאים מסוימים ניתן להוציאו, בכפוף להסדר תמלוגים בגינוב. לא נכון, פעם היו הגבלות על הוצאתו והם הוסרו כדי להקל על הענף
ג. השאלה לא רלוונטית - ממילא אין אפשרות לפקח על הוצאתו מהארץ
ד. נכון, אם הוא מוצא לחו"ל מדינת ישראל לא מרוויחה מהמו"פ בו היא השקיעה
(159) קרן דו-לאומית הינה מנגנון לתמיכה בפרויקטים של
א. ייצור במדינה אחת ופיתוח במדינה שנייה ? על פי המדינות מקימות הקרןב. חברות סטארט-אפ מכל אחת מהמדינות החברות ? ובמימון משותף של שתיהן
ג. חברות ישראליות המעוניינות לייצא למדינה החברה השנייה, אך לא להיפך
ד. שיתוף פעולה מבוסס מו"פ תעשייתי בין חברות משתי המדינות מקימות הקרן
(160) כאשר מדובר בהטבה במסלול מימון, נותן חוק המו"פ תמיד מענק חד פעמי
א. נכון, או שמתקבל כל הסכום מיד, או שבכלל לאב. לא נכון, ההטבה היא בצורת תמלוגים שנתיים ממכירות המיזם
ג. לא מדויק, לעתים ההטבה מאושרת רק כהלוואה, או בתשלום לפי אבני דרך
ד. לא נכון, ההטבה תמיד תהיה בצורת הלוואה שניתנת מיידית על כל הסכום
(161) תכנית "תנופה ירוקה" מיועדת למימון מיזמים בתחילת דרכם המבקשים לבצע
א. סקרי שוק ובדיקה בקרב לקוחות פוטנציאליים באשר למוצרים "ירוקים"ב. EXIT מהיר על בסיס טכנולוגיה "ירוקה" שפיתוחה הושלם זה עתה
ג. בדיקת התכנות טכנולוגית וישימות עסקית של מוצרים בתחומי אנרגיה ומים
ד. פרויקטי פיתוח משותף עם חברות רב לאומיות מתחום האנרגיה והמים
(163) שילוב טוב יותר של האוכלוסיה החרדית בתעסוקה בענף ההייטק
א. יווצר להם תמריץ כלכלי להשתלב בענףב. נכונותם להיכנס למעגל העבודה תעלה והמעסיקים ייצרו תנאי סביבה המותאמים טוב יותר לאורח חייהם
ג. יתקיים מיתאם טוב יותר בין השכלתם לבין צרכי הענף ודרישותיו הייחודיות
ד. המדינה תציע למבקשים להשתלב בענף תמריצים כלכליים ייחודיים
(164) חבילת ההטבות המוצעת במסגרת תוכנית החממות כוללת
א. הנחיה מקצועית, מימון כספי, משרדים וסיוע להפיכת רעיון למוצר עם יתרון בשוק הבינ"לב. בעיקר מימון - כל השאר אינו משמעותי בעיני היזם הממוצע
ג. ניהול בידי היזם והותרת הטיפול בפיתוח ביד המדינה
ד. הוצאת ענייני האדמיניסטרציה והשיווק מידי היזם כדי לאפשר לו התמקדות בפיתוח בלבד
(165) חוק המו"פ מתנה אישור בקשת מענק בעמידה, בראש וראשונה, בקריטריון של
א. עמידה ברמת סיכון עסקי סביר - כפי שמוגדר בחוקב. רמת מורכבות טכנולוגית של פעילות המו"פ שאינה חורגת מהגדרות החוק
ג. אין קריטריון אחיד: בסוף הכל נתון לשיקול הדעת של צוות המדען הראשי
ד. קיום סיכוי סביר ליצירת מוצר אשר יקדם את מטרות החוק (למשל: יצירת מקומות עבודה בתעשייה, קליטת כוח אדם מדעי)
(166) התכלית לקיומה של קרן דו-לאומית הינה יצירת מנגנון
א. ליצירת שיתוף פעולה בין חברות בשתי המדינות מקימות הקרן, שיתבסס על מו"פ תעשייתיב. תמיכה בחברות ישראליות המעוניינות לייצא למדינה החברה השנייה, אך לא להיפך
ג. להקמה משותפת של חברות סטארט-אפ משתי מהמדינות החברות ? ובמימון משותף של שתיהן
ד. חלוקת תפקידים על פי החוזק היחסי של כל מדינה: למשל ייצור במדינה אחת ופיתוח במדינה שנייה
(167) ההטבות הכלולות בתוכנית "הזנק" של משרד התמ"ת לסטארט-אפים בהקמה הינן
א. השקעת "שקל כנגד שקל" של המדינה אל מול השקעתו של משקיע חיצוני - לפי התכנית העסקית לשנתיים הראשונות ומתן אפשרות תחומה בזמן למשקיע החיצוני לקנות את חלק המדינה במחיר השקעתה + ריביתב. כל התשובות נכונות
ג. התחייבות של המדינה לרכוש בעלות מלאה בסטארט-אפ המתקשה להשיג מימון חיצוני
ד. אופצית מכירה למדינה הניתנת למשקיע החיצוני בתסריט כשלון של הסטארט-אפ
(168) הטבה במסלול מימון של חוק המו"פ מבוססת על מתן מענק חד-פעמי הניתן למיזם
א. לא נכון, ההטבה היא בצורת תמלוגים שנתיים ממכירות המיזםב. אמנם זוהי המתכונת הבסיסית, אולם לעתים ההטבה מאושרת רק כהלוואה, או בתשלום לפי אבני דרך
ג. נכון, או שמתקבל כל הסכום מיד, או שבכלל לא
ד. לא נכון, ניתנת בחירה למיזם האם לקבל הלוואה מיידית או מענק מותנה בעמידה באבני דרך
(169) החממות הטכנולוגיות החלו לקום בשנות ה-90 הודות ל
א. רמת השכר הנמוכה במגזר העסקי שאיפשרה את הקמתן תוך שמירה על רמת הוצאות ממשלתית נמוכהב. כל התשובות נכונות
ג. לחץ המתמשך שיצרה האבטלה הגבוהה על מקבלי ההחלטות
ד. שאיפתה של המדינה למנף את יכולותיהם של העולים להגדלת הצמיחה והשגשוג ומדיניות הממשלה שהאיצה את קליטת שטף המדענים העולים מברה"מ
(170) ההטבה המרכזית שהציעה תכנית "יוזמה" למשקיעים זרים הייתה
א. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שניםב. זכות למכור למדינה את הסטארט-אפים בהם השקיעו תוך 5 שנים מההשקעה
ג. אופציה בת 5 שנים לרכישת הסטארט-אפים בהם השקיעו, במחיר ידוע מראש
ד. אופציה לקניית חלק המדינה בקרן ההשקעה במחיר ידוע מראש בתום 5 שנים להשקעתן
(172) עובדי קרן הון סיכון (לרבות מנהליה) מתוגמלים בדרך כלל באמצעות
א. שכר רגיל, כאשר הבכירים עשויים להנות מאופציות למניות חברות הפורטפוליו ומאחוז מרווחי הקרןב. שכר רגיל ומניות בקרן עצמה
ג. אחוזים ממכירות חברות הפורטפוליו
ד. שכר המשולם מכספי הקרן, כאשר הבכירים עשויים ליהנות גם משכר מסוים מחברות הפורטפוליו
(173) ההרכב האנושי של סטארט-אפ אופייני שזה עתה קם יהיה, במרבית המקרים
א. קבוצת בעלי ידע טכנולוגי רלוונטי לתחום ולעתים גם בעלי רקע ניהולי או שיווקיב. אין חוקים: כל סטארט-אפ נראה שונה לחלוטין מבחינת ההרכב האנושי שלו
ג. בראש ובראשונה אנשי שיווק, כשלעתים חוברים אליהם אנשי טכנולוגיה המכירים את התחום הספציפי
ד. קבוצה הטרוגנית של מנהלים מכל הענפים: כספים, משאבי אנוש, שיווק וכו'
(177) בעולם ההייטק, מונחים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון הינם
א. הכלי המרכזי בידי ההנהלה לשמירת מוטיבציה ותגמול עובדיםב. אוסף כל המידע והמסמכים המתעדים את מוצרי הארגון, תכניות הייצור וכד'
ג. הנכס העיקרי של הארגון, הטמון בהון האנושי שבו
ד. הבסיס להקטנת תלותו של הארגון בעובדים ובנטייתם לעבור בין מקומות עבודה בתדירות גבוהה
(178) צפוי שסטארט-אפ לא ימכור תקופה ממושכת לאחר הקמתו בגלל
א. רשלנות משקיעים בהכוונת הסטארט-אפ: משקיע זהיר היה מונע זאתב. נטיית היזמים (שהם לרוב אנשי טכנולוגיה) לעסוק בפיתוח, במקום לרוץ לשטח ולהתחיל למכור מהיום הראשון
ג. העדר יכולת לממן את פעילות השיווק היקרה בשווקי מטרה רחוקים פיזית
ד. תהליך הפיתוח הארוך והמורכב שרק בסופו עומד לרשותו מוצר בר-מכירה
(179) התועלת העיקרית מזליגת מהנדסים ומנהלים מההייטק לכלל התעשייה נובעת מ:
א. ההבנה המתפשטת שיש במדינה עוד ענפים חוץ מהייטק שצריך לדאוג גם להםב. הנחלת ערכים כמו ניהול גלובאלי, תחרותיות אינטנסיבית וחדשנות בכלל המשק
ג. מציאת תעסוקה אלטרנטיבית למהנדסים ומנהלים שנפלטו מהענף
ד. חסכון למדינה של תשלום דמי אבטלה לעובדים יקרים במיוחד
(180) פריחת ההייטק מסייעת לענפים נוספים המעניקים לו שירותים שונים, אולם גם ל
א. נזק כלכלי כתוצאה של הפרשי השכר בין הבחירים לזוטריםב. מנגנון שירות המדינה, הנדרש לתת לענף ההייטק שירותים משופרים
ג. יצרנים מקומיים שונים, המייצרים רכיבים ומערכות משנה המשולבים במוצרי ההייטק וכלל המשק, בשל הצריכה המוגברת של מועסקי הענף, הנהנים מהכנסה גבוהה
ד. אף אחד. המדינה לא באמת מרוויחה מהעניין, למעט המועסקים בענף עצמו
(181) הרעיון המרכזי על בסיסו נוסדה תכנית "תנופה לשדרוג תעשייה מסורתית" הינו
א. התייעלות במפעלי תעשייה מסורתית באופן שיקטין את הצורך בכוח אדםב. הטמעת מו"פ ככלי לקידום חדשנות במפעלי התעשייה המסורתית והמעורבת
ג. העלאת שכר לעובדי מפעלי תעשייה מסורתית באמצעות שדרוג המיכון במפעלים
ד. לאפשר הרחבת קיבולת ייצור במפעלי תעשייה מסורתית
(183) המודל המקובל לפיו "השוק מכתיב את צרכיו" אינו מתקיים בתעשיית ההייטק כי:
א. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחריםב. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
ג. בענף עתיר טכנולוגיה השוק לרוב מתקשה לחזות למה יזדקק בעתיד וביקושים "נולדים" מרעיונות חדשניים ולא מצרכים בלתי ממומשים
ד. הלקוחות משנים את טעמם על פי אופנות וללא קשר לצרכיהם האמיתיים
(185) הגדרת מאפייניו של מוצר חדשני המיועד לענות לצורך עתידי מאתגרת, כיוון ש:
א. עלויות הפיתוח הגבוהות ולוח הזמנים הארוך הנדרש להשלמת הפיתוח מסבכים מאד את התהליךב. לרוב, ליזמים ישנה היכרות מאד מוגבלת עם שוק המטרה בגלל הריחוק הגיאוגרפי
ג. השוק מתקשה לספק משוב לגבי צרכיו העתידיים (בניגוד לאלה העכשויים)
ד. לקוחות אינם מעוניינים להקדיש מזמנם לסייע בתהליך האפיון
(186) גורמי אי-הוודאות המשמעותיים בחיי סטארט-אפ כוללים לרוב את
א. שאלת היכולת לגייס הנהלה מקצועית בשלב ההקמה ויכולת היזמים ליישב את המחלוקות הטבעיות ביניהם, נוכח הלחץ התמידי לעמוד ביעדים העסקייםב. יכולת היזמים ליישב את המחלוקות הטבעיות ביניהם, נוכח הלחץ התמידי לעמוד ביעדים העסקיים
ג. שאלת היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיות
ד. שאלת הצלחת הפיתוח והיכולת לייצר את המוצר ושאלת היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיות
(187) השגת מימון להמשך פעילות הסטארט-אפ מהווה מרכיב
א. זניח מזמנם של מנהליו ? הם עסוקים בעיקר בפיתוח ובניהול שוטףב. מרכזי בפעילות מנהליו לקראת מועדי הגיוס שנקבעו מראש, אך לא באופן שוטף
ג. מרכזי בשגרת עבודת מנהליו, גם על חשבון הניהול השוטף, אך הוא בלתי נמנע
ד. ככל המרכיבים הניהוליים, שכן מרגע שהקרנות מבטיחות מימון - הן עומדות במילתן
(188) התכלית המרכזית של תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed הינה
א. איתור מיזמים בעלי סיכויי הצלחה מיטביים וסינונם מכלל המיזמים הפועלים בכל תת-ענף בתעשייהב. מציאת מקור תעסוקה למדענים עולים שאינם מוצאים עבודה בתחום התמחותם
ג. קידום הקמת מפעלי ייצור בפריפריה
ד. הבאת מיזם לרמת בגרות שתאפשר לו לגייס הון פרטי להמשך פיתוח ומסחור
(190) כיצד מנסה הממשלה לוודא שהכספים שהיא מקצה למימון מו"פ אינם מתבזבזים
א. ע"י השקעה משותפת בפרויקטים עם המגזר הפרטי, תוך הימנעות ממעורבות בניהולב. ע"י הקפדה להשקיע אך ורק בפרויקטים המנוהלים על ידה בלבד
ג. באמצעות מערכת דיווח תקופתית ומפורטת שכל יזם נדרש לפעול על פיה
ד. באמצעות פיקוח הדוק ביותר על השימוש בכספיה לאחר שחילקה אותם
(192) בנוסף לדחיפה הכלכלית שהתעשייה מייצרת למחקר האקדמי, היא תורמת גם
א. בתחומי ההוראה וההנחיה המקצועית המוענקת לסטודנטים (למשל: בפרויקטי גמר)ב. בהעסקת מרצים על חשבונה, כאשר האקדמיה סובלת מחוסר תקציבים
ג. בקביעת סדרי העדיפות של המחקר האקדמי הבסיסי
ד. לבניית מעבדות ובניינים בתחומי פעילות המקדמים את האינטרס הכלכלי שלה
(193) בהיבט התדמית כלפי השוק, התועלת שמפיקה התעשייה משת"פ עם האקדמיה הינה?
א. היכולת לקצץ בעלויות הפיתוח, כתוצאה מחותמת הכשרות שמביאה האקדמיהב. אין תועלת תדמיתית ? רק תועלת כלכלית של חסכון בעלויות פיתוח
ג. חותמת האיכות שמביאה האקדמיה לתוצרי התעשייה ("נבדק במעבדות הטכניון")
ד. היכולת לשווק את מוצריה תחת שם המותג האקדמי של המוסד עימו שיתפה פעולה
(196) בהיבט התדמית כלפי השוק, התועלת שמפיקה התעשייה משת"פ עם האקדמיה הינה?
א. היכולת לשווק את מוצריה תחת שם המותג האקדמי של המוסד עימו שיתפה פעולהב. היכולת לקצץ בעלויות הפיתוח, כתוצאה מחותמת הכשרות שמביאה האקדמיה
ג. אין תועלת תדמיתית ? רק תועלת כלכלית של חסכון בעלויות פיתוח
ד. חותמת האיכות שמביאה האקדמיה לתוצרי התעשייה ("נבדק במעבדות הטכניון")
(198) המסגרת המסחרית-עסקית המקובלת למינוף כלכלי של המחקר האקדמי הינה
א. תקנון האוניברסיטה המגדיר את זכויות החוקר בתוצאות המחקר שלוב. באמצעות מימון חיצוני של תהליך רישום הפטנטים שנוצרו באקדמיה
ג. ע"י הסכמים אישיים בין החוקר לחברות התעשייתיות המעוניינות בתוצאות המחקר
ד. באמצעות הסכמי רישוי עם חברות היישום/מסחור האוניברסיטאיות
(199) כדי להפיק את מיטב התועלת לתעשייה מהמחקר באקדמיה, יש צורך
א. לתת לכל צד לעסוק בשלו, בלי הפרעות מהצד שמנגדב. לייצר מנגנוני העברת ידע , מימון ושיתופי פעולה רב תחומיים בין הצדדים
ג. להגביל את המחקר האקדמי לתחומים שבהם ניתן להפיק ממנו תועלת עסקית
ד. לכוון את התעשייה לפעילות עסקית המותאמת ליכולות המחקריות באקדמיה
(200) המונח Disruptive Technology בהקשר של מחקר אקדמי לטובת התעשייה מציין
א. מצב בו השוק עדיין אינו בשל לקליטה של טכנולוגיה חדישה שזה עתה פותחהב. טכנולוגיה שפיתוחה עשוי להקשות על ייצור מוצרים חדשים בגלל מורכבותה
ג. מצב בו הטכנולוגיה אינה בשלה ועשויה לעכב הוצאת מוצר חדש לשוק
ד. פיתוח טכנולוגיה שאינה מהווה רצף התפתחותי לקודמת לה, אלא יוצרת פריצת דרך
(201) הסכם רישוי ותמלוגים בין חברה תעשייתית וחברת יישום אקדמית מאפשר
א. למוסד האקדמי שימוש במוצרי החברה התעשייתית, תמורת תמלוגים מהכנסותיוב. לשני הצדדים להשתמש בתוצרי המחקר של הצד שמנגד, ללא תשלום תמלוגים
ג. לחברה שימוש בקניין הרוחני שהושג במחקר האקדמי, תמורת תמלוגים מהכנסותיה
ד. למוסד האקדמי להתבסס במחקריו על תוצרי הפיתוח של החברה, ללא תמלוגים
(202) העברה יעילה של ידע מהאקדמיה לתעשייה תורמת לכלכלת המדינה
א. על ידי כך שאנשי תעשייה מובטלים חוזרים לאקדמיה להורות בהב. באמצעות הגדלת החדשנות בתעשייה המסייעת בתורה להגדלת התל"ג
ג. בצורה מוגבלת בלבד, שכן תשומת הלב המחקרית מוסטת מהמחקר היישומי
ד. באמצעות מעבר של אנשי מחקר תיאורטי לתפקידים יצרניים יותר
(203) חברת היישום/מסחור האקדמית פועלת אך ורק באמצעות הסכמי רישוי ותמלוגים
א. נכון, חברה אוניברסיטאית לעולם לא תרצה להתעסק עם בעלות על סטארט-אפב. לא נכון, היא תמיד תעדיף סכום חד פעמי על פני הסכם רישוי ארוך טווח
ג. לא נכון, לעתים היא תבחר לקבל אחזקת מיעוט בחברת הסטארט-אפ הרלוונטית
ד. נכון, חברה אוניברסיטאית היא מוסד ללא כוונת רווח ולכן אסור לה להרוויח
(204) הרעיון העומד בבסיס תוכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) הוא
א. שאיכות הפיתוח בתעשייה נמוכה מאד ויש לגייס את האקדמיה לשיפור המצבב. שאם לא נכוון את האקדמיה את מה לחקור ? תקציבי המחקר יבוזבזו לריק
ג. שהשקעה במחקר טכנולוגי בסיסי תקדם בסופו של יום את התעשייה והכלכלה כולן
ד. שחייבים לתמרץ את התעשייה להשקיע במימון מחקרים אקדמיים
(209) מעורבות ממשלתית יכולה לסייע בהעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות
א. בניית מנגנוני תיאום והכוונה המסייעים בהגדרת סדרי עדיפות לאומיים למחקר ויצירת תמריצים כספיים לביצוע מחקרים משותפים של הצדדיםב. חקיקה המחייבת מכסות של ביצוע מחקרים בתחומים נתונים והכתבת תחומי ההתפתחות של התעשייה באמצעות עצירת תקציבים
ג. כל התשובות נכונות
ד. אף תשובה לא נכונה
(211) התועלות שמפיקה התעשייה מיחסי קירבה לאקדמיה כוללות, בין היתר
א. אף תשובה לא מדוייקתב. מנגנון שיטתי להכשרת עובדי העתיד בתעשייה, המאופיין תוך התחשבות בצרכיה וגישה לציוד מחקר מתוחכם שלרוב אינו זמין לתעשייה (למשל: מיקרוסקופ אלקטרוני)
ג. קבלת ממצאים מחקריים לידיה ללא עלויות
ד. יכולת לשלוט על סדרי העדיפות של כלל המחקר האקדמי הבסיסי
(212) מסלול "מאגד" בתכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) בנוי על יצירת מאגדי מחקר:
א. נפרדים עבור חברות עסקיות ומוסדות אקדמיים ? כל אחד לפי צרכיוב. כל התשובות נכונות
ג. בתחומים בהם המדינה סבורה שקיימת חולשה מחקרית שיש לטפל בה בהקדם
ד. שתוצרי המחקר שלהם יוכלו לשמש כל חבר במאגד לצרכיו המחקריים או העסקיים ושל חברות עסקיות ומוסדות מחקר, בתחומים שלישראל יש בהם יתרון יחסי
(213) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) מושתתת בהיבט הכלכלי על מתן תמריץ ל:
א. מחקר במסגרת אקדמית הממומן כולו ע"י המדינה, ללא דרישה לתמלוגיםב. שת"פ בין מוסדות מחקר שונים, במימון חלקי של המדינה, ללא דרישה לתמלוגים
ג. מחקר במסגרת תעשייתית טהורה, במימון חלקי של המדינה, עם דרישה לתמלוגים
ד. שת"פ מחקרי של אקדמיה ותעשייה ע"י השתתפות במימונו, ללא דרישה לתמלוגים
(214) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) מציעה מסלולי תמיכה שונים ל
א. מוסדות אקדמיים המעוניינים לייצר מוצרים סופיים ללקוחב. מחקרי תשתית בתחומים כמו: ביוטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה וטכנולוגיות מים
ג. פיתוח מוצרים סופיים בתחומי התוכנה והחומרה
ד. חברות תעשייתיות המעוניינות לבצע מחקר אקדמי ללא מטרות יישומיות-עסקיות
(218) כדי להפיק את מיטב התועלת לתעשייה מהמחקר באקדמיה, יש צורך
א. לייצר מנגנוני העברת ידע , מימון ושיתופי פעולה רב תחומיים בין הצדדיםב. להגביל את המחקר האקדמי לתחומים שבהם ניתן להפיק ממנו תועלת עסקית
ג. לתת לכל צד לעסוק בשלו, בלי הפרעות מהצד שמנגד
ד. לכוון את התעשייה לפעילות עסקית המותאמת ליכולות המחקריות באקדמיה
(220) הסכם מסחור אופייני של טכנולוגיה שפותחה באקדמיה והועברה לתעשייה יכלול
א. מנגנון לתשלום תמלוגים הן לחברת המסחור והן למדענים שפיתחו את הטכנולוגיהב. מנגנון תמלוגים לחברת היישום האוניברסיטאית בלבד ולא לחוקרים עצמם
ג. תשלום חד פעמי להנהלת האוניברסיטה ? לכיסוי הוצאות המחקר הרלוונטי
ד. מנגנון תמלוגים לחוקרים בלבד ? הם הרי אלו שהמציאו את הטכנולוגיה הרלוונטית
(221) המנגנונים המקובלים להעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה כוללים, בין היתר [לא בטוח בתשובה]
א. תשלום שכרם של חוקרים באקדמיה על ידי חברות תעשייתיותב. מתן גישה חופשית לאנשי תעשייה לכלל הממצאים של מחקרים אקדמיים
ג. ייעוץ של אנשי אקדמיה לאנשי התעשייה, כמומחים לתחומים ספציפיים ורישוי פטנטים לטכנולוגיות חדשניות שפותחו באקדמיה
ד. כל התשובות נכונות
(222) העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה מתבצעת לרוב באמצעות מנגנונים כמו [לא בטוח בתשובה]
א. מימון שכרם של חוקרים באקדמיה לתקופה מוסכמת על ידי חברות תעשייתיות ושכירת שירותיהם של מומחים מהאקדמיה כיועצים לפרויקטים תעשייתיים ספציפייםב. הרשאה גורפת לחברות תעשיתיות לשימוש בתוצרי מחקר אקדמי ספציפי, תמורת התחייבות שלא למסחרם ללא אישור
ג. כל התשובות נכונות
ד. מתן הרשאה לשימוש בטכנולוגיות חדשניות שפותחו באקדמיה דרך מנגנוני רישוי פטנטים
(223) האקדמיה מפיקה תועלת ממסחור קניין רוחני שפותח בה באמצעות [לא בטוח בתשובה]
א. שימוש בתמלוגים כמקור מימון משמעותי ביותר למחקרים אקדמייםב. הפיכתם של התמלוגים לתמריץ כלכלי לביצוע מחקרים מעמיקים יותר
ג. ניתוב המחקר המדעי לכיוונים מעשיים וכלכליים במקום למחקרים תיאורטיים ללא תכלית
ד. שימוש בתמלוגים כמכשיר ליצירת פיתוי לאנשי תעשייה לחצות את הקווים לאקדמיה
(225) הפלטפורמה באמצעותה גופים אקדמיים ממנפים כלכלית את תוצרי המחקר המבוצע במסגרתם הינה
א. הסתמכות על תקנון האוניברסיטה בו מוגדרות זכויות החוקר בתוצאות המחקר אותו הוא ביצעב. שימוש במנגנוני מימון חיצוני של תהליך רישום הפטנטים שנוצרו באקדמיה
ג. כריתת חוזים ישירים בין החוקר לחברות התעשייתיות המעוניינות בתוצאות המחקר
ד. חברות היישום/מסחור האוניברסיטאיות הנושאות ונותנות עם חברות על מתן הרשאה לשימוש בתוצרי המחקר תמורת תמלוגים
(226) שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה מייצר תועלת תדמיתית לאקדמיה בהיבטים כמו
א. היכולת לגייס את יוקרתן של החברות עימן היא עובדת להשגת מימון למחקרים נוספיםב. אין לאקדמיה תועלת תדמיתית משיתוף פעלוה כאמור, שכן האקדמיה אינה עוסקת בשיקולי תדמית
ג. יכולתה של האקדמיה להצביע על תוצרי מחקר שביצעה, ואשר הפכו למוצרים בעלי ערך (למשל: תרופות)
ד. היכולת להשתמש בשמן של החברות עימן היא עובדת כ"תו איכות" ליכולותיה המחקריות
(227) איזו בעייתיות טמונה במשקל הגבוה שנותנת ישראל להשקעה בהייטק
א. תחרות קשה מול "עמק הסיליקון" ומרכזי הייטק אחרים בעולםב. העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. חשיפה גבוהה למשברים בענף ההייטק, בהעדר גיוון מספיק בתמהיל הייצוא שלה ו הזנחה מסוימת של תעשיות אחרות בעלות חשיבות רבה לכלכלה ולתעסוקה
(228) העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק
א. גישה לפיה ככל שהסטארט-אפ ישדר לעובדיו יציבות ורוגע מוקדם יותר ? כן ייטב לוב. גישה ארגונית הרואה במיזם אוסף של מאמצים קצרי טווח (הקמה, פיתוח וכו')
ג. גישה ארגונית הגורסת כי על הסטארט-אפ לפעול כאילו הוא חברה יציבה ומבוססת
ד. גישה שיטתית, המדגישה את הצורך בנוהלי עבודה סדורים כבר בשלב ההקמה
(229) הגורמים להיווצרותה של "טבע" כענק ישראלי-גלובאלי, כוללים, בין היתר
א. התגברות על חסמים תרבותיים ושימוש במתודולוגיות ניהול גלובאלי סדורות והתרחבות שיטתית באמצעות אסטרטגיות רכישות חובקת עולםב. השקעות עתק בהשתלטות על מתחרים כדי להוציאם מהשוק בכל מחיר
ג. התבססות על מאגר מנהלים בינ"ל כדי לעקוף את מגבלות הניהול הישראלי האופייני
ד. כל התשובות נכונות
(230) האם נכון היה לישראל שתמהיל ההשקעה שלה במו"פ יידמה לשאר הOECD
א. לא, ישראל חזקה בהייטק, והיא צריכה למצות את המיטב מהחוזק הזהב. כן, תמהיל הOECD משקף כלכלה בריאה וישראל חייבת לישר עימו קו בדחיפות
ג. לא בהכרח, לכל מדינה יש יתרונות יחסיים משלה, אבל גיוון מסוים בתמהיל עדיף
ד. כן, השענות על ההייטק היא קטסטרופה ממשמשת ובאה, וישראל בדרך לשם
(231) הצלחות ההייטק בתחומים כמו תקשורת, אינטרנט וטיפול בבסיסי נתונים נובעות מ
א. צירוף מקרים בלבד, שהפך עם השנים למגמה שאיש אינו מנסה לשנותהב. היכולת להגיע בהם להישגים גם ללא השקעות עתק במחקר תשתיתי ארוך שנים
ג. הידע הייחודי שנצבר בתחומים אלה עוד משנותיה הראשונות של המדינה
ד. היכולת להגיע בהם להישגים גם ללא השקעות עתק במחקר תשתיתי ארוך שנים
(234) היתרונות של התעשייה הביטחונית הישראלית נגזרים, בין היתר, מ
א. תקציבי הפיתוח העצומים המוזרמים לתעשייה ע"י המדינהב. עלותו הזולה של המהנדס הישראלי יחסית למהנדסים בשאר העולם
ג. זמינותו של צה"ל כשדה ניסויים למוצריה והיותו מותג מקדם מכירות אפקטיבי
ד. תשתית המחקר הביטחוני הזמינה לתעשייה, גם במונחים עולמיים
(237) ההתמודדות עם האיום על ההייטק הישראלי מכיוון סין והודו צריכה להתבסס על
א. ההכרה כי המהנדס הסיני או ההודי איננו ברמה המשתווה או מאיימת עלינוב. כל התשובות נכונות
ג. הוזלת עלויות ייצור ושכר מהנדסים
ד. התמקדות בתחומים בהם יש לישראל יתרון יחסי וידע נצבר שקשה להדביקו ו ההכרה כי המלחמה בחזית היתרון לגודל והמחיר הזול אבודה מראש
(239) המונח "השקעה במו"פ אזרחי" של מדינה מתייחס ל
א. הכספים הישירים בלבד המוזרמים לתעשייה (בישראל ? באמצעות המדען הראשי)ב. הסכום אותו משקיעה המדינה במימון פרויקטים תעשייתיים מטעמה
ג. סך ההוצאות של המדינה ושל הסקטור העסקי על פעילות מו"פ במדינה האמורה
ד. כלל ההקצאות בתקציב המדינה לפעילות מו"פ: מחקר אקדמי, תמיכה בתעשייה וכו'
(241) מדוע מהווים השווקים הסיני וההודי גם הזדמנות עבור ההייטק הישראלי?
א. כי ניתן להוזיל עלויות ייצור ע"י העברתו לשווקים אלוב. כי ניתן באמצעות שת"פ עם חברות מקומיות להשביח את מוצרי ההייטק הישראלי
ג. כי ניתן להעביר פיתוח מישראל, בה שכר המהנדסים יקר יחסית, לשווקים אלה
ד. כי פריחתם הופכת אותם בהדרגה לשוק צרכני ענק שגם צורך מוצרי הייטק ישראלים
(242) כשקובעים כי ישראל משקיעה יותר מכל מדינה בעולם במו"פ אזרחי, מתייחסים ל
א. ההשקעה של הסקטור העסקי, בניכוי המימון המתקבל מהמדינה לטובת סקטור זהב. סך ההשקעה במו"פ של כלל הגורמים הרלוונטיים: המדינה, האקדמיה והתעשיי
ג. ההשקעה של המדינה, בניכוי הסכומים המועברים לתמיכה במו"פ בסקטור העסקי
ד. גובה ההשקעה במו"פ המתוכננת בתקציב המדינה, אולם לא בהכרח להשקעה בפועל
(243) שיעור ההשקעה הגבוה בהייטק בישראל יחסית למדינות ה-OECD מעיד על
א. השקעה נמוכה של מדינות אחרות בקידמה ובטכנולוגיה לנוחות תושביהןב. זמינות נמוכה של מוצרים בישראל שאינם שייכים למגזר ההייטק
ג. היותה של ישראל ממוקדת יותר ממדינות מתועשות אחרות במגזר ההייטק
ד. היותה של ישראל מדינה מתקדמת יותר משאר מדינות הOECD
(244) התעשייה הביטחונית מפותחת מאד כתת-תחום בהייטק הישראלי בגלל, בין היתר
א. בשל השקעות מתמשכות של קרנות הון סיכון זרות בחברות ישראליות בתחוםב. כי זהו שוק שלעולם אינו עובר משברים בביקושים
ג. עלות כוח אדם הנדסי זולה יחסית לעולם המפותח
ד. רצון המדינה ליצור אי-תלות ביטחונית במדינות זרות ותמרוץ התעשייה בהתאם
(245) השקעתה של ישראל בהכשרה מקצועית של עובדים תואמת את ערכיה המוצהרים
א. נכון, המדינה תומכת בהכשרה מקצועית ומתקצבת את ההכשרות בהיקף הראויב. למדינה אין ערכים מוצהרים בתחום התעסוקה: כוחות השוק הם שיכתיבו מה יקרה
ג. לא נכון, המדינה אינה רוצה להתערב בשוק העבודה ולמרות זאת תומכת בהכשרות
ד. לא נכון, תקציב המדינה לנושא סותר את שאיפתה לסגירת פערים כלכליים-חברתיים
(246) העדרן של חברות ענק ישראליות-גלובליות מצביע על מעצור בהתפתחות הענף
א. לא בהכרח, הוא מצביע על חסם להיווצרותן, אבל ישנן לענף דרכי התפתחות אחרותב. לא נכון, אין שום ערך להיווצרות חברות ענק מבחינה כלכלית
ג. נכון, הוא מצביע על כשלון ניהולי כולל של הענף
ד. נכון, ללא ספק הענף לא ממצה את יכולותיו כל עוד לא נוצרו כאן 4-5 חברות כאלה
(247) הצלחות ההייטק בתחומים כמו אנרגיה חלופית וטכנולוגיות מים מונעות מ
א. מחקרים אקדמיים מקיפים בתחום, הנשענים על מימון של תאגידים זריםב. צרכי המדינה לפתרונות בתחומים אלה, הנתמכים גם בתמריצים כלכליים מטעמה
ג. הרווחיות הגבוהה בענפים אלה, אשר מפתה רבים להתמקד בהם
ד. ריבוי עולים מגלי העלייה של תחילת שנות ה-90, שהינם בעלי ידע ייחודי בתחום
(248) הוצאה ציבורית נמוכה על הכשרה מקצועית מעידה על
א. תכנון תקציבי מדוקדק המבטיח אופטימיזציה של משאבי המדינהב. מחשבה ארוכת טווח כי כוחות השוק יעשו את שלהם ללא בהתערבות המדינה
ג. מדיניות ממשלתית הגורסת כי אין זה מתפקידה לקבוע לעובד במה יעסוק
ד. השקעה בלתי מספקת של מדינה בהתאמת כוח העבודה שלה לצרכי המחר
(249) שיווק ומכירות אינן נחשבות כנקודות עוצמה של ההייטק המקומי כי
א. הענף מתבסס על אנשי מכירות מקומיים בשווקי היעד שאינם מבינים בטכנולוגיהב. התרבות הישראלית מקדשת מאמץ פיתוחי, אבל לא מאמץ מכירתי
ג. ישראלים אינם מצטיינים בתהליכים שיטתיים וסדורים וברגישות לשוני תרבותי
ד. הריחוק הגיאוגרפי משווקי המטרה מונע מחברות מקומיות להגיע ללקוחות
(251) ענף ההייטק למרכיביו מהווה מרכיב משמעותי ביותר בכלכלת ישראל
א. לא מדויק, יש נטייה להגזים בחלקו של הענף בכלכלה המקומיתב. נכון, כלכלת ישראל נסמכת על סחר בינ"ל וענף ההייטק מהווה כשליש מהיצוא
ג. לא נכון, בענף מועסקים יחסית מעט אנשים ולכן השפעתו הכוללת שולית
ד. נכון, אבל רוב הענף מופנה לשוק המקומי ואינו תורם לסחר הבינ"ל של ישראל
(252) העובדה כי לא נוצרות חברות ענק ישראליות-גלובליות מצביעה על
א. בחירה מודעת של חברות שלא לצמוח יתר על המידה, בהעדר יתרון כלכלי כלשהו לגודלב. כשלון ניהולי כולל של הענף: לא ייתכן שבמשך שנים הענף ייכשל בעניין שוב ושוב
ג. בעייה עמוקה במיצוי הפוטנציאל של הענף לכלכלה המקומית
ד. קיומם של חסמים תרבותיים וארגוניים להיווצרותן, אשר לדעת רבים אין טעם להילחם בהם, שכן העדרן של חברות ענק אינו מפריע להתפתחות התעשייה
(253) ניתוח כולל של עוצמות וחולשות תעשיית ההייטק המקומית מצביע על חולשה יחסית בתחומי השיווק והמכירות, שכן
א. הריחוק הגיאוגרפי משווקי המטרה מונע מחברות מקומיות להגיע ללקוחותב. הענף מתבסס על אנשי מכירות מקומיים בשווקי היעד שאינם מבינים בטכנולוגיה
ג. התרבות הישראלית אינה מדגישה את הצורך ברגישות לשוני תרבותי ולעידון שלרוב נדרשים במגע עם לקוחות זרים
ד. התרבות הישראלית מקדשת מאמץ פיתוחי, אבל לא מאמץ מכירתי
(255) אילו יתרונות כלכליים לגודל יכולה חברה רב לאומית להשיג
א. חסכון בתקורות בפעילות הפרוסה על פני מספר אתריםב. יתרונות מיסוי הנובעים מהקלות מס הניתנות לחברות רב-לאומיות בכל העולם
ג. תמחור גלובאלי אחיד, ללא קשר לעלויות היצור במדינה זו או אחרת
ד. רכש מרכזי, יעילות בפיתוח והשקת מוצרים, גמישות ניהולית בהקצאת משאבים
(256) ההחלטה היכן לייצר מוצר שתוכנן במרכז מו"פ של חברה רב לאומית מתקבלת
א. רק לאחר שיוצרו דגמים במספר אתרים ונערכה מעין "תחרות פנימית" ביניהםב. ע"י המנהל הרלוונטי במטה החברה, על פי שיקולים של עלות, איכות, מיומנות וכד'
ג. ע"י מנהל הפיתוח במדינה בה פותח המוצר, לפי שיקוליו המקצועיים
ד. כבר בשלב ההחלטה על פיתוח המוצר: הייצור ייעשה באותו מקום משיקולי עלות
(257) הקושי המרכזי הכרוך בהיבטי המיסוי של ניהול ארגון רב לאומי נובע מ:
א. הצורך בקבלת החלטות עסקיות בסביבה מורכבת של משטרי מס מרובים ואף סותריםב. מדיניות המס המחמירה בה נוקטות מרבית המדינות כנגד ארגונים רב לאומיים
ג. השינויים התכופים בשיעורי המס בכל מדינות העולם
ד. העדר יכולת להפיק דוחות כספיים ? כיוון שהארגון למעשה אינו "שייך" למדינה אחת
(258) חברה העונה להגדרה המקובלת כחברה רב-לאומית גלובלית
א. היא כל חברה המכריזה על עצמה ככזו ופועלת להרחבת פעילותה לעוד ועוד מדינותב. פרוסה בעולם באמצעות חברות בת מקומיות העוסקות בפיתוח, יצור, מכירות וכד'
ג. היא כל חברה המוכרת את מוצריה ברוב מדינות העולם
ד. היא חברה בעלת משרדי מכירות מקומיים בכל שווקי היעד שלה
(259) חברה רב לאומית עשויה לרכוש חברה רק לצורך הרחבת פעילות מכירות מקומית
א. נכון, לא כל רכישה היא לצרכים טכנולוגיים או לצורך פתיחת מרכז מו"פ או יצור נוסףב. נכון, אבל אם היא באמת גלובלית, היא תכניס לשם עם הזמן פעילות מו"פ או יצור
ג. לא נכון, חברה רב לאומית אינה מבצעת רכישות רק כדי להרחיב את זרוע המכירות
ד. לא נכון, כדי להרחיב פעילות מקומית ניתן פשוט לגייס אנשים מקומיים ללא ר
(260) חברות רב לאומיות שהתמקדו ברכישות בישראל בעשור האחרון מצאו עצמן
א. רוכשות חברות בודדות בסכומים המסתכמים בעשרות מיליוני דולריםב. מוכרות במהרה את החברות שקנו ברווח של מאות מיליוני דולרים
ג. נרכשות ע"י חברות ענק מקומיות תמורת מיליארדי דולרים
ד. רוכשות עשרות חברות מקומיות בסכומים המסתכמים במיליארדים רבים של דולרים
(261) הראייה לכוחה של ישראל כשחקן גלובלי משמעותי בתחום המו"פ בהייטק היא
א. הסטטיסטיקות ההשוואתיות לגבי שיעור המהנדסים בכלל האוכלוסייה בארץב. התקציבים הגדולים שמעמידה הממשלה למחקר בסיסי באקדמיה
ג. היחס בין כמות הסטארט-אפים שנפתחו לאלו שנסגרו בכל שנה בעשור האחרון
ד. היקף הרכישות וכמות מרכזי הפיתוח המקומיים שנפתחו בידי חברות רב-לאומיות
(262) חברה רב לאומית מנוסה תבצע הטמעה של סטארט-אפ אותו רכשה באמצעות
א. החלפה מיידית של צוות הניהול של הסטארט-אפ בידי אנשי מקצוע מטעמהב. הפסקה מיידית של מכירת מוצרי הסטארט-אפ והתאמתו לסטנדרטים שלה
ג. צוות ייעודי מטעמה המנהל ומלווה את התהליך, בצמידות לכל בעל תפקיד ניהולי
ד. צוות יועצים פיננסי המוודא כי נתוניה הכספיים של החברה הנרכשת מדויקים
(263) חברה רב לאומית עם מרכז מו"פ בישראל ממנפת את היכולות המקומיות לצרכיה
א. לא נכון, חברה כזו תורמת בראש וראשונה לכלכלת המדינה ורק אח"כ מרוויחה מכךב. נכון, אין בכך פסול כל עוד מתקיים מפגש אינטרסים עם צרכי העובדים וצרכי המדינה
ג. נכון, ולכן צריך להימנע ככל שניתן מלאפשר התרחבות של התופעה לעוד חברות
ד. לא נכון, המדינה מרוויחה מההעסקה הזו הרבה יותר מהחברה
(264) האתגרים התרבותיים בהתנהלות של חברה רב לאומית סובבים בעיקר סביב הצורך
א. לגשר על פערי תרבות בין ובתוך קבוצות בארגון, בעת קבלת החלטות ובעבודת צוותב. להתאים את נהלי החברה לדרישות התרבותיות במדינות שונות
ג. להתאים את מוצריה לציפיות הקהל בכל אחד משווקי המטרה בהן היא מוכרת
ד. להתחשב באילוצים הנובעים מתרבויות נחשלות בשווקי מטרה מסוימים
(265) המתנגדים לדומיננטיות של חברות רב לאומיות בעולם ההייטק המקומי טוענים ש
א. מהנדסים שמועסקים בחברות אלה נדרשים לחברות מקומיות שאינן מצליחות לשמרםב. חברות אלה חומקות מתשלום מיסיהן למדינת ישראל
ג. שכר העובד הישראלי מטפס לגבהים בגלל ביקוש יתר לשירותיו ע"י חברות אלה
ד. ברמה הלאומית, פעולתן בישראל מנצלת יכולות מקומיות לקידום אינטרס כלכלי זר
(267) קבלת ההחלטות העסקיות המרכזיות בחברה רב לאומית מתנהלת ב
א. צורה מבוזרת ? המתאימה ביותר לחברה בעלת מבנה מבוזר גלובאליב. מטה העולמי של החברה, או לעתים, בתלות במבנה ובעניין עצמו ? במטה האזורי
ג. מקום הספציפי המתאים ביותר ? לפי תחומי ההתמחות של המשרדים השונים
ד. מקום ישיבתו הפיזי של המנכ"ל ? ללא קשר היכן הוא נימצא או מתגורר ברגע נתון
(271) מהו הרווח למדינה מחברה רב-לאומית שפעילותה בישראל מוגבלת למו"פ בלבד
א. תעסוקה לאזרחי המדינה וצריכת שירותים המניעה את גלגלי הכלכלה והכנסות ממס על הכנסות העובדים והכנסות ממס על רווחי החברה בישראלב. הכנסות ממס על רווחי החברה האם בחו"ל ועל רווחי חברת הבת בישראל
ג. הכנסות מרווחי הון שמפיקה החברה בחו"ל בעת רכישת החברה בישראל
ד. אף תשובה לא נכונה
(272) היתרון לחברה רב לאומית בניוד פעילות פיתוח, יצור ולוגיסטיקה בין מדינות הוא
א. בגמישות למתן מענה לשינוי במפרטי המוצר לפי צרכי שווקי המטרה השוניםב. ביכולת להבטיח את איכות המוצר באמצעות קירוב הפיתוח והיצור למטה החברה
ג. ביכולת לפזר את הפעילויות באופן הממזער עלויות, מייעל משאבים ומוריד נטל מס
ד. ביכולת לקצר זמני אספקה לשווקי מטרה ספציפיים באמצעות קירוב היצור אליהם
(273) חברות שואפות להתרחב לפריסה גלובלית, למרות הקשיים הנובעים מכך, כי
א. גם אם אין הגיון עסקי בכך, טכנולוגיות מסוימות זמינות רק במקומות ספציפיים בעולםב. היתרונות העסקיים שבפריסה גלובלית עולים משמעותית על הקשיים האמורים
ג. אלו ציפיות המשקיעים ואין ברירה אלא להיענות להם
ד. הלחץ התחרותי מכתיב צעדים שאינם תמיד הגיוניים מבחינה עסקית
(274) משרדי המכירות המקומיים בחברה רב לאומית כפופים לרוב להנהלה המקומית
א. נכון, אחרת איך איש המכירות המקומי ידע מה למכור?ב. לא נכון, ההנהלה המקומית כפופה לרוב למנהל פעילות המכירות שהוא הבכיר יותר
ג. לא נכון, מערך המכירות לרוב מנותק מהשאר הפעילויות המקומיות ומנוהל מרכזית
ד. נכון, אם יש משרד מקומי במדינה מסוימת - הכל מנוהל דרכו
(275) חברה רב לאומית תבחר להקים מטה אזורי הכפוף למטה המרכזי כאשר
א. יש לה צורך לקדם מנהל באזור הנתון, ואין תפקיד ראוי עבורוב. המנכ"ל מעוניין בצמצום מספר הדרגים בארגון, בשל סרבול בתהליכי קבלת החלטות
ג. היקף הפעילות שלה באזור הנדון גדול ומורכב, ומחייב הקמת זרוע שליטה קרובה
ד. נופלת החלטה על שינוי ארגוני הנדרש לצורך טלטלתו, בגלל תפקוד לקוי מתמשך
(276) העמדה לפיה יש דומיננטיות יתר של חברות רב לאומיות בהייטק המקומי מתבססת על הטיעון ש
א. החברות המקומיות סובלות ממחסור כרוני בכוח הנדסי, שכן חברות אלה מפתות את כולם לעבודה במסגרתן בתנאים מועדפיםב. חברות אלה אינן נדרשות לתשלום מסים למדינת ישראל ולכן תרומתם לכלכלה הלאומית אפסית
ג. שכר העובד הישראלי מטפס לגבהים בגלל ביקוש יתר לשירותיו ע"י חברות אלה
ד. הן מנצלות יכולות מקומיות לקידום אינטרס כלכלי זר, וזה סותר את האינטרס הישראלי הלאומי
(277) חברה רב לאומית נאלצת להתמודד עם אתגרי שליטה וניהול כמו
א. ניהול כספי בסביבה מרובת מטבעות, עם שערי חליפין המשתנים בתדירות גבוההב. קבלת החלטות, קשר בינאישי ושפה, בקרת ביצוע וכד' בתנאים של ביזור גיאוגרפי של מקבלי ההחלטות
ג. דיווחים כוזבים וניסיונות הונאה שקשה לגלותם בגלל הבדלי שפה ותרבות
ד. אכיפת החלטות שהתקבלו במטה החברה בתנאים של ריחוק גיאוגרפי
(278) מקרה בו גוף תעשייתי מזמין ומממן מחקר אקדמי ספציפי הינו
א. מנגנון מקובל לביצוע פעילות מו"פ בעלויות נמוכות במיוחדב. מנגנון בעייתי ובלתי מקובל - בשל הסכנה לפגיעה בחופש האקדמי
ג. דרך מקובלת להשגת "חותמת כשרות" אקדמית לממצאים מחקריים בעייתיים
ד. אחת הדרכים המקובלות כדי לתת מענה לצורך טכנולוגי של חברה הממנף מומחיות אקדמית ספציפית
(279) התבוננות כוללת על כלכלת ישראל מראה כי ענף ההייטק
א. מייצא מעט מאד, ומרבית תוצרתו מופנית לשוק המקומי ואינה משפיעה על הסחר הבינ"ל של ישראלב. הוא חשוב, אולם מיוחסת לו חשיבות יתר, שכן חלקו הכולל בתל"ג של המדינה הוא אחוזים בודדים בלבד
ג. הוא בעל חשיבות נמוכה יחסית, שכן כמות המועסקים בו מצומצמת יחסית לכלל המועסקים במשק
ד. מהווה כשליש מהיצוא, ובהיותה של ישראל כלכלה מוטת יצוא - הענף הוא דומיננטי ביותר בה
(280) יכולתו של ענף ההייטק לייצר הצלחות גם בתחומים כמו אנרגיה חלופית וטכנולוגיות מים מונעת מ:
א. ידע ייחודי שנצבר בישראל עם הגעתם של גלי העליה מבריה"מ לשעברב. שילוב של ביקוש עולמי לפתרונות בתחומים אלה עם תוכניות מטעם המדינה לעידוד מו"פ רלוונטי
ג. הרווחיות החריגה שענפים אלה מציעים לחברות הפועלות בהן
ד. מסורת ארוכת שנים של מו"פ אזרחי שהתמקד בענפים אלה
(281) האתגר העיקרי הכרוך ברכישת חברה והטמעתה בחברה רב לאומית הינו
א. איזון ואינטגרציה של קווי מוצר, כוח אדם ומבנה ארגוני, נהלי עבודה ודיווח, וכד'ב. הבנה לפרטים של מצבה הכספי של החברה הנרכשת
ג. סילוק אלגנטי של הנהלת החברה הנרכשת משורות הארגון, כדי שלא תפריע
ד. הסרת התנגדויות להעברה יעילה של הידע מהארגון הנרכש לרוכש
(282) התועלת למשק הלאומי המופקת מחברה רב-לאומית שפעילותה בישראל מוגבלת למו"פ בלבד הינה
א. הכנסות ממס על רווחי החברה בישראל ועל הכנסות העובדים המועסקים בה ורכישה של שירותים מספקים מקומיים - המניעה את גלגלי הכלכלה המקומית, וכן מתן תעסוקה לעובדיהב. הכנסות מרווחי הון שמפיקה החברה בחו"ל בעת רכישת החברה בישראל
ג. כל התשובות נכונות
ד. הכנסות ממס על רווחי החברה האם בחו"ל ועל רווחי חברת הבת בישראל
(283) חברה רב לאומית מתמודדת עם אתגרים תרבותיים פנים-ארגוניים הנובעים מ
א. השונות הרבה במוסר העבודה ובסטנדרטים של אתיקה במדינות השונות בהן היא פועלתב. הצורך לקבוע נהלי עבודה שונים לחלוטין בכל מדינה, בשל השוני התרבותי ביניהן
ג. הצורך לעבוד בצוותים, לתקשר ולקבל החלטות בסביבה ארגונית מרובת תרבויות ושפות
ד. הצורך להתאים את מוצריה לציפיות הקהל בכל אחד משווקי המטרה בהן היא מוכרת
(284) הדרך היחידה באמצעותה חברת מסחור אקדמית פועלת להעברת ידע לתעשייה היא הסכמי רישוי ותמלוגים
א. לא נכון, באפשרותה לקבוע מנגנון התקשרות כרצונה, ולעתים היא בוחרת לקבל אחזקת מיעוט בסטארט-אפ שמשתמש בתוצרי המחקר שלהב. נכון, חברת יישום אינה ערוכה למנגנוני התקשרות שאינם מבוססי תמלוגים
ג. נכון, זו הדרך היחידה שבה מוסד ללא כוונת רווח (כמו אוניברסיטה) רשאי להזרים כספים לקופתו
ד. לא נכון, היא תמיד תעדיף קבלת סכום חד פעמי על פני הסכם רישוי ארוך טווח
(285) הצלחה מתמשכת של חברה גדולה, בניגוד לסטארט-אפ, מחייבת
א. מנהלים בעלי יכולת השרדות בפוליטיקה ארגונית שוחקתב. ציות למוסכמות והצמדות לנהלים, גם המחיר של אובדן זמני של השוק בו היא פועלת
ג. נכונות לספוג הפסדים ללא פיטורי עובדים, כדי לייצר אווירת בטחון ורוגע ארגוניים
ד. ערכים ושיטות עבודה המבוססים על נהלים, היררכיה סדורה ושיטתיות בדרכי קבלת החלטות , כל זאת מבלי לאבד את ניצוץ החדשנות
(286) הרכישות של סטארט-אפים ישראלים בידי חברות רב לאומיות בישראל בעשור האחרון
א. הגיעו למניין מצטבר של עשרות חברות מקומיות בסכומים המסתכמים במיליארדי דולריםב. הגיעו למניין מצטבר של אלפי סטארט-אפים קטנים בסכומים של עשרות מיליוני דולרים לכל רכישה
ג. הניבו לרוכשות רווחים עצומים, כיוון שרובם המכריע מכר את החברות הלאה זמן קצר לאחר רכישתן
ד. * אמנם הצטברו לסכומי עתק של מיליארדי דולרים, אבל ברוב המקרים החברות הנרכשות נסגרו לאחר שהטכנולוגיה שלהם הועברה לידי הרוכשים
(287) השיקול העיקרי בהקמת מטה אזורי המוכפף למטה העולמי של חברה רב לאומית הינו
א. נפח ומורכבות הפעילות של החברה באזור הנדון, העשוי לחייב הקמת זרוע שליטה בקרבתוב. צורך בשינוי ארגוני הנדרש כדי לטלטל ארגון הלוקה בתפקודו
ג. החלטה ניהולית, הגורסת כי צמצום מספר הדרגים בארגון ייעל את תהליכי קבלת ההחלטות בו
ד. הקושי להתמודד עם הפרשי שעות בין אזורים מרוחקים גיאוגרפית - המקשה על הניהול
(288) אילו מצבים עלולים להביא מנהל של חברה-בת מקומית לידי קונפליקט נאמנות
א. כאשר צרכי חברת האם נוגדים את האינטרס של החברה המקומית אותה הוא מנהלב. מצבים בהם הוא נדרש לדווח על תקלות או על תפקוד לא מספק של הארגון בארץ
ג. מצבים בהם החוק בישראל אינו מאפשר לו לבצע פעולה שנדרשה ע"י חברת האם
ד. כאשר האינטרס העסקי של החברה בישראל תואם את זה של החברה האם בחו"ל
(289) אחד הגורמים לירידה בביצועים העסקיים של חברה נרכשת מיד לאחר הרכישה הינו
א. קפדנות יתר של הנהלת החברה הרוכשת לגבי זהות הלקוחות להם תסכים למכורב. פגיעה במוטיבציית מערך המכירות הקיים בשל אי ודאות ארגונית הנובעת מהרכישה
ג. אובדן מוטיבציה של מנהלי החברה הנרכשת
ד. חשש של לקוחות לרכוש פתרון של חברה שזה עתה נרכשה
(290) כשחברה נרכשת נושאת התחייבות כלפי המדען הראשי לייצור מוצריה בישראל
א. יש אפשרות להגיש בקשה למדען לבטל את ההתחייבות נוכח הנסיבות החדשותב. תהיה החברה הרוכשת מחויבת להיכנס למו"מ על המדען על ביטול ההנחיה האמורה
ג. תוכל החברה הרוכשת לנצל את הנסיבות ולהורות על הוצאת הייצור מהארץ
ד. תצטרך החברה הרוכשת אותה לעמוד בהתחייבות זו ולא להוציא את הייצור מהארץ
(291) כדי לשפר את הסיכוי להצלחת תהליך הטמעתה של חברה נרכשת, החברה הרוכשת
א. חייבת להחליף את הנהלת החברה הנרכשת מייד עם השלמת תהליך הרכישהב. צריכה להביא את החברה הנרכשת להבנה מראש מהם יעדי התהליך וכיצד יתנהל
ג. תיאלץ להקצות משאבים כספיים מעבר לעלות הרכישה, לצורך פיצוי מנהלים שיפרשו
ד. צריכה להכיר בכך שלמעלה מחצי מהרכישות מסתיימות בכישלון
(293) כתוצאה מביצוע אינטגרציה מלאה של חברה נרכשת לתוך ארגון רוכש, סביר ש
א. חופש הפעולה של החברה הנרכשת רק יגבר לאורך זמן, בכל הדרגיםב. מספר פונקציות בארגון הנרכש, כולל הנהלה, יאוחדו עם הארגון הרוכש או אף יבוטלו
ג. הנהלת החברה הנרכשת תתרחב ותקבל יותר סמכויות
ד. דרג הביניים של החברה הנרכשת יפרח ושביעות רצונו רק תגבר עם הזמן
(294) בשלב הסופי של הטמעת חברה נרכשת בארגון הרוכש, תיבחן הצלחת הרכישה ב
א. הישרדות לאורך זמן של מוצרי החברה הנרכשת בפורטפוליו של החברה הרוכשתב. יכולתה של החברה הנרכשת לתרום מהותית לעסקי הרוכשת כחלק אינטגראלי ממנה
ג. יכולתה של החברה הנרכשת להמשיך לתפקד באופן עצמאי למרות חילופי הבעלות
ד. נכונותם של מנהלי החברה הנרכשת להמשיך לעבוד בארגון, למרות הקשיים
(296) רכישת חברה מקומית היא אופציה יקרה יחסית, אולם סיכויי ההצלחה שלה גבוהים
א. נכון, אבל לרוב ההשקעה הנדרשת היא מעבר ליכולתן של חברות רב-לאומיותב. לא נכון, כ-50% מהרכישות בעולם מוגדרות כאי-הצלחה או כשלון מוחלט
ג. לא נכון, זוהי אופציה זולה יחסית לסיכויי הצלחתה הגבוהים
ד. נכון, אבל לרוב מנהלים מעדיפים לבנות פעילות מאפס משיקולי יוקרה
(297) דוגמא אופיינית לניגוד אינטרסים בין צרכי חברת האם לאלה של החברה המקומית
א. העברת אחריות ממנהל מקומי למנהל במטה החברה בחו"ל בשל שינוי ארגוניב. הנחייה מחברת האם להימנע מגיוס עובדים לתקופה קצובה בשל קשיים עסקיים
ג. הנחייה מחברת-האם להעביר יצור מוצר מישראל לסין, שמשמעותה פיטורים בישראל
ד. דרישה מחברת האם לדווח על עבירת משמעת שבוצעה ע"י עובד מקומי בישראל
(299) חברה גלובלית השואפת לחדור לשוק מטרה חדש תעדיף לרכוש חברה מקומית אם
א. ברצונה להקטין את עלויות החדירה לשוק הנדוןב. היא מוכנה לספוג קצב חדירה נמוך לשוק, יחסית להקמת פעילות עצמאית מאפס
ג. כל התשובות אינם נכונות
ד. היא מעריכה כי יקשה עליה להקים פעילות מכירה מאפס בשוק הנדון וגורם הזמן הוא קריטי עבורה, בכל הקשור ללוח הזמנים לחדירה לשוק
(302) הדרג שעשוי לסבול ראשון מגל עזיבות לאחר השלמת תהליך רכישה הינו:
א. דרג ניהולי זוטר בחברה הנרכשת החושש מהרעת תנאי העסקתוב. מנהלים בחברה הרוכשת החוששים כי לא יימצא להם מקום במבנה הארגוני העתידי
ג. שכבת המהנדסים הצעירים בחברה הנרכשת
ד. גורמים בהנהלת החברה הנרכשת המתקשים להסתגל למציאות הניהולית החדשה
(303) הניסיון מראה כי חברה הפועלת כרוכשת סדרתית
א. מצליחה יותר בעסקיה מזו הפועלת על בסיס צמיחה פנים-ארגוניתב. תצליח ברכישותיה הרבה פחות מרוכשת מזדמנת המשקיעה בכך את כל משאביה
ג. תיכשל במרבית רכישותיה, כי זו הסטטיסטיקה ואי אפשר להילחם בה
ד. עשויה להצליח ברכישותיה אם תקים מערך מקצועי יעודי להטמעת רכישותיה בארגון
(304) במקרים רבים מתחלפת תחושת האופוריה של יזמי ומנהלי חברה נרכשת ב
א. מתח וחיכוכים אישיים, הנובעים מהשינוי המהיר בבעלות ובמנגנוני קבלת ההחלטותב. סיפוק רב, הנובע מהקפיצה המיידית בביצועים העסקיים של החברה
ג. מריבות עם הבעלים החדשים אודות עתידה של החברה
ד. אכזבה מרה מסכומי הכסף שקיבלו תמורת חלקם בבעלות על החברה
(305) רכישת סטארט-אפ צעיר וללא מכירות שונה מהותית מרכישת חברה בוגרת כי
א. עובדי הסטארט-אפ מוכנים נפשית לשינוי באופי עבודתם, שלא כמו בחברה בוגרתב. מחיר הרכישה במקרה כזה נמוך וערכה האסטרטגי מוגבל
ג. מאמץ האינטגרציה הארגונית קל יותר כשמדובר ברכישת אנשים וטכנולוגיה בלבד
ד. חברה בוגרת שמוכנה להירכש, מצויה לרוב בקשיים ולכן תשתף פעולה עם הרוכש
(306) חברה-בת מקומית של תאגיד זר שאיננה רווחית פטורה מדיווח לרשות המס בארץ
א. קבלת פטור ממס בארץ מחייבת קבלת אישור גם משלטונות המס בחו"לב. נכון, התאגיד משלם מס על כל עסקיו בעולם, ולכן החברה המקומית פטורה ממס
ג. תלוי, אם החברה בחו"ל רווחית ? גם החברה בארץ תשלם מס על הרווחים הללו
ד. לא נכון, החברה המקומית מחויבת בהגשת דו"ח שנתי ללא תלות בבעליה
(307) כחלק מתהליך ההטמעה ארוך הטווח של חברה נרכשת בארגון גדול, סביר כי:
א. פונקציות המטה של החברה הנרכשת יזכו לתוספת כוח אדם משמעותיתב. יתבצע איחוד הדרגתי של פונקציות כמו: ייצור, רכש, פיתוח, שיווק, מכירות ועוד
ג. מערך הפיתוח של החברה הנרכשת יהפוך ליעיל ורזה יותר
ד. המבנה הארגוני של החברה הנרכשת יוותר ללא שינוי מהותי
(308) מנהל חברה-בת בישראל של תאגיד זר פטור מהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה
א. נכון, התאגיד הזר מגיש דו"ח שנתי בחו"ל הכולל את גם את נתוני החברה בארץב. לא נכון, החברה המקומית רשומה בישראל וכפופה לחוקיה, ללא קשר לזהות בעליה
ג. נכון, אבל רק לאחר הגשת בקשה מיוחדת לרשויות המס בישראל, בצירוף הסברים
ד. לא נכון, החברה בחו"ל דורשת ממנו להכין דו"ח כזה, למרות שהחוק פוטר אותו
(309) חברה רוכשת נוטה שלא לשנות מיידית מבנה ארגוני של חברה נרכשת מתוך רצון
א. לטעת אשליה בלב החברה הנרכשת כי כלום לא ישתנה במהלך עסקיהב. לצמצם טלטלות ולמנוע פגיעה במוטיבציה ובביצועים העסקיים של החברה הנרכשת
ג. לבחון לעומק את הביצועים הפיננסיים של החברה הנרכשת
ד. לשדר לעובדיה הוותיקים אווירה של עסקים כרגיל, כדי שישתפו פעולה עם הנרכשים
(310) תהליך ההטמעה ארוך הטווח של חברה נרכשת בארגון גדול מסתיים, לרוב, ב
א. התייעלות מערך הפיתוח של החברה הנרכשת והפיכתו ליעיל ורזה יותרב. מחיקה מוחלטת של פונקציות הניהול בחברה הנרכשת והכפפה מלאה של כל העובדים למנהלים בחו"ל
ג. ביטול כפילויות ואיחוד פונקציות כמו: רכש, פיתוח, שיווק, מכירות וייצור
ד. חיזוק פונקציות המטה של החברה הנרכשת על מנת שיוכלו לטפל בתוספת התקורות שנכפתה עליהם
(311) עם השלמת תהליך רכישה של חברה מקומית, החברה הרוכשת נוטה בטווח הקצר לשמר את המבנה הארגוני של הנרכשת על מנת?
א. לבחון לעומק את הביצועים הפיננסיים של החברה הנרכשתב. להוכיח לעובדי החברה הנרכשת כי אין שום כוונה לשנות משהו בהתנהלות החברה
ג. שלא לפגוע במוטיבציה של העובדים ובביצועים העסקיים של החברה הנרכשת בתקופת הביניים - עד לגיבוש אסטרטגיית הטמעה בארגון הרוכש
ד. לטעת אשליה בלב העובדים כי ביצועיה של החברה אינם מחייבים שוםפ שינוי בהתנהלותה
(314) אילו מן הפעולות הבאות נקטה הממשלה לאורך השנים להמרצת הענף?
א. גיבוש תכניות מימון לפעילות מו"פ בסיסי באמצעות המדען הראשי והקמה ומימון פעילות חממות וקרנות הפועלות במשותף עם המגזר הפרטיב. הקמה ומימון פעילות חממות וקרנות הפועלות במשותף עם המגזר הפרטי
ג. השקעה מתמשכת בהסבת כוח אדם למעבר לעבודה יצרנית בענף
ד. סבסוד פעילות ייצוא באמצעות מימון ישיר של חברות מייצאות
(317) חברה גדולה ורווחית תורמת לכלל המשק יותר מסטארט-אפ רווחי
א. לא נכון, כל מקום עבודה רווחי מייצר למשק בדיוק את אותה התועלתב. נכון, סטארט-אפ מעסיק לרוב תמהיל עובדים שרובו מהנדסים ומיעוטו עובדים אחרים
ג. לא מדויק, תלוי מי מהם מרוויח יותר במונחים של רווח למהנדס מועסק
ד. לא נכון, לסטארט-אפ יש פוטנציאל צמיחה גדול יותר ולכן תועלתו גדולה יותר
(318) המדינה יכולה לעודד השקעה בחברות בינוניות-גדולות, בין היתר, באמצעות:
א. מתן ערבות מדינה להשקעה של גופים מוסדיים (למשל: קרנות פנסיה) בענף ןתמרוץ כלכלי של גופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמיםב. מיסוי חברות קטנות באופן המפלה אותן יחסית לחברות בינוניות-גדולות
ג. ביטול חובת הדיווח השנתי של חברות בינוניות-גדולות על הכנסותיהן
ד. תמרוץ כלכלי של גופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
(319) העובדה שחלק מהותי ביותר מפעילות ההייטק בארץ משויכת למרכזי מו"פ זרים:
א. מטרידה בהיבטי ייצורם של מגוון אפשרויות תעסוקה בענף והתרומה הכוללת למשקב. מוכיחה שהמהנדסים בארץ מעולים, וצריך רק לעודד את הרחבת המגמה
ג. לא צריכה להטריד את קברניטי המשק בשום היבט: רק טוב יוצא מזה
ד. מחייבת פעילות ממשלתית מקיפה לחסימת זליגת הידע מהארץ לחו"ל
(322) מימון ענף ההייטק המבוסס בעיקר על הון זר (בניגוד למקומי) יוצר
א. בעיה קשה לקרנות המקומיות הסובלות מתחרות יתר מול משקיעים זריםב. רגישות יתר של הענף למשברים גלובאליים, העלולים לגרום לסגירת ברז המימון
ג. מתחים עם המדען הראשי ? עקב חשש מהוצאת ידע לא מבוקרת מ
ד. מקור לגאווה בלבד: אף אחד מחו"ל לא היה שם כאן את כספו סתם
(325) כאשר מנתחים תועלת למשק, מפרידים בין מרכזי מו"פ זרים לחברות מקומיות כי:
א. שכר המהנדסים במרכזי המו"פ הזרים גבוה מהותית מזה של חברות מקומיותב. סכנת הפיטורים של עובדים במרכזי מו"פ זרים גבוהה הרבה יותר
ג. לרוב, מרכזי מו"פ זרים מעסיקים בעיקר מהנדסים ולא מגוון רחב של עובדים
ד. עלות הקמת מרכז מו"פ זר בארץ גבוהה מהותית מהקמת חברה מקומית
(327) פרויקטים רב-שנתיים בסיוע המדען הראשי סובלים מאי-ודאות מימונית כיוון ש:
א. אין ביכולת חברה הזקוקה למימון להציג תחזיות רב שנתיות מתקבלות על הדעתב. המדען מתקשה להתחייב למימון רב-שנתי בגלל שינויים תכופים בהיקף התקציב שלו
ג. מדיניות המדען היא כי בכל מקרה יש לבחון כל פרויקט מחדש ? שנה אחר שנה
ד. המדען אינו מעוניין להתחייב לאורך זמן לפרויקטים שעתידם אינו ברור
(328) סך הוצאות השכר בענף ההייטק מהווה חלק הולך וגדל בסך השכר במגזר העסקי
א. לא נכון, גידול השכר בענף מתקזז עם הצמצום במספר המועסקים בוב. לא נכון, הפיטורים בענף גרמו לירידה מתמשכת בחלקו בהוצאות השכר במשק
ג. נכון, זה מעיד על הפער ההולך וגדל בין השכר בענף לבין השכר בשאר המשק
ד. נכון, זה מעיד על הגידול המתמשך בשיעור המועסקים בענף
(329) התפלגות השקעות הון הסיכון בארץ על פני התחומים השונים, בהשוואה לארה"ב:
א. מוכיחה שתעשיית הון הסיכון בארץ עובדת בצורה מאד לא יעילהב. מעידה על הכיוונים העתידיים אליהם הולכים הביקושים
ג. מעידה על תחומי ההתמחות הנוכחיים של הענף, ודורשת התאמה לצרכי העתיד
ד. מהווה אינדיקציה לצרכי העבר של השוק, ולא יותר
(331) כיצד יכולה המדינה לשפר את "זליגת הידע" הרצויה מענף ההייטק לשאר המשק?
א. באמצעות העלאת מיסים למפעלים בעלי תפוקה לעובד נמוכה מרף מסוים עליו יוחלטב. ע"י מתן מענקים לתוכניות מו"פ ייעודיות לשיפור תהליכי ייצור במפעלים מסורתיים וע"י מתן תמריצים כלכליים למפעלים מסורתיים להעסקת מנהלים יוצאי ענף ההייטק
ג. ע"י חיוב מפעלים מסורתיים להעסיק מספר מוסכם של עובדים יוצאי תעשיית ההייטק
ד. כל התשובות נכונות
(332) מעבר לצמצום בתקציבי המחקר, האיום החריף ביותר להייטק מצד האקדמיה הינו
א. היכולת לפתות את המצטיינים להישאר באקדמיה, במקום לעבור לתעשייהב. כמות בוגרי המשפטים היוצאת מן האקדמיה בכל שנה
ג. הקיטון במספר הלומדים מדעים וההתדרדרות הכוללת באיכות החינוך הטכנולוגי
ד. איכות המהנדס הממוצע היוצא משערי הפקולטה להנדסה באוניברסיטאות המובילות
(333) במונחי תרומה למשק הלאומי, יש הגיון בניתוח נפרד של מרכזי מו"פ מקומיים של חברות זרות מול חברות מקומיות כי
א. סכנת הפיטורים של עובדים במרכזי מו"פ זרים גבוהה הרבה יותרב. תרומתו למשק של מרכז מו"פ של חברה זרה מוגבלת, כיוון שהידע שמפותח בו לרוב אינו מתורגם ליצירת מקומות עבודה בישראל שאינם הנדסיים
ג. עלות הקמת מרכז מו"פ זר בארץ גבוהה מהותית מהקמת חברה מקומית
ד. הידע שנצבר במרכז מו"פ של חברה זרה מועבר לחו"ל ואינו תורם למחקר בישראל
(334) חלק משמעותי ביותר מפעילות ההייטק בארץ שייך למרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות
א. עובדה המחייבת פעילות ממשלתית מקיפה לחסימת זליגת ידע מהארץ לחו"לב. וזוהי ההוכחה הטובה ביותר לאיכות המהנדסים בארץ, ולפיכך יש לברך על כך
ג. נכון, אולם אין בכך שום חסרון, שכן החברות הללו משקיעות כאן ממיטב כספן ובכך מזרימות כסף רב לקופת המדינה
ד. נכון, וכתוצאה מכך מגוון אפשרויות התעסוקה בענף והתרומה הכוללת למשק מוגבלים יחסית
(336) זמן קצר לאחר שחברה נרכשת היא חשופה לסכנה של ירידה במכירות, כיוון ש
א. מנהלי החברה הנרכשת יאבדו עניין בעתידה בשל אובדן עצמאותם והסרת האחריות מהםב. לקוחות יהססו לרכוש פתרון של חברה שתידה אינו ברור
ג. הנהלת החברה הרוכשת צפויה להיות סלקטיבית יותר בבחירת לקוחותיה
ד. אי הוודאות הארגונית בה שרוי מערך המכירות צפויה להשפיע על המוטיבציה שלו
(337) השקעות הון הסיכון בישראל שונות בהתפלגותן מאלה שבארה"ב
א. כתוצאה מתחומי ההתמחות הנוכחיים של הענף, ומחייבות התאמה מתמשכת לצרכי העתידב. בגלל שהן משקפות את צרכי העבר של השוק, ולא את אלה העתידיים
ג. שכן הן משקפות את הכיוונים העתידיים של הענף, בניגוד לאלה הנוכחיים
ד. ולפיכך ברור שתעשיית הון הסיכון בארץ עובדת בצורה מאד לא יעילה
(338) "זליגת ידע" מענף ההייטק לשאר המשק צריכה להיווצר בסיוע של צעדים כמו:
א. קביעת מדיניות מיסוי קשוחה יותר למפעלים בעלי תפוקה לעובד נמוכה מרף מסויםב. חיוב מפעלים מסורתיים להעסיק מספר מוסכם של עובדים יוצאי תעשיית ההייטק
ג. מתן מענקים לתוכניות מו"פ ייעודיות לשיפור תהליכי ייצור במפעלים מסורתיים ומתן תמריצים כלכליים למפעלים מסורתיים להעסקת מנהלים יוצאי ענף ההייטק
ד. כל התשובות נכונות
(339) צרכיו של תאגיד רב-לאומי עשויים לייצר סתירה קשה במיוחד לאינטרס של החברה-בת המקומית במצבים כמו
א. קבלת הנחייה מחברת האם להימנע מגיוס עובדים לתקופה קצובה בשל קשיים עסקייםב. רצונו של התאגיד לקצץ בעלויות יצור, המוביל להנחיה להעברת ייצור להודו, שמשמעותה פיטורים בישראל
ג. העברת אחריות ממנהל מקומי למנהל במטה החברה בחו"ל בשל שינוי ארגוני
ד. דרישה מחברת האם לדווח על אירועים של התנהגות בלתי הולמת של עובד מקומי
(340) העובדה שמימון ענף ההייטק ניזון בעיקר מהון זר (בניגוד למקומי) יוצרת
א. שם טוב ויוקרה לתעשייה המקומית, ואין בה שום רע: זו רק ראיה לאיכויות של הענףב. חשיפת יתר למשברים גלובאליים, שכן גם אם הכלכלה המקומית חזקה, משבר חיצוני עלול לסגור מקור מימון משמעותי לענף
ג. מתחים עם המדען הראשי ? עקב חשש מהוצאת ידע לא מבוקרת מהארץ
ד. תחרות לקרנות המקומיות המתמודדות מול הזרות על הזדמנויות השקעה אטרקטיביות
(341) ביכולתה של המדינה לסייע לחברות הייטק בינוניות-גדולות ללא צורך בהגדלת תקציבי מדען, באמצעות, למשל
א. מתן ערבות מדינה להשקעה של גופים מוסדיים (למשל: קרנות פנסיה) בענףב. מתן מענקי מדינה לגופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
ג. מתן הקלות מיסוי לחברות בינוניות-גדולות וסבסודן באמצעות הגדלת המיסוי על חברות קטנות
ד. ביטול חובת הדיווח השנתי של חברות בינוניות-גדולות על הכנסותיהן
(342) המקום בו מתקבלות ההחלטות העסקיות המרכזיות בחברה רב לאומית הוא
א. משתנה על פי העניין: לרוב, מרכז מו"פ הוא זה שלוקח הובלה של פרויקט חדש - ואז ההחלטות יתקבלו על ידוב. המטה העולמי של החברה, או לעתים, בתלות במבנה ובעניין עצמו ? במטה האזורי
ג. במקום בו קיימת התמחות מקצועית ספציפית לעניין - זוהי בדיוק גדולתה של החברה הגלובאלית
ד. מקום ישיבתו הפיזי של המנכ"ל ? ללא תלות במיקום הגיאוגרפי של מטה החברה
(343) תעשיית ההייטק המקומית גם נהנית מהגלובליזציה וגם מתקשה בגללה, וזאת בשל? **
א. הירידה בעלויות הייצור, הגורמת לשחיקה מתמדת ברווחיות החברותב. החרפת התחרות הגלובלית, הגוררת עליה מתמדת בעלויות הייצור
ג. מחד - היכולת להביא מוצר איכותי לכל קצוות תבל, ומאידך - קלות המעבר של פיתוחו ויצורו לכל מקום
ד. מגמת העזיבה הגוברת של מהנדסים ישראלים לטובת חברות הממוקמות בכל פינות הגלובוס
(344) בהקשר היזמי, התרבות ה"פרויקטאלית", שלא כמו תרבות ה"מצב היציב", הינה **
א. גישה לפיה ככל שהסטארט-אפ ישדר לעובדיו יציבות ורוגע מוקדם יותר ? כן ייטב לוב. גישה שיטתית, המדגישה את הצורך בנוהלי עבודה סדורים כבר בשלב ההקמה
ג. גישה ארגונית הרואה במיזם אוסף של מאמצים קצרי טווח (הקמה, פיתוח וכו')
ד. גישה ארגונית הגורסת כי על הסטארט-אפ לפעול כאילו הוא חברה יציבה ומבוססת
(345) הקשר בין תקציבי האקדמיה להתפתחותו של ענף ההייטק מתבטא בכך ש:
א. צמצום תקציבי מחקר אקדמי פוגם בתשתית המחקרית המהווה מצע לפיתוחי העתיד בענף, ויכולתו להמשיך ולהתפתח נפגעתב. בהעדר תקציבי מחקר מספקים, חוקרים נאלצים לעסוק במחקר בסיסי ולא יישומי
ג. אנשי אקדמיה, בהעדר תקציבי מחקר, מוצאים זמן פנוי רב יותר לשיתופי פעולה עם התעשייה
ד. האקדמיה מוצאת פחות ופחות עניין במחקר יישומי
(346) לרוב, קרן הון סיכון תעדיף שלא להשקיע בחברה שקרן אחרת כבר מושקעת בה
א. נכון, קרנות הון סיכון מעדיפות להיות השותף האסטרטגי היחיד במיזםב. נכון, אבל אם המימון עד עתה הגיע רק מהיזמים היא תשקול השקעה בכל זאת
ג. אם קרן אחרת כבר השקיעה במיזם הוא ממילא לא זקוק למימון נוסף
ד. לא נכון, לרוב קרנות מעדיפות השקעה משותפת עם קרנות אחרות
(347) הזמן האופייני שחולף ממועד הקמת סטארט-אפ ועד להשלמת אבטיפוס של מוצר הינו
א. בין חודש ל-6 שנים ? אין שום דרך לקבוע בלי להבין באיזה מוצר מדוברב. לפחות 12 חודש ולעתים הרבה יותר - בשלב זה אי הוודאות הטכנולוגית גבוהה
ג. 3-6 חודשים ? שהרי מטרת השלב היא הוכחת היתכנות טכנולוגית ולא סביר שיגרר מעבר לכך
ד. 3-6 שנים ? זהו השלב המורכב ביותר בכל מיזם
(348) קיים קושי בבדיקת התאמתו של מוצר חדשני במיוחד לצרכי השוק כיוון ש
א. במקרים רבים שוק המטרה רחוק גיאוגרפית וליזמים אין תקציב להגיע ולהיפגש עימםב. כלי מדידה מסורתיים (כמו סקרים וקבוצות מיקוד) אינם מתאימים למוצרים מורכבים ועתידי טכנולוגיה
ג. לקוחות אינם נוטים לשתף פעולה בתהליך האפיון
ד. בתהליך הפיתוח יש קשיים לא צפויים המחייבים שינויים תכופים בהגדרת המוצר
(349) המשקל הגבוה שמהווה ההייטק בתמהיל ההשקעות של המדינה מהווה גורם סיכון כיוון ש
א. העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטקב. בהעדר גיוון מספק בתמהיל הייצוא של המדינה, משבר בענף ההייטק עלול ליצור קשיים ניכרים בכלכלה המקומית ותעשיות אחרות בעלות חשיבות רבה לכלכלה ולתעסוקה עלולות לסבול מהעדר השקעות מספיקות
ג. התחרות הקשה מול "עמק הסיליקון" ומרכזי הייטק אחרים בעולם צפויה למוטט את הענף בישראל
ד. מחירי המכירה ההולכים ויורדים של מוצרי הייטק צפויים לצמצם בהדרגה את הכנסות הענף
(352) הגורם המחליט היכן לייצר מוצר שתוכנן במרכז מו"פ של חברה רב לאומית:
א. ייקבל החלטה בעניין כבר בשלב התכנון של המוצר, כאשר השיקול העיקרי יהיה עלות היצורב. יהיה המנהל הרלוונטי במטה החברה, המתבונן בפרמטרים כמו: מיומנות מערך היצור, עלות היצור, קירבה לשווקי היעד וכד'
ג. יהיה מנהל הייצור במדינה בה פותח המוצר, לפי שיקוליו המקצועיים
ד. יעשה זאת על בסיס "תחרות פנימית" בין מספר אתרי יצור של החברה שיצטרכו להוכיח את יכולתם בייצור דגמים ראשוניים למוצר
(356) מהנדס ותיק ומבוגר בענף ההיטק, שאינו בתפקיד ניהולי, יכול להציע ערכים מוספים כגון
א. משמעת עבודה, עקב החשש התמידי כי יפוטרב. העדר בצורך לחתור תחת מנהל צעיר או להוכיח עליונות על צעירים ממנו
ג. אם להיות כנה, אין לו שום יתרון אמיתי: ענף ההייטק נועד רק לצעירים בגלל אופיו התזזיתי
ד. שיקול דעת, יציבות תעסוקתית, ניסיון בהתמודדות עם סיטואציות בין-אישיות ומקצועיות מורכבות
(357) ? בשלב בו חברה נרכשת משלימה את הטמעתה בארגון הרוכש, ניתן לבחון את הצלחת הרכישה באמצעות
א. התבוננות במנהלי החברה הנרכשת ובדיקת נכונותם להמשיך לעבוד בארגון, למרות הקשייםב. התבוננות במוצרי החברה הנרכשת ויכולתם להמשיך להיות חלק בפורטפוליו של החברה הרוכשת
ג. בחינת תפקודה של החברה הנרכשת ויכולתה להמשיך ולפעול באופן עצמאי למרות חילופי הבעלות
ד. בחינה כמותית ואיכותית של תרומתה של החברה הנרכשת לעסקי הרוכשת כחלק אינטגראלי ממנה
(359) המדינה מעודדת העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות כלים כמו
א. מתן תמריצים כספיים לביצוע מחקרים משותפים של הצדדיםב. הגדרת תחומי עדיפות מחקרית לאומית והקצאה של תקציבי מחקר אקדמי יעודיים עבורם ומיסוד מנגנוני שת"פ המסייעים גם בהגדרת סדרי עדיפות לאומיים למחקר (למשל: מגנ"ט)
ג. לא יודע
ד. התערבות בתחומי ההתפתחות של התעשייה באמצעות חקיקה מתאימה
(360) בהסתכלות על מגמות ארוכות טווח, מרכיב הוצאות השכר בענף ההיטק מהווה חלק הולך וגדל מעוגת השכר במגזר העסקי
א. לא נכון, גידול השכר בענף מתקזז עם הצמצום במספר המועסקים בו.ב. נכון, בגלל הצמיחה המתמשכת בשיעור המועסקים בענף
ג. נכון, בגלל הגידול המתמשך בשכר העובדים בהייטק אל מול הקפאות בשאר הענפים
ד. לא נכון, משברי העבר בענף סימנו שינוי מגמה וכיום חלקו בעוגת ההוצאות השכר הולך ומצמטמצם
(361) המונח "השקעה לאומית יחסית במו"פ בישראל" מתייחס ל:
א. שיעור הסבסוד באחוזים שהמדינה מסבסדת פעילות מו"פ בחברות פרטיות מתוך סך השקעתן בתחום.ב. שיעור ההשקעה הכולל של חברות ישראליות בפעילות מו"פ במונחי כסף מוחלטים.
ג. סך כל הכספים שהמדינה מקצה למו"פ בסכומים מוחלטים.
ד. שיעור ההקצאה בתקציב המדינה למימון פעילות מו"פ באחוזים מכלל התקציב