חיפוש מושגים
שיתוף חברתי
סיכום אוסף מבחנים עמוד ראשי

אוסף שאלות תעשיות ההייטק בישראל

(1) אם תקופת ההשקעה המוצהרת של הקרן מסתיימת, היא מפסיקה לפעול

א. נכון, הקרן מתפרקת מיידית
ב. לא נכון, היא עוצרת השקעות חדשות, אבל ממשיכה לתמוך בחברות הפורטפוליו
ג. נכון, אבל אם תוקם קרן ממשיכה - היא תשוב להשקיע בחברות הפורטפוליו
ד. אף תשובה אינה נכונה
הצג הסתר

(2) הבסיס להקמת חברת סטארט-אפ הוא בדרך כלל

א. שילוב של יזמים המבינים בטכנולוגיה, עם מימון חיצוני
ב. חיזוי של צורך עתידי בשוק, בצירוף רעיון טכנולוגי כיצד לתת לו מענה
ג. נכונות של משקיעים לממן רעיון טכנולוגי שיש להוכיח את ישימותו
ד. שיפור של טכנולוגיה קיימת וכסף זמין
הצג הסתר

(3) האתגר המרכזי מולו מתמודד הסטארט-אפ בהיבט הגדרת המוצר הינו

א. איך להגדיר מוצר יקר, באופן שיבטיח את רווחיות הסטארט-אפ
ב. התבססות על זיהוי צורך עתידי, שלעתים מסתבר כבלתי מדויק, או אף לא-קיים
ג. הקושי הטכנולוגי לתת מענה ראוי לצורך העתידי אותו זיהה
ד. איך להגדיר מוצר זול, גם במחיר של ביצועים לא מושלמים
הצג הסתר

(4) בממוצע שנתי, ההשקעה בישראל בהון סיכון בעשור האחרון

א. גבוהה יותר מסך ההשקעה בכלל מדינות אירופה
ב. גבוהה יותר במונחים מוחלטים מההשקעה בכל מדינה בודדת באירופה
ג. נמוכה יותר ממדינות מערב אירופה הגדולות, אולם עדיין מצויה במקום מכובד
ד. גבוהה יותר מההשקעה בכל מדינה באירופה, אולם רק יחסית לגודל האוכלוסייה
הצג הסתר

(5) המאמץ העיקרי בשלב הקמת סטארט-אפ ממוקד ב:

א. מציאת לקוחות "ידידותיים" לביצוע בדיקות היתכנות טכנולוגית
ב. פיתוח הטכנולוגיה שבבסיס הסטארט-אפ וגיוס מימון לפעילות
ג. שיווק לקהל המטרה
ד. מכירה ללקוחות ראשונים
הצג הסתר

(6) קרן הון סיכון לא תשקיע בחברה שכבר השקיעה בה קרן אחרת

א. אם קרן אחרת כבר השקיעה במיזם הוא ממילא לא זקוק למימון נוסף
ב. נכון, קרנות הון סיכון מעדיפות להיות השותף האסטרטגי היחיד במיזם
ג. לא נכון, לרוב קרנות מעדיפות השקעה משותפת עם קרנות אחרות
ד. נכון, אבל אם המימון עד עתה הגיע רק מהיזמים היא תשקול השקעה בכל זאת
הצג הסתר

(7) חברה שקרן הון סיכון השקיעה בה בעבר ונסגרת עקב אי הצלחה

א. היא חלק בלתי נמנע מהתנהלותה של כל קרן: זהו בדיוק הסיכון בעסקיה
ב. עלולה לגרום להפסדים דרמטיים לקרן, עד כדי הפסקת פעולתה
ג. אף תשובה אינה נכונה
ד. מגדילה את הסיכון לקרן, כיוון שפיזור השקעותיה מצטמצם
הצג הסתר

(8) חלקה של ישראל בעוגת השקעות הון הסיכון העולמי השנתית עומד על

א. אין סטטיסטיקה מייצגת בעניין, שכן הון הסיכון הוא כסף פרטי שאינו מדווח
ב. כ-4-5% - הרבה מעבר למשקלה היחסי באוכלוסיית העולם
ג. פחות מ-1% - עם כל הכבוד לתעשייה המקומית, גודלה במונחים עולמיים זניח
ד. תלוי בשנת המדידה ? בעשור האחרון חלו תנודות דרמטיות בחלקנו היחסי
הצג הסתר

(9) כספי הון הסיכון המושקעים בסטארט-אפים בישראל מנותבים בעיקר לתחומי

א. תוכנה, תקשורת ומדעי החיים
ב. מיכון תעשייתי, תוכנה וטכנולוגיות רפואיות
ג. בריאות הציבור ופיתוח תרופות
ד. טכנולוגיות מים ואנרגיה מתחדשת
הצג הסתר

(10) מקור הרווח העיקרי של קרן הון סיכון הינו

א. רווחי חברות הפורטפוליו
ב. הכנסות חברות הפורטפוליו, בניכוי הוצאותיהן והוצאות הקרן
ג. מימוש השקעותיה ? באמצעות מכירת חברת הפורטפוליו או הנפקתן לציבור
ד. מימוש האופציות למניות חברות הפורטפוליו שחולקו להנהלת הקרן
הצג הסתר

(11) קרן הון סיכון תחפש להשקיע ב:

א. מיזמים עתירי סיכון בכל תחום
ב. מיזמים בתחומים עתירי טכנולוגיה ומבוססי מחקר ופיתוח
ג. כל תחום עסקי המעניק תשואה גבוהה אל מול סיכון נמוך
ד. חברות מבוססות המחפשות כיווני התרחבות עתירי סיכון
הצג הסתר

(12) חברת סטארט-אפ מתאפיינת, בראש ובראשונה, ב:

א. יזמות למכירת מוצרי טכנולוגיה מתקדמת
ב. גיוס כספים מהיר וקל, ורווחים מובטחים ליזמים
ג. שכר גבוה ואופציות למניות, בשילוב סיכון נמוך לכישלון
ד. יזמות מבוססת טכנולוגיה מתקדמת, לפיתוח ויצור מוצר/שירות חדש
הצג הסתר

(13) מקור המימון העיקרי של קרנות הון הסיכון הפעילות בישראל הינו

א. בלתי ידוע: הקרנות הם גופים פרטיים ולא מפרסמות מי המשקיעים בהם
ב. הון מקומי, בדרך כלל באמצעות הנפקת הקרנות בבורסה הישראלית
ג. הון זר, המושקע הן בקרנות זרות והן בקרנות מקומיות
ד. הון זר, המושקע אך ורק בקרנות זרות הפעילות בישראל
הצג הסתר

(14) המאמץ הייחודי בהקמת סטארט-אפ יחסית למיזמים עסקיים אחרים נובע מ? או השוני המהותי בין הקמת סטארט-אפ להקמת מיזם עסקי אחרים הינו

א. העדר הצורך למכור ולייצר הכנסות החל מהיום הראשון
ב. השילוב המשולש של מאמץ הקמה, גיוס כספים מאסיבי ואתגר טכנולוגי מורכב
ג. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
ד. חיכוכים בין היזמים אודות כל אחד מהיבטי העסק: כספים, כוח אדם, ניהול וכו'
הצג הסתר

(15) סטארט-אפ המתנהל היטב, ישאף למשוך אליו קרן הון סיכון אשר תציע לו

א. שינוי כיוון עסקי וצמצום בהוצאות
ב. משאבי השקעה גדולים ככל שנדרש על פי תכניתו העסקית
ג. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
ד. כסף כנדרש, עם מינימום התערבות בהתנהלות המיזם ויכולת לכוון, לפתוח דלתות בתעשייה, לבחון עמידה ביעדים ולהתערב כשצריך
הצג הסתר

(16) קרן הון סיכון זרה תעדיף להשקיע בסטארט-אפ מקומי בשיתוף עם קרן מקומית

א. נכון, שכן השקעת הקרן המקומית מהווה ראייה מסוימת לאיכות הסטארט-אפ
ב. נכון, כיוון שאז תקטין את הסיכון ותגדיל את פוטנציאל הרווח מהעסקה
ג. לא נכון, קרן הון סיכון תמיד תעדיף להשקיע עצמאית בסטארט-אפ טוב
ד. לא נכון, קרנות זרות מנוסות אינן זקוקות לחוות דעת מצדדים שלישיים
הצג הסתר

(17) פער הזמנים בין הקמת סטארט-אפ ליצירת הכנסות משמעותיות ממנו

א. סביר שיהיה מאד קצר ? לא יותר מ-12 חודש
ב. יכול להימשך 3-6 שנים, ונושא עימו סיכון משמעותי לכישלון
ג. חייב להיות ארוך מ-24 חודש כדי להצדיק את המימון שהיזם מבקש
ד. חייב להיות קצר מ-12 חודש כדי שהמימון החיצוני יספיק
הצג הסתר

(18) גורמים חיצוניים שהאיצו את גידול חלקו של ההייטק בכלכלת שנות ה80 כללו או חלקו של ההייטק בכלכלת שנות ה80 גדל בשל גורמים חיצוניים כמו

א. הכרה מתגברת של תאגידים טכנולוגיים זרים ביכולות הטכנולוגיות המקומיות ו התפתחות תרבות צריכה מקומית ועלייה בלגיטימיות החברתית של התעשרות
ב. פיתוח מערכות טיהור מים על בסיס ננו-טכנולוגיה
ג. המשבר הכלכלי המקומי עקב השתוללות האינפלציה
ד. עליית שכר העבודה למהנדסים כתוצאה מהתגברות הביקוש לשירותיהם
הצג הסתר

(19) אילו מן התחומים הבאים אינו נופל תחת ההגדרה הרחבה של תעשיית הייטק?

א. פיתוח מכשירים מבוססי לייזר להסרת שיער גוף
ב. פיתוח תוכנה לניהול מערכות פיננסיות
ג. אספקת שירותי תקשורת סלולארית
ד. פיתוח מערכות טיהור מים על בסיס ננו-טכנולוגיה
הצג הסתר

(20) אילו מן המרכיבים הבאים אינו מאפיין את תעשיית ההייטק

א. שיעור מועסקים גבוה של אקדמאים המתמחים בתחומי הליבה
ב. מרכיב גבוה של חדשנות ומחזור חיים מואץ למוצריה
ג. תחרות אינטנסיבית
ד. תקציב מו"פ נמוך ביחס להיקף המכירות
הצג הסתר

(21) אילו מן הגורמים הבאים לא תרם לתחילת פריחת ההייטק בשנות ה90

א. עלייה בהכנסות המדינה ממיסים
ב. התמוטטות ברית המועצות והעלייה המאסיבית של אקדמאים ומהנדסים לארץ
ג. כניסה מאסיבית של חברות זרות לשוק המקומי באמצעות רכישות
ד. שטף הולך וגובר של קרנות הון סיכון שהציעו מימון לסטארט-אפים
הצג הסתר

(22) כניכניסתם הרחבה של תאגידים רב-לאומיים לישראל בשנות ה-2000 מעידה על

א. הכרתם בישראל כמקור בלתי נדלה לחדשנות טכנולוגית
ב. כוחות הגלובליזציה, בהיבטים של מיסוי ורווחי הון
ג. שאיפה לנצל את מדיניות המס הליברלית של ישראל להקטנת נטל המס שלהם
ד. רצונם להתרחב באמצעות מכירות מאסיביות לשוק המקומי
הצג הסתר

(23) האינדיקציה הכלכלית הברורה ביותר להצלחת תוכנית "יוזמה" משנת 93' היא

א. 9 מ-15 ההשקעות הישירות של קרן יוזמה בסטארט-אפים נסתיימו בEXIT
ב. העובדה כי 90% מהמשקיעים מימשו את האופציה לרכישת חלק המדינה בקרן
ג. נכונות משקיעים זרים רבים להשקיע בקרנות משותפות עם מדינת ישראל
ד. אין מדד אובייקטיבי להצלחת פעילות של מדינה בתחום של האצה כלכלית
הצג הסתר

(24) התהליך שהחל את צמיחת התעשייה מוטת הטכנולוגיה בישראל של שנות ה60

א. הונע מזליגה הדרגתית של כוח אדם וידע מהתעשייה הביטחונית לזו האזרחית
ב. היה מהיר ביותר והניע צמיחה כלכלית מרשימה במונחים עולמיים
ג. הונע ע"י שינוי מהותי בסדר העדיפויות של מערכת החינוך במדינה
ד. נבע ממעבר של מהנדסים מהתחום האזרחי לתחום הביטחוני
הצג הסתר

(25) האמברגו הצרפתי על ישראל ב1967 היווה אבן דרך להתפתחות תעשיית ההייטק

א. כיוון שביסס בישראל את ההבנה בהכרח לפתח יכולות טכנולוגיות עצמאיות
ב. משום שדחף את ישראל להסתמכות על ארה"ב במקום על צרפת
ג. כיוון שפתח בפני המדינה יכולת מחקרית ומדעית שלא הייתה זמינה קודם לכן
ד. משום שהותיר את ישראל ללא ידע מדעי המאפשר הקמת תעשייה טכנולוגית
הצג הסתר

(26) החברות הראשונות שהקימו בישראל מרכזי פיתוח בשנות ה60 וה70 היו

א. זרועות הפיתוח של גופים ציבוריים וממשלתיים זרים
ב. חברות תקשורת בינלאומיות שהיו מעוניינות בדריסת רגל בישראל
ג. חברות מקומיות שהשכילו להבין כי הפיתוח צריך שייעשה בארץ והשיווק בחו"ל
ד. חברות ענק אמריקאיות שזיהו כאן פוטנציאל אנושי: י.ב.מ, אינטל, מוטורולה
הצג הסתר

(27) ענף ההייטק מהווה כיום גורם מרכזי ביותר בייצוא הישראלי

א. אף תשובה אינה נכונה
ב. נכון, ענפי התוכנה והאלקטרוניקה לבדם מהווים כ-40% מהיצוא התעשייתי
ג. לא מדויק, ההייטק אמנם בעל משקל רב, אבל רובו עדיין נמכר בשוק המקומי
ד. לא נכון, מפריזים בחשיבות ההייטק בכלל הייצוא ? משקלו היחסי עדיין בינוני
הצג הסתר

(28) מהי חממה טכנולוגית

א. מוסד מחקרי אקדמי המעסיק מדענים עולים תמורת שכר הולם
ב. מערך אירוח פיזי ומימון לסטארט-אפ צעיר המעניק לו גם ליווי מקצועי וניהולי
ג. מערך מחקר אקדמי הכולל מנגנון מסחור של פטנטים בעלי פוטנציאל כלכלי
ד. מנגנון המאפשר פיתוח של פרויקטים בבעלות הממשלה ובהובלתה
הצג הסתר

(29) קרן בירד (BIRD) הינה

א. קרן דו-לאומית למימון כניסת חברות ישראליות לשוק האמריקאי
ב. קרן לעידוד השקעות אמריקאיות בחברות הייטק ישראליות
ג. קרן ממשלתית ישראלית-אמריקאית לעידוד פרויקטים מבוססי שת"פ דו-לאומי
ד. קרן הון סיכון אמריקאית שהייתה חלוצת הכניסה לישראל
הצג הסתר

(30) תכנית "יוזמה" בשנת 1993 התבססה על

א. מימון פרטי מלא להשקעה במגזר ההייטק, תמורת הקלות מיסוי למשקיעים
ב. מימון מדינה מלא למיזמים טכנולוגיים בתחומים נבחרים
ג. קרנות הון סיכון פרטיות שבחרו לרכוש בעלות בחברות ממשלתיות
ד. מנגנון השקעה משותף למדינה ולמגזר העסקי להאצת פעילות בענף ההייטק
הצג הסתר

(31) הגורמים העיקריים להקמת החממות הטכנולוגיות בשנות ה-90 היו

א. שאיפת המדינה למצות את הפוטנציאל הכלכלי והאנושי הטמון בעלייה ומדיניות ממשלתית שתכליתה האצת קליטת שטף המדענים העולים מברה"מ
ב. שכר העובדים בענף הולך ויורד ככל שהוא הופך לממוסד
ג. רמת שכר נמוכה במגזר העסקי
ד. לחצים אינפלציוניים הנובעים מאבטלה גבוהה
הצג הסתר

(32) תופעה כלכלית-חברתית בולטת שנלווית לפריחת ההייטק לאחרונה הינה

א. חל שיפור מתמיד ביציבות התעסוקתית של עובדי המגזר
ב. שכר העובדים בענף הולך ויורד ככל שהוא הופך לממוסד
ג. כמות המועסקים בענף הולכת ופוחתת בשל קידמה טכנולוגית ומיכון גובר
ד. "מתעשרי ההייטק" הפכו ללגיטימיים ולמודל חיקוי למצטרפים לשוק העבודה
הצג הסתר

(33) המונח "תעשיית הייטק" מתייחס למגזר תעשייתי המתאפיין ב:

א. פעילות מכירות אינטנסיבית של מוצרים טכנולוגיים
ב. שכר גבוה ויציבות תעסוקתית גבוהה למועסקים בו
ג. פיטורים המוניים בתקופות בהן הכלכלה המסורתית נחלשת
ד. יצירת ערך מוסף הנובע מהשקעה מהותית ומתמשכת במו"פ טכנולוגי-יישומי
הצג הסתר

(34) מהן הדרישות הכספיות מסטארט-אפ הפועל בחממה טכנולוגית?

א. אין דרישות כאלה ? הצלחת הסטארט-אפ תהיה שלו בלבד
ב. אחוזי בעלות ותשלום תמלוגים לחממה ממכירותיו, בתסריט הצלחה בלבד
ג. אחוזי בעלות, ללא כל תמורה נוספת
ד. החזר המימון שהוענק לסטארט-אפ ע"י החממה, בתסריט הצלחה בלבד
הצג הסתר

(35) כיצד נעזרו חברות ישראליות רבות בבורסת הנאסד"ק בארה"ב בשנות ה-90?

א. באמצעות הנפקת מניותיהן בנאסד"ק לצורך גיוס הון ומימון צמיחה
ב. ע"י שיתוף פעולה עם הנאסד"ק לצורך הנפקתן בישראל
ג. באמצעות הסכמי שיתוף פעולה בין הבורסה בישראל לנאסד"ק
ד. ע"י מסעות פרסום משותפים בהם הודגשה עוצמתו של ההייטק הישראלי
הצג הסתר

(36) למשקיעים הזרים שהצטרפו לתכנית "יוזמה" הוצעה הטבה בצורת

א. אופציה לקניית חלק המדינה בקרן ההשקעה תוך 5 שנים במחיר ידוע מראש
ב. אופציה לרכישת הסטארט-אפים בהם השקיעו במחיר ידוע מראש
ג. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שנים
ד. זכות למכור למדינה את הסטארט-אפים בהם השקיעו תוך 5 שנים מההשקעה
הצג הסתר

(37) הצעדים שנקטה מדינת ישראל לעידוד ההייטק בשנות ה80 כללו

א. הורדת מיסוי דרמטית על הנפקות ישראליות בחו"ל
ב. מתן פטור ממיסוי לחברות זרות הרוכשות חברות הייטק מקומיות
ג. הקמת חממות מדעיות במימון ממשלתי לקידום יזמות טכנולוגית וליברליזציה בשוק ההון, בסחר בינ"ל ובתנועות ההון בין ישראל והעולם
ד. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שנים
הצג הסתר

(38) התעשייה הביטחונית בישראל של שנות ה60 התבססה על:

א. תערובת של חברות פרטיות וממשלתיות
ב. חברות פרטיות של יוצאי התעשייה הביטחונית, דוגמת אלביט
ג. חברות ביטחוניות זרות שהקימו בישראל מרכזי פיתוח
ד. חברות וגופים ממשלתיים: רפא"ל, התעשייה האווירית ויחידות פיתוח צבאיות
הצג הסתר

(39) חדירתם של תאגידים טכנולוגיים רב-לאומיים בישראל מתבטאת בעיקר ב:

א. אף תשובה אינה נכונה
ב. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכת
ג. מינוי נציגים מקומיים לאיתור חברות נוספות לרכישה ורכישות מאסיביות של חברות הייטק מקומיות, הן בכמות והן בהיקף כספי
ד. נוכחות הולכת וגדלה בשוק ההון הישראלי ופתיחת מפעלי ייצור מקומיים
הצג הסתר

(40) תעשיית ההייטק מכתיבה מחזור חיים מואץ למוצריה כיוון ש

א. אף תשובה אינה נכונה
ב. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכת
ג. בסיסה הוא חדשנות הנובעת מהוצאה מתמדת של מוצרים מעודכנים לשוק
ד. זו הדרך היחידה לטפל בתקלות בפיתוח המוצר
הצג הסתר

(41) הגידול בפעילותן של חברות הייטק ישראליות בשנות ה-2000 מתבטא ב:

א. גיוסי הון בהיקפים גדולים באמצעות קרנות הון סיכון
ב. כל התשובות נכונות
ג. מימוש השקעות באמצעות הנפקות ורכישות של זרים
ד. גידול דרמטי במכירות ? עד כדי הפיכה לענף היצוא המוביל של ישראל
הצג הסתר

(42) ייציייצר את התשתית הטכנולוגית ל"לידת" תעשיית ההייטק בשנות ה50

א. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכת
ב. פעילות המחקר האקדמי במכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטאות האחרות ופעילות התעשייה הביטחונית בבעלות המדינה (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה)
ג. התפתחותה של תעשייה טכנולוגית אזרחית במדינת ישראל בתקופה הנדונה וחדירתן של חברות זרות בעלות אוריינטציה טכנולוגית לשוק הישראלי
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(43) התשתית הטכנולוגית לתחילת היווצרותה של תעשיית ההייטק בשנות ה50 התהוותה על בסיס

א. חדירתה של טכנולוגיה אזרחית לישראל דרך גלי העליה אליה
ב. אף תשובה לא נכונה
ג. כניסת חברות טכנולוגיה זרות לשוק הישראלי
ד. התפתחותה של התעשייה הביטחונית בבעלות המדינה (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה) ופעילות המחקר האקדמי במכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטאות האחרות
הצג הסתר

(44) קרן הון סיכון תיתן עדיפות להשקעה במיזם

א. המורכב מיזמים שכבר התנסו בהקמת סטארט-אפים בעברם
ב. בו יוכלו לקבל נתח גדול במיוחד בבעלות תמורת סכום נתון
ג. שרמת הסיכון בו גבוהה ופוטנציאל הרווח ממנו נמוך
ד. שרמת הסיכון בו נמוכה, גם אם פוטנציאל הרווח ממנו נמוך
הצג הסתר

(45) לקרן הון סיכון תהיה בדרך כלל אסטרטגיית השקעה הכוללת התייחסות ל:

א. רמת מעורבותה בניהול השוטף ובפיתוח העסקי של חברות הפורטפוליו
ב. כל התשובות נכונות
ג. תחומי פעילות ספציפיים בהם תעדיף להשקיע
ד. בגרות הסטארט-אפים (=רמת הסיכון בהשקעה) בהם תעדיף להשקיע
הצג הסתר

(46) קרן הון סיכון תשקיע במיזם נתון פעם אחת בלבד

א. לא בהכרח, במקרים רבים ייערכו מספר סבבי גיוס על פי אבני דרך
ב. נכון, אחרת לא יישאר לה כסף להשקעות בחברות נוספות
ג. נכון, אם המיזם מוצלח ? סבב גיוס אחד ממילא יספיק לו
ד. לא נכון, קרן תתחייב תמיד להשקעות המשך, אחרת המיזם לא יתרומם
הצג הסתר

(47) השיקולים המרכזיים בהחלטת השקעה במיזם ע"י קרן הון סיכון הינם

א. רמת הרווחיות החזויה בתכנית העסקית שמציגים היזמים
ב. פוטנציאל השוק של המוצר אותו מפתח המיזם ואיכות צוות ההקמה
ג. רמת הסיכון במיזם וזהות המשקיעים האחרים
ד. רמת התחכום הטכנולוגי של המיזם ומועד יציאת המוצר לשוק
הצג הסתר

(48) יזמים של סטארט-אפ אופייני, במרבית המקרים, יהיו

א. קבוצה הטרוגנית של מנהלים מכל הענפים: כספים, משאבי אנוש, שיווק וכו'
ב. אנשים בעלי ידע טכנולוגי רלוונטי לתחום ולעתים גם בעלי רקע ניהולי או שיווקי
ג. אין חוקים: כל סטארט-אפ נראה שונה לחלוטין מבחינת ההרכב האנושי שלו
ד. אנשי פיננסים המזהים הזדמנות לרווח מהיר בהשקעה עצמית מינימאלית
הצג הסתר

(49) ככל שקרן הון סיכון תשקיע במיזם בשלב מאוחר יותר של חייו, סביר שתקבל

א. שיעור אחזקה גבוה יותר בו, תמורת סכום השקעה נתון, בגלל הגידול בסיכון
ב. יכולת השפעה גדולה יותר על אסטרטגיית החברה, בגלל שיעור האחזקה הנמוך
ג. שיעור אחזקה נמוך יותר בו, תמורת סכום השקעה נתון
ד. ייצוג גדול יותר בדירקטוריון החברה
הצג הסתר

(50) הנכסים הבולטים שמביאה קרן הון סיכון לסטארט-אפ, בנוסף לכסף, הינם

א. יכולת להחליף את הצוות הניהולי במהירות ובקלות ? בהיותם בעלי השליטה ומידע תחרותי מסווג ? על בסיס קשריהם עם קרנות אחרות
ב. אף תשובה לא נכונה
ג. כל התשובות נכונות
ד. היכרות עם השוק וקשרים עסקיים הפותחים דלתות אצל לקוחות בפוטנציה וניסיון ניהולי המסייע בגיבוש אסטרטגיה עסקית מנצחת
הצג הסתר

(51) הנהלת קרן הון סיכון מתוגמלת בדרך כלל באמצעות

א. שכר רגיל, אופציות למניות חברות הפורטפוליו ואחוז מרווחי הקרן
ב. אחוזים ממכירות חברות הפורטפוליו
ג. שכר רגיל ומניות בקרן עצמה
ד. שכר המתקבל הן מהקרן והן מחברות הפורטפוליו
הצג הסתר

(52) בתעשיית ההייטק לרוב לא מתקיים המודל הקלאסי של שוק-מכתיב-צרכים כי

א. הלקוחות משנים את טעמם באופן מהיר ובלתי צפוי
ב. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
ג. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
ד. השוק מתקשה לחזות את צרכיו העתידיים ואלה נגזרים מהתקדמות הטכנולוגיה
הצג הסתר

(53) אופציה מהווה הטבה לעובד כיוון שהיא מאפשרת לו

א. למכור את המניות שברשותו במחיר שנקבע בעת הענקת האופציה
ב. לקנות את מניות החברה בכל כמות שיבחר
ג. ליהנות מההפרש בין מחיר מכירת מנייה למחיר הקנייה (שנקבע בעת הענקתה)
ד. לקנות את מניות החברה בכל מועד שיבחר
הצג הסתר

(54) אופציות המוענקות לעובד בחברה אחרי שהונפקה ניתנות למימוש מיידי

א. תלוי במקרה הספציפי ? זוהי החלטה של המעסיק
ב. לא נכון, תמיד המימוש יהיה פרוס לאורך מס' שנים כדי לעודד נאמנות לחברה
ג. נכון, זהו בעצם תחליף לבונוס שנתי
ד. אף תשובה אינה נכונה
הצג הסתר

(55) אופציות בחברות פרטיות ניתנות למימוש, לכל המוקדם, בעת ש:

א. החברה מונפקת לציבור או נמכרת למשקיע פרטי כלשהו
ב. החברה נסגרת
ג. בכל עת
ד. מחיר המנייה בשוק עולה על מחיר מימוש האופציה
הצג הסתר

(56) מקורם של נכסים ארגוניים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון הינו

א. אוסף כל המידע והמסמכים המתעדים את מוצרי הארגון, תכניות הייצור וכד'
ב. בניית מבנה פיננסי סולידי לעסק ע"י תמחור נכון, הצלחה במכירות וכו'
ג. ההון האנושי, כלומר ? עובדי ומנהלי הארגון
ד. מדיניות נכונה של ההנהלה בכל הקשור לשמירת מוטיבציה ותגמול עובדים
הצג הסתר

(57) עובד הייטק נהנה מחבילת העסקה ללא תחרות בשוק בכל היבט אפשרי

א. לא מדויק, השכר הממוצע סביר, אבל בבנקים מרוויחים בממוצע הרבה יותר
ב. לא מדויק, התנאים מצוינים, אבל סביבת העבודה תובענית ואין בטחון תעסוקתי
ג. לא נכון, אלו אגדות המטופחות ע"י העיתונות ללא כל תמיכה סטטיסטית
ד. נכון, בגלל זה כולם רצים להייטק ויש יותר מהנדסים ממה שהתעשייה צריכה
הצג הסתר

(58) כשמדובר על "אופציה" בהקשר של הטבה לעובד בחברת הייטק, הכוונה היא ל

א. אופציה הניתנת לעובד לעזוב את החברה ולקבל פיצויים כאילו פוטר
ב. הענקת זכות לרכישת מניית החברה במחיר ובתנאים קבועים מראש
ג. מתן מענק כספי לעובד כדי שיוכל לרכוש את מניית החברה
ד. זכות המוענקת למנהלי החברה לשנות כיוון עסקי ללא התערבות המשקיעים
הצג הסתר

(59) התפוקה לעובד בתעשיית ההייטק עולה על זו של העובד במסורתית כי

א. זוהי מהות ההייטק: יצירת ערך מוסף גדול יותר באמצעות חדשנות
ב. ההכנסות ממוצר הייטק תמיד גבוהות יותר ממוצרי התעשייה המסורתית
ג. הוצאות הייצור בתעשייה המסורתית גבוהות ומקשות על רווחיותה
ד. עלות העבודה בתעשייה המסורתית נמוכה משמעותית
הצג הסתר

(60) היכולת לוודא את התאמתו של מוצר חדשני במיוחד לצרכי השוק מוגבלת, שכן

א. היזמים אינם מכירים היטב את שוק המטרה
ב. המשוב המתקבל מכלי מדידה מסורתיים (סקרים וקבוצות מיקוד) מוגבל בערכו
ג. בתהליך הפיתוח יש קשיים לא צפויים המחייבים שינויים תכופים בהגדרת המוצר
ד. לקוחות אינם נוטים לשתף פעולה בתהליך האפיון
הצג הסתר

(61) בסביבה עסקית בה מחזור החיים של מוצרים הוא קצר, יש חשיבות גדולה ל

א. שמירת רמת שכר נמוכה ככל שניתן כדי להגביל את הוצאות הארגון
ב. תכנון מוצרים בעלי מחזור חיים ארוך, כדי לקצץ בהוצאות הפיתוח
ג. תמחור מוצרים אגרסיבי, כדי להאריך את משך החיים שלהם ולהגדיל הכנסות
ד. שימור נכסים ארגוניים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון נצבר
הצג הסתר

(62) הקושי בבניית אפיון מדויק למוצר חדשני המיועד לענות לצורך עתידי נובע מ

א. עלויות הפיתוח הגבוהות ולוח הזמנים הארוך להשלמת הפיתוח
ב. העדר היכרות מעמיקה של היזמים עם שוק המטרה
ג. הקושי בקבלת משוב אמין מהשוק לגבי צרכים עתידיים (בניגוד לאלה העכשויים)
ד. אי נכונות של לקוחות לשתף פעולה בתהליך האפיון
הצג הסתר

(63) בתבתעשיית ההייטק לרוב לא מתקיים המודל הקלאסי של שוק-מכתיב-צרכים כי:

א. השוק מתקשה לחזות את צרכיו העתידיים ואלה נגזרים מהתקדמות הטכנולוגיה
ב. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
ג. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
ד. הלקוחות משנים את טעמם באופן מהיר ובלתי צפוי
הצג הסתר

(64) כמות הסטארט-אפים הנפתחים בכל שנה מעידה על בטחון תעסוקתי סביר

א. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה
ב. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה וגם נכון, כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
ג. לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף בכמות הסטארט-אפים הנסגרים בכל שנה וגם לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף גם בנתוני פיטורים מחברות שלא נסגרו
ד. נכון, כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
הצג הסתר

(65) עבודה בשירות המדינה משתלמת פחות מעבודה בהייטק

א. כל אחד והעדפותיו: המדינה מציעה בטחון תעסוקתי גבוה ועומס עבודה מתון
ב. נכון, אבל במונחי שכר לשעת עבודה, המדינה עדיין מציעה עסקה טובה יותר
ג. לא נכון, מנהל בכיר בשירות המדינה מרוויח לא פחות ממקבילו בהייטק
ד. נכון, ולכן כל עובד מדינה שמתקבל לחברת הייטק עובר אליה מיידית
הצג הסתר

(66) סטארט-אפ צפוי לקושי בהחדרת מוצריו לשוק, גם אם איכות המוצר מעולה, בשל

א. איכות שירות לקויה
ב. העדר חדשנות
ג. חשש בקרב לקוחות מקניית פתרונות מחברה מתחילה העלולה להיסגר בכל יום
ד. מחירים בלתי סבירים
הצג הסתר

(67) קרן הון סיכון מפסיקה לפעול כאשר תקופת ההשקעה המוצהרת שלה מסתיימת:

א. נכון, אבל ביכולתה לשוב ולהשקיע בחברות הפורטפוליו שלה אם מוקמת קרן ממשיכה באותה הנהלה
ב. לא נכון, הקרן ממשיכה לתמוך בחברות הפורטפוליו הקיימות, אולם תימנע מהשקעות בחברות חדשות
ג. אף תשובה אינה נכונה
ד. נכון, הקרן מתפרקת מיידית
הצג הסתר

(68) מספר הפעמים בהן קרן הון סיכון תחליט על השקעה במיזם נתון

א. איננו קבוע: לרוב ייערכו מספר סבבי גיוס ובכל אחד הקרן תקבל החלטת השקעה בלתי תלויה
ב. מוגבל לרוב לפעם-פעמיים לכל היותר: אחרת לא יישאר לה כסף להשקעות בחברות נוספות
ג. אינו מוגבל: קרן תתחייב תמיד להשקעות המשך, אחרת המיזם לא יתרומם
ד. לרוב מוגבל לפעם אחת: אם המיזם מוצלח ? סבב גיוס אחד ממילא יספיק לו
הצג הסתר

(69) השוני המהותי בין הקמת סטארט-אפ להקמת מיזם עסקי אחרים הינו

א. העדר הצורך למכור החל מהיום הראשון
ב. חיכוכים בין היזמים אודות כל אחד מהיבטי העסק: כספים, כוח אדם, ניהול וכו'
ג. השילוב המשולש של אתגר טכנולוגי מורכב, מאמץ הקמה רב-תחומי וצורך בגיוס כספים מאסיבי
ד. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
הצג הסתר

(70) אם תקופת ההשקעה המוצהרת של הקרן מסתיימת, היא מפסיקה לפעול

א. נכון, הקרן מתפרקת מיידית
ב. אף תשובה אינה נכונה
ג. נכון, אבל אם תוקם קרן ממשיכה - היא תשוב להשקיע בחברות הפורטפוליו
ד. לא נכון, היא עוצרת השקעות חדשות, אבל ממשיכה לתמוך בחברות הפורטפוליו
הצג הסתר

(71) האתגרים הניהוליים הייחודיים למנהל בסביבת ההייטק הינם

א. שימור עובדים החשופים לפיתוי מקצועי ופיננסי מתמיד מצד מעסיקים אחרים ןניהול מגוון רב של טיפוסים: מאנשים יצירתיים ומפונקים ועד "גיקים" מוזרים
ב. אף תשובה לא נכונה
ג. האתגר הניהולי והטכנולוגי שבהקמת מיזם מאפס ותדמית הענף וחלומות ההתעשרות המהירה
ד. הצורך בעמידה ביעדים, לוחות זמנים ותקציב כפי שמוכתבים ע"י ההנהלה וציפיות המשקיעים להחזר מהיר על השקעתם
הצג הסתר

(72) מדוע נמשכים רבים להקמת סטארט-אפ למרות הקשיים

א. האתגר הניהולי והטכנולוגי שבהקמת מיזם מאפס ותדמית הענף וחלומות ההתעשרות המהירה
ב. משום שבשנים הראשונות היזם אינו מצופה לייצר מכירות אלא רק ושהחיים הקלים בענף והפיתוי להיות מנהל בגיל צעיר
ג. כל התשובות נכונות
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(73) זמני הפיתוח הארוכים של מוצרים עתירי טכנולוגיה מהווים בעיה כי

א. עלות הפיתוח עלולה להתייקר ואז מחירי המתחרים יהיו נמוכים משלנו
ב. המתחרים עשויים להיות מהירים יותר ולהגיע לשוק לפנינו
ג. הסיכון לשינוי מהותי בשוק גדל: כניסת מתחרה, שינוי סדרי עדיפות לקוחות וכד'
ד. ללקוחות אין סבלנות להמתין ליציאת המוצר לשוק
הצג הסתר

(74) בשלב הפיתוח של מוצר הייטק חדש, איזו אי-וודאות היא הפחות משמעותית

א. מידת העניין שהשוק יגלה במוצר
ב. היכולת להמשיך ולהשיג מימון מספק להשלמת הפיתוח
ג. הצלחת הפיתוח והיכולת לייצר את המוצר
ד. יכולתו של הסטארט-אפ להפוך לרווחי
הצג הסתר

(75) הדרך היעילה לשמר עובד בחברת הייטק היא לדאוג עבורו לשכר אטרקטיבי

א. נכון, בתנאי שגם יוכל לבחור רכב כרצונו
ב. לא נכון, עובד זקוק לתמהיל של שכר הוגן וסביבה מקצועית ואישית מאתגרות
ג. לא נכון, שכר אינו מהווה גורם משמעותי כלל בתעשיית ההייטק
ד. נכון, בענף הזה כל מה שמעניין עובד זה מי משלם לו יותר
הצג הסתר

(76) בהכנת תכנית עסקית למיזם חדש, האתגר של בניית תחזית ביקוש אמינה נובע מ:

א. העדר וודאות לגבי המימון העתידי של המיזם והקושי בגיוס כוח אדם איכותי שיצליח לפתח מוצר העומד בדרישות השוק
ב. כל התשובות נכונות
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. העדר ידע לגבי קיומם ופעילותם של סטארט-אפים מתחרים בעלי מוצר דומה וקושי רב באומדן פוטנציאל השוק הכולל ובהערכת נתח השוק שיתפוס המיזם
הצג הסתר

(77) בתחרות על לב הלקוח מול מתחרה ותיק וחזק בשוק, סטארט-אפ יתמודד לרוב עם

א. ספקות הלקוח בנוגע ליציבותו הפיננסית וליכולת ההישרדות שלו בשוק
ב. אי הכרה ביתרונות הטכנולוגיים של הפתרון אותו הוא מציע
ג. בעיות בזמני אספקה ובתנאי האחריות למוצר
ד. קושיות הנוגעות לאמינות המוצר המוצע על ידו
הצג הסתר

(78) בעת התקנת פתרון אצל הלקוח הראשון, חששו העיקרי של מנהל הפיתוח הוא

א. מהקושי לגייס אנשי פיתוח שמסוגלים לייצג את החברה בכבוד מול הלקוח
ב. כי הלקוח ייגלה במהרה שהמוצר לא עומד בהבטחות של מנהלי הסטארט-אפ
ג. עלויות הפיתוח יצמחו בצורה דרמטית בגלל תקלות לא צפויות
ד. מפני שעבוד משאבי הפיתוח לטובת הרצון לרצות את הלקוח הראשון בכל מחיר
הצג הסתר

(79) מנהלים בהייטק מתמודדים מול הקושי לשמר עובדים באמצעות

א. בניית מנגנוני קנס לעובדים העוזבים את החברה בטרם חלפה תקופה סבירה
ב. תגמול נאות ויצירת אווירה של אחדות מטרה, הישגיות ומצוינות מקצועית
ג. העלאות שכר תכופות ופינוקם בהטבות
ד. אין טעם להילחם בתופעת הנשירה ? צריך פשוט לגייס עובדים חליפיים כל הזמן
הצג הסתר

(80) הפער בין מס' המיזמים שנפתחים בשנה לבין מס' הנסגרים מעיד על מצב הענף

א. מצב הענף נגזר רק מכמות החברות הנפתחות, המצביעה על מגמה עתידית
ב. נכון, אולם חובה להתבונן גם במספר המוחלט של חברות שנפתחות בשנה
ג. נכון, אם כמות הנפתחות גדולה משמעותית מכמות הנסגרות ? המצב מצוין
ד. מצב הענף נגזר רק מכמות החברות הנסגרות, המהווה צילום מצב נוכחי
הצג הסתר

(81) סטארט-אפ המציע פתרון חדשני לבעיה ארוכת ימים עלול לחוות קשיי מכירה בשל

א. אי הבנת צרכי השוק
ב. אף תשובה אינה נכונה
ג. שמרנות לקוח בסיסית והצורך בהקניית הרגלי עבודה חדשים למשתמשים
ד. אי נכונות לקוח לשלם את המחיר הנדרש
הצג הסתר

(82) בשוק טכנולוגי ועתיר ידע בו מחזור החיים של מוצר קצר במיוחד, יש חשיבות גדולה ל

א. תכנון מוצרים בעלי מחזור חיים ארוך, כדי לקצץ בהוצאות הפיתוח
ב. תמחור מוצרים אגרסיבי, כדי להאריך את משך החיים שלהם ולהגדיל הכנסות
ג. חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון נצבר - המהווים נכסים ארגוניים מרכזיים
ד. שמירת רמת שכר נמוכה ככל שניתן כדי להגביל את הוצאות הארגון
הצג הסתר

(83) עלייה בכמות הסטארט-אפים הנפתחים בשנה נתונה מעידה על גידול בבטחון התעסוקתי

א. כל התשובות שגויות
ב. לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף בכמות הסטארט-אפים הנסגרים בכל שנה ולא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף גם בנתוני פיטורים מחברות שלא נסגרו
ג. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה וגם כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(84) כאשר עובד מקבל אופציות של חברה פרטית, ביכולתו לממשן, לכל המוקדם, בעת ש

א. מחיר המנייה בשוק עולה על מחיר מימוש האופציה
ב. החברה נסגרת
ג. בכל עת
ד. החברה נמכרת למשקיע פרטי כלשהו או מונפקת לציבור
הצג הסתר

(85) המונח Seed Money בהקשר של מימון חברות סטארט-אפ מתייחס ל

א. התשלום שתקבל החברה עבור התקנת האב-טיפוס אצל לקוח ראשון
ב. הכנסותיה הראשונות של החברה ממכירות מוצר סדרתי
ג. סבב הגיוס המוסדי הראשון של החברה, לאחר הוכחת ההיתכנות הטכנולוגית
ד. המשכורת הראשונה שמושך היזם מהחברה לאחר שגייס כספים מקרן הון סיכון
הצג הסתר

(86) בעת גיוס כספי Seed לסטארט-אפ, היזמים בדרך כלל מדוללים בשיעור

א. לא משמעותי, כיוון שהיזמים מצויים בשלב הזה בעמדת מיקוח מצוינת
ב. משמעותי ביותר, כי רמת הסיכון בשלב הזה גבוהה מאד וקשה לגייס כסף
ג. לא משמעותי, כיוון שזהו רק סבב הגיוס החיצוני הראשון
ד. אף תשובה אינה נכונה
הצג הסתר

(87) אספקת תחזית מכירות רבעונית נדרשת כתנאי מוקדם להנפקת חברה בבורסה

א. לא נכון, זה מידע שלא רק שאינו נדרש, אלא אף אחד לא יאמין בו אם יינתן
ב. לא מדויק, התחזית נדרשת בחוק, אבל רק לאחר שהחברה כבר הונפקה
ג. נכון, זוהי חלק מדרישת החוק לגבי שקיפות בהתנהלות חברות ציבוריות
ד. לא נכון, זהו מידע שרצוי שיינתן כדי לסייע להצלחת ההנפקה אך אינו חובה
הצג הסתר

(88) בין גורמי הסיכון הבולטים של סטארט-אפ אופייני ניתן למנות

א. אף תשובה אינה נכונה
ב. אי ודאות לגבי היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיות ואי ודאות לגבי הצלחת הפיתוח והיכולת לייצר את המוצר
ג. אי יכולת לגייס הנהלה מקצועית בשלב ההקמה וסכסוכים פנימיים בין היזמים לבין עצמם
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(89) ממועד הקמת סטארט-אפ ועד להשלמת אבטיפוס של מוצר סביר שיעברו

א. 3-6 חודשים ? זהו רק שלב אחד בתהליך הפיתוח
ב. 3-6 שנים ? זהו השלב המורכב ביותר בכל מיזם
ג. לפחות 12 חודש ולעתים הרבה יותר - בשלב זה אי הוודאות הטכנולוגית גבוהה
ד. בין חודש ל-6 שנים ? אין שום דרך לקבוע בלי להבין באיזה מוצר מדובר
הצג הסתר

(90) משקיע פיננסי הינו כזה השואף ליצירת

א. סינרגיה טכנולוגית בין חברה שקנה לבין אחרות המצויות בתיק ההשקעות שלו
ב. רווח ארוך טווח ממכירת חברה שקנה, באמצעות התערבות שוטפת בניהולה
ג. רווח מהיר ממכירת חברה שקנה, תוך מעורבות מזערית בהתנהלותה השוטפת
ד. רווח מקסימאלי מקניית חברות, ללא תלות ברמת הסיכון הנלווית לרכישתן
הצג הסתר

(91) חברה הנסחרת בבורסה האמריקאית נדרשת לדיווח פורמאלי לציבור אודות

א. כל עסקה בה היא מעורבת, ללא קשר להיקפה ולמעורבים בה
ב. תוצאותיה העסקיות בכל רבעון, מבוקרות ומאושרות ע"י רואה חשבון מוסמך
ג. סודותיה המסחריים והפטנטים אותם הגישה לרישום
ד. מחיר המנייה שלה בכל עת
הצג הסתר

(92) החוק דורש מכל חברה לקיים שיחות אנליסטים תקופתיות לעדכון על מצבה

א. אף תשובה אינה נכונה
ב. לא מדויק, החוק דורש עדכון של האנליסטים אבל לא בהכרח בפורמט שיחה
ג. נכון, זוהי חלק מדרישת החוק לגבי שקיפות בהתנהלות חברות ציבוריות
ד. לא נכון, זו אינה דרישה בחוק, אלא נוהג נפוץ שמשרת את האינטרסים ההדדיים
הצג הסתר

(93) שיטת הזרמת הכספים לסטארט-אפ ע"י המשקיעים מבוססת על

א. העברת כספים חודשית, אל מול רשימת צרכים המופקת ע"י היזמים
ב. העברה חד פעמית בגובה סך ההשקעה המוסכמת ובמועד מוסכם מראש
ג. העברת סכומי ביניים בנקודות זמן קבועות המוסכמות מראש עם המשקיעים
ד. העברת כספים מדורגת, הכפופה לעמידה באבני דרך מוסכמות מראש
הצג הסתר

(94) מקורות המימון האופייניים לסטארט-אפ בשלב ההקמה הינם

א. אשראי בנקאי
ב. משקיע אסטרטגי
ג. מקורות עצמיים, משפחה או משקיעים פרטיים (Angels)
ד. קרן הון סיכון המתמחה בהשקעות בסבבי גיוס מתקדמים
הצג הסתר

(95) מבנה הבעלות בחברת הייטק אופיינית הינו

א. לחלוטין בלתי צפוי: כל חברה והסיפור הייחודי
ב. יציב וקבוע בשלבים בהם היא עדיין סטארט-אפ, ואח"כ ? משתנה ללא הרף
ג. קבוע, פחות או יותר, בכל מהלך חייה מהקמה ועד הפיכה לחברה רווחית
ד. דינמי - כפונקציה של כניסת משקיעים נוספים או חליפיים לאורך חייה
הצג הסתר

(96) תביעה ייצוגית הינה תביעה של בעל מניות במטרה להשיג

א. אף תשובה לא נכונה
ב. כל התשובות נכונות
ג. הישג משפטי מול הנהלת החברה ממנו ייהנו גם בעלי מניות אחרים ורווח אישי גדול מזה שבו יזכו בעלי מניות אחרים, כיוון שנלחם גם את מלחמתם
ד. הדחה של כלל מנהלי החברה מתפקידם ויכולת להשתלט על החברה אותה תבע
הצג הסתר

(97) פרוטוקול ישיבות דירקטוריון של חברה ציבורית פתוח לעיון בעלי המניות

א. לא מדויק, הפרוטוקול זמין לעיון אולם רק בעת אסיפת בעלי המניות השנתית
ב. מרבית החברות פותחות את הפרוטוקולים כולם, למרות שזהו נוהג ולא חובה
ג. לא נכון, דיוני הדירקטוריון עשויים לכלול מידע מסחרי רגיש ולכן הם חסויים
ד. נכון, זהו חלק ממדיניות השקיפות הנדרשת מחברה ציבורית על פי חוק
הצג הסתר

(98) חברה בורסאית חייבת בדיווח על מינויים של נושאי משרה כהגדרתם בחוק

א. נכון, קיים אפילו נוהל מפורט המחייב הודעה רשמית לבורסה על כל מינוי שכזה
ב. נכון, אבל זוהי דרישה שאף אחד לא עומד בה ועם הזמן היא לא נאכפת
ג. לא מדויק, נדרש דיווח רק אודות שינוי בתפקיד מנכ"ל או יו"ר דירקטוריון
ד. לא נכון, דיווחים הנוגעים לנושאי משרה מומלצים, אך אינם חובה
הצג הסתר

(99) משלב השלמת המוצר המוגמר, עיקר המאמץ בסטארט-אפ ממוקד ב

א. גיוס אנשי פיתוח ? לבניית מוצר מודרני, יעיל וזול יותר
ב. שיווק ומכירות ? במטרה להגיע לרווחיות, במקביל לפיתוח דור המשך למוצר
ג. מיסוד המבנה הארגוני וגיבוש נהלי עבודה
ד. צמצום הוצאות והתייעלות, כולל פיטורים במידת הצורך
הצג הסתר

(100) כאשר סטארט-אפ נמכר כולו למשקיע פיננסי או אסטרטגי

א. כל המשקיעים הקיימים מדוללים, אולם נותרים עם אחזקה מסוימת בו
ב. חלקן של הקרנות נשאר, אולם היזמים מאבדים את חלקם
ג. חלקם של היזמים נשאר, אולם הקרנות מאבדות את חלקן
ד. קרנות הון הסיכון שהחזיקו בו מאבדות את הבעלות ומפסיקות את מעורבותן בו
הצג הסתר

(101) הפעילות הראשונית בה יתמקד סטארט-אפ אופייני עם הקמתו תהייה

א. פיתוח ובניית אבטיפוס למוצר
ב. פתיחת משרדים
ג. בדיקת התכנות טכנולוגית של הרעיון על בסיסו הוא קם
ד. גיוס הנהלה וקביעת תנאי העסקתם
הצג הסתר

(102) מיזם שמכירותיו צומחות במהירות עלול להזדקק למימון נוסף גם כשהוא רווחי

א. אף תשובה אינה נכונה
ב. לא נכון, רווחיות בסביבת צמיחה במכירות יכולה רק להשתפר מרבעון לרבעון
ג. נכון, רווחיות אינה מבטיחה יכולת מימון של נפחי פעילות הגדלים בתלילות
ד. לא נכון, אם המיזם רווחי הוא יכול לכסות את כל צרכיו הפיננסיים
הצג הסתר

(103) עם גיוסם של עוד ועוד כספים במהלך חיי סטארט-אפ, חלקם של היזמים

א. עלול לרדת לאפס, אם לא ימשיכו להשקיע מכספם הפרטי במיזם
ב. יעלה, בדרך כלל, עד לסדרי גודל של 15-25%
ג. יישאר סביב ה-50% כמעט בכל מצב, כי אחרת יאבדו שליטה ביציר כפיהם
ד. ירד, בדרך כלל, עד לסדרי גודל של 15-25%
הצג הסתר

(104) העיסוק בהשגת מימון לסטארט-אפ גוזל מהיזמים

א. חלק לא משמעותי מזמנם, שכן הקרנות מבטיחות מימון ועומדות במילתן
ב. חלק ניכר מזמנם, אולם רק לקראת מועדי הגיוס שנקבעו מראש
ג. חלק זניח מזמנם ? הם עסוקים ממילא בעיקר בפיתוח ובניהול שוטף
ד. חלק ניכר מזמנם, גם על חשבון הניהול השוטף, אך הוא בלתי נמנע
הצג הסתר

(105) סטארט אופייני עובר טלטלות לאורך כל חייו בהיבטים של

א. עזיבת משקיעים
ב. נסיבות השוק והתפתחות התחרות וזמינות כסף למימון פעילותו וקשיים טכנולוגיים בפיתוח
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. חילופי הנהלה תכופים
הצג הסתר

(106) כשמשקיע אסטרטגי רוכש בעלות מלאה על סטארט-אפ, סביר שבטווח הארוך

א. ייתן לסטארט-אפ להמשיך ולפעול באופן עצמאי ללא התערבות
ב. ייפטר את ההנהלה הקיימת ויימנה אנשים מטעמו במקומם
ג. יתחיל להתוות לסטארט-אפ כיווני פעולה התואמים לאסטרטגיה הכוללת שלו
ד. יימחק את קו המוצרים שפיתח הסטארט-אפ ויורה לו לפתח מוצרים לצרכיו
הצג הסתר

(107) סטארט-אפ אופייני עלול שלא למכור תקופה ממושכת ממועד הקמתו בגלל

א. הצורך בתהליך פיתוח ארוך ומורכב שרק בסופו יעמוד לרשותו מוצר בר-מכירה
ב. התמקדות היזמים בפיתוח, במקום בשיווק ומכירה מהיום הראשון
ג. רשלנות משקיעים בהכוונת הסטארט-אפ: משקיע זהיר היה מונע זאת
ד. העדר יכולת לממן את פעילות השיווק היקרה בשווקי מטרה רחוקים פיזית
הצג הסתר

(108) פער הזמנים בין הקמת סטארט-אפ ליצירת הכנסות משמעותיות ממנו

א. חייב להיות קצר מ-12 חודש כדי שהמימון החיצוני יספיק
ב. חייב להיות ארוך מ-24 חודש כדי להצדיק את המימון שהיזם מבקש
ג. סביר שיהיה מאד קצר ? לא יותר מ-12 חודש
ד. יכול להימשך 3-6 שנים, ונושא עימו סיכון משמעותי לכישלון
הצג הסתר

(109) משקיע אסטרטגי הרוכש סטארט-אפ כדי להרחיב קו מוצרים קיים שלו ישאף

א. ליצור תחרות פנימית בין מוצרי הסטארט-אפ לבין מוצריו המקוריים
ב. לשמר את המבנה הארגוני העצמאי של הסטארט-אפ לאורך שנים
ג. לשלב את הסטארט-אפ במבנה הארגוני הכולל שלו, גם במחיר פרישת מנהלים
ד. למחוק את קו מוצרי הסטארט-אפ כדי שלא יתחרו במוצריו המקוריים
הצג הסתר

(110) מינוי בעל תפקיד המכונה "נושא משרה" בחברה ציבורית מחייב

א. הודעה רשמית לבורסה על פי נוהל פורמאלי המוגדר בתקנות הרשות לני"ע
ב. אישור דירקטוריון ואסיפה כללית, וקיים גם נוהג לא מחייב של הודעה לבורסה
ג. אישור דירקטוריון בלבד, למעט מינוי מנכ"ל - המחייב גם אישור אסיפה כללית
ד. אישור דירקטוריון בלבד: אין צורך לדווח על כך
הצג הסתר

(111) יזמים לרוב ידוללו, בעת גיוס כספי Seed לסטארט-אפ

א. בצורה קלה בלבד, כיוון שהיזמים מצויים בשלב הזה בעמדת מיקוח מצוינת
ב. אי אפשר לדעת: לעתים הדילול בשלב זה הוא גבוה, ולעתים - נמוך
ג. בצורה קלה בלבד, כיוון שלרוב זהו רק סבב הגיוס החיצוני הראשון
ד. בצורה משמעותית, כי אי הוודאות בשלב זה גדולה, וגיוס כסף בסיכון גבוה משמעו דילול גבוה
הצג הסתר

(112) ברגע שהכנסת רגל לחברת הייטק ואתה מוכן לעבוד הרבה שעות ? אתה מסודר

א. נכון, חברות הייטק מעריכות את המשקיענים כי קשה למצוא עובדים כאלה
ב. לא נכון, המאמץ לרכישת ידע מקצועי הוא אינסופי, והסיכון לפיטורים קיים תמיד
ג. נכון, גם אם יפטרו אותך תמיד תמצא אלטרנטיבה בקלות
ד. לא נכון, כשיימצא עובד זול ממך - סביר שתפוטר בלי קשר לרמתך המקצועית
הצג הסתר

(113) אילו מהטיעונים הבאים אינו מועלה ע"י המבקרים את שוק העבודה בענף ההייטק

א. התעסוקה בענף היא עסקת חבילה עם יתרונות וחסרונות ברורים
ב. השכר גבוה באופן שרק מחריף את הפערים החברתיים בישראל
ג. פרופיל העבודה מתאים רק לצעירים חסרי משפחה וללא מחויבויות
ד. הצמיחה בענף אינה מסייעת לשוק העבודה המסורתי שנותר מאחור
הצג הסתר

(114) בנוסף לענפים הנלווים ונותני השירותים לענף ההייטק, נהנים מפריחתו גם

א. אף אחד. המדינה לא באמת מרוויחה מהעניין, למעט המועסקים בענף עצמו
ב. כלל המשק, בשל הצריכה המוגברת של מועסקי הענף, הנהנים מהכנסה גבוהה
ג. יצואנים אחרים המייצאים לחו"ל ורוכבים על יוקרתה של ישראל כמעצמת הייטק
ד. מנגנון שירות המדינה, הנדרש לתת לענף ההייטק שירותים משופרים
הצג הסתר

(115) הגורמים המשפיעים לחיוב על שילוב החרדים במעגל התעסוקה בהייטק הם

א. אף תשובה לא נכונה
ב. כל התשובות נכונות
ג. הפער התרבותי-חברתי בינם לבין העולם החילוני ושליטתם הטובה בשפות והשכלתם הרלוונטית הרחבה
ד. תרבות והשכלה תורניים המעודדים חשיבה לוגית וערכי משמעת לימודית ולחץ כלכלי היוצר שינוי תרבותי במגזר לטובת השתלבות גוברת במעגל העבודה
הצג הסתר

(116) יתרונם הגדול של מהנדסים ותיקים ומבוגרים בענף, שאינם בתפקידי ניהול, הוא:

א. משמעת עבודה, עקב החשש התמידי כי יפוטרו
ב. ניסיון רב, שיקול דעת, יציבות תעסוקתית, ציפיות ריאליות מעצמם ומהסביבה
ג. אין להם שום יתרון אמיתי, ענף ההייטק נועד רק לצעירים בגלל אופיו התזזיתי
ד. שלעולם לא יחתרו תחת מנהליהם הצעירים ולא ינסו להוכיח את עליונותם
הצג הסתר

(117) כיצד יכולה לפעול המדינה לעידוד השתלבות החרדים בתעשיית ההייטק

א. למדינה אין תפקיד בעניין ? הבעיה היא רק של המסרבים לצאת לעבוד
ב. תמרוץ להקמת אזורי תעשייה בקרבת הקהילה ולהתאמתם לצרכיהם הייחודיים ובניית תשתיות לחיזוק השכלה: מכינות, תכניות הכשרה ייעודיות למגזר
ג. תמרוץ הפרט ליציאה לעבודה באמצעות הטלת מיסוי עודף על מובטלים
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(118) שיעור המהנדסים בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל נמוך, כיוון ש

א. תשתית החינוך במגזר הערבי חלשה יותר ומתקשה להכינם כראוי ללימודי הנדסה והקושי המתמשך במציאת תעסוקה במקצוע גרם לשינוי בהעדפות ההשכלה במגזר
ב. זוהי בחירה אינדיבידואלית ולא ניתן לייחסה לגורמים חיצוניים וישנה אפליה מכוונת בקבלה ללימודי הנדסה
ג. כל התשובות נכונות
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(119) החסמים להשתלבות החרדים בצורה מקיפה יותר בתעסוקה בענף ההייטק הם:

א. השכלה או הכשרה, נכונותם להיכנס למעגל העבודה, יצירת תנאי סביבה מתאימים
ב. אין חסמים אמיתיים, זהו רק מחסום פסיכולוגי של שני הצדדים שיש לשבור אותו
ג. אך ורק נכונותם להתחיל לעבוד: יש להם את כל מה שצריך כדי להתחיל
ד. העדר תמריץ כלכלי ועניין מקצועי
הצג הסתר

(120) המנגנונים הממשלתיים לעידוד תעסוקת אקדמאים ערבים בענף ההייטק כוללים

א. חוק אפליה מתקנת בחברות פרטיות, המחייב מכסות העסקה לפי מגזר
ב. תוכנית תמריצים למרכזי מו"פ בפריפריה שיעסיקו לפחות 20% אקדמאים ערבים
ג. סבסוד שכרם של מהנדסים ערבים, ללא קשר לשיעורם בכלל עובדי חברה
ד. אין, ולא צריכים להיות חוקים המתערבים בשוק הפרטי. זה לא תפקידה של המדינה
הצג הסתר

(121) תוצרי הפעילות הפילנתרופית שמקורה בענף ההייטק כוללים

א. אף תשובה לא נכונה
ב. תרומות של יחידים ודחיפה משמעותית של עמותות ומעורבות תאגידית גוברת בפעילות חברתית ובקידום אוכלוסיות מוחלשות
ג. השפעה על מהלכים פוליטיים באמצעות הזרמת הון למועמדים לבחירות וקידום אינטרסים של הענף באמצעות חקיקה ומו"מ עם מקבלי ההחלטות
ד. תרומות בלבד
הצג הסתר

(122) השתתפות המגזר החרדי בתעסוקה בענף ההייטק היא

א. נמוכה, מצויה במגמת עלייה, והפוטנציאל רחוק ממיצוי אם תימצא הדרך להכשרתם
ב. יציבה, ללא שיפור נראה לעין
ג. בשיעור גבוה יותר משיעורי ההעסקה שלהם בכלל שוק העבודה
ד. נמוכה ובצדק: אין, וגם לא יהיה לחרדים מה להציע לענף
הצג הסתר

(123) התועלת העיקרית מזליגת מהנדסים ומנהלים מההייטק לכלל התעשייה נובעת מ:

א. ההבנה המתפשטת שיש במדינה עוד ענפים חוץ מהייטק שצריך לדאוג גם להם
ב. מציאת תעסוקה אלטרנטיבית למהנדסים ומנהלים שנפלטו מהענף
ג. חסכון למדינה של תשלום דמי אבטלה לעובדים יקרים במיוחד
ד. הנחלת ערכים כמו ניהול גלובאלי, תחרותיות אינטנסיבית וחדשנות בכלל המשק
הצג הסתר

(124) החסרונות העיקריים בעבודה בהייטק הינם

א. מערכות יחסים פנים-ארגוניות גרועות כתוצאה מהמתח התמידי
ב. עבודה תובענית ולחוצה, היקף שעות גדול, העדר בטחון תעסוקתי
ג. שכר לא הולם את המאמץ, אווירה תחרותית ומלחמה על כל תפקיד
ד. אין בענף חסרונות משמעותיים ? משרה בהייטק היא אידיאלית לכל עובד
הצג הסתר

(125) הענפים הנלווים ונותני השירותים לענף ההייטק אשר נהנים מפריחתו כוללים

א. שירותי מחשוב, ליסינג, הסעדה, תיירות, תחזוקה, אבטחה, ניקיון, מפעלי ייצור, קבלני משנה, מרכזי הכשרה מקצועית לעובדים
ב. אין ענפים נלווים שנותנים שירות לענף ההיטק
ג. אף אחד מהם
ד. יבואנים וסוכנים של ציוד ומכשירים המתחרים במוצרי ענף ההייטק וכל ענף התרופות והכימיה
הצג הסתר

(126) הגלובליזציה גם מקדמת את ההייטק המקומי וגם מאתגרת אותו כי באמצעותה

א. מחירי הייצור יורדים וכך גם רווחיות החברות
ב. מהנדסים טובים עוזבים את ישראל בגלל העדר אתגר מקצועי משמעותי בארץ
ג. מוצר איכותי מגיע לכל קצוות תבל, אבל פיתוחו ויצורו יכולים לעבור מחר לכל מקום
ד. התחרות נהיית יותר ויותר אגרסיבית ועלויות הייצור עולות
הצג הסתר

(127) התאגדות עובדי הייטק באיגוד מקצועי עלולה לפגום בכושר התחרות של החברה

א. לא נכון, עובדים מאוגדים הם עובדים זולים יותר ופרודוקטיביים יותר
ב. ייתכן, אבל הביטחון התעסוקתי של העובד חשוב יותר מהצלחת החברה
ג. נכון, במתכונת של חוזה אישי יש למעסיק גמישות רבה בהתאמת ההוצאות להכנסות
ד. לא נכון, היא משרתת גם את המעסיק וגם את העובדים
הצג הסתר

(128) ענף ההייטק מעסיק אחוז נמוך מכוח העבודה בישראל ולכן השפעתו הכלכלית שולית

א. נכון, אמנם מועסקים בענף יחסית הרבה עובדים, אבל השפעתו מעבר אליהם זניחה
ב. נכון, גם אם הענף לא היה קיים היו מקורות פרנסה אחרים לכולם
ג. לא נכון, הענף עצמו מעסיק כ-20% משוק העבודה בישראל
ד. לא נכון, הענף גם מייצר מקומות תעסוקה ישירים וגם מפרנס תעשיות נלוות רבות
הצג הסתר

(129) התאגדותם של עובדי ההייטק באיגוד מקצועי עשויה (או עלולה) ליצור בענף

א. מערכת לחצים על העובדים וגלי פיטורים המוניים
ב. שיפור הביטחון התעסוקתי לעובד, ללא פגיעה במעביד
ג. תמהיל שונה של תנאי העסקה מול בטחון תעסוקתי, עם פגיעה אפשרית בתחרותיות
ד. שיפור בתחרותיות של הענף, ושיפור הביטחון התעסוקתי לעובד
הצג הסתר

(130) מהנדסי הייטק מבוגרים יחסית שאינם בתפקידי ניהול מתקשים במציאת עבודה כי

א. ציפיות השכר שלהם מוגזמות יחסית ליכולותיהם
ב. מתחיל להיווצר עודף שיטתי במהנדסים מנוסים בענף
ג. הענף צעיר ועדיין לא הפנים את היתרונות שבהעסקת מהנדסים מנוסים ובוגרים
ד. חלקם הגדול לא מפנים את ההכרח לעבור לתפקידי ניהול בגיל מבוגר
הצג הסתר

(131) המגמות המרכזיות בענף ההייטק שהביאו להיווצרות פעילות פילנתרופית הינן

א. ההצלחה בחדירה לשוק ההון האמריקאי
ב. אף תשובה אינה נכונה
ג. התרחבות מכירות הענף למדינות הסובלות מעוני (כדוגמת הודו ואפריקה)
ד. התעשרות בכירים בענף ויצירת מעמד בינוני-גבוה רחב היקף בקרב מועסקי הענף והיווצרות תאגידי הייטק מקומיים בעלי יכולת כלכלית משמעותית גם ברמת המאקרו
הצג הסתר

(132) החסמים להשתלבות המגזר הערבי בצורה מקיפה בתעסוקה בענף ההייטק הם

א. מעגל קסמים של העדר אמונה בסיכויי קבלה לעבודה ופנייה לאפיקי תעסוקה אחרים ופסיכולוגיים ותרבותיים: הסתייגות וחששות של מעסיקים שאינם בהכרח רציונאליים
ב. כל התשובות נכונות
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. מי שמתאים מתקבל, ומי שלא מתקבל ? כנראה שאינו מתאים ואי-נכונותם של המעסיקים להנהגת אפליה מתקנת ככלי לסיוע למגזר חלש יותר
הצג הסתר

(133) יוזמות פרטיות המעודדות תעסוקת אקדמאים ערבים בענף ההייטק כוללות

א. מרכזי הכשרה והשמה פרטיים המקדמים ומקשרים בין אקדמאים ערבים לתעשייה וחברות בבעלות משותפת של יזמים יהודים וערבים למתן שירותי פיתוח ומיקור חוץ
ב. אין דבר כזה יוזמות פרטיות שמעודדות זאת
ג. כל התשובות נכונות
ד. סטארט-אפים הנוקטים במדיניות מוצהרת של אפליה מתקנת וקרנות הון סיכון המשקיעות אך ורק במיזמים של יזמים ערבים
הצג הסתר

(134) תנאי ההעסקה בענף ההייטק מציעים חבילה שעיקרה

א. עסקה נחותה בכל היבט אפשרי יחסית למשרה ממשלתית
ב. עבודה קשה, שכר מצוין, בטחון תעסוקתי נמוך, לחץ וציפיות גבוהים
ג. קשה להתקבל, קל להישאר
ד. עסקה נחותה בכל היבט אפשרי יחסית למשרה ממשלתית
הצג הסתר

(135) הנזקים למדינה מאי השתלבות המגזר הערבי בענף ההייטק כוללים, בין היתר

א. אין נזקים למדינה זה קשור למגזר הפרטי
ב. כל התשובות נכונות
ג. אובדן פוטנציאל צמיחה כתוצאה מאי שילובו של כוח עבודה זמין ומיומן ואובדן ההזדמנות לשיפור הלכידות החברתית במדינה ולסגירת פערים כלכליים
ד. אפשרות להורדת עלויות ולהעלאת רמת המהנדס הממוצע ומעבר לעניין התדמיתי של אפליה לכאורה
הצג הסתר

(136) מהמהו השלב בו עובד נוטה לשכוח כי עבודה בהייטק היא עסקת חבילה עם חסרונות

א. כאשר קידומו נעצר בגלל ביצועים בינוניים
ב. כשמוצגת בפניו חבילת השכר המפתה וכשהוא מפוטר בזמן קיצוצים, ונזכר להתלונן על העדר הביטחון התעסוקתי
ג. ההפרש בין הציפיות לאכזבות
ד. כאשר הוא חווה בתדירות יומית את העבודה הקשה והסביבה התובענית
הצג הסתר

(137) בפני איזו דילמת ניהול משאבים תעמוד מדינה בבואה לתמוך בפרויקטי מו"פ?

א. האם כדאי להשקיע יותר או פחות בתחום ההייטק
ב. בהינתן תקציב מוגבל, האם עדיף לתמוך במעט פרויקטים גדולים או הרבה קטנים
ג. כיצד לוודא שהכסף הרב שמושקע בתמיכה אינו מנוצל לרעה ע"י התעשייה
ד. מיהם הסטארט-אפים הטובים ביותר להשקעה
הצג הסתר

(138) ההטבה בחוק המו"פ לפרויקטים שאושרו תהיה בדרך כלל בצורה של

א. פטור ממס הכנסה לעובדים בגובה 20-50% מחבות המס שלהם
ב. מימון 20-50% מעלות הפרויקט , או 60-70% למצויים באזורי עדיפות לאו
ג. תמלוגים למדינה בגובה 3-5%
ד. זכות למכור למדינה את הפרויקט, במידה ויצליח
הצג הסתר

(139) בבחינת קבלת מעמד "מפעל מאושר" ייבדקו, בין היתר

א. כדאיות למשק הלאומי, יכולת תחרות תוצרי המפעל בשווקים בינלאומיים ושימוש בטכנולוגיות חדשניות, יצירת מקומות תעסוקה בפריפריה, ערך מוסף גבוה
ב. עד כמה המפעל והעובדים בו מאושרים ושבעי רצון מהתנאים ומהשכר
ג. נכונות הבעלים להשקיע מכספם במיזמים בפריפריה מעבר למפעל הספציפי ומחירי המכירה של תוצרי המפעל ונכונות הבעלים להשקיע מכספם במיזמים בפריפריה מעבר למפעל הספציפי
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(140) הגורם הראשי המגבש קריטריונים ומאשר מתן הטבות ותמריצים למיזמי הייטק הוא

א. משרד ראש הממשלה, באמצעות נציגים מטעמו בוועדת ההשקעות הארצית
ב. משרד לתכנון כלכלי, באמצעות רשות הקרנות הממשלתיות
ג. משרד התמ"ת, באמצעות גופי המדען הראשי הפועלים תחתיו
ד. משרד האוצר, באמצעות החשב הכללי
הצג הסתר

(141) הקרטריון הראשון לאישור בקשת מענק על פי חוק המו"פ הינו

א. רמת הסיכון העסקי בשוקי המטרה
ב. אין קריטריון אחד: הכל נתון לשיקול הדעת של צוות המדען הראשי
ג. רמת המורכבות הטכנולוגית של פעילות המו"פ
ד. בדיקה האם לתכנית קיים סיכוי סביר ליצירת מוצר המקדם את מטרות החוק
הצג הסתר

(142) כיצד מנסה הממשלה לוודא שהכספים שהיא מקצה למימון מו"פ אינם מתבזבזים?

א. באמצעות פיקוח הדוק ביותר על השימוש בכספיה לאחר שחילקה אותם
ב. באמצעות מערכת דיווח תקופתית ומפורטת שכל יזם נדרש לפעול על פיה
ג. ע"י הקפדה להשקיע אך ורק בפרויקטים המנוהלים על ידה בלבד
ד. ע"י השקעה משותפת בפרויקטים עם המגזר הפרטי, תוך הימנעות ממעורבות בניהול
הצג הסתר

(143) המענק בתכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed יוקדש לרוב ל:

א. פגישות ראשונות עם לקוחות לבדיקת מידת העניין שלהם במוצר ומימון שכר היזמים ושכירת משרדים
ב. אף תשובה לא נכונה
ג. בניית אב-טיפוס, ביצוע סקר שוק והכנת תכנית עסקית והגשת בקשות לפטנט ומאמצי שיווק ראשוניים
ד. ליצור תנופה ראשונית למשקיעים מבחוץ להשקיע במיזם
הצג הסתר

(144) מדוע קובע חוק המו"פ התניות מיוחדות על הוצאת קניין רוחני מחוץ לישראל

א. כדי שמדענים ומהנדסים ישראלים לא יעזבו את הארץ
ב. כדי ברגע שהקניין הרוחני מוצא מהארץ, אין שליטה איזה שימוש ייעשה בו
ג. כדי למנוע מחברות זרות לנצל את הידע וההשכלה בישראל לתועלתן
ד. כדי שהפוטנציאל למנף את תוצרי המו"פ ליצירת מקומות תעסוקה מקומיים לא יאבד
הצג הסתר

(145) מטרת תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed הינה

א. מציאת מקור תעסוקה למדענים עולים שאינם מוצאים עבודה בתחום התמחותם
ב. קידום המיזם הטכנולוגי לשלב בו יוכל לגייס הון פרטי להמשך פיתוח ומסחור
ג. קידום הקמת מפעלי ייצור בפריפריה
ד. סינון רעיונות בשלב מקדמי ואיתור המיזמים בעלי מירה הסיכויים להצליח
הצג הסתר

(146) קרן דו לאומית מחייבת חברות המקבלות מימון ממנה ל

א. החזר בצורת תמלוגים ממכירות המוצר, ללא מגבלות מקום ייצור או קניין רוחני
ב. עמידה ביעדי מכירות כפי שהתחייבה החברה בעת קבלת המימון
ג. החזר המימון תוך 3 שנים מקבלתו, בצירוף ריבית השוק
ד. אין שום התחייבות: מהרגע שהתקבל הכסף החברה רשאית לעשות בו כרצונה
הצג הסתר

(147) תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed מציעה

א. מערכת קישורים בין מיזמים למשקיעים לצורך מציאת מימון למיזם בהקמה
ב. פטור ממסים על רווחים ממכירות בשנתיים הראשונות להקמת המיזם
ג. מימון עד 85% מתכנית עסקית של מיזם בהקמה עד תקרה של 200,000 ?
ד. סיוע בהקמה, ניהול ופיתוח העסק בשנתיים הראשונות להקמתו
הצג הסתר

(148) תוכנית "הזנק" של משרד התמ"ת לסטארט-אפים בהקמה מציעה

א. רכישת בעלות מלאה ע"י המדינה לסטארט-אפ המתקשה להשיג מימון חיצוני והחזרת השקעה למשקיע החיצוני אם תוך שנתיים הסטארט-אפ לא מתרומם
ב. בדיוק כמו שמציעה תוכנית תנופה אך למשתמש המתקדם יותר
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. השקעת מדינה בגובה זהה להשקעת משקיע חיצוני לפי התכנית העסקית לשנתיים ואופציה קצובה למשקיע החיצוני לקנות את חלק המדינה במחיר השקעתה + ריבית
הצג הסתר

(149) על מנת לזכות בהטבות שמעניק חוק המו"פ, מה לא נדרש מהיזמים

א. החזר כספי המענק על פני 5 שנים, בתסריט של הצלחה בלבד
ב. תיאור חדשנות המוצר שיפותח וסקירה בדבר היכולת לשווק את המוצר
ג. התחייבות לייצור עתידי בארץ (למעט חריגים)
ד. פרטים על ההשקעה ומקורות המימון, ידע קיים בנושאי המו"פ הרלוונטיים
הצג הסתר

(150) המטרות המוצהרות של חוק המו"פ, כוללות, בין היתר

א. אף תשובה לא נכונה
ב. כל התשובות נכונות
ג. צמצום הצורך בשימוש בכוח אדם בפעילות מו"פ ומעבר לאוטומציה מלאה והגדלת הרווחיות ליזמים הפעילים במו"פ והקטנת עלויותיהם
ד. יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי והגדלת התועלת הכלכלית למשק, מעבר לזו הצומחת למעורבים ישירות במו"פ
הצג הסתר

(151) כשכשאומרים: ההשקעה הלאומית היחסית במו"פ בישראל היא הגבוהה בעולם, הכוונה

א. שבתקציב המדינה מוקצה למימון פעילות מו"פ אחוז מהתמ"ג שהינו הגבוה בעולם
ב. שהמדינה מסבסדת פעילות מו"פ בהיקף שאף חברה פרטית בעולם לא מתחרה בו
ג. שהמדינה מקצה למו"פ בסכומים מוחלטים יותר כסף מכל מדינה בעולם
ד. שחברות מקצות למו"פ בארץ יותר מאשר בכל מדינה בעולם בסכומים מוחלטים
הצג הסתר

(152) השיקולים לאורם מחליטה מדינה על הקצאת משאבי התמיכה שלה במו"פ כוללים

א. כל התשובות נכונות
ב. ייצור מקסימום מקומות תעסוקה באזורים ובשכבות אוכלוסייה הזקוקים לכך ואיתור הפעילות שעשויה לייצר יתרון תחרותי וכלכלי בר קיימא בשוק העולמי
ג. יצירת שליטה בכיווני ההתפתחות של התעשייה
ד. יצירת חסכון מקסימאלי בעלויות עובדים
הצג הסתר

(153) סוגי התמריצים באמצעותם מקדמת המדינה פעילות מו"פ הינם

א. מענקים באמצעות מימון משותף עם המגזר הפרטי והקלות או פטורים ממיסים
ב. ניהול חברות בסיוע פקידים ממשלתיים
ג. הקמת מפעלים על חשבון המדינה
ד. תשלום שכר עובדים והקצאת מקומות פיזיים השייכים למדינה לטובת סטארט-אפים
הצג הסתר

(154) תכנית "תנופה לשדרוג תעשייה מסורתית" מיועדת לקדם

א. חדשנות במפעלי התעשייה המסורתית והמעורבת באמצעות הטמעת פעילות מו"פ
ב. התייעלות במפעלי תעשייה מסורתית באופן שיקטין את הצורך בכוח אדם
ג. הרחבת קיבולת ייצור במפעלי תעשייה מסורתית
ד. העלאת שכר לעובדי מפעלי תעשייה מסורתית באמצעות שדרוג המיכון במפעלים
הצג הסתר

(155) חוק המו"פ אוסר על הוצאת קניין רוחני ממדינת ישראל

א. לא נכון, פעם היו הגבלות על הוצאתו והם הוסרו כדי להקל על הענף
ב. השאלה לא רלוונטית - ממילא אין אפשרות לפקח על הוצאתו מהארץ
ג. לא מדויק, בתנאים מסוימים ניתן להוציאו, בכפוף להסדר תמלוגים בגינו
ד. נכון, אם הוא מוצא לחו"ל מדינת ישראל לא מרוויחה מהמו"פ בו היא השקיעה
הצג הסתר

(156) תוכנית החממות מציעה ליזמים

א. ניהול בידי המדינה והותרת הטיפול בפיתוח בידי היזם
ב. מימון בלבד ? כל השאר מטופל ע"י היזמים
ג. ניהול בידי היזם והותרת הטיפול בפיתוח ביד המדינה
ד. מקום, מימון, הנחיה מקצועית וסיוע להפיכת רעיון למוצר עם יתרון בשוק הבינ"ל
הצג הסתר

(157) קריטריונים לקבלת תמיכה מקרן דו-לאומית כוללים, בין היתר

א. שת"פ עם חברה בקצה הרחוק ויכולת מימון עצמאית של לפחות 50% מהפרויקט
ב. נכונות לייצר את מוצרי הסטארט-אפ במדינה השנייה
ג. מכירות מוכחות במדינה השנייה על בסיס מוצרים קודמים
ד. נכונות למכור את הסטארט-אפ עם השלמת הפיתוח לחברה שבקצה הרחוק
הצג הסתר

(158) מנגנון "מפעל מאושר" מיועד לעודד

א. הקמת מפעלי ייצור בפריפריה שתוצרתם מיועדת לייצוא
ב. הפיכת בעלי המפעל ועובדיו לשבעי רצון
ג. הקמת סטארט-אפים מבוססי מימון מדינה
ד. הרחבת מפעלים במרכז הארץ, התומכים בתעשיית ההייטק
הצג הסתר

(159) קרן דו-לאומית הינה מנגנון לתמיכה בפרויקטים של

א. ייצור במדינה אחת ופיתוח במדינה שנייה ? על פי המדינות מקימות הקרן
ב. חברות ישראליות המעוניינות לייצא למדינה החברה השנייה, אך לא להיפך
ג. שיתוף פעולה מבוסס מו"פ תעשייתי בין חברות משתי המדינות מקימות הקרן
ד. חברות סטארט-אפ מכל אחת מהמדינות החברות ? ובמימון משותף של שתיהן
הצג הסתר

(160) כאשר מדובר בהטבה במסלול מימון, נותן חוק המו"פ תמיד מענק חד פעמי

א. לא מדויק, לעתים ההטבה מאושרת רק כהלוואה, או בתשלום לפי אבני דרך
ב. נכון, או שמתקבל כל הסכום מיד, או שבכלל לא
ג. לא נכון, ההטבה היא בצורת תמלוגים שנתיים ממכירות המיזם
ד. לא נכון, ההטבה תמיד תהיה בצורת הלוואה שניתנת מיידית על כל הסכום
הצג הסתר

(161) תכנית "תנופה ירוקה" מיועדת למימון מיזמים בתחילת דרכם המבקשים לבצע

א. בדיקת התכנות טכנולוגית וישימות עסקית של מוצרים בתחומי אנרגיה ומים
ב. סקרי שוק ובדיקה בקרב לקוחות פוטנציאליים באשר למוצרים "ירוקים"
ג. EXIT מהיר על בסיס טכנולוגיה "ירוקה" שפיתוחה הושלם זה עתה
ד. פרויקטי פיתוח משותף עם חברות רב לאומיות מתחום האנרגיה והמים
הצג הסתר

(162) מהנדסי הייטק מבוגרים יחסית שאינם בתפקידי ניהול מתקשים

א. חלקם הגדול לא מפנים את ההכרח לעבור לתפקידי ניהול בגיל מבוגר
ב. תרבות ההייטק הישראלית טרם הפנימה את היתרונות שבהעסקת מהנדסים מנוסים ובוגרים
ג. מתחיל להיווצר עודף שיטתי במהנדסים מנוסים בענף
ד. ציפיות השכר שלהם מוגזמות יחסית ליכולותיהם
הצג הסתר

(163) שילוב טוב יותר של האוכלוסיה החרדית בתעסוקה בענף ההייטק

א. נכונותם להיכנס למעגל העבודה תעלה והמעסיקים ייצרו תנאי סביבה המותאמים טוב יותר לאורח חייהם
ב. יתקיים מיתאם טוב יותר בין השכלתם לבין צרכי הענף ודרישותיו הייחודיות
ג. יווצר להם תמריץ כלכלי להשתלב בענף
ד. המדינה תציע למבקשים להשתלב בענף תמריצים כלכליים ייחודיים
הצג הסתר

(164) חבילת ההטבות המוצעת במסגרת תוכנית החממות כוללת

א. בעיקר מימון - כל השאר אינו משמעותי בעיני היזם הממוצע
ב. הנחיה מקצועית, מימון כספי, משרדים וסיוע להפיכת רעיון למוצר עם יתרון בשוק הבינ"ל
ג. ניהול בידי היזם והותרת הטיפול בפיתוח ביד המדינה
ד. הוצאת ענייני האדמיניסטרציה והשיווק מידי היזם כדי לאפשר לו התמקדות בפיתוח בלבד
הצג הסתר

(165) חוק המו"פ מתנה אישור בקשת מענק בעמידה, בראש וראשונה, בקריטריון של

א. רמת מורכבות טכנולוגית של פעילות המו"פ שאינה חורגת מהגדרות החוק
ב. קיום סיכוי סביר ליצירת מוצר אשר יקדם את מטרות החוק (למשל: יצירת מקומות עבודה בתעשייה, קליטת כוח אדם מדעי)
ג. אין קריטריון אחיד: בסוף הכל נתון לשיקול הדעת של צוות המדען הראשי
ד. עמידה ברמת סיכון עסקי סביר - כפי שמוגדר בחוק
הצג הסתר

(166) התכלית לקיומה של קרן דו-לאומית הינה יצירת מנגנון

א. ליצירת שיתוף פעולה בין חברות בשתי המדינות מקימות הקרן, שיתבסס על מו"פ תעשייתי
ב. חלוקת תפקידים על פי החוזק היחסי של כל מדינה: למשל ייצור במדינה אחת ופיתוח במדינה שנייה
ג. תמיכה בחברות ישראליות המעוניינות לייצא למדינה החברה השנייה, אך לא להיפך
ד. להקמה משותפת של חברות סטארט-אפ משתי מהמדינות החברות ? ובמימון משותף של שתיהן
הצג הסתר

(167) ההטבות הכלולות בתוכנית "הזנק" של משרד התמ"ת לסטארט-אפים בהקמה הינן

א. כל התשובות נכונות
ב. התחייבות של המדינה לרכוש בעלות מלאה בסטארט-אפ המתקשה להשיג מימון חיצוני
ג. השקעת "שקל כנגד שקל" של המדינה אל מול השקעתו של משקיע חיצוני - לפי התכנית העסקית לשנתיים הראשונות ומתן אפשרות תחומה בזמן למשקיע החיצוני לקנות את חלק המדינה במחיר השקעתה + ריבית
ד. אופצית מכירה למדינה הניתנת למשקיע החיצוני בתסריט כשלון של הסטארט-אפ
הצג הסתר

(168) הטבה במסלול מימון של חוק המו"פ מבוססת על מתן מענק חד-פעמי הניתן למיזם

א. לא נכון, ההטבה היא בצורת תמלוגים שנתיים ממכירות המיזם
ב. אמנם זוהי המתכונת הבסיסית, אולם לעתים ההטבה מאושרת רק כהלוואה, או בתשלום לפי אבני דרך
ג. לא נכון, ניתנת בחירה למיזם האם לקבל הלוואה מיידית או מענק מותנה בעמידה באבני דרך
ד. נכון, או שמתקבל כל הסכום מיד, או שבכלל לא
הצג הסתר

(169) החממות הטכנולוגיות החלו לקום בשנות ה-90 הודות ל

א. כל התשובות נכונות
ב. שאיפתה של המדינה למנף את יכולותיהם של העולים להגדלת הצמיחה והשגשוג ומדיניות הממשלה שהאיצה את קליטת שטף המדענים העולים מברה"מ
ג. רמת השכר הנמוכה במגזר העסקי שאיפשרה את הקמתן תוך שמירה על רמת הוצאות ממשלתית נמוכה
ד. לחץ המתמשך שיצרה האבטלה הגבוהה על מקבלי ההחלטות
הצג הסתר

(170) ההטבה המרכזית שהציעה תכנית "יוזמה" למשקיעים זרים הייתה

א. אופציה לקניית חלק המדינה בקרן ההשקעה במחיר ידוע מראש בתום 5 שנים להשקעתן
ב. אופציה בת 5 שנים לרכישת הסטארט-אפים בהם השקיעו, במחיר ידוע מראש
ג. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שנים
ד. זכות למכור למדינה את הסטארט-אפים בהם השקיעו תוך 5 שנים מההשקעה
הצג הסתר

(171) תעשיית ההייטק מתאפיינת ב

א. תחרות מתונה
ב. שיעור מועסקים גבוה של אקדמאים המתמחים בתחומי הליבה
ג. השקעות נמוכות במו"פ יחסית להיקף המכירות
ד. מחזור חיים ארוך למוצריה והליכי פיתוח קצרים
הצג הסתר

(172) עובדי קרן הון סיכון (לרבות מנהליה) מתוגמלים בדרך כלל באמצעות

א. אחוזים ממכירות חברות הפורטפוליו
ב. שכר רגיל ומניות בקרן עצמה
ג. שכר רגיל, כאשר הבכירים עשויים להנות מאופציות למניות חברות הפורטפוליו ומאחוז מרווחי הקרן
ד. שכר המשולם מכספי הקרן, כאשר הבכירים עשויים ליהנות גם משכר מסוים מחברות הפורטפוליו
הצג הסתר

(173) ההרכב האנושי של סטארט-אפ אופייני שזה עתה קם יהיה, במרבית המקרים

א. קבוצת בעלי ידע טכנולוגי רלוונטי לתחום ולעתים גם בעלי רקע ניהולי או שיווקי
ב. בראש ובראשונה אנשי שיווק, כשלעתים חוברים אליהם אנשי טכנולוגיה המכירים את התחום הספציפי
ג. קבוצה הטרוגנית של מנהלים מכל הענפים: כספים, משאבי אנוש, שיווק וכו'
ד. אין חוקים: כל סטארט-אפ נראה שונה לחלוטין מבחינת ההרכב האנושי שלו
הצג הסתר

(174) קרן הון סיכון תבחר להשקיע בסטארט-אפ בראש וראשונה על בסיס

א. רמת התחכום הטכנולוגי של המיזם ומועד יציאת המוצר לשוק
ב. שיעור הרווח החזוי בתכנית העסקית שמציגים היזמים
ג. זהות המשקיעים האחרים בסטארט-אפ ורמת הסיכון בו
ד. פוטנציאל השוק של המוצר אותו מפתח המיזם ואיכות צוות ההקמה
הצג הסתר

(175) הענקת אופציה כהטבה לעובד בחברת הייטק, מקנה לעובד

א. מענק כספי לרכישת מניית החברה
ב. יכולת להתפטר מעבודתו בחברה ולקבל פיצויים כאילו פוטר
ג. זכות לרכישת מניית החברה במחיר ובחלון זמנים הנקבעים בעת הענקתה
ד. זכות לרכישת מניית החברה במחיר השוק, בחלון זמנים הנקבע בעת הענקתה
הצג הסתר

(176) מנהלים בהייטק מתמודדים מול הקושי לשמר עובדים באמצעות

א. העלאות שכר תכופות ופינוקם בהטבות
ב. יצירת אווירה של אחדות מטרה, הישגיות ומצוינות מקצועית, בשילוב תגמול ראוי
ג. מערך קידום מואץ: עובד שמקודם בתדירות גבוהה לא ימהר לעזוב
ד. השלמה עם התחלופה הגבוהה, ובניית מנגנוני גיוס מהיר ויעיל למחליפים
הצג הסתר

(177) בעולם ההייטק, מונחים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון הינם

א. אוסף כל המידע והמסמכים המתעדים את מוצרי הארגון, תכניות הייצור וכד'
ב. הבסיס להקטנת תלותו של הארגון בעובדים ובנטייתם לעבור בין מקומות עבודה בתדירות גבוהה
ג. הנכס העיקרי של הארגון, הטמון בהון האנושי שבו
ד. הכלי המרכזי בידי ההנהלה לשמירת מוטיבציה ותגמול עובדים
הצג הסתר

(178) צפוי שסטארט-אפ לא ימכור תקופה ממושכת לאחר הקמתו בגלל

א. העדר יכולת לממן את פעילות השיווק היקרה בשווקי מטרה רחוקים פיזית
ב. נטיית היזמים (שהם לרוב אנשי טכנולוגיה) לעסוק בפיתוח, במקום לרוץ לשטח ולהתחיל למכור מהיום הראשון
ג. תהליך הפיתוח הארוך והמורכב שרק בסופו עומד לרשותו מוצר בר-מכירה
ד. רשלנות משקיעים בהכוונת הסטארט-אפ: משקיע זהיר היה מונע זאת
הצג הסתר

(179) התועלת העיקרית מזליגת מהנדסים ומנהלים מההייטק לכלל התעשייה נובעת מ:

א. הנחלת ערכים כמו ניהול גלובאלי, תחרותיות אינטנסיבית וחדשנות בכלל המשק
ב. מציאת תעסוקה אלטרנטיבית למהנדסים ומנהלים שנפלטו מהענף
ג. חסכון למדינה של תשלום דמי אבטלה לעובדים יקרים במיוחד
ד. ההבנה המתפשטת שיש במדינה עוד ענפים חוץ מהייטק שצריך לדאוג גם להם
הצג הסתר

(180) פריחת ההייטק מסייעת לענפים נוספים המעניקים לו שירותים שונים, אולם גם ל

א. אף אחד. המדינה לא באמת מרוויחה מהעניין, למעט המועסקים בענף עצמו
ב. יצרנים מקומיים שונים, המייצרים רכיבים ומערכות משנה המשולבים במוצרי ההייטק וכלל המשק, בשל הצריכה המוגברת של מועסקי הענף, הנהנים מהכנסה גבוהה
ג. נזק כלכלי כתוצאה של הפרשי השכר בין הבחירים לזוטרים
ד. מנגנון שירות המדינה, הנדרש לתת לענף ההייטק שירותים משופרים
הצג הסתר

(181) הרעיון המרכזי על בסיסו נוסדה תכנית "תנופה לשדרוג תעשייה מסורתית" הינו

א. העלאת שכר לעובדי מפעלי תעשייה מסורתית באמצעות שדרוג המיכון במפעלים
ב. התייעלות במפעלי תעשייה מסורתית באופן שיקטין את הצורך בכוח אדם
ג. לאפשר הרחבת קיבולת ייצור במפעלי תעשייה מסורתית
ד. הטמעת מו"פ ככלי לקידום חדשנות במפעלי התעשייה המסורתית והמעורבת
הצג הסתר

(182) חברה הנהנית מתמיכת קרן דו לאומית תתחייב ל:

א. תשלום תמלוגים לקרן על בסיס מכירות המוצר, ללא מגבלות מקום ייצור או קניין רוחני
ב. החזר המימון תוך 3 שנים מקבלתו, בתסריט הצלחה בלבד
ג. היצמדות לתכנית העסקית ולשיווק מוצריה אך ורק במדינות השותפות בקרן
ד. עמידה ביעדי מכירות שהוסכמו בעת קבלת המימון
הצג הסתר

(183) המודל המקובל לפיו "השוק מכתיב את צרכיו" אינו מתקיים בתעשיית ההייטק כי:

א. הלקוחות משנים את טעמם על פי אופנות וללא קשר לצרכיהם האמיתיים
ב. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
ג. בענף עתיר טכנולוגיה השוק לרוב מתקשה לחזות למה יזדקק בעתיד וביקושים "נולדים" מרעיונות חדשניים ולא מצרכים בלתי ממומשים
ד. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
הצג הסתר

(184) הקושי בבניית אפיון מדויק למוצר חדשני המיועד לענות לצורך עתידי נובע מ

א. העדר היכרות מעמיקה של היזמים עם שוק המטרה
ב. הקושי בקבלת משוב אמין מהשוק לגבי צרכים עתידיים (בניגוד לאלה העכשויים)
ג. עלויות הפיתוח הגבוהות ולוח הזמנים הארוך להשלמת הפיתוח
ד. אי נכונות של לקוחות לשתף פעולה בתהליך האפיון
הצג הסתר

(185) הגדרת מאפייניו של מוצר חדשני המיועד לענות לצורך עתידי מאתגרת, כיוון ש:

א. לרוב, ליזמים ישנה היכרות מאד מוגבלת עם שוק המטרה בגלל הריחוק הגיאוגרפי
ב. השוק מתקשה לספק משוב לגבי צרכיו העתידיים (בניגוד לאלה העכשויים)
ג. לקוחות אינם מעוניינים להקדיש מזמנם לסייע בתהליך האפיון
ד. עלויות הפיתוח הגבוהות ולוח הזמנים הארוך הנדרש להשלמת הפיתוח מסבכים מאד את התהליך
הצג הסתר

(186) גורמי אי-הוודאות המשמעותיים בחיי סטארט-אפ כוללים לרוב את

א. שאלת היכולת לגייס הנהלה מקצועית בשלב ההקמה ויכולת היזמים ליישב את המחלוקות הטבעיות ביניהם, נוכח הלחץ התמידי לעמוד ביעדים העסקיים
ב. יכולת היזמים ליישב את המחלוקות הטבעיות ביניהם, נוכח הלחץ התמידי לעמוד ביעדים העסקיים
ג. שאלת הצלחת הפיתוח והיכולת לייצר את המוצר ושאלת היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיות
ד. שאלת היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיות
הצג הסתר

(187) השגת מימון להמשך פעילות הסטארט-אפ מהווה מרכיב

א. מרכזי בפעילות מנהליו לקראת מועדי הגיוס שנקבעו מראש, אך לא באופן שוטף
ב. ככל המרכיבים הניהוליים, שכן מרגע שהקרנות מבטיחות מימון - הן עומדות במילתן
ג. זניח מזמנם של מנהליו ? הם עסוקים בעיקר בפיתוח ובניהול שוטף
ד. מרכזי בשגרת עבודת מנהליו, גם על חשבון הניהול השוטף, אך הוא בלתי נמנע
הצג הסתר

(188) התכלית המרכזית של תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed הינה

א. הבאת מיזם לרמת בגרות שתאפשר לו לגייס הון פרטי להמשך פיתוח ומסחור
ב. איתור מיזמים בעלי סיכויי הצלחה מיטביים וסינונם מכלל המיזמים הפועלים בכל תת-ענף בתעשייה
ג. מציאת מקור תעסוקה למדענים עולים שאינם מוצאים עבודה בתחום התמחותם
ד. קידום הקמת מפעלי ייצור בפריפריה
הצג הסתר

(189) המדינה מיסדה את מערך ההטבות המכונה "מפעל מאושר" על מנת

א. לתת תשתית תומכת למפעלים המייצרים עבור תעשיית ההייטק
ב. ליצר תמריצים להקמת מפעלי ייצור בפריפריה שתוצרתם מיועדת לייצוא
ג. לייצר תמריץ להקמת סטארט-אפים גם בפריפריה
ד. לצמצם את אי-שביעות הרצון האופיינית לעבודת פועלי ייצור
הצג הסתר

(190) כיצד מנסה הממשלה לוודא שהכספים שהיא מקצה למימון מו"פ אינם מתבזבזים

א. ע"י השקעה משותפת בפרויקטים עם המגזר הפרטי, תוך הימנעות ממעורבות בניהול
ב. באמצעות פיקוח הדוק ביותר על השימוש בכספיה לאחר שחילקה אותם
ג. ע"י הקפדה להשקיע אך ורק בפרויקטים המנוהלים על ידה בלבד
ד. באמצעות מערכת דיווח תקופתית ומפורטת שכל יזם נדרש לפעול על פיה
הצג הסתר

(191) האקדמיה נעזרת בשת"פ עם התעשייה כדי לקבל ערכים מוספים כגון?

א. יצירת רשת קשרים אישיים שתוכל לסייע בעתיד במציאת תעסוקה חליפית
ב. מציאת מקורות מימון חלופיים לביצוע מחקר בסיסי
ג. כל התשובות נכונות
ד. קידום מחקר בעל אוריינטציה יישומית ומשוב וקשר לעולם התעשייתי-עסקי
הצג הסתר

(192) בנוסף לדחיפה הכלכלית שהתעשייה מייצרת למחקר האקדמי, היא תורמת גם

א. לבניית מעבדות ובניינים בתחומי פעילות המקדמים את האינטרס הכלכלי שלה
ב. בהעסקת מרצים על חשבונה, כאשר האקדמיה סובלת מחוסר תקציבים
ג. בקביעת סדרי העדיפות של המחקר האקדמי הבסיסי
ד. בתחומי ההוראה וההנחיה המקצועית המוענקת לסטודנטים (למשל: בפרויקטי גמר)
הצג הסתר

(193) בהיבט התדמית כלפי השוק, התועלת שמפיקה התעשייה משת"פ עם האקדמיה הינה?

א. היכולת לשווק את מוצריה תחת שם המותג האקדמי של המוסד עימו שיתפה פעולה
ב. אין תועלת תדמיתית ? רק תועלת כלכלית של חסכון בעלויות פיתוח
ג. חותמת האיכות שמביאה האקדמיה לתוצרי התעשייה ("נבדק במעבדות הטכניון")
ד. היכולת לקצץ בעלויות הפיתוח, כתוצאה מחותמת הכשרות שמביאה האקדמיה
הצג הסתר

(194) אחד היתרונות הגלומים לאקדמיה במסחור קניין רוחני שפותח בה הינו

א. יצירת פיתוי משמעותי לאנשי תעשייה לחצות את הקווים לאקדמיה
ב. יצירת תמריץ כלכלי לביצוע מחקרים מעמיקים יותר
ג. יצירת מקור הכנסה משמעותי למימון מחקרים אקדמיים עתידיים
ד. הכוונת המחקר המדעי לכיוונים מעשיים וכלכליים
הצג הסתר

(195) אחד היתרונות הגלומים לאקדמיה במסחור קניין רוחני שפותח בה הינו

א. הכוונת המחקר המדעי לכיוונים מעשיים וכלכליים
ב. יצירת פיתוי משמעותי לאנשי תעשייה לחצות את הקווים לאקדמיה
ג. יצירת תמריץ כלכלי לביצוע מחקרים מעמיקים יותר
ד. יצירת מקור הכנסה משמעותי למימון מחקרים אקדמיים עתידיים
הצג הסתר

(196) בהיבט התדמית כלפי השוק, התועלת שמפיקה התעשייה משת"פ עם האקדמיה הינה?

א. חותמת האיכות שמביאה האקדמיה לתוצרי התעשייה ("נבדק במעבדות הטכניון")
ב. היכולת לקצץ בעלויות הפיתוח, כתוצאה מחותמת הכשרות שמביאה האקדמיה
ג. אין תועלת תדמיתית ? רק תועלת כלכלית של חסכון בעלויות פיתוח
ד. היכולת לשווק את מוצריה תחת שם המותג האקדמי של המוסד עימו שיתפה פעולה
הצג הסתר

(197) האקדמיה נעזרת בשת"פ עם התעשייה כדי לקבל ערכים מוספים כגון

א. קידום מחקר בעל אוריינטציה יישומית ומשוב וקשר לעולם התעשייתי-עסקי
ב. יצירת רשת קשרים אישיים שתוכל לסייע בעתיד במציאת תעסוקה חליפית
ג. מציאת מקורות מימון חלופיים לביצוע מחקר בסיסי
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(198) המסגרת המסחרית-עסקית המקובלת למינוף כלכלי של המחקר האקדמי הינה

א. באמצעות מימון חיצוני של תהליך רישום הפטנטים שנוצרו באקדמיה
ב. תקנון האוניברסיטה המגדיר את זכויות החוקר בתוצאות המחקר שלו
ג. באמצעות הסכמי רישוי עם חברות היישום/מסחור האוניברסיטאיות
ד. ע"י הסכמים אישיים בין החוקר לחברות התעשייתיות המעוניינות בתוצאות המחקר
הצג הסתר

(199) כדי להפיק את מיטב התועלת לתעשייה מהמחקר באקדמיה, יש צורך

א. להגביל את המחקר האקדמי לתחומים שבהם ניתן להפיק ממנו תועלת עסקית
ב. לתת לכל צד לעסוק בשלו, בלי הפרעות מהצד שמנגד
ג. לכוון את התעשייה לפעילות עסקית המותאמת ליכולות המחקריות באקדמיה
ד. לייצר מנגנוני העברת ידע , מימון ושיתופי פעולה רב תחומיים בין הצדדים
הצג הסתר

(200) המונח Disruptive Technology בהקשר של מחקר אקדמי לטובת התעשייה מציין

א. מצב בו השוק עדיין אינו בשל לקליטה של טכנולוגיה חדישה שזה עתה פותחה
ב. טכנולוגיה שפיתוחה עשוי להקשות על ייצור מוצרים חדשים בגלל מורכבותה
ג. מצב בו הטכנולוגיה אינה בשלה ועשויה לעכב הוצאת מוצר חדש לשוק
ד. פיתוח טכנולוגיה שאינה מהווה רצף התפתחותי לקודמת לה, אלא יוצרת פריצת דרך
הצג הסתר

(201) הסכם רישוי ותמלוגים בין חברה תעשייתית וחברת יישום אקדמית מאפשר

א. לשני הצדדים להשתמש בתוצרי המחקר של הצד שמנגד, ללא תשלום תמלוגים
ב. לחברה שימוש בקניין הרוחני שהושג במחקר האקדמי, תמורת תמלוגים מהכנסותיה
ג. למוסד האקדמי להתבסס במחקריו על תוצרי הפיתוח של החברה, ללא תמלוגים
ד. למוסד האקדמי שימוש במוצרי החברה התעשייתית, תמורת תמלוגים מהכנסותיו
הצג הסתר

(202) העברה יעילה של ידע מהאקדמיה לתעשייה תורמת לכלכלת המדינה

א. באמצעות מעבר של אנשי מחקר תיאורטי לתפקידים יצרניים יותר
ב. בצורה מוגבלת בלבד, שכן תשומת הלב המחקרית מוסטת מהמחקר היישומי
ג. באמצעות הגדלת החדשנות בתעשייה המסייעת בתורה להגדלת התל"ג
ד. על ידי כך שאנשי תעשייה מובטלים חוזרים לאקדמיה להורות בה
הצג הסתר

(203) חברת היישום/מסחור האקדמית פועלת אך ורק באמצעות הסכמי רישוי ותמלוגים

א. נכון, חברה אוניברסיטאית לעולם לא תרצה להתעסק עם בעלות על סטארט-אפ
ב. נכון, חברה אוניברסיטאית היא מוסד ללא כוונת רווח ולכן אסור לה להרוויח
ג. לא נכון, היא תמיד תעדיף סכום חד פעמי על פני הסכם רישוי ארוך טווח
ד. לא נכון, לעתים היא תבחר לקבל אחזקת מיעוט בחברת הסטארט-אפ הרלוונטית
הצג הסתר

(204) הרעיון העומד בבסיס תוכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) הוא

א. שהשקעה במחקר טכנולוגי בסיסי תקדם בסופו של יום את התעשייה והכלכלה כולן
ב. שאם לא נכוון את האקדמיה את מה לחקור ? תקציבי המחקר יבוזבזו לריק
ג. שאיכות הפיתוח בתעשייה נמוכה מאד ויש לגייס את האקדמיה לשיפור המצב
ד. שחייבים לתמרץ את התעשייה להשקיע במימון מחקרים אקדמיים
הצג הסתר

(205) חברות המסחור האקדמיות בישראל מגיעות להסכמי רישוי ותמלוגים מול

א. חברות תעשייתיות הן בישראל והן בחו"ל
ב. מוסדות אקדמיים בחו"ל בלבד
ג. חברות מסחור מקבילות להן ? באוניברסיטאות בחו"ל
ד. חברות ישראליות בלבד ? כך קובע החוק
הצג הסתר

(206) שת"פ בין האקדמיה לתעשייה מועיל לתעשייה, בין היתר, ב

א. שימוש בפטנטים שפותחו באקדמיה ללא עלויות
ב. שביעות רצון לקוחות
ג. יצירת גישה נוחה לתוצאות מחקר מדעי העשויה לייצר קפיצת מדרגה טכנולוגית
ד. פיתוח טכנולוגיות יישומיות ללא עלויות
הצג הסתר

(207) התועלות שמפיקה האקדמיה מיחסי קירבה לתעשייה כוללות, בין היתר

א. חשיפה לצרכי וכווני הפיתוח של התעשייה וסיוע במימון פעילות מחקרית (למשל: באמצעות מלגות)
ב. אף תשובה לא נכונה
ג. הזדמנויות תעסוקה אטרקטיביות לוותיקי האקדמיה
ד. יכולת להשפיע על סדרי העדיפות של הפעילות העסקית
הצג הסתר

(208) שת"פ בין האקדמיה לתעשייה מועיל לתעשייה, בין היתר, ב

א. שביעות רצון לקוחות
ב. שימוש בפטנטים שפותחו באקדמיה ללא עלויות
ג. פיתוח טכנולוגיות יישומיות ללא עלויות
ד. יצירת גישה נוחה לתוצאות מחקר מדעי העשויה לייצר קפיצת מדרגה טכנולוגית
הצג הסתר

(209) מעורבות ממשלתית יכולה לסייע בהעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות

א. אף תשובה לא נכונה
ב. חקיקה המחייבת מכסות של ביצוע מחקרים בתחומים נתונים והכתבת תחומי ההתפתחות של התעשייה באמצעות עצירת תקציבים
ג. בניית מנגנוני תיאום והכוונה המסייעים בהגדרת סדרי עדיפות לאומיים למחקר ויצירת תמריצים כספיים לביצוע מחקרים משותפים של הצדדים
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(210) התועלות שמפיקה האקדמיה מיחסי קירבה לתעשייה כוללות, בין היתר

א. חשיפה לצרכי וכווני הפיתוח של התעשייה וסיוע במימון פעילות מחקרית (למשל: באמצעות מלגות)
ב. כל התשובות נכונות
ג. יכולת להשפיע על סדרי העדיפות של הפעילות העסקית
ד. הזדמנויות תעסוקה אטרקטיביות לוותיקי האקדמיה
הצג הסתר

(211) התועלות שמפיקה התעשייה מיחסי קירבה לאקדמיה כוללות, בין היתר

א. אף תשובה לא מדוייקת
ב. קבלת ממצאים מחקריים לידיה ללא עלויות
ג. מנגנון שיטתי להכשרת עובדי העתיד בתעשייה, המאופיין תוך התחשבות בצרכיה וגישה לציוד מחקר מתוחכם שלרוב אינו זמין לתעשייה (למשל: מיקרוסקופ אלקטרוני)
ד. יכולת לשלוט על סדרי העדיפות של כלל המחקר האקדמי הבסיסי
הצג הסתר

(212) מסלול "מאגד" בתכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) בנוי על יצירת מאגדי מחקר:

א. שתוצרי המחקר שלהם יוכלו לשמש כל חבר במאגד לצרכיו המחקריים או העסקיים ושל חברות עסקיות ומוסדות מחקר, בתחומים שלישראל יש בהם יתרון יחסי
ב. בתחומים בהם המדינה סבורה שקיימת חולשה מחקרית שיש לטפל בה בהקדם
ג. כל התשובות נכונות
ד. נפרדים עבור חברות עסקיות ומוסדות אקדמיים ? כל אחד לפי צרכיו
הצג הסתר

(213) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) מושתתת בהיבט הכלכלי על מתן תמריץ ל:

א. מחקר במסגרת תעשייתית טהורה, במימון חלקי של המדינה, עם דרישה לתמלוגים
ב. שת"פ בין מוסדות מחקר שונים, במימון חלקי של המדינה, ללא דרישה לתמלוגים
ג. שת"פ מחקרי של אקדמיה ותעשייה ע"י השתתפות במימונו, ללא דרישה לתמלוגים
ד. מחקר במסגרת אקדמית הממומן כולו ע"י המדינה, ללא דרישה לתמלוגים
הצג הסתר

(214) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) מציעה מסלולי תמיכה שונים ל

א. מוסדות אקדמיים המעוניינים לייצר מוצרים סופיים ללקוח
ב. מחקרי תשתית בתחומים כמו: ביוטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה וטכנולוגיות מים
ג. חברות תעשייתיות המעוניינות לבצע מחקר אקדמי ללא מטרות יישומיות-עסקיות
ד. פיתוח מוצרים סופיים בתחומי התוכנה והחומרה
הצג הסתר

(215) התחומים העיקריים בהם מתבצע מסחור של קניין רוחני אקדמי הינם

א. רפואה, ביו-טכנולוגיה ומכשור רפואי
ב. מחשבים והנדסת אלקטרוניקה
ג. כלכלה ושאר מדעי החברה
ד. מדעי הרוח
הצג הסתר

(216) הזמנת מחקר אקדמי בתחום ספציפי הממומן ע"י התעשייה הינה

א. דרך לגיטימית לקידום צרכי מו"פ של חברה באמצעות מינוף מומחיות אקדמית
ב. דרך מקובלת להשגת "חותמת כשרות" אקדמית לממצאים מחקריים בעייתיים
ג. המנגנון הנפוץ ביותר בתעשייה לביצוע פעילות מו"פ
ד. פגיעה בחופש האקדמי ומנגנון פסול ובלתי מקובל
הצג הסתר

(217) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) הינה

א. תכנית לעידוד מחקר אקדמי בחברות תעשייתיות
ב. תכנית לעידוד מחקר יישומי ותכליתי יותר באקדמיה
ג. עוד אחת מהפנטזיות של משרד האוצר שמעולם לא התרוממה מעל דפי העיתון
ד. תכנית לקידום מחקר בסיסי באמצעות שת"פ בין גופי אקדמיה לתאגידים עסקיים
הצג הסתר

(218) כדי להפיק את מיטב התועלת לתעשייה מהמחקר באקדמיה, יש צורך

א. לתת לכל צד לעסוק בשלו, בלי הפרעות מהצד שמנגד
ב. לכוון את התעשייה לפעילות עסקית המותאמת ליכולות המחקריות באקדמיה
ג. להגביל את המחקר האקדמי לתחומים שבהם ניתן להפיק ממנו תועלת עסקית
ד. לייצר מנגנוני העברת ידע , מימון ושיתופי פעולה רב תחומיים בין הצדדים
הצג הסתר

(219) התועלת התדמיתית שמפיקה האקדמיה משת"פ עם התעשייה נוצרת באמצעות

א. האקדמיה ממילא חפה משיקולי תדמית
ב. תוצרי מחקר תיאורטיים שלא ניתן לכמתם
ג. תוצרי מחקר שתועלתם מדידה בעולם העסקי (למשל: תמלוגים על תרופה)
ד. שימוש שתעשה האקדמיה בשמן של החברות עימן היא פועלת בשיתוף פעולה
הצג הסתר

(220) הסכם מסחור אופייני של טכנולוגיה שפותחה באקדמיה והועברה לתעשייה יכלול

א. מנגנון תמלוגים לחוקרים בלבד ? הם הרי אלו שהמציאו את הטכנולוגיה הרלוונטית
ב. מנגנון לתשלום תמלוגים הן לחברת המסחור והן למדענים שפיתחו את הטכנולוגיה
ג. מנגנון תמלוגים לחברת היישום האוניברסיטאית בלבד ולא לחוקרים עצמם
ד. תשלום חד פעמי להנהלת האוניברסיטה ? לכיסוי הוצאות המחקר הרלוונטי
הצג הסתר

(221) המנגנונים המקובלים להעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה כוללים, בין היתר [לא בטוח בתשובה]

א. תשלום שכרם של חוקרים באקדמיה על ידי חברות תעשייתיות
ב. מתן גישה חופשית לאנשי תעשייה לכלל הממצאים של מחקרים אקדמיים
ג. כל התשובות נכונות
ד. ייעוץ של אנשי אקדמיה לאנשי התעשייה, כמומחים לתחומים ספציפיים ורישוי פטנטים לטכנולוגיות חדשניות שפותחו באקדמיה
הצג הסתר

(222) העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה מתבצעת לרוב באמצעות מנגנונים כמו [לא בטוח בתשובה]

א. מתן הרשאה לשימוש בטכנולוגיות חדשניות שפותחו באקדמיה דרך מנגנוני רישוי פטנטים
ב. מימון שכרם של חוקרים באקדמיה לתקופה מוסכמת על ידי חברות תעשייתיות ושכירת שירותיהם של מומחים מהאקדמיה כיועצים לפרויקטים תעשייתיים ספציפיים
ג. הרשאה גורפת לחברות תעשיתיות לשימוש בתוצרי מחקר אקדמי ספציפי, תמורת התחייבות שלא למסחרם ללא אישור
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(223) האקדמיה מפיקה תועלת ממסחור קניין רוחני שפותח בה באמצעות [לא בטוח בתשובה]

א. שימוש בתמלוגים כמקור מימון משמעותי ביותר למחקרים אקדמיים
ב. שימוש בתמלוגים כמכשיר ליצירת פיתוי לאנשי תעשייה לחצות את הקווים לאקדמיה
ג. הפיכתם של התמלוגים לתמריץ כלכלי לביצוע מחקרים מעמיקים יותר
ד. ניתוב המחקר המדעי לכיוונים מעשיים וכלכליים במקום למחקרים תיאורטיים ללא תכלית
הצג הסתר

(224) התועלת התדמיתית שמפיקה האקדמיה משת"פ עם התעשייה נוצרת באמצעות [לא בטוח בתשובה]

א. שימוש שתעשה האקדמיה בשמן של החברות עימן היא פועלת בשיתוף פעולה
ב. תוצרי מחקר תיאורטיים שלא ניתן לכמתם
ג. האקדמיה ממילא חפה משיקולי תדמית
ד. תוצרי מחקר שתועלתם מדידה בעולם העסקי (למשל: תמלוגים על תרופה)
הצג הסתר

(225) הפלטפורמה באמצעותה גופים אקדמיים ממנפים כלכלית את תוצרי המחקר המבוצע במסגרתם הינה

א. חברות היישום/מסחור האוניברסיטאיות הנושאות ונותנות עם חברות על מתן הרשאה לשימוש בתוצרי המחקר תמורת תמלוגים
ב. כריתת חוזים ישירים בין החוקר לחברות התעשייתיות המעוניינות בתוצאות המחקר
ג. שימוש במנגנוני מימון חיצוני של תהליך רישום הפטנטים שנוצרו באקדמיה
ד. הסתמכות על תקנון האוניברסיטה בו מוגדרות זכויות החוקר בתוצאות המחקר אותו הוא ביצע
הצג הסתר

(226) שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה מייצר תועלת תדמיתית לאקדמיה בהיבטים כמו

א. היכולת לגייס את יוקרתן של החברות עימן היא עובדת להשגת מימון למחקרים נוספים
ב. היכולת להשתמש בשמן של החברות עימן היא עובדת כ"תו איכות" ליכולותיה המחקריות
ג. אין לאקדמיה תועלת תדמיתית משיתוף פעלוה כאמור, שכן האקדמיה אינה עוסקת בשיקולי תדמית
ד. יכולתה של האקדמיה להצביע על תוצרי מחקר שביצעה, ואשר הפכו למוצרים בעלי ערך (למשל: תרופות)
הצג הסתר

(227) איזו בעייתיות טמונה במשקל הגבוה שנותנת ישראל להשקעה בהייטק

א. חשיפה גבוהה למשברים בענף ההייטק, בהעדר גיוון מספיק בתמהיל הייצוא שלה ו הזנחה מסוימת של תעשיות אחרות בעלות חשיבות רבה לכלכלה ולתעסוקה
ב. תחרות קשה מול "עמק הסיליקון" ומרכזי הייטק אחרים בעולם
ג. העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק
ד. אף תשובה לא נכונה
הצג הסתר

(228) העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק

א. גישה לפיה ככל שהסטארט-אפ ישדר לעובדיו יציבות ורוגע מוקדם יותר ? כן ייטב לו
ב. גישה ארגונית הגורסת כי על הסטארט-אפ לפעול כאילו הוא חברה יציבה ומבוססת
ג. גישה ארגונית הרואה במיזם אוסף של מאמצים קצרי טווח (הקמה, פיתוח וכו')
ד. גישה שיטתית, המדגישה את הצורך בנוהלי עבודה סדורים כבר בשלב ההקמה
הצג הסתר

(229) הגורמים להיווצרותה של "טבע" כענק ישראלי-גלובאלי, כוללים, בין היתר

א. התבססות על מאגר מנהלים בינ"ל כדי לעקוף את מגבלות הניהול הישראלי האופייני
ב. כל התשובות נכונות
ג. השקעות עתק בהשתלטות על מתחרים כדי להוציאם מהשוק בכל מחיר
ד. התגברות על חסמים תרבותיים ושימוש במתודולוגיות ניהול גלובאלי סדורות והתרחבות שיטתית באמצעות אסטרטגיות רכישות חובקת עולם
הצג הסתר

(230) האם נכון היה לישראל שתמהיל ההשקעה שלה במו"פ יידמה לשאר הOECD

א. כן, השענות על ההייטק היא קטסטרופה ממשמשת ובאה, וישראל בדרך לשם
ב. כן, תמהיל הOECD משקף כלכלה בריאה וישראל חייבת לישר עימו קו בדחיפות
ג. לא בהכרח, לכל מדינה יש יתרונות יחסיים משלה, אבל גיוון מסוים בתמהיל עדיף
ד. לא, ישראל חזקה בהייטק, והיא צריכה למצות את המיטב מהחוזק הזה
הצג הסתר

(231) הצלחות ההייטק בתחומים כמו תקשורת, אינטרנט וטיפול בבסיסי נתונים נובעות מ

א. היכולת להגיע בהם להישגים גם ללא השקעות עתק במחקר תשתיתי ארוך שנים
ב. צירוף מקרים בלבד, שהפך עם השנים למגמה שאיש אינו מנסה לשנותה
ג. הידע הייחודי שנצבר בתחומים אלה עוד משנותיה הראשונות של המדינה
ד. היכולת להגיע בהם להישגים גם ללא השקעות עתק במחקר תשתיתי ארוך שנים
הצג הסתר

(232) כדי שחברה גדולה תצליח לאורך זמן, נדרשים לה

א. רק מזל ? כל השאר יגיע מעצמו
ב. ציות למוסכמות והצמדות לנהלים, גם המחיר של אובדן זמני של השוק בו היא פועלת
ג. ערכים ושיטות עבודה שונים בתכלית מאלה של סטארט-אפ: נהלים, היררכיה וכו'
ד. הרבה כסף ומנהלים מנוסים בפוליטיקה ארגונית
הצג הסתר

(233) המאפיינים המבניים של תעשיית ההייטק בישראל נגזרו בעיקר מגורמים כגון

א. מגבלות הידע וההשכלה הקיימים בישראל
ב. התרבות והמנטאליות הספציפיים לישראל, גורמי הסביבה ומדיניות הממשלה
ג. תשתית המחקר המוגבלת בשל קוטנה של המדינה
ד. זמינות הון פרטי והרגולציה הממשלתית שהתערבה בנעשה בענף לאורך השנים
הצג הסתר

(234) היתרונות של התעשייה הביטחונית הישראלית נגזרים, בין היתר, מ

א. תקציבי הפיתוח העצומים המוזרמים לתעשייה ע"י המדינה
ב. תשתית המחקר הביטחוני הזמינה לתעשייה, גם במונחים עולמיים
ג. עלותו הזולה של המהנדס הישראלי יחסית למהנדסים בשאר העולם
ד. זמינותו של צה"ל כשדה ניסויים למוצריה והיותו מותג מקדם מכירות אפקטיבי
הצג הסתר

(235) ענף ההייטק בישראל נהנה מ"זליגת ידע" מהתעשייה הביטחונית אליו בתחומים כמו

א. בקרת טיסה ורדארים
ב. גראפיקה ומשחקי מחשב
ג. תוכנות פיננסיות ובנקאיות
ד. אבטחת מידע, הצפנות, ניתוח קול וניתוח תמונה
הצג הסתר

(236) הנטייה ליזמות הולכת לרוב עם קווי אופי כגון

א. קבלת סמכות וציות למוסכמות
ב. יכולת פעולה בתנאי אי-ודאות, אלתור ומציאת פתרונות "תוך כדי תנועה"
ג. שיטתיות והתמדה
ד. עקשנות וחוסר ותרנות גם בתנאי לחץ קיצוניים
הצג הסתר

(237) ההתמודדות עם האיום על ההייטק הישראלי מכיוון סין והודו צריכה להתבסס על

א. כל התשובות נכונות
ב. התמקדות בתחומים בהם יש לישראל יתרון יחסי וידע נצבר שקשה להדביקו ו ההכרה כי המלחמה בחזית היתרון לגודל והמחיר הזול אבודה מראש
ג. הוזלת עלויות ייצור ושכר מהנדסים
ד. ההכרה כי המהנדס הסיני או ההודי איננו ברמה המשתווה או מאיימת עלינו
הצג הסתר

(238) התחומים הבולטים בהייטק הישראלי, יחסית למשקלם היחסי בענף בעולם, כוללים

א. פיננסים וכספים
ב. טלפונים סלולאריים
ג. תקשורת, תוכנה, תעשיה ביטחונית ותחומים שאינם דורשים תשתית מחקרית יקרה
ד. גרפיקה ממוחשבת ומשחקים (גיימינג)
הצג הסתר

(239) המונח "השקעה במו"פ אזרחי" של מדינה מתייחס ל

א. כלל ההקצאות בתקציב המדינה לפעילות מו"פ: מחקר אקדמי, תמיכה בתעשייה וכו'
ב. הסכום אותו משקיעה המדינה במימון פרויקטים תעשייתיים מטעמה
ג. סך ההוצאות של המדינה ושל הסקטור העסקי על פעילות מו"פ במדינה האמורה
ד. הכספים הישירים בלבד המוזרמים לתעשייה (בישראל ? באמצעות המדען הראשי)
הצג הסתר

(240) ההייטק הישראלי מצליח בתחום היישומים והמכשור הרפואי בין היתר הודות ל:

א. רווחיות הגבוהה בענף, אשר מפתה רבים להתמקד בו
ב. תקציבי המחקר שמזרימה המדינה לתעשייה הרפואית
ג. גלי העלייה בתחילת שנות ה-90, שהביאו ידע רפואי חסר תקדים לארץ
ד. תשתית המחקרית שהתפתחה באקדמיה לאורך השנים ורמת הרפואה בארץ
הצג הסתר

(241) מדוע מהווים השווקים הסיני וההודי גם הזדמנות עבור ההייטק הישראלי?

א. כי ניתן באמצעות שת"פ עם חברות מקומיות להשביח את מוצרי ההייטק הישראלי
ב. כי ניתן להוזיל עלויות ייצור ע"י העברתו לשווקים אלו
ג. כי ניתן להעביר פיתוח מישראל, בה שכר המהנדסים יקר יחסית, לשווקים אלה
ד. כי פריחתם הופכת אותם בהדרגה לשוק צרכני ענק שגם צורך מוצרי הייטק ישראלים
הצג הסתר

(242) כשקובעים כי ישראל משקיעה יותר מכל מדינה בעולם במו"פ אזרחי, מתייחסים ל

א. ההשקעה של המדינה, בניכוי הסכומים המועברים לתמיכה במו"פ בסקטור העסקי
ב. ההשקעה של הסקטור העסקי, בניכוי המימון המתקבל מהמדינה לטובת סקטור זה
ג. סך ההשקעה במו"פ של כלל הגורמים הרלוונטיים: המדינה, האקדמיה והתעשיי
ד. גובה ההשקעה במו"פ המתוכננת בתקציב המדינה, אולם לא בהכרח להשקעה בפועל
הצג הסתר

(243) שיעור ההשקעה הגבוה בהייטק בישראל יחסית למדינות ה-OECD מעיד על

א. היותה של ישראל ממוקדת יותר ממדינות מתועשות אחרות במגזר ההייטק
ב. זמינות נמוכה של מוצרים בישראל שאינם שייכים למגזר ההייטק
ג. השקעה נמוכה של מדינות אחרות בקידמה ובטכנולוגיה לנוחות תושביהן
ד. היותה של ישראל מדינה מתקדמת יותר משאר מדינות הOECD
הצג הסתר

(244) התעשייה הביטחונית מפותחת מאד כתת-תחום בהייטק הישראלי בגלל, בין היתר

א. כי זהו שוק שלעולם אינו עובר משברים בביקושים
ב. בשל השקעות מתמשכות של קרנות הון סיכון זרות בחברות ישראליות בתחום
ג. עלות כוח אדם הנדסי זולה יחסית לעולם המפותח
ד. רצון המדינה ליצור אי-תלות ביטחונית במדינות זרות ותמרוץ התעשייה בהתאם
הצג הסתר

(245) השקעתה של ישראל בהכשרה מקצועית של עובדים תואמת את ערכיה המוצהרים

א. למדינה אין ערכים מוצהרים בתחום התעסוקה: כוחות השוק הם שיכתיבו מה יקרה
ב. לא נכון, המדינה אינה רוצה להתערב בשוק העבודה ולמרות זאת תומכת בהכשרות
ג. לא נכון, תקציב המדינה לנושא סותר את שאיפתה לסגירת פערים כלכליים-חברתיים
ד. נכון, המדינה תומכת בהכשרה מקצועית ומתקצבת את ההכשרות בהיקף הראוי
הצג הסתר

(246) העדרן של חברות ענק ישראליות-גלובליות מצביע על מעצור בהתפתחות הענף

א. לא נכון, אין שום ערך להיווצרות חברות ענק מבחינה כלכלית
ב. נכון, הוא מצביע על כשלון ניהולי כולל של הענף
ג. לא בהכרח, הוא מצביע על חסם להיווצרותן, אבל ישנן לענף דרכי התפתחות אחרות
ד. נכון, ללא ספק הענף לא ממצה את יכולותיו כל עוד לא נוצרו כאן 4-5 חברות כאלה
הצג הסתר

(247) הצלחות ההייטק בתחומים כמו אנרגיה חלופית וטכנולוגיות מים מונעות מ

א. צרכי המדינה לפתרונות בתחומים אלה, הנתמכים גם בתמריצים כלכליים מטעמה
ב. הרווחיות הגבוהה בענפים אלה, אשר מפתה רבים להתמקד בהם
ג. מחקרים אקדמיים מקיפים בתחום, הנשענים על מימון של תאגידים זרים
ד. ריבוי עולים מגלי העלייה של תחילת שנות ה-90, שהינם בעלי ידע ייחודי בתחום
הצג הסתר

(248) הוצאה ציבורית נמוכה על הכשרה מקצועית מעידה על

א. השקעה בלתי מספקת של מדינה בהתאמת כוח העבודה שלה לצרכי המחר
ב. מדיניות ממשלתית הגורסת כי אין זה מתפקידה לקבוע לעובד במה יעסוק
ג. תכנון תקציבי מדוקדק המבטיח אופטימיזציה של משאבי המדינה
ד. מחשבה ארוכת טווח כי כוחות השוק יעשו את שלהם ללא בהתערבות המדינה
הצג הסתר

(249) שיווק ומכירות אינן נחשבות כנקודות עוצמה של ההייטק המקומי כי

א. הענף מתבסס על אנשי מכירות מקומיים בשווקי היעד שאינם מבינים בטכנולוגיה
ב. התרבות הישראלית מקדשת מאמץ פיתוחי, אבל לא מאמץ מכירתי
ג. הריחוק הגיאוגרפי משווקי המטרה מונע מחברות מקומיות להגיע ללקוחות
ד. ישראלים אינם מצטיינים בתהליכים שיטתיים וסדורים וברגישות לשוני תרבותי
הצג הסתר

(250) סובלנות לחשיבה שונה ותהליכי עבודה סדורים הם חלק מסודות ההצלחה של

א. כל חברה, ללא קשר לגודלה ולשלב העסקי בו היא מצויה
ב. אף אחד ? זוהי עוד סיסמא מבית היוצר של תיאורטיקנים ויועצים ארגוניים
ג. סטארט-אפ בראשית דרכו
ד. חברה גדולה השואפת לבסס נוכחות ארוכת טווח בשוק
הצג הסתר

(251) ענף ההייטק למרכיביו מהווה מרכיב משמעותי ביותר בכלכלת ישראל

א. נכון, כלכלת ישראל נסמכת על סחר בינ"ל וענף ההייטק מהווה כשליש מהיצוא
ב. לא מדויק, יש נטייה להגזים בחלקו של הענף בכלכלה המקומית
ג. נכון, אבל רוב הענף מופנה לשוק המקומי ואינו תורם לסחר הבינ"ל של ישראל
ד. לא נכון, בענף מועסקים יחסית מעט אנשים ולכן השפעתו הכוללת שולית
הצג הסתר

(252) העובדה כי לא נוצרות חברות ענק ישראליות-גלובליות מצביעה על

א. קיומם של חסמים תרבותיים וארגוניים להיווצרותן, אשר לדעת רבים אין טעם להילחם בהם, שכן העדרן של חברות ענק אינו מפריע להתפתחות התעשייה
ב. בחירה מודעת של חברות שלא לצמוח יתר על המידה, בהעדר יתרון כלכלי כלשהו לגודל
ג. בעייה עמוקה במיצוי הפוטנציאל של הענף לכלכלה המקומית
ד. כשלון ניהולי כולל של הענף: לא ייתכן שבמשך שנים הענף ייכשל בעניין שוב ושוב
הצג הסתר

(253) ניתוח כולל של עוצמות וחולשות תעשיית ההייטק המקומית מצביע על חולשה יחסית בתחומי השיווק והמכירות, שכן

א. התרבות הישראלית מקדשת מאמץ פיתוחי, אבל לא מאמץ מכירתי
ב. הריחוק הגיאוגרפי משווקי המטרה מונע מחברות מקומיות להגיע ללקוחות
ג. הענף מתבסס על אנשי מכירות מקומיים בשווקי היעד שאינם מבינים בטכנולוגיה
ד. התרבות הישראלית אינה מדגישה את הצורך ברגישות לשוני תרבותי ולעידון שלרוב נדרשים במגע עם לקוחות זרים
הצג הסתר

(254) בחברה רב לאומית השיקול היכן לפתח או לייצר מוצר מתקבל על בסיס

א. מיקום מטה החברה והמשרדים האזוריים שלה
ב. עלות עבודה וחומרים בלבד
ג. שיקולים עסקיים גלובאליים: עלות פיתוח/ייצור, מומחיות מקומית, מיסוי וכד'
ד. מערכת היחסים בין החברות הבנות למטה העולמי: מי שמקורב זוכה בפרו
הצג הסתר

(255) אילו יתרונות כלכליים לגודל יכולה חברה רב לאומית להשיג

א. רכש מרכזי, יעילות בפיתוח והשקת מוצרים, גמישות ניהולית בהקצאת משאבים
ב. יתרונות מיסוי הנובעים מהקלות מס הניתנות לחברות רב-לאומיות בכל העולם
ג. תמחור גלובאלי אחיד, ללא קשר לעלויות היצור במדינה זו או אחרת
ד. חסכון בתקורות בפעילות הפרוסה על פני מספר אתרים
הצג הסתר

(256) ההחלטה היכן לייצר מוצר שתוכנן במרכז מו"פ של חברה רב לאומית מתקבלת

א. רק לאחר שיוצרו דגמים במספר אתרים ונערכה מעין "תחרות פנימית" ביניהם
ב. ע"י המנהל הרלוונטי במטה החברה, על פי שיקולים של עלות, איכות, מיומנות וכד'
ג. כבר בשלב ההחלטה על פיתוח המוצר: הייצור ייעשה באותו מקום משיקולי עלות
ד. ע"י מנהל הפיתוח במדינה בה פותח המוצר, לפי שיקוליו המקצועיים
הצג הסתר

(257) הקושי המרכזי הכרוך בהיבטי המיסוי של ניהול ארגון רב לאומי נובע מ:

א. העדר יכולת להפיק דוחות כספיים ? כיוון שהארגון למעשה אינו "שייך" למדינה אחת
ב. השינויים התכופים בשיעורי המס בכל מדינות העולם
ג. הצורך בקבלת החלטות עסקיות בסביבה מורכבת של משטרי מס מרובים ואף סותרים
ד. מדיניות המס המחמירה בה נוקטות מרבית המדינות כנגד ארגונים רב לאומיים
הצג הסתר

(258) חברה העונה להגדרה המקובלת כחברה רב-לאומית גלובלית

א. היא חברה בעלת משרדי מכירות מקומיים בכל שווקי היעד שלה
ב. היא כל חברה המכריזה על עצמה ככזו ופועלת להרחבת פעילותה לעוד ועוד מדינות
ג. היא כל חברה המוכרת את מוצריה ברוב מדינות העולם
ד. פרוסה בעולם באמצעות חברות בת מקומיות העוסקות בפיתוח, יצור, מכירות וכד'
הצג הסתר

(259) חברה רב לאומית עשויה לרכוש חברה רק לצורך הרחבת פעילות מכירות מקומית

א. לא נכון, כדי להרחיב פעילות מקומית ניתן פשוט לגייס אנשים מקומיים ללא ר
ב. נכון, אבל אם היא באמת גלובלית, היא תכניס לשם עם הזמן פעילות מו"פ או יצור
ג. נכון, לא כל רכישה היא לצרכים טכנולוגיים או לצורך פתיחת מרכז מו"פ או יצור נוסף
ד. לא נכון, חברה רב לאומית אינה מבצעת רכישות רק כדי להרחיב את זרוע המכירות
הצג הסתר

(260) חברות רב לאומיות שהתמקדו ברכישות בישראל בעשור האחרון מצאו עצמן

א. מוכרות במהרה את החברות שקנו ברווח של מאות מיליוני דולרים
ב. רוכשות חברות בודדות בסכומים המסתכמים בעשרות מיליוני דולרים
ג. רוכשות עשרות חברות מקומיות בסכומים המסתכמים במיליארדים רבים של דולרים
ד. נרכשות ע"י חברות ענק מקומיות תמורת מיליארדי דולרים
הצג הסתר

(261) הראייה לכוחה של ישראל כשחקן גלובלי משמעותי בתחום המו"פ בהייטק היא

א. היחס בין כמות הסטארט-אפים שנפתחו לאלו שנסגרו בכל שנה בעשור האחרון
ב. הסטטיסטיקות ההשוואתיות לגבי שיעור המהנדסים בכלל האוכלוסייה בארץ
ג. התקציבים הגדולים שמעמידה הממשלה למחקר בסיסי באקדמיה
ד. היקף הרכישות וכמות מרכזי הפיתוח המקומיים שנפתחו בידי חברות רב-לאומיות
הצג הסתר

(262) חברה רב לאומית מנוסה תבצע הטמעה של סטארט-אפ אותו רכשה באמצעות

א. הפסקה מיידית של מכירת מוצרי הסטארט-אפ והתאמתו לסטנדרטים שלה
ב. צוות יועצים פיננסי המוודא כי נתוניה הכספיים של החברה הנרכשת מדויקים
ג. צוות ייעודי מטעמה המנהל ומלווה את התהליך, בצמידות לכל בעל תפקיד ניהולי
ד. החלפה מיידית של צוות הניהול של הסטארט-אפ בידי אנשי מקצוע מטעמה
הצג הסתר

(263) חברה רב לאומית עם מרכז מו"פ בישראל ממנפת את היכולות המקומיות לצרכיה

א. לא נכון, המדינה מרוויחה מההעסקה הזו הרבה יותר מהחברה
ב. נכון, ולכן צריך להימנע ככל שניתן מלאפשר התרחבות של התופעה לעוד חברות
ג. נכון, אין בכך פסול כל עוד מתקיים מפגש אינטרסים עם צרכי העובדים וצרכי המדינה
ד. לא נכון, חברה כזו תורמת בראש וראשונה לכלכלת המדינה ורק אח"כ מרוויחה מכך
הצג הסתר

(264) האתגרים התרבותיים בהתנהלות של חברה רב לאומית סובבים בעיקר סביב הצורך

א. להתאים את נהלי החברה לדרישות התרבותיות במדינות שונות
ב. להתאים את מוצריה לציפיות הקהל בכל אחד משווקי המטרה בהן היא מוכרת
ג. להתחשב באילוצים הנובעים מתרבויות נחשלות בשווקי מטרה מסוימים
ד. לגשר על פערי תרבות בין ובתוך קבוצות בארגון, בעת קבלת החלטות ובעבודת צוות
הצג הסתר

(265) המתנגדים לדומיננטיות של חברות רב לאומיות בעולם ההייטק המקומי טוענים ש

א. ברמה הלאומית, פעולתן בישראל מנצלת יכולות מקומיות לקידום אינטרס כלכלי זר
ב. מהנדסים שמועסקים בחברות אלה נדרשים לחברות מקומיות שאינן מצליחות לשמרם
ג. חברות אלה חומקות מתשלום מיסיהן למדינת ישראל
ד. שכר העובד הישראלי מטפס לגבהים בגלל ביקוש יתר לשירותיו ע"י חברות אלה
הצג הסתר

(266) התכלית העיקרית של הפיכת חברה לרב לאומית גלובאלית הינה

א. חסכון בתשלומי מס
ב. מיצוי היתרונות העסקיים והטכנולוגיים של פריסה גלובאלית בכלל תחומי פעילותה
ג. הגעה לשווקים חדשים כדי להגדיל מכירות
ד. חסכון בעלויות פיתוח וייצור
הצג הסתר

(267) קבלת ההחלטות העסקיות המרכזיות בחברה רב לאומית מתנהלת ב

א. מקום הספציפי המתאים ביותר ? לפי תחומי ההתמחות של המשרדים השונים
ב. צורה מבוזרת ? המתאימה ביותר לחברה בעלת מבנה מבוזר גלובאלי
ג. מטה העולמי של החברה, או לעתים, בתלות במבנה ובעניין עצמו ? במטה האזורי
ד. מקום ישיבתו הפיזי של המנכ"ל ? ללא קשר היכן הוא נימצא או מתגורר ברגע נתון
הצג הסתר

(268) הכוחות המניעים מאחורי פעילות מרכז מו"פ מקומי של חברה רב לאומית הינם

א. כל התשובות נכונות
ב. הרצון לשמר את מקור הפרנסה והחשש מפיטורים ולחץ מתמיד מצד החברה-האם ליצירת ערך מחד והשאיפה התמידית להצטיין מאידך
ג. הרצון לתרום לכלכלת המדינה
ד. הכרת התודה להנהלת החברה העולמית על רכישת החברה המקומית
הצג הסתר

(269) פריסה גלובלית של ארגון מייצרת תקורות עודפות יחסית לחברה מקומית בהיבטי

א. הכשרת עובדים, פגישות פנים אל פנים של דרגי עבודה והנהלה, פערי שעות יממה
ב. מיסוי
ג. עלויות ייצור
ד. עלויות פיתוח
הצג הסתר

(270) חלק עיקרי ממסעות הרכישות של חברות רב לאומיות בישראל התמקד בתחומי

א. תעשיית הרכב ? המהווה ממילא תחום בולט בתעשייה המקומית
ב. אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות מים
ג. תקשורת, מדעי החיים ותוכנה ? המהווים ממילא תחומים בולטים בתעשייה המקומית
ד. המסחר באינטרנט
הצג הסתר

(271) מהו הרווח למדינה מחברה רב-לאומית שפעילותה בישראל מוגבלת למו"פ בלבד

א. אף תשובה לא נכונה
ב. תעסוקה לאזרחי המדינה וצריכת שירותים המניעה את גלגלי הכלכלה והכנסות ממס על הכנסות העובדים והכנסות ממס על רווחי החברה בישראל
ג. הכנסות מרווחי הון שמפיקה החברה בחו"ל בעת רכישת החברה בישראל
ד. הכנסות ממס על רווחי החברה האם בחו"ל ועל רווחי חברת הבת בישראל
הצג הסתר

(272) היתרון לחברה רב לאומית בניוד פעילות פיתוח, יצור ולוגיסטיקה בין מדינות הוא

א. ביכולת לקצר זמני אספקה לשווקי מטרה ספציפיים באמצעות קירוב היצור אליהם
ב. בגמישות למתן מענה לשינוי במפרטי המוצר לפי צרכי שווקי המטרה השונים
ג. ביכולת להבטיח את איכות המוצר באמצעות קירוב הפיתוח והיצור למטה החברה
ד. ביכולת לפזר את הפעילויות באופן הממזער עלויות, מייעל משאבים ומוריד נטל מס
הצג הסתר

(273) חברות שואפות להתרחב לפריסה גלובלית, למרות הקשיים הנובעים מכך, כי

א. הלחץ התחרותי מכתיב צעדים שאינם תמיד הגיוניים מבחינה עסקית
ב. אלו ציפיות המשקיעים ואין ברירה אלא להיענות להם
ג. גם אם אין הגיון עסקי בכך, טכנולוגיות מסוימות זמינות רק במקומות ספציפיים בעולם
ד. היתרונות העסקיים שבפריסה גלובלית עולים משמעותית על הקשיים האמורים
הצג הסתר

(274) משרדי המכירות המקומיים בחברה רב לאומית כפופים לרוב להנהלה המקומית

א. נכון, אחרת איך איש המכירות המקומי ידע מה למכור?
ב. לא נכון, ההנהלה המקומית כפופה לרוב למנהל פעילות המכירות שהוא הבכיר יותר
ג. נכון, אם יש משרד מקומי במדינה מסוימת - הכל מנוהל דרכו
ד. לא נכון, מערך המכירות לרוב מנותק מהשאר הפעילויות המקומיות ומנוהל מרכזית
הצג הסתר

(275) חברה רב לאומית תבחר להקים מטה אזורי הכפוף למטה המרכזי כאשר

א. היקף הפעילות שלה באזור הנדון גדול ומורכב, ומחייב הקמת זרוע שליטה קרובה
ב. יש לה צורך לקדם מנהל באזור הנתון, ואין תפקיד ראוי עבורו
ג. נופלת החלטה על שינוי ארגוני הנדרש לצורך טלטלתו, בגלל תפקוד לקוי מתמשך
ד. המנכ"ל מעוניין בצמצום מספר הדרגים בארגון, בשל סרבול בתהליכי קבלת החלטות
הצג הסתר

(276) העמדה לפיה יש דומיננטיות יתר של חברות רב לאומיות בהייטק המקומי מתבססת על הטיעון ש

א. החברות המקומיות סובלות ממחסור כרוני בכוח הנדסי, שכן חברות אלה מפתות את כולם לעבודה במסגרתן בתנאים מועדפים
ב. חברות אלה אינן נדרשות לתשלום מסים למדינת ישראל ולכן תרומתם לכלכלה הלאומית אפסית
ג. שכר העובד הישראלי מטפס לגבהים בגלל ביקוש יתר לשירותיו ע"י חברות אלה
ד. הן מנצלות יכולות מקומיות לקידום אינטרס כלכלי זר, וזה סותר את האינטרס הישראלי הלאומי
הצג הסתר

(277) חברה רב לאומית נאלצת להתמודד עם אתגרי שליטה וניהול כמו

א. קבלת החלטות, קשר בינאישי ושפה, בקרת ביצוע וכד' בתנאים של ביזור גיאוגרפי של מקבלי ההחלטות
ב. דיווחים כוזבים וניסיונות הונאה שקשה לגלותם בגלל הבדלי שפה ותרבות
ג. אכיפת החלטות שהתקבלו במטה החברה בתנאים של ריחוק גיאוגרפי
ד. ניהול כספי בסביבה מרובת מטבעות, עם שערי חליפין המשתנים בתדירות גבוהה
הצג הסתר

(278) מקרה בו גוף תעשייתי מזמין ומממן מחקר אקדמי ספציפי הינו

א. אחת הדרכים המקובלות כדי לתת מענה לצורך טכנולוגי של חברה הממנף מומחיות אקדמית ספציפית
ב. מנגנון מקובל לביצוע פעילות מו"פ בעלויות נמוכות במיוחד
ג. דרך מקובלת להשגת "חותמת כשרות" אקדמית לממצאים מחקריים בעייתיים
ד. מנגנון בעייתי ובלתי מקובל - בשל הסכנה לפגיעה בחופש האקדמי
הצג הסתר

(279) התבוננות כוללת על כלכלת ישראל מראה כי ענף ההייטק

א. הוא חשוב, אולם מיוחסת לו חשיבות יתר, שכן חלקו הכולל בתל"ג של המדינה הוא אחוזים בודדים בלבד
ב. מייצא מעט מאד, ומרבית תוצרתו מופנית לשוק המקומי ואינה משפיעה על הסחר הבינ"ל של ישראל
ג. מהווה כשליש מהיצוא, ובהיותה של ישראל כלכלה מוטת יצוא - הענף הוא דומיננטי ביותר בה
ד. הוא בעל חשיבות נמוכה יחסית, שכן כמות המועסקים בו מצומצמת יחסית לכלל המועסקים במשק
הצג הסתר

(280) יכולתו של ענף ההייטק לייצר הצלחות גם בתחומים כמו אנרגיה חלופית וטכנולוגיות מים מונעת מ:

א. שילוב של ביקוש עולמי לפתרונות בתחומים אלה עם תוכניות מטעם המדינה לעידוד מו"פ רלוונטי
ב. הרווחיות החריגה שענפים אלה מציעים לחברות הפועלות בהן
ג. מסורת ארוכת שנים של מו"פ אזרחי שהתמקד בענפים אלה
ד. ידע ייחודי שנצבר בישראל עם הגעתם של גלי העליה מבריה"מ לשעבר
הצג הסתר

(281) האתגר העיקרי הכרוך ברכישת חברה והטמעתה בחברה רב לאומית הינו

א. הסרת התנגדויות להעברה יעילה של הידע מהארגון הנרכש לרוכש
ב. איזון ואינטגרציה של קווי מוצר, כוח אדם ומבנה ארגוני, נהלי עבודה ודיווח, וכד'
ג. סילוק אלגנטי של הנהלת החברה הנרכשת משורות הארגון, כדי שלא תפריע
ד. הבנה לפרטים של מצבה הכספי של החברה הנרכשת
הצג הסתר

(282) התועלת למשק הלאומי המופקת מחברה רב-לאומית שפעילותה בישראל מוגבלת למו"פ בלבד הינה

א. הכנסות מרווחי הון שמפיקה החברה בחו"ל בעת רכישת החברה בישראל
ב. הכנסות ממס על רווחי החברה בישראל ועל הכנסות העובדים המועסקים בה ורכישה של שירותים מספקים מקומיים - המניעה את גלגלי הכלכלה המקומית, וכן מתן תעסוקה לעובדיה
ג. כל התשובות נכונות
ד. הכנסות ממס על רווחי החברה האם בחו"ל ועל רווחי חברת הבת בישראל
הצג הסתר

(283) חברה רב לאומית מתמודדת עם אתגרים תרבותיים פנים-ארגוניים הנובעים מ

א. הצורך להתאים את מוצריה לציפיות הקהל בכל אחד משווקי המטרה בהן היא מוכרת
ב. הצורך לעבוד בצוותים, לתקשר ולקבל החלטות בסביבה ארגונית מרובת תרבויות ושפות
ג. השונות הרבה במוסר העבודה ובסטנדרטים של אתיקה במדינות השונות בהן היא פועלת
ד. הצורך לקבוע נהלי עבודה שונים לחלוטין בכל מדינה, בשל השוני התרבותי ביניהן
הצג הסתר

(284) הדרך היחידה באמצעותה חברת מסחור אקדמית פועלת להעברת ידע לתעשייה היא הסכמי רישוי ותמלוגים

א. לא נכון, היא תמיד תעדיף קבלת סכום חד פעמי על פני הסכם רישוי ארוך טווח
ב. נכון, זו הדרך היחידה שבה מוסד ללא כוונת רווח (כמו אוניברסיטה) רשאי להזרים כספים לקופתו
ג. לא נכון, באפשרותה לקבוע מנגנון התקשרות כרצונה, ולעתים היא בוחרת לקבל אחזקת מיעוט בסטארט-אפ שמשתמש בתוצרי המחקר שלה
ד. נכון, חברת יישום אינה ערוכה למנגנוני התקשרות שאינם מבוססי תמלוגים
הצג הסתר

(285) הצלחה מתמשכת של חברה גדולה, בניגוד לסטארט-אפ, מחייבת

א. ציות למוסכמות והצמדות לנהלים, גם המחיר של אובדן זמני של השוק בו היא פועלת
ב. ערכים ושיטות עבודה המבוססים על נהלים, היררכיה סדורה ושיטתיות בדרכי קבלת החלטות , כל זאת מבלי לאבד את ניצוץ החדשנות
ג. נכונות לספוג הפסדים ללא פיטורי עובדים, כדי לייצר אווירת בטחון ורוגע ארגוניים
ד. מנהלים בעלי יכולת השרדות בפוליטיקה ארגונית שוחקת
הצג הסתר

(286) הרכישות של סטארט-אפים ישראלים בידי חברות רב לאומיות בישראל בעשור האחרון

א. הניבו לרוכשות רווחים עצומים, כיוון שרובם המכריע מכר את החברות הלאה זמן קצר לאחר רכישתן
ב. הגיעו למניין מצטבר של עשרות חברות מקומיות בסכומים המסתכמים במיליארדי דולרים
ג. הגיעו למניין מצטבר של אלפי סטארט-אפים קטנים בסכומים של עשרות מיליוני דולרים לכל רכישה
ד. * אמנם הצטברו לסכומי עתק של מיליארדי דולרים, אבל ברוב המקרים החברות הנרכשות נסגרו לאחר שהטכנולוגיה שלהם הועברה לידי הרוכשים
הצג הסתר

(287) השיקול העיקרי בהקמת מטה אזורי המוכפף למטה העולמי של חברה רב לאומית הינו

א. הקושי להתמודד עם הפרשי שעות בין אזורים מרוחקים גיאוגרפית - המקשה על הניהול
ב. החלטה ניהולית, הגורסת כי צמצום מספר הדרגים בארגון ייעל את תהליכי קבלת ההחלטות בו
ג. צורך בשינוי ארגוני הנדרש כדי לטלטל ארגון הלוקה בתפקודו
ד. נפח ומורכבות הפעילות של החברה באזור הנדון, העשוי לחייב הקמת זרוע שליטה בקרבתו
הצג הסתר

(288) אילו מצבים עלולים להביא מנהל של חברה-בת מקומית לידי קונפליקט נאמנות

א. כאשר צרכי חברת האם נוגדים את האינטרס של החברה המקומית אותה הוא מנהל
ב. מצבים בהם החוק בישראל אינו מאפשר לו לבצע פעולה שנדרשה ע"י חברת האם
ג. כאשר האינטרס העסקי של החברה בישראל תואם את זה של החברה האם בחו"ל
ד. מצבים בהם הוא נדרש לדווח על תקלות או על תפקוד לא מספק של הארגון בארץ
הצג הסתר

(289) אחד הגורמים לירידה בביצועים העסקיים של חברה נרכשת מיד לאחר הרכישה הינו

א. פגיעה במוטיבציית מערך המכירות הקיים בשל אי ודאות ארגונית הנובעת מהרכישה
ב. חשש של לקוחות לרכוש פתרון של חברה שזה עתה נרכשה
ג. קפדנות יתר של הנהלת החברה הרוכשת לגבי זהות הלקוחות להם תסכים למכור
ד. אובדן מוטיבציה של מנהלי החברה הנרכשת
הצג הסתר

(290) כשחברה נרכשת נושאת התחייבות כלפי המדען הראשי לייצור מוצריה בישראל

א. תוכל החברה הרוכשת לנצל את הנסיבות ולהורות על הוצאת הייצור מהארץ
ב. תהיה החברה הרוכשת מחויבת להיכנס למו"מ על המדען על ביטול ההנחיה האמורה
ג. יש אפשרות להגיש בקשה למדען לבטל את ההתחייבות נוכח הנסיבות החדשות
ד. תצטרך החברה הרוכשת אותה לעמוד בהתחייבות זו ולא להוציא את הייצור מהארץ
הצג הסתר

(291) כדי לשפר את הסיכוי להצלחת תהליך הטמעתה של חברה נרכשת, החברה הרוכשת

א. צריכה להכיר בכך שלמעלה מחצי מהרכישות מסתיימות בכישלון
ב. צריכה להביא את החברה הנרכשת להבנה מראש מהם יעדי התהליך וכיצד יתנהל
ג. תיאלץ להקצות משאבים כספיים מעבר לעלות הרכישה, לצורך פיצוי מנהלים שיפרשו
ד. חייבת להחליף את הנהלת החברה הנרכשת מייד עם השלמת תהליך הרכישה
הצג הסתר

(292) התהליכים המשותפים הראשונים שייבנו בין חברה רוכשת לנרכשת יטפלו ב

א. מערכות בקרה על הוצאת כספים ועל גיוס כוח אדם חדש
ב. נושאי כוח אדם ויחסי ציבור
ג. איחוד פונקציות פיתוח וייצור
ד. בניית מנגנוני דיווח בכל הקשור לנתוני מכירות ולביצועים כספיים
הצג הסתר

(293) כתוצאה מביצוע אינטגרציה מלאה של חברה נרכשת לתוך ארגון רוכש, סביר ש

א. מספר פונקציות בארגון הנרכש, כולל הנהלה, יאוחדו עם הארגון הרוכש או אף יבוטלו
ב. חופש הפעולה של החברה הנרכשת רק יגבר לאורך זמן, בכל הדרגים
ג. דרג הביניים של החברה הנרכשת יפרח ושביעות רצונו רק תגבר עם הזמן
ד. הנהלת החברה הנרכשת תתרחב ותקבל יותר סמכויות
הצג הסתר

(294) בשלב הסופי של הטמעת חברה נרכשת בארגון הרוכש, תיבחן הצלחת הרכישה ב

א. יכולתה של החברה הנרכשת להמשיך לתפקד באופן עצמאי למרות חילופי הבעלות
ב. יכולתה של החברה הנרכשת לתרום מהותית לעסקי הרוכשת כחלק אינטגראלי ממנה
ג. הישרדות לאורך זמן של מוצרי החברה הנרכשת בפורטפוליו של החברה הרוכשת
ד. נכונותם של מנהלי החברה הנרכשת להמשיך לעבוד בארגון, למרות הקשיים
הצג הסתר

(295) מניעי חברה מקומית בבואה להירכש ע"י חברה רב לאומית כוללים, בין היתר

א. מינוף יכולות החברה הרוכשת לצורך צמיחה: הגדלת מכירות, קידום טכנולוגי וכיו"ב ומימוש השקעה ברווח ליזמים ולמשקיעים בה
ב. העברת האחריות להצלחת החברה לגורם חיצוני
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. יצירת הזדמנויות קידום לעובדי החברה
הצג הסתר

(296) רכישת חברה מקומית היא אופציה יקרה יחסית, אולם סיכויי ההצלחה שלה גבוהים

א. לא נכון, זוהי אופציה זולה יחסית לסיכויי הצלחתה הגבוהים
ב. נכון, אבל לרוב ההשקעה הנדרשת היא מעבר ליכולתן של חברות רב-לאומיות
ג. לא נכון, כ-50% מהרכישות בעולם מוגדרות כאי-הצלחה או כשלון מוחלט
ד. נכון, אבל לרוב מנהלים מעדיפים לבנות פעילות מאפס משיקולי יוקרה
הצג הסתר

(297) דוגמא אופיינית לניגוד אינטרסים בין צרכי חברת האם לאלה של החברה המקומית

א. הנחייה מחברת האם להימנע מגיוס עובדים לתקופה קצובה בשל קשיים עסקיים
ב. העברת אחריות ממנהל מקומי למנהל במטה החברה בחו"ל בשל שינוי ארגוני
ג. הנחייה מחברת-האם להעביר יצור מוצר מישראל לסין, שמשמעותה פיטורים בישראל
ד. דרישה מחברת האם לדווח על עבירת משמעת שבוצעה ע"י עובד מקומי בישראל
הצג הסתר

(298) מניעי חברה רב-לאומית בבואה לבצע רכישה של חברה מקומית כוללים, בין היתר

א. שאיפה לייצר עמדת מובילות מיידית בשוק קיים
ב. חסימת מתחרים בפני חדירה לשוק מטרה חדש
ג. כל התשובות נכונות
ד. צורך בהשלמת פורטפוליו או ברכישת יכולות טכנולוגיות ייחודיות ו הרחבה מהירה של פריסה שיווקית בשוק מטרה חדש
הצג הסתר

(299) חברה גלובלית השואפת לחדור לשוק מטרה חדש תעדיף לרכוש חברה מקומית אם

א. ברצונה להקטין את עלויות החדירה לשוק הנדון
ב. היא מעריכה כי יקשה עליה להקים פעילות מכירה מאפס בשוק הנדון וגורם הזמן הוא קריטי עבורה, בכל הקשור ללוח הזמנים לחדירה לשוק
ג. היא מוכנה לספוג קצב חדירה נמוך לשוק, יחסית להקמת פעילות עצמאית מאפס
ד. כל התשובות אינם נכונות
הצג הסתר

(300) תהליך הטמעת החברה הנרכשת בתוך החברה הרוכשת כולל בדרך כלל, בין היתר

א. כל התשובות נכונות
ב. ביטול היררכיה קיימת במערך הפיתוח
ג. בניית נהלי דיווח הדדיים, איחוד מערכות כספיות וגיבוש נהלי עבודה משותפת, מרכוז מערכות בקרה ותקצוב
ד. הכנסה מיידית של מנהלים מהארגון הרוכש לעמודות מפתח בארגון הנרכש
הצג הסתר

(301) חברה רב-לאומית הרוכשת חברה מקומית פוטרת אותה מההתחייבויות הבאות

א. התחייבויות למדען הראשי במשרד התמ"ת לעניין פרויקטים שהמדען מימן חלקית
ב. התחייבויות לעובדים באשר תנאי העסקתם
ג. החברה אינה פטורה משום התחייבות - החברה הרוכשת חייבת לעמוד בהן בשמה
ד. חבויות מס לשלטונות המס בישראל
הצג הסתר

(302) הדרג שעשוי לסבול ראשון מגל עזיבות לאחר השלמת תהליך רכישה הינו:

א. שכבת המהנדסים הצעירים בחברה הנרכשת
ב. דרג ניהולי זוטר בחברה הנרכשת החושש מהרעת תנאי העסקתו
ג. גורמים בהנהלת החברה הנרכשת המתקשים להסתגל למציאות הניהולית החדשה
ד. מנהלים בחברה הרוכשת החוששים כי לא יימצא להם מקום במבנה הארגוני העתידי
הצג הסתר

(303) הניסיון מראה כי חברה הפועלת כרוכשת סדרתית

א. תצליח ברכישותיה הרבה פחות מרוכשת מזדמנת המשקיעה בכך את כל משאביה
ב. עשויה להצליח ברכישותיה אם תקים מערך מקצועי יעודי להטמעת רכישותיה בארגון
ג. תיכשל במרבית רכישותיה, כי זו הסטטיסטיקה ואי אפשר להילחם בה
ד. מצליחה יותר בעסקיה מזו הפועלת על בסיס צמיחה פנים-ארגונית
הצג הסתר

(304) במקרים רבים מתחלפת תחושת האופוריה של יזמי ומנהלי חברה נרכשת ב

א. מתח וחיכוכים אישיים, הנובעים מהשינוי המהיר בבעלות ובמנגנוני קבלת ההחלטות
ב. מריבות עם הבעלים החדשים אודות עתידה של החברה
ג. אכזבה מרה מסכומי הכסף שקיבלו תמורת חלקם בבעלות על החברה
ד. סיפוק רב, הנובע מהקפיצה המיידית בביצועים העסקיים של החברה
הצג הסתר

(305) רכישת סטארט-אפ צעיר וללא מכירות שונה מהותית מרכישת חברה בוגרת כי

א. חברה בוגרת שמוכנה להירכש, מצויה לרוב בקשיים ולכן תשתף פעולה עם הרוכש
ב. מאמץ האינטגרציה הארגונית קל יותר כשמדובר ברכישת אנשים וטכנולוגיה בלבד
ג. מחיר הרכישה במקרה כזה נמוך וערכה האסטרטגי מוגבל
ד. עובדי הסטארט-אפ מוכנים נפשית לשינוי באופי עבודתם, שלא כמו בחברה בוגרת
הצג הסתר

(306) חברה-בת מקומית של תאגיד זר שאיננה רווחית פטורה מדיווח לרשות המס בארץ

א. תלוי, אם החברה בחו"ל רווחית ? גם החברה בארץ תשלם מס על הרווחים הללו
ב. נכון, התאגיד משלם מס על כל עסקיו בעולם, ולכן החברה המקומית פטורה ממס
ג. קבלת פטור ממס בארץ מחייבת קבלת אישור גם משלטונות המס בחו"ל
ד. לא נכון, החברה המקומית מחויבת בהגשת דו"ח שנתי ללא תלות בבעליה
הצג הסתר

(307) כחלק מתהליך ההטמעה ארוך הטווח של חברה נרכשת בארגון גדול, סביר כי:

א. מערך הפיתוח של החברה הנרכשת יהפוך ליעיל ורזה יותר
ב. המבנה הארגוני של החברה הנרכשת יוותר ללא שינוי מהותי
ג. פונקציות המטה של החברה הנרכשת יזכו לתוספת כוח אדם משמעותית
ד. יתבצע איחוד הדרגתי של פונקציות כמו: ייצור, רכש, פיתוח, שיווק, מכירות ועוד
הצג הסתר

(308) מנהל חברה-בת בישראל של תאגיד זר פטור מהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה

א. נכון, אבל רק לאחר הגשת בקשה מיוחדת לרשויות המס בישראל, בצירוף הסברים
ב. לא נכון, החברה בחו"ל דורשת ממנו להכין דו"ח כזה, למרות שהחוק פוטר אותו
ג. לא נכון, החברה המקומית רשומה בישראל וכפופה לחוקיה, ללא קשר לזהות בעליה
ד. נכון, התאגיד הזר מגיש דו"ח שנתי בחו"ל הכולל את גם את נתוני החברה בארץ
הצג הסתר

(309) חברה רוכשת נוטה שלא לשנות מיידית מבנה ארגוני של חברה נרכשת מתוך רצון

א. לשדר לעובדיה הוותיקים אווירה של עסקים כרגיל, כדי שישתפו פעולה עם הנרכשים
ב. לבחון לעומק את הביצועים הפיננסיים של החברה הנרכשת
ג. לטעת אשליה בלב החברה הנרכשת כי כלום לא ישתנה במהלך עסקיה
ד. לצמצם טלטלות ולמנוע פגיעה במוטיבציה ובביצועים העסקיים של החברה הנרכשת
הצג הסתר

(310) תהליך ההטמעה ארוך הטווח של חברה נרכשת בארגון גדול מסתיים, לרוב, ב

א. ביטול כפילויות ואיחוד פונקציות כמו: רכש, פיתוח, שיווק, מכירות וייצור
ב. חיזוק פונקציות המטה של החברה הנרכשת על מנת שיוכלו לטפל בתוספת התקורות שנכפתה עליהם
ג. מחיקה מוחלטת של פונקציות הניהול בחברה הנרכשת והכפפה מלאה של כל העובדים למנהלים בחו"ל
ד. התייעלות מערך הפיתוח של החברה הנרכשת והפיכתו ליעיל ורזה יותר
הצג הסתר

(311) עם השלמת תהליך רכישה של חברה מקומית, החברה הרוכשת נוטה בטווח הקצר לשמר את המבנה הארגוני של הנרכשת על מנת?

א. להוכיח לעובדי החברה הנרכשת כי אין שום כוונה לשנות משהו בהתנהלות החברה
ב. לבחון לעומק את הביצועים הפיננסיים של החברה הנרכשת
ג. שלא לפגוע במוטיבציה של העובדים ובביצועים העסקיים של החברה הנרכשת בתקופת הביניים - עד לגיבוש אסטרטגיית הטמעה בארגון הרוכש
ד. לטעת אשליה בלב העובדים כי ביצועיה של החברה אינם מחייבים שוםפ שינוי בהתנהלותה
הצג הסתר

(312) איזה מן הגורמים הבאים אינו עומד בסתירה להצלחת הענף?

א. מיעוט של חברות בינוניות-גדולות
ב. קושי בהרחבת היכולת התחרותית הייחודית למגוון תחומי פעילות חדשים
ג. העדר היכולת להרחיב את מעגל ההצלחה לכלל המגזרים במשק
ד. זמינות הון זר להשקעות סטארט-אפים בתחילת דרכם
הצג הסתר

(313) אילו מן הגורמים הבאים אינו מהווה גורם מפתח בפריחת ההייטק הישראלי?

א. גידול מתמשך בביקוש העולמי לטכנולוגיות תקשורת ומערכות מידע
ב. נגישות למקורות הון זרים
ג. השקעות מדינה בהכשרת כוח אדם והסבתו להייטק
ד. הון אנושי: איכות ההשכלה הגבוהה בארץ והעלייה מחבר העמים
הצג הסתר

(314) אילו מן הפעולות הבאות נקטה הממשלה לאורך השנים להמרצת הענף?

א. הקמה ומימון פעילות חממות וקרנות הפועלות במשותף עם המגזר הפרטי
ב. סבסוד פעילות ייצוא באמצעות מימון ישיר של חברות מייצאות
ג. השקעה מתמשכת בהסבת כוח אדם למעבר לעבודה יצרנית בענף
ד. גיבוש תכניות מימון לפעילות מו"פ בסיסי באמצעות המדען הראשי והקמה ומימון פעילות חממות וקרנות הפועלות במשותף עם המגזר הפרטי
הצג הסתר

(315) אילו מן הגורמים הבאים מהווה איום על עתידו של הענף כקטר כלכלי לכלל המשק?

א. הסכנה כי הדרישה למוצרים עתירי טכנולוגיה תדעך עם השנים
ב. המשך פריחת ענפי התקשורת והתוכנה בעולם
ג. כשל בפיתוח חברות בינוניות-גדולות וחולשה באיכות הכשרת דור המהנדסים הבא בשל העדר תקציבים לאקדמיה
ד. כל התשובות נכונות
הצג הסתר

(316) הגדלת תקציב המדען הראשי תאפשר למדינה, בין היתר

א. הקצאה מחדש של התקציב באופן המקדם תתי-תחומים בענף בעלי פוטנציאל עתידי
ב. מדיניות קפדנית יותר באישור השקעות בפרויקטים חדשים
ג. ניתוב התקציבים לכיוונים המשרתים את צרכי כלל המשק
ד. הגדלת התמיכה בחברות גדולות ו"זוללות תקציב", במקביל לתמיכה בסטארט-אפים
הצג הסתר

(317) חברה גדולה ורווחית תורמת לכלל המשק יותר מסטארט-אפ רווחי

א. נכון, סטארט-אפ מעסיק לרוב תמהיל עובדים שרובו מהנדסים ומיעוטו עובדים אחרים
ב. לא נכון, לסטארט-אפ יש פוטנציאל צמיחה גדול יותר ולכן תועלתו גדולה יותר
ג. לא מדויק, תלוי מי מהם מרוויח יותר במונחים של רווח למהנדס מועסק
ד. לא נכון, כל מקום עבודה רווחי מייצר למשק בדיוק את אותה התועלת
הצג הסתר

(318) המדינה יכולה לעודד השקעה בחברות בינוניות-גדולות, בין היתר, באמצעות:

א. תמרוץ כלכלי של גופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
ב. ביטול חובת הדיווח השנתי של חברות בינוניות-גדולות על הכנסותיהן
ג. מיסוי חברות קטנות באופן המפלה אותן יחסית לחברות בינוניות-גדולות
ד. מתן ערבות מדינה להשקעה של גופים מוסדיים (למשל: קרנות פנסיה) בענף ןתמרוץ כלכלי של גופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
הצג הסתר

(319) העובדה שחלק מהותי ביותר מפעילות ההייטק בארץ משויכת למרכזי מו"פ זרים:

א. מחייבת פעילות ממשלתית מקיפה לחסימת זליגת הידע מהארץ לחו"ל
ב. מוכיחה שהמהנדסים בארץ מעולים, וצריך רק לעודד את הרחבת המגמה
ג. מטרידה בהיבטי ייצורם של מגוון אפשרויות תעסוקה בענף והתרומה הכוללת למשק
ד. לא צריכה להטריד את קברניטי המשק בשום היבט: רק טוב יוצא מזה
הצג הסתר

(320) הצמצום המתמשך בתקציבי האקדמיה משפיע לרעה על ענף ההייטק כיוון ש:

א. פחות ופחות אנשי אקדמיה מוצאים זמן לשיתופי פעולה עם התעשייה
ב. בהעדר תקציבי מחקר מספקים, חוקרים נאלצים לעסוק במחקר בסיסי ולא יישומי
ג. העניין שמגלה האקדמיה במחקר יישומי פוחת
ד. התשתית המחקרית המהווה מצע לפיתוחי העתיד בענף מתדלדלת
הצג הסתר

(321) חברות גדולות בענף ההייטק חשובות למשק כי:

א. באמצעותן מורחב ההיקף והמגוון של המועסקים בענף ואינו מוגבל רק למהנדסים
ב. מהנדסים אוהבים יותר לעבוד בחברות גדולות ועשירות
ג. למען האמת אין להן חשיבות אמיתית: כל מקום עבודה תורם למשק באותה מידה
ד. הן חברות שאינן חשופות לטלטלות הכלכלה העולמית
הצג הסתר

(322) מימון ענף ההייטק המבוסס בעיקר על הון זר (בניגוד למקומי) יוצר

א. רגישות יתר של הענף למשברים גלובאליים, העלולים לגרום לסגירת ברז המימון
ב. בעיה קשה לקרנות המקומיות הסובלות מתחרות יתר מול משקיעים זרים
ג. מתחים עם המדען הראשי ? עקב חשש מהוצאת ידע לא מבוקרת מ
ד. מקור לגאווה בלבד: אף אחד מחו"ל לא היה שם כאן את כספו סתם
הצג הסתר

(323) העובדה שענף ההייטק בישראל מתמקד בעיקר בתתי-תחומים מסוימים מהווה

א. צעד נכון: התחומים בהם הענף התמחה יישארו תמיד כמנוע צמיחה עבורו
ב. טעות מרה ? צריך להתפרס ככל שניתן כדי להבטיח את העתיד
ג. אינדיקציה ברורה לחולשתו של הענף
ד. התפתחות טבעית, בהתחשב בנסיבות, אולם יש בה גם סכנות ארוכות טווח
הצג הסתר

(324) על פי מדדי חדשנות מקובלים, ישראל נחשבת למדינה חדשנית, בין היתר, הודות ל:

א. השקעות במו"פ של המגזר העסקי ותפוקת הפטנטים לנפש ואיכות מוסדות המחקר וזמינות של מהנדסים ומדענים
ב. המימון המוענק לסטארט-אפים בארץ באמצעות המדען הראשי
ג. כל התשובות נכונות
ד. הרוח היזמית האופיינית למדינה
הצג הסתר

(325) כאשר מנתחים תועלת למשק, מפרידים בין מרכזי מו"פ זרים לחברות מקומיות כי:

א. לרוב, מרכזי מו"פ זרים מעסיקים בעיקר מהנדסים ולא מגוון רחב של עובדים
ב. שכר המהנדסים במרכזי המו"פ הזרים גבוה מהותית מזה של חברות מקומיות
ג. סכנת הפיטורים של עובדים במרכזי מו"פ זרים גבוהה הרבה יותר
ד. עלות הקמת מרכז מו"פ זר בארץ גבוהה מהותית מהקמת חברה מקומית
הצג הסתר

(326) תמהיל ההתמחויות הנוכחי של ענף ההייטק הישראלי מייצר

א. חסרון תחרותי בולט בתחומי ההתמחות הללו
ב. התנגדויות בתעשייה המקומית, הזקוקה להתמחויות נוספות
ג. הזדמנות משמעותית למתחרים לעבור את ישראל בחדשנות
ד. יתרונות יחסיים, אולם במקביל ? רגישות גבוהה לזעזועים ענפיים בעולם
הצג הסתר

(327) פרויקטים רב-שנתיים בסיוע המדען הראשי סובלים מאי-ודאות מימונית כיוון ש:

א. מדיניות המדען היא כי בכל מקרה יש לבחון כל פרויקט מחדש ? שנה אחר שנה
ב. המדען אינו מעוניין להתחייב לאורך זמן לפרויקטים שעתידם אינו ברור
ג. אין ביכולת חברה הזקוקה למימון להציג תחזיות רב שנתיות מתקבלות על הדעת
ד. המדען מתקשה להתחייב למימון רב-שנתי בגלל שינויים תכופים בהיקף התקציב שלו
הצג הסתר

(328) סך הוצאות השכר בענף ההייטק מהווה חלק הולך וגדל בסך השכר במגזר העסקי

א. לא נכון, הפיטורים בענף גרמו לירידה מתמשכת בחלקו בהוצאות השכר במשק
ב. נכון, זה מעיד על הגידול המתמשך בשיעור המועסקים בענף
ג. לא נכון, גידול השכר בענף מתקזז עם הצמצום במספר המועסקים בו
ד. נכון, זה מעיד על הפער ההולך וגדל בין השכר בענף לבין השכר בשאר המשק
הצג הסתר

(329) התפלגות השקעות הון הסיכון בארץ על פני התחומים השונים, בהשוואה לארה"ב:

א. מעידה על הכיוונים העתידיים אליהם הולכים הביקושים
ב. מהווה אינדיקציה לצרכי העבר של השוק, ולא יותר
ג. מוכיחה שתעשיית הון הסיכון בארץ עובדת בצורה מאד לא יעילה
ד. מעידה על תחומי ההתמחות הנוכחיים של הענף, ודורשת התאמה לצרכי העתיד
הצג הסתר

(330) הצמיחה האיטית בתוצר המקומי הגולמי בארץ, יחסית לעולם המפותח, נובעת מ:

א. עצירת הצמיחה של ענף ההייטק שהגיע כבר לכדי מיצוי
ב. זליגה לא מספקת של צמיחת ההייטק ויכולותיו לשאר המשק ? שממשיך לדשדש
ג. הוצאות הביטחון הכבדות של מדינת ישראל
ד. ההשקעות הכבדות בענף ההייטק, המכבידות על הכלכלה המסורתית
הצג הסתר

(331) כיצד יכולה המדינה לשפר את "זליגת הידע" הרצויה מענף ההייטק לשאר המשק?

א. ע"י חיוב מפעלים מסורתיים להעסיק מספר מוסכם של עובדים יוצאי תעשיית ההייטק
ב. כל התשובות נכונות
ג. ע"י מתן מענקים לתוכניות מו"פ ייעודיות לשיפור תהליכי ייצור במפעלים מסורתיים וע"י מתן תמריצים כלכליים למפעלים מסורתיים להעסקת מנהלים יוצאי ענף ההייטק
ד. באמצעות העלאת מיסים למפעלים בעלי תפוקה לעובד נמוכה מרף מסוים עליו יוחלט
הצג הסתר

(332) מעבר לצמצום בתקציבי המחקר, האיום החריף ביותר להייטק מצד האקדמיה הינו

א. איכות המהנדס הממוצע היוצא משערי הפקולטה להנדסה באוניברסיטאות המובילות
ב. הקיטון במספר הלומדים מדעים וההתדרדרות הכוללת באיכות החינוך הטכנולוגי
ג. היכולת לפתות את המצטיינים להישאר באקדמיה, במקום לעבור לתעשייה
ד. כמות בוגרי המשפטים היוצאת מן האקדמיה בכל שנה
הצג הסתר

(333) במונחי תרומה למשק הלאומי, יש הגיון בניתוח נפרד של מרכזי מו"פ מקומיים של חברות זרות מול חברות מקומיות כי

א. תרומתו למשק של מרכז מו"פ של חברה זרה מוגבלת, כיוון שהידע שמפותח בו לרוב אינו מתורגם ליצירת מקומות עבודה בישראל שאינם הנדסיים
ב. הידע שנצבר במרכז מו"פ של חברה זרה מועבר לחו"ל ואינו תורם למחקר בישראל
ג. עלות הקמת מרכז מו"פ זר בארץ גבוהה מהותית מהקמת חברה מקומית
ד. סכנת הפיטורים של עובדים במרכזי מו"פ זרים גבוהה הרבה יותר
הצג הסתר

(334) חלק משמעותי ביותר מפעילות ההייטק בארץ שייך למרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות

א. נכון, וכתוצאה מכך מגוון אפשרויות התעסוקה בענף והתרומה הכוללת למשק מוגבלים יחסית
ב. וזוהי ההוכחה הטובה ביותר לאיכות המהנדסים בארץ, ולפיכך יש לברך על כך
ג. עובדה המחייבת פעילות ממשלתית מקיפה לחסימת זליגת ידע מהארץ לחו"ל
ד. נכון, אולם אין בכך שום חסרון, שכן החברות הללו משקיעות כאן ממיטב כספן ובכך מזרימות כסף רב לקופת המדינה
הצג הסתר

(335) חברה רב-לאומית תהיה מעוניינת ברכישה של חברה מקומית לצורך

א. הוזלת עלויות חדירה לשוק חדש והוזלת עלויות פיתוח של מוצר חדש
ב. רכישת יכולות טכנולוגיות ייחודיות או צורך בהשלמת קו מוצרים קיים והרחבה מהירה של פריסה שיווקית בשוק מטרה חדש
ג. הוזלת עלויות חדירה לשוק חדש
ד. הוזלת עלויות פיתוח של מוצר חדש
הצג הסתר

(336) זמן קצר לאחר שחברה נרכשת היא חשופה לסכנה של ירידה במכירות, כיוון ש

א. מנהלי החברה הנרכשת יאבדו עניין בעתידה בשל אובדן עצמאותם והסרת האחריות מהם
ב. הנהלת החברה הרוכשת צפויה להיות סלקטיבית יותר בבחירת לקוחותיה
ג. לקוחות יהססו לרכוש פתרון של חברה שתידה אינו ברור
ד. אי הוודאות הארגונית בה שרוי מערך המכירות צפויה להשפיע על המוטיבציה שלו
הצג הסתר

(337) השקעות הון הסיכון בישראל שונות בהתפלגותן מאלה שבארה"ב

א. כתוצאה מתחומי ההתמחות הנוכחיים של הענף, ומחייבות התאמה מתמשכת לצרכי העתיד
ב. ולפיכך ברור שתעשיית הון הסיכון בארץ עובדת בצורה מאד לא יעילה
ג. בגלל שהן משקפות את צרכי העבר של השוק, ולא את אלה העתידיים
ד. שכן הן משקפות את הכיוונים העתידיים של הענף, בניגוד לאלה הנוכחיים
הצג הסתר

(338) "זליגת ידע" מענף ההייטק לשאר המשק צריכה להיווצר בסיוע של צעדים כמו:

א. חיוב מפעלים מסורתיים להעסיק מספר מוסכם של עובדים יוצאי תעשיית ההייטק
ב. כל התשובות נכונות
ג. קביעת מדיניות מיסוי קשוחה יותר למפעלים בעלי תפוקה לעובד נמוכה מרף מסוים
ד. מתן מענקים לתוכניות מו"פ ייעודיות לשיפור תהליכי ייצור במפעלים מסורתיים ומתן תמריצים כלכליים למפעלים מסורתיים להעסקת מנהלים יוצאי ענף ההייטק
הצג הסתר

(339) צרכיו של תאגיד רב-לאומי עשויים לייצר סתירה קשה במיוחד לאינטרס של החברה-בת המקומית במצבים כמו

א. דרישה מחברת האם לדווח על אירועים של התנהגות בלתי הולמת של עובד מקומי
ב. קבלת הנחייה מחברת האם להימנע מגיוס עובדים לתקופה קצובה בשל קשיים עסקיים
ג. העברת אחריות ממנהל מקומי למנהל במטה החברה בחו"ל בשל שינוי ארגוני
ד. רצונו של התאגיד לקצץ בעלויות יצור, המוביל להנחיה להעברת ייצור להודו, שמשמעותה פיטורים בישראל
הצג הסתר

(340) העובדה שמימון ענף ההייטק ניזון בעיקר מהון זר (בניגוד למקומי) יוצרת

א. חשיפת יתר למשברים גלובאליים, שכן גם אם הכלכלה המקומית חזקה, משבר חיצוני עלול לסגור מקור מימון משמעותי לענף
ב. תחרות לקרנות המקומיות המתמודדות מול הזרות על הזדמנויות השקעה אטרקטיביות
ג. שם טוב ויוקרה לתעשייה המקומית, ואין בה שום רע: זו רק ראיה לאיכויות של הענף
ד. מתחים עם המדען הראשי ? עקב חשש מהוצאת ידע לא מבוקרת מהארץ
הצג הסתר

(341) ביכולתה של המדינה לסייע לחברות הייטק בינוניות-גדולות ללא צורך בהגדלת תקציבי מדען, באמצעות, למשל

א. מתן מענקי מדינה לגופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
ב. מתן ערבות מדינה להשקעה של גופים מוסדיים (למשל: קרנות פנסיה) בענף
ג. מתן הקלות מיסוי לחברות בינוניות-גדולות וסבסודן באמצעות הגדלת המיסוי על חברות קטנות
ד. ביטול חובת הדיווח השנתי של חברות בינוניות-גדולות על הכנסותיהן
הצג הסתר

(342) המקום בו מתקבלות ההחלטות העסקיות המרכזיות בחברה רב לאומית הוא

א. מקום ישיבתו הפיזי של המנכ"ל ? ללא תלות במיקום הגיאוגרפי של מטה החברה
ב. משתנה על פי העניין: לרוב, מרכז מו"פ הוא זה שלוקח הובלה של פרויקט חדש - ואז ההחלטות יתקבלו על ידו
ג. במקום בו קיימת התמחות מקצועית ספציפית לעניין - זוהי בדיוק גדולתה של החברה הגלובאלית
ד. המטה העולמי של החברה, או לעתים, בתלות במבנה ובעניין עצמו ? במטה האזורי
הצג הסתר

(343) תעשיית ההייטק המקומית גם נהנית מהגלובליזציה וגם מתקשה בגללה, וזאת בשל? **

א. החרפת התחרות הגלובלית, הגוררת עליה מתמדת בעלויות הייצור
ב. מגמת העזיבה הגוברת של מהנדסים ישראלים לטובת חברות הממוקמות בכל פינות הגלובוס
ג. מחד - היכולת להביא מוצר איכותי לכל קצוות תבל, ומאידך - קלות המעבר של פיתוחו ויצורו לכל מקום
ד. הירידה בעלויות הייצור, הגורמת לשחיקה מתמדת ברווחיות החברות
הצג הסתר

(344) בהקשר היזמי, התרבות ה"פרויקטאלית", שלא כמו תרבות ה"מצב היציב", הינה **

א. גישה ארגונית הגורסת כי על הסטארט-אפ לפעול כאילו הוא חברה יציבה ומבוססת
ב. גישה ארגונית הרואה במיזם אוסף של מאמצים קצרי טווח (הקמה, פיתוח וכו')
ג. גישה שיטתית, המדגישה את הצורך בנוהלי עבודה סדורים כבר בשלב ההקמה
ד. גישה לפיה ככל שהסטארט-אפ ישדר לעובדיו יציבות ורוגע מוקדם יותר ? כן ייטב לו
הצג הסתר

(345) הקשר בין תקציבי האקדמיה להתפתחותו של ענף ההייטק מתבטא בכך ש:

א. אנשי אקדמיה, בהעדר תקציבי מחקר, מוצאים זמן פנוי רב יותר לשיתופי פעולה עם התעשייה
ב. האקדמיה מוצאת פחות ופחות עניין במחקר יישומי
ג. בהעדר תקציבי מחקר מספקים, חוקרים נאלצים לעסוק במחקר בסיסי ולא יישומי
ד. צמצום תקציבי מחקר אקדמי פוגם בתשתית המחקרית המהווה מצע לפיתוחי העתיד בענף, ויכולתו להמשיך ולהתפתח נפגעת
הצג הסתר

(346) לרוב, קרן הון סיכון תעדיף שלא להשקיע בחברה שקרן אחרת כבר מושקעת בה

א. נכון, אבל אם המימון עד עתה הגיע רק מהיזמים היא תשקול השקעה בכל זאת
ב. נכון, קרנות הון סיכון מעדיפות להיות השותף האסטרטגי היחיד במיזם
ג. לא נכון, לרוב קרנות מעדיפות השקעה משותפת עם קרנות אחרות
ד. אם קרן אחרת כבר השקיעה במיזם הוא ממילא לא זקוק למימון נוסף
הצג הסתר

(347) הזמן האופייני שחולף ממועד הקמת סטארט-אפ ועד להשלמת אבטיפוס של מוצר הינו

א. 3-6 שנים ? זהו השלב המורכב ביותר בכל מיזם
ב. לפחות 12 חודש ולעתים הרבה יותר - בשלב זה אי הוודאות הטכנולוגית גבוהה
ג. 3-6 חודשים ? שהרי מטרת השלב היא הוכחת היתכנות טכנולוגית ולא סביר שיגרר מעבר לכך
ד. בין חודש ל-6 שנים ? אין שום דרך לקבוע בלי להבין באיזה מוצר מדובר
הצג הסתר

(348) קיים קושי בבדיקת התאמתו של מוצר חדשני במיוחד לצרכי השוק כיוון ש

א. כלי מדידה מסורתיים (כמו סקרים וקבוצות מיקוד) אינם מתאימים למוצרים מורכבים ועתידי טכנולוגיה
ב. לקוחות אינם נוטים לשתף פעולה בתהליך האפיון
ג. במקרים רבים שוק המטרה רחוק גיאוגרפית וליזמים אין תקציב להגיע ולהיפגש עימם
ד. בתהליך הפיתוח יש קשיים לא צפויים המחייבים שינויים תכופים בהגדרת המוצר
הצג הסתר

(349) המשקל הגבוה שמהווה ההייטק בתמהיל ההשקעות של המדינה מהווה גורם סיכון כיוון ש

א. מחירי המכירה ההולכים ויורדים של מוצרי הייטק צפויים לצמצם בהדרגה את הכנסות הענף
ב. בהעדר גיוון מספק בתמהיל הייצוא של המדינה, משבר בענף ההייטק עלול ליצור קשיים ניכרים בכלכלה המקומית ותעשיות אחרות בעלות חשיבות רבה לכלכלה ולתעסוקה עלולות לסבול מהעדר השקעות מספיקות
ג. העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק
ד. התחרות הקשה מול "עמק הסיליקון" ומרכזי הייטק אחרים בעולם צפויה למוטט את הענף בישראל
הצג הסתר

(350) איזה מבין הגורמים הבאים לא היווה גורם בתהליך פריחת ההייטק בשנות ה90?

א. העלייה המאסיבית של אקדמאים ומהנדסים לארץ כתוצאה מהתפרקות בריה"מ
ב. הגידול המתמשך במספר קרנות הון סיכון שהציעו מימון לסטארט-אפים
ג. מסע הרכישות של סטארט-אפים מקומיים בידי חברות זרות
ד. ירידה בהכנסות המדינה ממיסים
הצג הסתר

(351) חברת סטארט-אפ תקום, ברוב המקרים, אם היא מזהה

א. טכנולוגיה בעלת פוטנציאל למכירה עתידית למשקיעים
ב. מקור מימון זמין שכדאי לחפש טכנולוגיה לפיתוח בעזרתו
ג. משקיעים המוכנים לממן רעיון טכנולוגי שיש להוכיח את ישימותו
ד. צורך עתידי בשוק, אשר להערכתה יש בידה רעיון טכנולוגי כיצד לתת לו מענה
הצג הסתר

(352) הגורם המחליט היכן לייצר מוצר שתוכנן במרכז מו"פ של חברה רב לאומית:

א. יהיה המנהל הרלוונטי במטה החברה, המתבונן בפרמטרים כמו: מיומנות מערך היצור, עלות היצור, קירבה לשווקי היעד וכד'
ב. יהיה מנהל הייצור במדינה בה פותח המוצר, לפי שיקוליו המקצועיים
ג. יעשה זאת על בסיס "תחרות פנימית" בין מספר אתרי יצור של החברה שיצטרכו להוכיח את יכולתם בייצור דגמים ראשוניים למוצר
ד. ייקבל החלטה בעניין כבר בשלב התכנון של המוצר, כאשר השיקול העיקרי יהיה עלות היצור
הצג הסתר

(353) חברה הנסחרת בבורסה האמריקאית נדרשת לדיווח רבעוני פורמאלי לציבור אודות

א. מחיר המנייה שלה ביום סיום הרבעון
ב. כל עסקה בה היא מעורבת, ללא קשר להיקפה ולמעורבים בה
ג. סודותיה המסחריים והפטנטים אותם הגישה לרישום
ד. תוצאותיה העסקיות, מינוי ופיטורין של נושאי משרה
הצג הסתר

(354) סטארט-אפ הפועל בחממה טכנולוגית נדרש, בהיבט המימוני, להעניק לחממה

א. החזר המימון שהוענק לו ע"י החממה, בתסריט הצלחה בלבד
ב. אין דרישות כאלה ? הצלחת הסטארט-אפ תהיה שלו בלבד
ג. אחוזי בעלות, ללא כל תמורה נוספת
ד. אחוזי בעלות ותשלום תמלוגים ממכירותיו, בתסריט הצלחה בלבד
הצג הסתר

(355) פרויקט שאושר לקבלת הטבה על פי חוק המו"פ ייהנה לרוב מ

א. מימון מלא, תמורת תמלוגים למדינה בגובה 3-5% מהכנסותיו
ב. מימון בגובה 20-50% מעלותו , או 60-70% - אם הוא ממוקם באזור עדיפות לאומית
ג. זכות למכור למדינה את הפרויקט במחיר מוסכם, במידה ויצליח
ד. פטור ממס הכנסה לעובדים בגובה 20-50% מחבות המס שלהם
הצג הסתר

(356) מהנדס ותיק ומבוגר בענף ההיטק, שאינו בתפקיד ניהולי, יכול להציע ערכים מוספים כגון

א. אם להיות כנה, אין לו שום יתרון אמיתי: ענף ההייטק נועד רק לצעירים בגלל אופיו התזזיתי
ב. שיקול דעת, יציבות תעסוקתית, ניסיון בהתמודדות עם סיטואציות בין-אישיות ומקצועיות מורכבות
ג. העדר בצורך לחתור תחת מנהל צעיר או להוכיח עליונות על צעירים ממנו
ד. משמעת עבודה, עקב החשש התמידי כי יפוטר
הצג הסתר

(357) ? בשלב בו חברה נרכשת משלימה את הטמעתה בארגון הרוכש, ניתן לבחון את הצלחת הרכישה באמצעות

א. בחינת תפקודה של החברה הנרכשת ויכולתה להמשיך ולפעול באופן עצמאי למרות חילופי הבעלות
ב. התבוננות במנהלי החברה הנרכשת ובדיקת נכונותם להמשיך לעבוד בארגון, למרות הקשיים
ג. התבוננות במוצרי החברה הנרכשת ויכולתם להמשיך להיות חלק בפורטפוליו של החברה הרוכשת
ד. בחינה כמותית ואיכותית של תרומתה של החברה הנרכשת לעסקי הרוכשת כחלק אינטגראלי ממנה
הצג הסתר

(358) הצגת פתרון חדשני לבעיה ישנה צפויה להיתקל בקושי במכירה ללקוחות פוטנציאליים בגלל [לא בטוח]

א. אי הבנה של צרכי השוק
ב. הרגלי עבודה מושרשים והחשש משינוי בקרב לקוחות
ג. הגדרה לקויה של המוצר
ד. ציפייה בלתי ריאלית של לקוחות לירידה במחיר הפתרון
הצג הסתר

(359) המדינה מעודדת העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות כלים כמו

א. התערבות בתחומי ההתפתחות של התעשייה באמצעות חקיקה מתאימה
ב. מתן תמריצים כספיים לביצוע מחקרים משותפים של הצדדים
ג. הגדרת תחומי עדיפות מחקרית לאומית והקצאה של תקציבי מחקר אקדמי יעודיים עבורם ומיסוד מנגנוני שת"פ המסייעים גם בהגדרת סדרי עדיפות לאומיים למחקר (למשל: מגנ"ט)
ד. לא יודע
הצג הסתר

(360) בהסתכלות על מגמות ארוכות טווח, מרכיב הוצאות השכר בענף ההיטק מהווה חלק הולך וגדל מעוגת השכר במגזר העסקי

א. לא נכון, משברי העבר בענף סימנו שינוי מגמה וכיום חלקו בעוגת ההוצאות השכר הולך ומצמטמצם
ב. נכון, בגלל הצמיחה המתמשכת בשיעור המועסקים בענף
ג. נכון, בגלל הגידול המתמשך בשכר העובדים בהייטק אל מול הקפאות בשאר הענפים
ד. לא נכון, גידול השכר בענף מתקזז עם הצמצום במספר המועסקים בו.
הצג הסתר

(361) המונח "השקעה לאומית יחסית במו"פ בישראל" מתייחס ל:

א. שיעור הסבסוד באחוזים שהמדינה מסבסדת פעילות מו"פ בחברות פרטיות מתוך סך השקעתן בתחום.
ב. שיעור ההשקעה הכולל של חברות ישראליות בפעילות מו"פ במונחי כסף מוחלטים.
ג. שיעור ההקצאה בתקציב המדינה למימון פעילות מו"פ באחוזים מכלל התקציב
ד. סך כל הכספים שהמדינה מקצה למו"פ בסכומים מוחלטים.
הצג הסתר