תעשיית ההיטק בישראל סיכום

חממה מדעית: הסדר כלכלי שמאפשר בעצם ליזמים לגייס כסף ולפעול במסגרת שעוזרת להם כדי לקחת את הרעיונות שלהם ולהפוך אותם לביזניס אמיתי. (החלטה של המדינה)

התפתחות החממות הטכנולוגית: משנות ה90 המדינה עודדה את החממות בעיקר בפריפריה, החממות  עוסקות בלתת כסף לרעיונות הראשונים "סיד"  (גרעין) בשלב רעיון מחקרי והמטרה להפוך אותו לטכנולוגיה ומוצר. א. היא נותנת תקציב ב. החממה נותנת מקומות פיזיים (עד שנתיים) הם משלמים על זה סכום סמלי. ג. ליווי מקצועי לא רק למו"פ אלה גם איך לבנות תכניות עסקית.  קמו 26 חממות כאלו. אם החברה מצליחה היא משלמת תמלוגים עד לסכום שהיא העניקה לחברה.  התפלגות הפרויקטים: 40% מכשור רפואי, 20% פרמצבטיקה 20% תוכנה והיתרה – אלקטרוניקה וקלינטק.

תוכנית "יוזמה" : 93, האצת השקעות בענף ההייטק, הקימה קרן השקעות שהמדינה הכניסה 100 מיליון דולר, לקרן היה מנהלים שעבדו לפי מתווה של משרד התעשייה והמסחר. הם פורסו על גבי 10 קרנות השקעה. הקרן השקיעה ב15 חברות והשאר הכסף הלך להשקעה בחברות אחרות. 9 עשו EXIT. זאת אינדיקציה שקרן יוזמה הצליחה כמשקיע ולא רק שגרם להצלחה של 9 חברות.

נאסד"ק: בורסה בארה"ב שמתמחה בצד הטכנולוגי, השגת הון ע"י חלק מהמניות שלו מהבורסה.

אקסיט: שחברה נמכרת ברווח לחברות אחרות.

"חברת סטארט-אפ" – מיזם לפיתוח וייצור מוצר חדשני המבוסס על טכנולוגיה מתקדמת מושג ע"י מו"פ. חברה חייבת להבין איזה חיזוי של צורך עתידי בשוק עם רעיון טכנולוגי כיצד לתת לצורך הזה מענה. אל החברה מתחברים יזמים בעלי ידע טכנולוגי וידע שיווקי. המאמץ העיקרי נמצא במו"פ גם להשיג את הטכנולוגיה ולא פחות חשוב להשיג מימון. ישנו פער זמנים גדול של 3-6 שנים מהיום של ההקמה עד יצירת הביזניס (בזמן הזה החברה שופכת הרבה כסף וגם לא מייצרת כסף) משקיע פוטנציאלי צריך אורך רוח ארוך מאוד לשים הרבה כסף בהון סיכון ולראות כסף רק בעוד זמן ארוך.

הצרכים של הסטארט-אפ: ראשית מאמץ רב תחומי הקמת הארגון, פיתוח טכנולוגיה – (מרכיב עיקרי), גיוס כספים, איתור לקוחות פוטנציאלים, הגדרת המוצר(מוגדר מהיום שמתחיל להתפתח אך הוא משתנה עם הזמן) . משאבים מוגבלים: החברה מוציאה המון כסף בלי להכניס בהתחלה ויש לחץ על המשאבים המשקיעים הכסף לעובדים ולחץ תחרותי גורמים למנהל הסטארט-אפ שעומד בלחצים בצד הפיננסי וגם בצד הפיתוי. יש גם בעיה של מנטליות הלקוחות אם ישראל מפתחת עבור שוק אחר בעולם היא צריכה להבין את הלקוחות שלה. אם המשקיע מנוסה גם בעל כסף אך לא נותן רק כסף ומדריך גם איך לעשות נכון. קרנות הון סיכון נותנות מענה לצרכים של הסטארט-אפ.

קרנות הון סיכון: קרן השקעות שמחליטה על פי מערכת השיקולים שלה באיזה חברות להשקיע תמורת אחוזי בעלות, אם היא מאמינה שחברות אלו יכולים לקחת את הרעיון מסוים ולהפוך לביזניס אמיתי. קרנות הון סיכון היא מקור המימון הקלאסי לסטארט-אפ, השקעה אופיינית תהיה סביב מילוני דולרים בודדים תמורת אחוזי בעלות משמעותיים 10-60%, ככל שההשקעה תעשה בשלב מאוחר יותר הקרן תקבל פחות אחוזים. (בשל ירידת הסיכון וגידול בשווי הסטארט-אפ). לעיתים יחברו מספר קרנות כדי להקטין את הסיכון ולחלוק במינוף הקשרים. לקרנות יש גם תפקיד של ייעוץ לחברות ולפתוח דלתות לחברה. לכן חברות הון סיכון נוטות ללכת יחד בהשקעה. כמו כן קרן הון סיכון תעדיף לקחת סטארטפיסטים עם ניסיון קודם בגלל ניסיון העבר. קרנות הסיכון הם אנשים שהם אנשי שוק ולא בהכרח טכנולוגיה (פתרון לצרכים של שוק).

איך קרנות הון סיכון עובדות: הכסף מגיע מבעלי הון, וגופי השקעה שמקצים כסף לפי לו"ז. המנהלים הם אנשים בעלי ניסיון רב וקשרים בענף, לעיתים מגויס כסף מהציבור ע"י הנפקה ציבורית בבורסה, ההנהלה חופשית להשקיע בכל סטארט-אפ שהם מוצאים לנכון ומועצת המנהלים תתווה את הקווים המנחים (תחום הפעילות {תקשורת} , בגרות הסטארט-אפ {באיזה שלב נמצאת החברה}, מהי רמת המעורבות בחברה תלוי בדרגת החופש)

הנהלת הקרן מתוגמלת באופציות של חברות שהיא משקיעה בהם וגם מקבלת משכורות וגם אחוז קבוע מרווחי הקרן. הפעילות השוטפת של הקרן מומנת על חשבון אחוז מוצהר בהון הקרן. משך החיים של הקרן יש אורך חיים מוגדר (עד 7 שנים) היא לא יכולה להוסיף עוד חברות לקרן אבל היא יכולה להשקיע עוד באותם חברות שיש לה כבר. על הקרן לשמור רזרבות של כסף לאחר ה7 שנים כדי להשקיע בחברות שיש להם העובדים בקרן יכולים לפתוח קרנות המשך (חדשות(

הכנסות הקרן: הקרן רואה כסף בדרך אחת היא מוכרת את ההשקעות שלה "אקזיט" הם מתבססים על "הצעת מכר" בהנפקה ציבורית חלק מהחברות הפסידו אבל חלק הרוויחו וככה היא יודעת כמה היא הרוויחה.

קרנות הון סיכון בישראל: קרנות ישראליות או קרנות זרות עם שלוחות בישראל, כיום יש כ50 קרנות ו12 חממות, קרנות זרות משתמשות בקרנות הישראליות כעוגן – קרן זרה תהיה שמחה להשקיע יותר עם כבר השקיעה קרן ישראלית (בגלל ההבנה). חלק ניכר מההשקעות מגיעות מקרנות ישראליות וחלק גדול לא פחות מגיע מהשקעות משותפות. 4-5% מכלל הסיכון העולמי מושקע בישראל

השקעות הון סיכון בהשוואה למדינות בארה"ב: המדינה עם הכי הרבה קרנות הון סיכון הוא בקליפורניה, ישראל הייתה צריכה להיות המדינה השלישית בארה"ב מבחינת שפיכת הון סיכום. חלק גדול מההון סיכון שמגיע לישראל מגיע מהשקעות אמריקאיות

השקעות הון סיכון בהשוואה לאירופה: בהסתכלות ממוצעת על 5 שנים השקעה בהון סיכון בישראל יותר גדולה בכל מדינה אירופית אחרת. מדינות אירופאיות גדולות באוכלוסין ועדין אנחנו יותר גדולים מהם. ניתן לשים לב שכסף זר ממן קרנות הון סיכון הרבה יותר מכסף ישראלי, מקור המימון יותר דומיננטי בכסף זר, זהו ביטוי של כוח ואמונה של המשקיעים הזרים בקרנות ההון סיכון בישראל.  חלק משמעותי הולך לתחום התוכנה, חלק משמעותי נוסף הוא תקשורת, תחום הרפואה מקבל אחוז יפה ועולם האינטרנט לוקח עוד מקום גדול.

מאפיינים ייחודים של חברות הייטק: העדר מודל קלסי בשונה משוק שמכתיב צרכים, עסקים לרוב קמים על זה שהם מזהים צורך בשוק, בחברות הייטק אין צורך היא רק חושבת שיש לה מוצר שהשוק אולי יצטרך אותו (צורך עתידי). הסכנה: היא הסיכון בהתאמת המוצר לצרכן שאינני יודע אם הוא צריך אותו סיכון נוסף זה שיש צורך לחנך את השוק איך הוא אמור להשתמש בתכונה מסוימת. המרכיב האנושי: העובדים בעולם ההייטק הוא מאוד דומיננטי הוא הנכס העיקרי של עולם ההייטק ובגלל האופן העבודה המאוד תובעני הוא העובד מאוד נשחק מאוד. אי ודאות לגבי הצלחת פיתוח וייצור המוצר לאורך כל התהליך יש תפקיד של אי ודאות. מימון אין ביטחון וזמינות של מימון. מאמץ ניהולי אינסופי חלק גדול הוא ברדיפת אחרי מימון במקום להתמקד בטכנולוגיה שיעורי הצלחה נמוכים במיוחד יש המון סיבות ליפול בדרך וגם סטטיסטית המון חברות נופלות. רמת סיכון עסקי גבוהה מאוד.

היבטי השוק והתחרות: עבודה לפי תוכנית עסקית שבה היא מנתחת את השוק, את המתחרים ותתמחר את המוצר תתמחר את העלות. יש קושי בלבנות תוכנית עסקית אמינה בכל המרכיבים כולל תחזית מכירות אמינה, יש צורך להבין את אופי התחרות בשוק. כל עוד אנחנו בפיתוח אנחנו מתחת לרדאר אנחנו לא יודעים אם יש עוד חברה שמפתחת משהו כמו שלנו אין לנו ידע מספיק כלפי המתחרים. כמו כן, קושי רב באומדן פוטנציאל השוק הכולל. גם השאלה היא נתח שוק.

זמני הפיתוח הם ארוכים מתחילת הרעיון לוקח לפחות שנתיים. ובשנתיים קורא המון בשוק, מתחרה שמתחת לרדאר יצא שנה לפנינו לא חסר נסיבות שהמאמץ הפיתוח שלנו ירד לטמיון. כשמפתחים משהו מורכב צריך לאמוד עליות כמה אנשים וכמה פיתוח ועליות וכדומה יש קושי להחליט כמה אנשים אני צריך וכמה כסף יש המון אי וודאות.

קושי באפיון המוצר: הקושי לאפיין את המוצר, מוצר חדשני, הצורך בו לא בהכרח ברור היום ללקוחות,

אפשר באמצעות סקרים או באמצעות קבוצות מיקוד מראים להם אב טיפוס או מתארים להם המראיין שואל שאלות ורואה תגובות ואוסף יותר נתונים ומידע על הצרכים והעדפות של הלקוח. בהפצת מוצר טכנולוגי ראשוני יש קושי להשתמש בסקרים וגם בקבוצות מיקוד עדיין אנשים לא יכולים לומר מה מוצא חן בעיניהם. לרוב לא מסתמכים על שום כלי מדידה מסורתי.

יש חשש של לקוחות להתקין ולהחדיר את המוצר גם שמרנות בסיסית לשנות את ההרגלים של העובדים שלי כדי להשתמש בפתרון אחר. הפחד מפני גניבת רעיונות, אפילו בידי הלקוחות שאתה לא רוצה לחשוף מפני הלקוחות. משאבי הפיתוח מוגבלים אנשי הפיתוח יגיעו לשטח להתקין את המוצר אל הלקוח ההתקנה הזאת שואבת משאבי פיתוח הטיפול בתוכנה באגים שאלות של הלקוח.

אופציה: זכות לרכישת מנית חברה במחיר קבוע מראש, בהייטק נהוג לתגמל באמצעות אופציה, כדי ליצור מחויבות ותמריץ לעובד להישאר בחברה. לעובד יש זכות להחזיק במניה ולא למכור אותם או למכור אותם מידית וליהנות מההפרש בכל מקרה הוא נהנה מההפרש המחיר הקניה למכירה. החברה יכלוה לאפשר לעובד מנגנון קנייה ומכירה מידית ללא צורך במזומן.

התפלגות שיעורי התפוקה והמועסקים לפי ענפים: תפוקה התפוקה לעובד זה סך כל ההכנסות שיוצרו ע"י החברה מחולק במספר העובדים.

• פעילות גראז': בדיקת התכנות טכנולוגית: 3-6 חודשים
•  גיוס מימון ראשוני ממקורות עצמיים, משפחה, ANGELS וכד'.
• פיתוח טכנולוגי ראשוני 3-9 חודשים אימות צורך מול השוק
• פיתוח בניית אב טיפול למוצר 9-12 חודשים. שאפשר לצאת אתו לשוק
• גיוס כספים מקרנות הון סיכון והשלמת פיתוח 6-18 חודשים
• תחילת מכירות מוצר מוגמר וגיוס כספים למימון צמיחה
• השקעה מאסיבית בשיווק ומכירות עד רווחיות
• מסיים בין 3-6 שנים. שיכול לצאת לאקזיט הנפקה או רכישה בידי משקיע.

התנהלות כספית בסטרטאפ: מדובר על עסק יקר בין 3-6 שנים ובכסף בין 5-50 מיליון דולר, קרנות הון הסיכון לא ישפכו במכה 50 מיליון דולר הם יקבעו יחד עם היזמים אבני דרך וישקיעו באופן מדורג יש מיקוד מאמצים מתמיד של מנכ"ל או סמנכ"ל בלחפש מימון זה ע"ח ניהול שוטף. טלטלות אינסופיות בהתנהלות גם כספים וטכנולוגיה ושוק. בשנתיים הראשונות אין מכירות יש מאמץ פיתוחי בהנחה שהסטארט-אפ מצליח המכירות מטפסות מהר. הצמיחה היא לא לינארית התרחבות מעבר לגידול הטבעי. הקמת מערך ייצור לצורך המכירות הללו וצריך להיערך בכסף לזה. 

בעלות בסטארט-אפ עד הEXIT

שינוי מתמיד בתמהיל הבעלות וביחסי הכוחות הניהוליים -  בראיית היזמים והעובדים הבחירים

שלב SEED –  שלב ראשוני אתה מקבל מימון לא ממקורות ראשונים אלה ממקורות חיצונים , היזמים שהחזיקו באחזקה ידוללו . היזמים מאבדים את הבעלות והקרן יכולה להכתיב מה לעשות. בסבב הגיוס הבא הקרנות ידללו את היזמים מתחת ל50% כדי שהשליטה תעבור לקרנות, לאחר כל כך הרבה כסף השליטה תוצא מידי היזמים. בסבבים המתקדמים היזמים ידוללו בין 15-25% כל השאר נמצא בידיים של הקרנות.

בראיית הקרנות: SEED – קרן בודדת תכנס לעסק, הסכום נמוך בסבב הגיוס הראשון: קרן בודדת לעיתים תצרף קרן "מקורבת" מפזרות בניהם את הסיכון ולהגדיל את רשת. בסבבים מתקדמים: יצטרפו קרנות וידללו את הקיימות, יכולים להיות 4-5 קרנות .

התנהלות החברה לאחר EXIT:  אם מתבצע ע"י משקיע אסטרטגי כל השליטה עוברת לגוף מרכזי (בעלות מלאה) 

משקיע פיננסי לעומת אסטרטגי: פיננסי מזהה ביזניס טוב לא מתכוון להתערב במקצועיות, לקנות אותו להחזיק אותו אצלי פרק זמן ולמכור אותו ברווח. משקיע אסטרטגי, הינה חברה בתעשייה אני רוצה לקנות את החברה הזאת כדי להשתלת עליו אני רוצה את הטכנולוגיה ומוצרים ולהשתמש בזה כדי לקדם מוצרים שלי בשוק.

החברה הרוכשת מכוונת את מאמץ הפיתוח ומפת הדרכים לפי האינטרסים של המשקיע. החברות מארגנות מחדש את השדרה הניהולית והמבנה הארגוני הופכים את החברה ומשלבים אותם בארגון גדול שקנה אותם.

הנפקת IPO : היזמים והקרנות לא מוכרים את העסק הם מחליטים להנפיק את החברה, אנו מעבירים את השליטה מהקרנות לציבור המשקיעים בשוק ההון. יוצאת היד המכוונת את הקרנות הציבור הוא המנהל.

המעבר לחברה ציבורית מצריכה התנהלות ודיווח כמצופה מחברה ציבורית , דיווחים פיננסים רבעונים ושנתיים (רווח הפסד וכדומה), מחויב להודיע על שינוים בהנהלת החברה (נושאי משרה), אספות שנתיים של כל בעלי המניות, ישיבות דירקטוריון נציגי בעלי המניות הם מבקרים את החברה. שיחות אנליסטים והתנהלות מול גופי השקעה מוסדיים כמנהל החברה יש אינטרס ברור שמשקיעים מוסדיים ופרטים ירכשו עוד מניות כדי לעלות את ערך המניות, האנליסטים ינתחו את התעשייה ותציג נתונים מעודדים. תחזית מכירות גם עושים לניהול ציפיות השוק. חשיפה לתביעות ייצוגיות

תביעה ייצוגית: יכולים להאשים את המנכ"ל על רשלנות, בעל מניות אחד יכול לתבוע את החברה על התנהלות שלה כלפי המניות בבית המשפט והיה שבית המשפט יפסוק שאתה צודק הפיצויים יתנו לכל בעלי המניות

נושאי משרה: קבוצה של תפקידים המוגדרים בחוק (מנכ"ל סמנכ"ל וכדומה)

שכר ותנאים: (1) גובה השכר והיקף ההטבות (רכב, תנאים סוציאליים (2) סיפוק מקצועי ואישי (3) תנאי סביבה פיזיים ואווירה עבודה במשרד עם כורסאות תחושה של רוגע שקט (4) שעות וימי עבודה, עבודה אינטנסיבית, תובענות כמה מצופה ממך בכל נקודת זמן לתת תוצרים וכמה המערכת מקרינה עליך על התוצרת (5) מיומנות וכישורים, השכלה ולמידה והכשרה מתמשכים, עמידה בלחצים, מאמץ שכלי מתמשך (הלימוד לא מפסיק הם כל הזמן צריכים ללמוד את הטכנולוגיה והדברים החדשים) עד כמה אתה לחוץ בזמנים ותוצרים באיכות נתונה וכמה המנהלים שלך מלחיצים אותך. (6) ביטחון תעסוקתי – עד כמה אתה בטוח בעבודה מחר בבוקר, החברה תחדל להתקיים בלי קשר לביצועים האישיים ומרכיב נוסף אתה ברמה האישית כמה הציפיה מהתוצרים שלך שאם לא תיתן אותם יפטרו אותך. לא כולם מתאימים לענף ההייטק יש כאן תמהיל מאוד ברור (השכלה, תובענות, הכשרה, יכולות וכדומה). וגם לא לכולם הענף מתאים גם הרצון של אדם לעבוד בתעשייה הזאת לא מתאים לכל אדם.

בעת מצוקה, נשכחים תנאי עסקת החבילה – אם החברה קרסה ונסגרה או קיצוצים ללא קשר לביצועים האישים שלו (הביטחון התעסוקתי שלך הוא חלק מהחבילה). היכולת של עובד הייטק להשפיע היא בדיוק כמו השפעה של פועל ייצור. ויש הטוענים במידה מסוימת איש הייטק הוא פועל הייצור של המאה ה21. ניתן לשים לב היום להתארגנות תחת איגודים מקצועיים, העובדים הזוטרים מגלים שהיכולת שלהם כפרט על הארגון ועל גורלם מאוד מוגבלת והרעיון שלהתארגן היא לגיטימית היא בעצם ניסיון לייצר נקודת שיווי משקל בין בטחון תעסוקתי לתנאי תעסוקה. ברגע שיש איגוד שמנסה ומצליח להשפיע ע"י לחץ על החברה במצבי משבר זה ברור שיש לזה השפעה על עלויות החברה. יש קושי לחברה להחזיק כלכלית את הרעיון שלהחזיק עובדים שהיא לא צריכה בהכרח ברגע זה. "נוצרת נקודת איזון חדשה" בין מרכיב התעסוקתי לבין התנאים של העובדים . למעשה העובדים יקבלו שכר יותר נמוך ותנאים פחות טובים תמורת ביטחון תעסוקתי יותר גבוהה. יש בזה בעיה בגמישות של הארגון, הוא צריך לארגן אקסטרות. כושר התחרות של הארגון יפגע בניגוד לארגון שיש בו גמישות.

הגלובליזציה מניעה את הענף מחד גיסא ומעררת את יסודותיו מאידך: הגורם העיקרי שבגלל ההייטק יכול לפרוח, כתוצאה מכך שהיום חדשנות יכולה להיות בכל מקום וטכנולוגיה טובה יכולה להגיע מכל מקום ולכן הוא יכול לעקל שמחור מסוים יכול להגיע טכנולוגיה וזה משרת את ישראל. מצד שני היא מערערת את יסודות הענף אם ישראל היום מוציאה המון מהנדסים בישראל יום אחד גם סין יכולה להוציא המון מהנדסים ולהפוך את הקערה על פיה.

ההייטק היא תעשייה צעירה, המהנדס הממוצע הוא צעיר והעובדים המבוגרים לא יוצאים לפנסיה מהיום שההייטק נולד (בגלל שהתעשייה צעירה) היום מתחילים להיות המון בני 50 בתעשייה ולא כולם הופכים להיות מנהלים ואז מוצא עצמו איש בן 50 מהנדס מהשורה מפוטר הוא צריך בגיל 50 למצוא תפקיד אחר והתעשייה לא רגילה לזה והסיכוי שלו לנצח בחור צעיר שסיים את הלימודים הם נמוכים ביותר. (בישראל עדיין יש חסם מאוד גדול לזה לעומת ארה"ב ששם יש התבגרות של התעשייה)

האם ההייטק הוא קטר של המשק ? כן! ההייטק מעסיק כ180 אלף איש כ6.1 אחוז מכוח העבודה, מהווה מנוע כלכלי לתעשיות ושירותים נלווים לדוגמא מפעלי ייצור, קבלני משנה מרכזי הכשרה מקצועית ההייטק משתמשת באנשים רבים וחברות רבות. בנוסף יש שירותים שמקבלת התעשייה, שירותי מחשבו, ליסינג, הסעדה, תיירות, תחזוקה, אבטחה, ניקיון כל הדברים שקשורים לשירות מפרנס המון אנשים. כמו כן, אם יש שכבה של עובדים שמרווחים הרבה אז המשפחות הללו צורכות יותר מזון דיור מותרות וזה מניע את הכלכלה.

יש זליגה של מהנדסים להוראה ותעשיה מעורבת, 30% גידול בתל"ג בעשור הקודם מקורו בהייטק. הצמיחה של העשור הקודם הגיע בעיקר מהייטק.

 יש צורך להטמיע מאפייני הייטק בתעשייה המסורתית בתהליכי עבודה ויישום עקרון חדשנות בגלל שהתוצר נמוך לעובד לעומת ארה"ב. גם התמ"ת מכיר בזה שיש למשוך אנשי הייטק לתעשייה המסורתית. המדינה מעודדת בשנתיים שכ"ע לעובד שהגיע מהייטק.

פילנתרופיה כמכשיר כלכלי-חברתי (המגזר השלישי): (1) התעשרות בכירים כתוצאה של אקזיט (2) היווצרות מעמד בינוני גבוה משמעותי בקרב שכירי הענף (3) הייטקים שגדלו להיות חברות ישראליות ובעלי יכולות כלכליות משמעותיות. התוצאה של הגורמים הללו הם תרומות יחידים ודחיפה של עמותות (אור ירוק) שמשפיעות על החברה. בנוסף יש המון יחידים והתארגנויות שמקדמות אג'נדות חברתיות (חינוך חברה) תאגידים אלו תורמים לפעילות גם בכסף וגם את העובדים שלהם

המגזר החרדי: המגזר החרדי לא מתאים בצורה אידיאלית לתעשיית ההייטק ההשכלה שלהם הם לרוב תורנית ודוברי אנגלית הוא נמוך ב50% גם התעסוקה היא נמוכה והשתתפות נמוך בתעסוקה הכללית. השכר במגזר החרדי הוא נמוך יותר מהמוצע במשק בכלל.

הפוטנציאל של החרדים בהייטק: יש לחץ כלכלי על המגזר החרדי להשתלב בתעשייה וגם הבנה תרבותית של לגיטימציה לצאת לעבודה. השכלה תורנית מעודדת חשיבה לוגית ומשמעת עצמית. יש היום פערי השכלה רלוונטיים משמעותיים מאוד שמצריכים תהליך גם באזרחית בתעשייה וגם במגזר. ישנם פתרונות קצרי טווח בתחומים מסוימים שניתן לתת להם ברמה מורכבת קלה יותר (בקרת איכות, בדיקות תוכנה, תמיכה טכנית, כתיבה טכנית) אנשים אנגלוסקסים ברמת אנגלית שפת אם יכולים לכתוב טכנית זה סביר ובזמן קצר. יצירת תשתיות ותוכניות תמרוץ לחיזוק ההשכלה (מכינות, הכשרות, עבודה מרחוק ובקהילה)

המגזר הערבי: ישנם הרבה אקדמאים זמינים ולא עובדים בעבודות מדובר על 20% . ישנם כמות מאוד גדולה של מובטלים, כמות המהנדסים נמוכה מיהודים בגלל שלא מוצאים עבודה במקצועם. מתום 180,000 עובדים בתעשיית ההייטק ישנם רק 500 ערבים.

הפוטנציאל השתלבות המגזר הערבי בהייטק: ישנם חסמים פסיכולוגים ותרבותיים יש הסתייגות וחשש של מעסיקים להעסיק עובדים ערבים בסביבה יהודית ויש סינון סמוי על בסיס דעות קדומות. כמו כן, יש מעגל קסמים של חוסר אמונה בסיכוי קבלה לעבודה ופנייה לאפיקי תעסוקה אחרים. כתוצאה מזה יש אובדן פוטנציאל אדיר לענף ולמדינה כוח עבודה זמין ומיומן אינו ממונף ליצירת צמיחה, התהליך שעובדים ערבים מופלים מייצר ותורם לתחושת הניכור שמרגישים הערבים. היום מתחילים להבין את הפוטנציאל ויש ניצנים ראשונים לדוג' אינטל מדיניות גיוס ומעודדת קבלת מיעוטים וכיום כ100 מהנדסים מועסקים כולל במשרות ניהול בכירות. עוד דוג': מלאנוקס 20% ממהנדסי החברה הם בני מיעוטים ועוד דוג': גליל סופטוור: מיזם יהודי-ערבי של בית תוכנה הנותן פעילות מיקור חוץ לחברות הייטק. גם חברת צופן יוצרת מרכזי הכשרה והשמה לאקדמאים כדי להשתלב בענף. מדינת ישראל מדברת על תוכנית תמריצים לפתיחת מו"פ בפריפריה למעסיקים לפחות 20% אקדמאים ערבים.

מדיניות ממשלה ותכניות לעידוד ענף ההייטק: ממשלות ישראל מהמובילות בעולם בקידום תעשיית הייטק באמצעות משרדי התמ"ת והאוצר השקעה לאומית במו"פ בישראל אחוז מהתמ"ג מהגבוהה בעולם 4.9%. בישראל התקציב שמקציבה מדינת ישראל מו"פ שבמונחים יחסיים הוא אחוז גבוהה מאוד מתעסק במחקר ופיתוח. זה האינדיקציה לכמה משקיעה המדינה. המדינה נותנת תמריץ כללי ללא מעורבות ממשלתית ישירה, לא מתערבת בניהול, תמריצים הם (הקלות מיסוי, ומענקים בצורת מימון משותף) המנגנון הטכני שהמדינה מעבירה את ההשתתפות שלה היא בעיקר הקלות מס, הטבות מסך, שומות מס ייעודיות או קרנות מסוגים שונים שמעניקות מימון לפרויקטים.

"המדען הראשי" – הוא זה שתפקידו לבדוק פרויקטים ולאשר את הפרויקטים לפי החלטות המדינה והוא מנהל אותו לפי תקציב ייעודי שיש לו. הוא הממשק העבודה בין הממשלה לתעשייה.

עיקרי חוק המו"פ: ישנה מסגרת חוקית (חוק המו"פ) מהיא ההשתתפות של מו"פ ממוצע לפי המדינה. (1984)

מטרת החוק: [1] יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי – אני כמדינה רוצה לייצר מקומות עבודה (האינטרס של המדינה). פעילות שתקדם את זה תעמוד בחוק המו"פ.  [2] להגדיל את התועלת הכלכלית למשק הנובעת ממו"פ, מעבר לתשואה האמורה לצמוח למי שמעורב בו ישירות – המדינה רוצה להגדיל את התועלת למשק שיהיה ערך מוסף מעבר למשכורת של האנשים. (פתיחה של מפעל נוסף ויהיו בו עובדים נוספים שיעבדו זאת תועלת נוספת). [3] פיתוח תעשיה עתירת מדע – לישראל יתרון יחסי בטכנולוגיה המדעית המדינה רוצה לקדם זאת. [4] שיפור מאזן התשלומים ע"י ייצור וייצוא של מוצרים עתירי מדע – ככל שהמדינה מייצאת יותר מתאזן לה מאזן התשלומים למדינה אינטרס כלכלי שהתשלומים שלה יהיו מאוזנים היא רוצה פוטנציאל גדול.

יישום החוק: שרי האוצר והתמ"ת באמצעות מינהל וועדת המו"פ | הפרויקטים צריכים להיות מאושרים והם יקבלו מימון של 20-5% מהפרויקט ופרויקטים באזורי עדיפות לאומית 60-70%.  | המדינה מבקשת והיה והפרויקט יצליח אני רוצה תמלוגים בין 3-5% ממכירות עתידיות.

הגשת בקשת מימון במסגרת מו"פ החברה צריכה לתאר את התוכנית שבגינה היא רוצה את המענק היא צריכה להכיל המון סעיפים (פורמט מאוד מדויק) פרטים על ההשקה (כמה כסף), תוכנית עסקית, מאיפה הכסף מקורות מימון, מהו הידע הקיים שלכם שנותן לכם נקודה טובה ואיזה ידע אתם רוצים לשאוף להשיג. יש צורך לתאר את החדשות והמוצר שיפותח. התחייבות לייצור עתידי בארץ (למעט חריגים) כמו כן פרטים אודות ייצור המוצר אם יושגו התוצאות הצפויות במו"פ. יש צורך לנסות לאמוד כמה יהיה ערך מוסף אמיתי בישראל ומחוץ לישראל . 

אישור הבקשה ע"י המדען הראשי צריכה לוודא שלתוכנית יש סיכוי סביר ליצירת המוצר ומקדם את מטרת החוק. כמו כן אם הפרויקט לא עומד בדרישות או שיש למדינה ספק אבל היא מוכנה לקחת סיכון היא לא תיתן מימון היא תיתן הלוואה עומדת (תשלום רק עוד 3 שנים) כתחליף למענק או תשלום לפי אבני דרך (אם תעמדו באבני דרך תקבלו את הכסף) התניות מיוחדות ותשלום תמלוגים על הוצאת קניין רוחני בישראל – הידע הייחודי הזה שייך לגבולות ישראל אם יחליטו לעשות ייצור בחול יצטרכו לשלם תמלוגים

תוצרי חוק המו"פ: 592 פרויקטים בהשקעה כוללת של 2.3 מיליארד שקל. ואישרו מתוכם 509 המדינה אישרה 1.2 מיליארד. החלק העיקרי לא נעשה באזורי עדיפות לאומי.

תכוניות "תנופה" לשלב PRE SEED שלב יזמי לממצאים שזה עתה הקימו את החברה או עומדים להקים יש להם רעיון טכנולוגי חדש והם רוצים את הכסף הראשון המטרה: להביא את המיזם הטכנולוגי לשלב שהוא יהיה מסוגל לגייס הון פרטי (SEED) המימון הזה מיועד לצורך הוכחת התכנות טכנולוגית וישימות עסקית ולהגנה על הקניין הרוחני של היזמים. (בפטנט להתחיל ברישום הפטנט). נתחיל לבנות אב טיפוס, סקר שוק הכנת תוכנית עסקית למיזם ולבדוק מאמצי שיווק ראשונים. 85% מהתכנית עד תקרה של 200,000 שקל.

תכוניות תנופה נוספות: סט של תכוניות שמיועדות לחברות ישראליות קטנות ובינוניות (100 איש) על השקעה במחקר ופיתוח עד תקרה של 250,000 שקל, תנופה ירוקה: טכנולוגיות ומוצרים בתחומי אנרגיה ומים עם פוטנציאל ייצור חברות קיימות . המדינה ממריצה חדשנות במפעלים קיימים שדרוג תעשייה מסורתית אותו מנגנון עובד גם בתעשייה מסורתית שעומדת מאחורה לצורך קידום חדשנות במפעלי התעשייה המסורתית הטמעת מו"פ הגופים צריכים להוכיח התכנות טכנולוגית לאיזה פיתוח מוצר או תהליך חדש במוצר קיים או לשיפור בייצור או הפונקציונאלי שלו שניתן להשיג את זה באמצעות מו"פ. תוכנית הזנק: מיועדת לסטארט-אפ בהקמה וממנת 50% מהתכנית העסקית לשנתיים הראשונות המדינה מבקשת 50% מהמניות ויכולה לתת את זה כמימון חד פעמי או כאבני דרך. המדינה שמה שקל על שקל עד תקרה של 5 מיל' שקל. לאחר שנתיים אופציה למשקיע חיצוני לקנות אחלקה של המדינה במחיר השקעתה + ריבית שוק. במקרה של מימוש מאוחר יותר המדינה תקבל את תמורת המימוש.

מפעל מאושר: לא ייחודי להייטק הוא מעודד הקמת מפעלי ייצור מייצאים הוא בוחן מספר פרמטרים כדאיות למשך הלאומי , יכול להתחרות בשווקים בינלאומיים, שימוש בטכנולוגיות חדשניות, האם יוצר מקומות תעסוקה בפריפריה והאם יש לו ערך מוסף גבוה. ההטבות מסלול מענקים10-30% מהשקעה תלוי בקריטריונים, או מסלול מס: פטור ממס חברות או מס מופחת, פחת מואץ (מס שנדחה לשנים רחוקות) , מס דיבידנד (מס על משיכת כספים מהרווחים).

תוכנית החממות: מספקת ליזם מקום, מימון הנחה מקצועית וסיוע ניהולי להפיכת רעיון למוצר בעל יתרון בשוק הבינלאומי, המדינה נותנת מענקים מוגדלים לפרויקטים מחממות בפריפריה בסך 2.1 מיל' שקל לעמותת 1.68 לא בפריפריה. מאז 91 תמכו ב1000 פרויקטים ו57% הצליחו לגייס השקעה פרטים בתום השהות.

קרנות דו לאומיות ורב לאומיות: בישראל 6 קרנות דו לאומיות (התמ"ת והתמ"ת במדינה אחרת) בדומה לקרן BIRD  ללא כפיפות לחוק המו"פ. העקרונות: שת"פ עם חברה בקצה הרחוק ויכולות מימון של 50% לפחות. ההחזר יהיה באמצעות תמלוגים לא מגבלות ייצור או קניין רוחני קרן רב לאומית קרנות שמבוססות בין ישראל לאיחוד האירופי תוכניות פיתוח שבהם הוא מוכן לממן חברות באיחוד האירופי או נספחות

אופטימיזציה של ניהול משאבים: הכסף מוגבל המדינה רוצה לתרום להייטק אין לה מספיק כסף לתת מה תורם יותר לכלכלה הלאומית האם לממן הרבה מאוד פרויקטים קטנים או מיעוט של שחקנים גדולים. נשאלות השאלות: מה מייצר יותר תעסוקה? מה התמהיל התעסוקה הרצוי? מה משרת את טוב יותר את הכלכלה לאורך זמן? הערך של הבטחה שלטונית? (המדינה חייבת לעמוד בהבטחות גם אם השתנה המצב).

מקרה אינטל ו"אכילת" התקציב כולו: (2005) אינטל קיבלה אישור לפרויקט של 2 מיליארד שקל לצורך פרויקט FAB28, הממשלה נתנה הבטחה שלטונית לעלות הפרויקט התקציב של המדען הראשי נאכל לחלוטין, ב2010 הגישה אינטל בקשה נוספת ב1.5 מיליארד שקל לטובת פאב נוסף האם המדינה שמה את כל הכסף על הפרויקט הזה או לא. אינטל התחייבה להעסיק 2000 עובדים (המדינה כאילו שילמה 1 מיל' שקל על עובד אחד) 

יחסי תעשיה אקדמיה: יש חשיבות גדולה להעברה יעילה של ידע מהאוניברסיטאות לתעשייה לאור השפעת התהליך על היקף מסחור הידע זה מתוך (תכנית יתרון יחסי של צוות בינמשרדי אוצר תמ"ת), על מנת להמשיך את המחקר מהשלב הבסיסי (של הבנת ופיתוח תהליכים) ולהביא אותו למצב שישתמשו בו לכיוונים ישומים יש צורך בהקמת מסלול חדש שיתמוך בהמשך המחקר – המסלול אמור להיות כלי שיטתי שיעודד עוד אינטרקציה בין האקדמיה לתעשיה.

 

השחקנים במערכת של יחסי תעשיה אקדמיה אוניברסיטאות המחקר , התעשיה הישראלית וממשלת ישראל (מכוני מחקר ממשלתים, יחידות מחקר במערכת הבטחון, הממשלה ממנת את האוניברסיטאות והמכללות ומתקצבת את פעילות המחקר, הממשלה באמצעות המדען הראשי ממנת מחקר ופיתוח בתעשיה, הממשלה אחראית על מערכת הכינון שתספק את המועמדים לחינוך האקדמי, הממשל מעצבת תמונה לאומית כוללת באמצעות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח)

תועלת לשחקנים ביחסי תעשיה ואקדמיה:  התועלות לשחקנים בתחום התעשיה:

א.      כוח אדם שיכולו לקדם את התעשיה (הכשרה אקדמית ראויה)

ב.      גישה למחקר מדעי פוטנציאל לקפיצות מדרגה כתוצאה של מחקר שנעשה באקדמיה אפשר ליישם חלק מהדברים והתעשיה רוצה גישה למחקרים הללו.

ג.       צמצום עלויות מו"פ התעשיה קצרה בתקציבים וממוקדים בהשקעה שלהם, אם המחקר מתנהל ע"י צד שלישי היא מוזילה את העלויות לחברה.

ד.      יוקרה: כאשר התעשיה יכולה להשתמש בבואה ללקוחות פוטנציאלים שלה שהמוצר הספציפי הוא תוצר של מחקר של האקדמיה מוסיף יוקרה למוצר.

תועלות של האקדמיה:

א.      הגדלת משאבים למחקר – התעשיה בכל מיני צורות והממשלה יכולות להוסיף תקציבי מחקר.

ב.      עצמאות תקציבית בגלל פעילות המסחור התעשיה נהנית מפירות התוצר המחקר האקדמי – האקדמיה נהנת מתגמולים שחוזרים לאקדמיה. ויכול לממן עוד פעילות .

ג.       תגמול חוקרים – לא רק האקדמיה נהנית התגמול ניתן גם לחוקרים באקדמיה (לכיסם) ולחוקרים יש אפשרות להנות מזה זה גם מונע בריחת מוחות.

ד.      האקדמיה משוועת לדברים מהשטח (יישומי) האקדמיה רוצה לראות את התועלות הישירות שלו. הגישה למחקר אחר שהוא לא רק תאורטי .

ה.      מייצר קשר מאוד בריא של מומחיות בין איש האקדמיה לבין העולם התעשיתי שני הצדדים יוצאים נסקרים.

ו.         יוקרה: אם חוקר עשה מחקר ויש לו גם פאנים ישומים חוץ מתיאורטים הוא יקבל עוד יוקרה שניתן ליישם את מה שהוא עושה.

מה דרוש לתעשיה מהאקדמיה?

א.      בוגרי אוניברסיטה (מדענים מהנדסים וכדומה) שיהיו בתעשייה בעצם כוח אדם.

ב.      כאשר באקדמיה מגלים תהליכים שניתן לרשום עליהם פטנט והתעשיה מבקשת רישיון להשתמש בפטנטים אלו. (מה התכולה של הפטנטים האלו) הם מחפשים טכנולוגיות פורצות דרך.

ג.       התעשיה צריכה מומחיות שלא תמיד קיימת אצלה (לטווח קצר) כך היא מקבלת שירותי ייעוץ מהאקדמיה

ד.      הזמנת מחקרים ממונים ע"י התעשייה באוניברסיטה

ה.      מכשור שלא קיים בתעשיה (מיקרוסקופט אלקטרוני) ולא צריכים אותו באופן קבוע הם שוכרים את הגישה לציוד או למכשור הייחודי שקיים אצלהם.

מה דרושה לאקדמיה מהתעישה?

א.      חשיפה לצרכי כיוון ופיתוח של התעשייה (ננו טכנולוגיה, ביולוגיה, רפואה) כדי להבין לאן התעשיה הולכת. נכון גם בתעשיה הפרטית והביטחונית

ב.      תמיכה כלכלית: חסר תקציבים למחקר, התעשיה מחפש עזרה במימון פרויקטי מחקר. או מימון מלגות ומענקי מחקר. רבות הפעמים שאנשי התעשיה בהתנדבות או שלא מסייעים בהדרכה ובמימון פרויקטים לסטודנטים (חסות)

ג.       הוראה יחודית אנשים בעלי ניסיון מעשי שיכולים לתת פרספקטיבה נוספת ללימודי האקדמיה.

מנגנוני העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה:

חברות יישום: חברות בבעלות האוניברסיטה שיכולה לאפשר מסחור תוצאות (מלכ"ר) היא יכולה לגבות כסף אבל הוא לא יוצא החוצה ויממן רק עוד מחקרים פנימיים. תקנון האוניברסיטה – מגדיר את הזכויות החוקר האוניברסיטה או החברה.

מודלים עסקיים – רישום פטנטים ומכירת הרשאות – הקמת חברות הזנק ומכירתן יכולה חברת היישום שהיא לא תקבל תמלוגים שתקבל בעצם אחוזים (היא הופכת להיות חלק מהבעלות). אם הסטרטאפ יצליח יהיה לה את האחוז (מכירת זכויות) חברת היישום יכולה להכנס כבעלים וגם תמלוגים יחד.  השתתפות של אנשי תעשיה בהוראה ובהנחיה וגם הזמנת מחקרים באקדמיה.

מסחור קניין רוחני (הכנות לאקדמיה קידמה לשוק)

·         יחידת מסחור עוסקת באיתור המעוניינים בשימוש בפטנטים מהאקדמיה כדי להפכם למוצר מכיר.

·         בעל הרישיון (מי שקונה את השימוש בפטנט) משלמת דמי רישיון לחברת המסחור שכתוצאה מכך נהנים גם חוקרים.

·         האוניברסיטאות בישראל מובילות בעולם במסחור IP   שהצליחו טוב במסחור הפטנטים שלהם.

·         עיקר פעילות המסחור היא טכנולוגיות בתחום הרפואה והביו טכנולוגיה והמכשור הרפואי.

תכנית מגנ"ט: מנגנון לעידוד התעשיה הואקדמיה (מחקר גנרי טכנולוגי) מחקר שיש לו תוצאות ישומיות לאקדמיה ולתעשיה. התוכנית משמשת מסגרת על לשיתוף פעולה ולקדם מחקר תשתיתי של הטכנולוגי בתעשייה הישראלית, התוכנית מופעלת באמצעות סדרה של תכניות ספציפיות הנותנות מענה לצרכים.

א.      מסלול "מאגד" : מסלול שהרעיון שלו הוא לייצר מאגדים של חברות תעשיתיות ושל גופי אקדמיה ומוסדי מחקר ונארגן אותם שיעשו מחקר משותף התחומים תקבע המדינה והממשלה שישפר את הצד התחרותי. מגדירים יישות משפטית עם חזון משותף לאפיין את השוק העתידי והפערים הטכנולוגים "קלאסטר" , בגוף הזה יש כוח אדם מיומן משותף שכל אחד מביא את הידע שלו והידע זמין לכל אחד מהגופים שנמצאים שם (לא שיך לאף אחד הידע שיוצר שם) כולם נהנים מהקניין הרוחני . המדינה מוכנה אם תעשו את המסלול הזה תקבלו עד 66% פטור מהחזר תמלוגים. האקדמיה לא תשלם בכלל והגופים העסקים ישלמו הרבה פחות.

ב.      מסלול "מגנטון": שת"פ בין קבוצת מחקר אקדמי שמדובר על טכנולוגיה חדשנית (לא מוצר) וישימה מתחייבת החברה העסקית ולייצר על בסיסה מוצר, הממשלה מבקשת שהחברה העסקית תתחיב. וזה יגרום לחיזוק תשתיות טכנולוגיה של החברה וגם כאן תיתן מענק של 66% ומימו עד 3.5 מיליון לשני הגופים לכל התקופה.

ג.       מסלול "נופר" : לתעשיות ננו טכונלוגיה ובילוגיה המדינה רוצה לכוון את המחקר בתחומים הללו לענפים שיש לה פוטנציאל כלכלי. הקריטרינוים

a.       חדשנות תכנית מחקר ליצור ערך מוסף לתעשייה

b.      התחייבות של גורם תעשיתי למימון של 10 אחוז והיא תתחיב למי שיש פטרונות ישומיות

c.       התוצר של המחקר שהמדינה תווכח (המדען הראשי) שיש פוטנציאל

d.      היקף המענק עד 90 אחוז והגבלה עד 420 אלף שקל. וללא תמלוגים

ד.      מסלול "קטמון" : הייעוד שלו הוא פיתוח טכנולוגיות בתחום המים

a.       התוכנית מוגדרת לבדיקת התכנות מעשית – שיש לה פוטנציאל בינלואמי

b.      שהטכנולוגיה לא זמינה בתנאים סבירים בחו"ל

c.       היקף המענק עד 50% עד 4.5 מליון שקל ללא תמלוגים

מימון תוכניות מו"פ של מכוני מחקר : צריך להיות ישומי צריך לתת ייעוץ ומעסיק לפחות 15 איש עם יכולות אקדמיות מוכחות ויש לו הכנסות מהתעשיה

המדינה מוכנה לעזור תוכנית מו"פ לפי קריטריונים

-          ניתן ליישום בתעשייה הישראלית

-          התחייבות תאגיד למימון בן 10-35 אחוז מהעלות התוכנית

-          הבקשה צריכה לכלול את תיאור החדשנות המוצר ולשכנע את המדען שיש פוטנציאל לייצוא

-          היקף המענק עד 90 אחוז ועד 3 שנים

המדינה עושה מאמצים רבים לקדם את התעשיה מצד אחד ואת האקדמיה מהצד השני ואת האינטרקציה בניהם התקציבים והתמלוגים איכותים מאוד.

תעשייה מקומית מול עולמית

·         ענף התקשורת: כיום 800 חברים החל מסטראטפים ומרכזי מו"פ, ציוד קווי אלחוטי תקשורת קווית וגישות פס וכדומה.

·         ענף הרפואי: בעיקר יצירת ציוד רפואי (CT) ציוד קוסמטי וכדומה.

·         ענף ציוד צבאי (ממנו צמח תעשיית ההיטק הישראלית) בעיקר מוצרי התראה וגילוי (טילים , מכ"מים , מזל"טים וכדומה.  לקוחות העיקרים: צה"ל ומגוון צבאות בעולם

·         ציוד בקרה ופיתוח תעשייתי אוטמציה ואיכות ייצור ציוד לבקרה ואיכות וכדומה

חלוקה לתתי ענפים

·         ענף התוכנה: יצרני פתרונות ערך מוסך למפעילי תקשורת ניהול חשבונות ובקרה ומערכות CRM מגוון עצום של חברות שפונות לתחומים כאלה תחום הסלולרי, אינטרנט, תוכנות ניהול ארגוניות, אבטחת מידע

·         מרכזי מו"פ: רוכשות סטארט-אפ ישראלי והופכות אותו להיות מרכז למחקר ופיתוח בכל אחד מתעשיות ההייטק

למה חלק מתתי התעשייה התפתחה ולא הרבה (בעיקר התוכנה ומרכזי המו"פ)

התעשייה הביטחוני הניעה את תעשיית ההייטק בישראל  והסיבות הם צרכי המדינה, זמינות שוק מקומי , מותג מקדם מכירות בנוסף נוצר ידע ייחודי עם ישמות אזרחיות אבטחח מידע והצפנות ואז נוצרה זליגת ידע מהתחום הצבאי לאזרחי.

הצרכים של המדינה גרמו ליצירת ידע בישראל בתחומים נוספים, מנוע נוסף הוא תשתית מחקרית היסטורית וזה נכון בעיקר לתחום רפואה ותעשיית התרופות , ברגע שיש תשתית מרכזית רחבה אפשר בהמשך לפתח אותם. גם בתחום הביולוגיה וחקלאות בגלל תהליכים היסטורים ואנו רואים את תחום המפותח.

ישנם תחומים נוספים שישראל התפתחה בהם אבל מתוך הכרח, בגלל תשתית מחקרית אם לא היה תשתית מחקרית לא היה מושקע גם מחקר ולכן ההיטק לא נשען עליהם. בעצם נוצר תחומים שנוצרו ללא תשתית מחקרית – תוכנות לעיבוד נתונים לא היו צריכות תשתית מעמיקה, גם תקשורת ואינטרנט תחום שלא דורש תשתית מחקרית מעמיקה. וגם בגלל אילוצי זמן ומרחב בגלל מחסור במים נהיה צורך לבעיה וכתוצאה מזה התפתחה טכנולוגית מים והשקייה וגם אנרגיה סולארית.

השקעה במו"פ אזרחי בהשוואה לבינלאומי

הוצאה אזרחית למו"פ: סך ההוצאה של אזרחי מדינת ישראל על פעילות של מו"פ שמתבצעת בארץ.

ההוצאה הזאת היא לא דווקא הכסף שהמדינה מקצה זה כולל גם אותה וגם את הכסף שמגיע לפיתוח אזרחי וגם את הכסף שהמדינה מממנת מחקר אקדמי, בעצם כל השקעה של כסף שהיא נופל לגדרה.

OECD: ארגון העל של המדינות המפותחות, אתה רוצה להשוות עצמך לעולם המפותח.

לפי הנתונים ההשקעה בישראל במו"פ בהשוואה לבינלואמית: בישראל 79% מהכסף מושקע בציוד אלקטרוני לעומת 21% במדינות אחרות, ואילו במכונות וציוד ישראל משקיע 8% לעומת 18% וכדומה. מוצרים כימים ישראל רק 7% לעומת 24% ובתחבורה בישראל אין השקעות כלל לעומת 17%. מנתונים אלה ניתן להסיק ישראל בהייטק בתחומים מסוימים אך עדיין השקעה בישראל לא מאוזנת כך שישראל צריכה לפזר את הסיכון בכמה שיותר סלים. (ישראל בעיקר ממנפת את היתרונות שלה אך צריך להיות איזון). יש לזה גם השפעות חברתיות בגלל שלא כל העולם הוא הייטק

המדינה מכשירה אנשים להכשרה מקצועית. כדי לאפשר את הניידות של האנשים מתעשיה הקודמת לתעשייה החדשה.

אחוז השקעה בהכשרה מקצועית מהתל"ג: ישראל במצב לא טוב, השקעה של ישראל .1 אחוז לעומת פי 3 ממדינות מפותחות

היבטים תרבותיים וסביבתיים של היווצרות התעשיה:

·         מדיניות ממשלה יש לה פוטנציאל מאוד דרמטי – הפריחה של ישראל בעולם ההיטק היא בגלל שהמדינה זיהתה את זה וקידמה את זה ולכן למדינה יש יכולות להשפיע לטוב ולרע.

·         יזמות צועדת יד ביד: ישנם מאפיינים תרבותים שמתאימים ליזמות ולעולם הסטר-אפ , יש צורך להיות מסוגל להתמודד עם תנאי אי ודאות, כמו כן יש שינוי מהיר ולכן יש צורך באלתור ומציאת פתרונות תוך כדי תנועה.  כמו כן יש תחרות אינטנסיבית כולם מתחרים איתך כל הזמן יש מתחרה חדש ויש לנו גישה של מצור, כולם נגדנו, ושגם לא נהיה פריאר וגישות אלו הולכים יד ביד עם הקונפליקטים. בנוסף יש גישה פרויקטאלית (בניגוד ליציב) אף פעם לא יציבה, מלחיצה, כסף והון המון גורמים.

·         מה נדרש עם חברה גדולה: היא תמיד עובדת עם נוהלי עבודה סדורים ושיטתים, ושאנשים יבינו שנהלים חשובים וככה עובדים, תהליכי קבלות החלטות הם תמיד פורמאלים ויש ציות למוסכמות ולהבין את המערככת היירכית אם לא יפעלו כך יהיה להם בלאגן בניגוד ליזמות. כמו כן, יש צורך בהכרה בחשיבות ערכים אוניברסאליים להצלחה חשוב השונות, סובלנות וכדו'.

·         עוצמה אינהרטיות לתרבות מקומית היכולת לפתח וליזום והחשיבה מחוץ לקופסא

·         חולשות אינהרטיות: ייצור שייוק ומכירות ולהקשיב לאחר

מדוע לא קמות חברות כמו "נוקיה" ישראליות : הבנו סט המיומנות הנדרש ליצירת ענק תעשיתי והישרדותו לא תואם את התרבות המקומית. אך עדיין יש חברות כמו "טבע" שכן נכללת במו"פ ופריסה עולמית בגלל שחסמה את התרבות הישראלית הם אימצו את הניהול הגלובאלי הם

---

סוף השיעור | מחבר: עידן נדיר | נושא: עידן נדיר מסכם את תעשייות ההיטק בישראל | עדכון: 22/01/2012