חיפוש מושגים
שיתוף חברתי
סיכום למבחן באקולוגיה ואיכות הסביבה
אקולוגיה
- איכות הסביבה: מדובר על תשתיות, גיאוגרפיה, טכנולוגיות, מחקרים, חינוך ואכיפה, מדינות, שמירת טבע, אקלים ומזג האוויר, שלטון ומשטר, ריבוי טבעי וניהול אוכלוסיות, מים, פיזיקה, כימיה, אקולוגיה, פדולוגיה (תורת הקרקע) וגיאומורפולוגיה, ביולוגיה ועוד תחומים רבים.
- מהי אקולוגיה: מדע העוסק ביחסי הגומלין בין אורגניזמים וסביבתם כל ייצור / דבר חי המשתייך לטבע ומסוגל להתרבות בכוחות עצמו (1) הקל: אקולוגיה היא מדע העוסק ביחסי גומלין באורגניזם החי בה, המדע ארגונו והפעולות בתוך המבנה החי. (2) ויזל - ענף של המדע העוסק בלימוד המבנה של הטבע החי, ארגונו ופעולתו, תוך הדגשת היחסים בין האורגניזמים וסביבתם.
- תופע חממה: (אפקט החממה) תופעה שבה האטמוספרה קולטת את קרינת השמש ושומרת אותה. גורמת לוויסות של הטמפרטורה גם במקומות קרים שהשמש לא הייתה מגיעה לשם ההשפעה: גורמת לעלית מפלס פני המים מעלה את הקרינה, הקרחונים נמסים, עלייה של 2 מעלות יכולה לגרום לאזורים שלא יהיו מתאימות יותר לגידול יצירת מגפות ומחלות ושינוי של מינים ובעלי חיים. מניעת אפקט החממה נעשה ע"י טיהור אוויר או מים וויסות אקלים ע"י הצומח.
- מקורות אנרגיה: המקור לאנרגיה היא השמש מחממת ומאירה את הארץ ומאפשרת פוטוסינתזה, מניעה מחזורים גיאו-ביוכימיים ומניעה את שינויי האקלים וזרמי הימים רוב האנרגיה היום מגיע מדליקים פוסלים מאובנים (גז נפט ופחם) מעט מאוד "אנרגיה מתחדשת" אנרגיה גרעינית , צמחים שמש וכדומה. מקורות האנרגיה מחולקים לכמה סוגים (1) מקורות אנרגיה מתכלים דליקים פוסיליים: מאובנים ? פחם, נפט וגז טבעי (2) מקורות אנרגיה מתחדשים שנובעים מהשמש: שמש, רוח, מפלי מים ביומסה (חומר האורגני( (3) מקורות אנרגיים מתחדשים שלא נובעים מהשמש: גאותרמית, גאות ושפל, אנרגיה גרעינית.
- דלקים פוסיליים: דלקים ממאובנים אשר משתמשים בהם היום כגון נפט ופחם. הוא נוצר כתוצאה משקיעה של שכבות
- תחום העיסוק של האקולוגיה: (1) אורגניזם: כל ייצור חי המשתייך לטבע ומסוגל להתרבות בכוחות עצמו (2) אוכלוסייה: קבוצת פרטים בני אותו מין ביולוגי המאכלים שטח מסוים. (3) חברה: אוסף של מינים באתר אקולוגי המקיימים מידה זו או אחרת של יחסי גומלין (4) אקוסיסטמה (מערכת אקולוגית): בית גידול. אקוסיסטמה היא המערכת האקולוגית של שטח נתון כלומר כל האורגניזמים וכל גורמי הסביבה בו. (5) ביוספרה: שכבת החיים על פני כדור הארץ , כלל המערכות האקולוגיות (אקוסיסטמות) בכדור הארץ
- רמות אינטגרציה מורכבות - בטבע, רמת מורכבות שבהן האורגניזם היחיד, הפרט הוא חלק מרמת מורכבות גבוהה יותר: האוכלוסייה המוגדרת כאוסף של פרטים הנמנים עם אותו מין ביולוגי
- אקולוגיה ואבולוציה: יש 3 עקרונות של דרווין (1) שונות בכל אוכלוסייה יש פרטים שונים, (2) השונות מושרשת מהפרט לצאצאים (3) עקב התנאים הסביבתיים חלק מפרטי האוכלוסייה לא יביא צאצאים.
- גורמים ביוטיים וגורמים א-ביוטיים: (1) גורמים ביוטיים: גורמים חיים, פנימי או חיצוני המשפיע על שפעם של תפוצתם של יצורים חיים (צמחים, בע"ח מיקרואורגניזם כל דבר חיי ושבנוי מחומרים חיים). (2) גורמים א-ביוטיים גורם סביבה לא חיי המשפיע על השפע והתפוצה של אורגניזם: נחלקים ל3 קבוצות (א) גורמים אטמוספריים: קרינה, טמפרטורה, משקעים, לחות רוחות הרכב ומזהמים (ב) גורמי מצע גידול סוג הקרקע, מינרלים, טיב מקווה המים, הרכבם הכימי, ריכוזי יונים, pH מליחות. (ג) גורמים גיאוגרפים וטיפוגרפיים: רוחב גיאוגרפים רום ומפנה
- בית גידול: [אקוסיסטמה] - המערכת האקולוגית של שטח נתון: כל האורגניזמים באותו שטח וכל גורמי הסביבה בו. מרכיבי האקוסיסטמה נתונים במערך אינטראקציות מורכב, הכולל זרימת E ומחזור חומרים. שילוב מסוים של גורמי סביבה תנאים ומשאבים הגדרת בית הגידול היא לפי הגורמים ולאו דווקא לפי המיקום הגיאוגרפי. גודלו של בית הגידול אינו אחיד ואין לו הגדרה מרחבית חד משמעית.
- משאבים: הם גורמי הסביבה שאורגניזם צורכים, (1) צמחים צורכים: מים, אור, co2, חמצן, ומינרליים. (2) בעלי חיים צורכים: חלקי צמחים ירוקות, פירות, זרעים, צוף, ובע"ח אחרים המשמשים להם כמזון
- חוק המינימום של ליבינג: כושר הצמיחה של צמחים נקבע לא דווקא על פי חומר המזון אלא דווקא על פי יסודות קורט כשכמותם בקרקע מזערית החוק אומר שבתנאי יציבות סביבתית הגורם הסביבתי המצוי בצמצום הוא זה שיגביל את אפשרות ההתפתחות נקרא גם גורם מגביל.
- גורם מגביל: הוא אחד ממשתני הסביבה או מהמשאבים הדרושים לאורגניזם בבית הגידול שלו והוא נמצא בחסר עד כדי כך שהוא מעכב את התפשטותו של האורגניזם ומגביל את ייצוגו בבית הגידול. גורם מגביל תמיד יהיה גורם יחיד
- נישה אקולוגית: מרחב התנאים הפיסיקליים, הכימיים, והביולוגיים שאורגניזם יכול לחיות שילוב תנאים שמתקיימים
- הגברה ביולוגית: תופעה של עליית ריכוז חומרים רעילים על העלייה בשרשרת המזון (דג שאכל כספית גרם להרעלת אדם)
- הדברה ביולוגית: שימוש בחומרים ידידותיים וביולוגים שלא מזיקים שימוש במין שהוא הטורף של מין אחר (דג גמבוזיה)
- תכונות רצויות לשמורת טבע: פיזור אחיד במרחב, צמצום הפרעות משטחים סמוכים, שימור בתי גידול על מנת למנוע היכחדות של מינים.
- המהפכה הירוקה: מושג המתייחס להגברת יבול הדגנים ע"י שימוש בזנים חדשים ובטכנולוגיות מתקדמות, במיוחד במדינות מתפתחות
- מין אנדמי: מין שקיים רק במקום אחד בלבד ולכן אם יהרסו את הסביבה שלו המין יכחד.
- מינים פולשים: בעיה גלובאלית, מין שהופץ ע"י בני אדם מחוץ לתפוצתו הטבעית המביאים בע"ח או אורגניזם ממקורות אחרים שלא מנדידה טבעית.
- אנתרופוגני: מושג מעשה ידי אדם. מקורות אנתרופוגניים: ייצור אנרגיה, תחבורה, תעשייה, השמדת יערות ראקציה של שני מזהמים יוצרת מזהם חדש שלא היה קיים קודם לכן
- ביעור יערות - תהליך בו כרותים את היערות , שורפים ומשנים ייעוד לאזורי גידול חקלאיים, תהליך בו האדם מתערב בתהליך הטבע ונגרמות סכנות של תהליכי מדבר וסחף קרקע משום שאין יערות, שינוי של מזג האוויר ואחוז החמצן והפחמן בשל ביעור היערות הוכחדו.
- יחסי גומלין בין המינים: השפעה של פרטי מין מסוים על מידת הגדילה והריבוי של פרטי המין השני יכולה להיות חיובית שלילית או ניטרלית ובהתאם לכך אפשר להבחין בין 5 טיפוסים: (1) קומנסליזם: : (+/0) יחסים שבהם לנוכחותו של מין אחד יש השפעה חיובית על האחר בעוד שהוא עצמו אינו מושפע מאותם יחסים, לא לחיוב ולא לשלילה (ציפור על פרה – הפרה בגורמת לחרקים לצאת מהאדמה והציפור נהנית מהחרקים) (2) אמנסליזם: (+/-) אחד ניזוק ואחד מרוויח (מרווה רוצים שתועיל אבל היא משתלטת על כל האדמה ולא מותירה מקום לצמחים אחרים). (3) מוטואליזם – הדדיות: יחסים שבהם שני המינים השותפים משפיעים באופן חיובי זה על זה ומרוויחים מהשותפות. (דבורה ופרח) (4) תחרות: (-/-) יחסי גומלין שבהם פוחתת ההצלחה של פרטים המשתייכים לשני המינים גם יחד. לשני השותפים דרישה לאותו משאב הנמצא בכמות מוגבלת (5) יחסי טורף נטרף: יחסי הגומלין שבהם פרטי מין טורף ניזונים מפרטים חיים של מין אחר (הטרף) וכתוצאה מכך עולה הצלחתם של הפרטים הטורפים בעוד שזו של הנטרפים יורדת (גם טפיל נחשב).
- מיקוריזה: מיקו=פטריה, ריזה=שורש, פטריה שנוצרת על השורשים נותנת גם מינרלים לקרקע תהליך של הדדיות
- סימביוזה: חיים יחד, שותפות, שני מינים שונים, שני המינים מרוויחים מהשותפות – שייך לתהליך של הדדיות.
- פוטוסינתזה: יצירת חומרים מורכבים מחומרים פשוטים יותר. הטמעה, תהליך להפקת אנרגיה ותרכובות אורגנית מתרכובות א-אורגניות לרבות הצמחים המשתמשים באור השמש להפקת אנרגיה וחומרים כימים.
- מארג מזון ורמות הזנה: בכל מערכת אקולוגית מתבצעים תהליכים בהם נצרכים חומרים ע"י אורגניזם מהסביבה אלה מעובדים במערכת ולבסוף נפלטים חזרה לסביבה יחסי הגומלין מעבר מצמחים אל אוכלי עשב ואל טורפים קיימים היצרנים והצרכנים.
- יצרנים (אוטוטרופים): הזנה עצמית, הם מקיימים תהליכים שבהם הם קולטים אנרגיה ממקורות א-ביוטיים וחומרים אנ-אורגנים הצמחים בו הם מקיימים תהליך של פוטוסינתזה בו הם צורכים אור מהשמש וחומרים כימים ופחמן דו חמצני כדי ליצור אנרגיה.
- צרכנים (הטרוטרופים): הם לא מסוגלים לייצר אנרגיה מחומרים א-ביוטיים לכן הטרוטרופים צורכים (אוכלים) אורגניזם יצרניים אחרים כדי להוציא מהם את התרכובות האורגניות מן המוכן. הצרכנים מתחלקים למספר סוגים (1) צרכנים ראשונים (הצמחונים) בע"ח הניזונים ישירות מהאוטוטרופים הצמחים למעשה. (2) צרכנים שניוניים: ניזונים מבע"ח אוכלי עשב. (3) אוכלי רקב: ניזונים מחומר אורגני מת (4) מפרקים: מיקרואורגניזם ופטריות אשר ניזונים מחומר אורגני מת, אך בניגוד לאוכלי הרקב הם מפרקים אותם מחוץ לגוף תוך שהם מעשירים את סביבתם בחומרים שהיו כלואים בו.
- ההבדל בין מלח לסוכר: (1) מלח הינו מינרל שאין בו אנרגיה הניתנת לצריכה ע"י אורגניזמים: לא ניתן לשרוף מלח(2) סוכר הוא חומר אורגני הנוצר ע"י צמחים בלבד, ע"י שריפתו ניתן לקבל אנרגיה ואז נשאר פחמן שהוא מינרל (3) שניהם נחוצים לפעילות תקינה של הגוף, אולם לכל אחד תפקיד אחר.
- רמה טרופית: צעדים בשרשרת המזון כאשר הצמחים תמיד מהווים את הרמה הראשונה. – אותו פרט עשוי להיות ברמות טרופיות שונות (קוף אוכל עשב הוא ברמה שניה, אם אכל הקוף עכבר שאכל צמח הוא בדרגה שלישית)
- פגרים ופסדים: פגרים הם בע"ח שמתו באופן טבעי בלי שחיתה. פסדים הם שאריות של בע"ח לאחר שחיטה שלא נוצלו לתצרוכת מזון לאדם
- שפיעת אנרגיה: האנרגיה עוברת במארג המזון (מהשמש ליצרנים לצרכנים למפרקים), רק חלק קטן מהרמה הטרופית עוברת אל רמה מסוימת בכל שלב נפסדים 90% מהאנרגיה למעשה כל שלב מנצל מקסימום 10% אנרגיה שמועברת אליו מהשלב הקודם.
- חוק שימור האנרגיה: אין אנרגיות נוצרות יש מאין ואיננה הולכת לאיבוד, אנרגיה יכולה לעבור מצורת אגירה אחת לשנייה (2) בכל מעבר של אנרגיה מצורה לצורה קיים הפסד אנרגיה לסביבה.
- אלבדו: רפלקטיביות החזרה (1) היחס שבין כמות הקרינה האלקטרומגנטית המוחזרת ע"י גוף לכמות הקרינה הפוגעת בגוף – כלומר איזה אחוז מהקרינה. (2) החלק היחסי מקרינת השמש המגיעה לפני הקרקע אשר מוחזר ישירות לחלל ללא נוכחות עננים.
- גורם אנאירובי: הוא גורם ללא חמצן.
יסודות
- אטמוספירה: בה מצויים יסודות שונים במצב צבירה גזי: חנקן, חמצן וגזים אצילים. הפחמן מצוי בה בריכוז מאוד נמוך (0.09%) בעיקר כפחמן דו חמצני. האטמוספירה היא מקור הפחמן המופיע ביצורים החיים.
- ליתוספרה: שכבת הסלעים והקרקעות על פני כדור הארץ. היסודות הכימיים מופיעים לרוב בתרכובות מינרליות או מומסים. הליתוספרה מספקת את הנוטריינטים הדרושים לקיומם של יצורים חיים, כגון חנקן, אשלגן, זרחן, סידן ועוד יסודות כימיים חיוניים
- הידרוספרה: מאגרי המים בכדור הארץ: האוקיינוסים, הימים, האגמים, הנהרות וכן המים שבקרקע. מינרלים רבים מצויים בהידרוספרה במצב מומס
- ביוספרה: שכבת החיים על פני כדור הארץ , כלל המערכות האקולוגיות (אקוסיסטמות) בכדור הארץ
- פחמן (C): יסוד חשוב מאוד והוא מרכיב הבסיסי של כל חומר אורגני, קיים במדור הביוספרה שמקיף את כל האורגניזמים החיים והמתים, מעבר יסודות כימיים ומינרליים מדור לדור עשויים גם להתקיים ללא מעורבות של יצורים חיים (מים בהתאיידות למשל)
- מחזור פחמן: ביבשה עיקר קיבוע הפחמן נעשה בתהליכי פוטוסינתזה . מחזור הפחמן מתרחש בתהליכי פירוק (ריקבון ושריפה) ונשימה הפולטים CO2 לאטמוספירה (1) לרוחות תפקיד חשוב בחילוף מהיר של פחמן מהאטמוספירה לאוקיאנוסים. (2) פוטוסינתזה תהליך שבו עובר הפחמן מהאטמוספירה ומשכבת המים העליונה לשכבות העמוקות.
- תהליכי מחזור הפחמן בטבע: פירוק ונשימה, ופוטוסינתזה בה מתבצע תהליך של החלפת גזים המתחולל בצמחים, בתהליך זה הצמח קולט פחמן דו חמצני באמצעות אור ופולט חמצן.
- רזרבות פחמן: מזעריות אך אקטיביות. רוב רזרבות העיריות מצוין באבני גיר, שימוש מוגבל של האדם בדלקים פוסיליים גורם לעלית ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספרה, רוב הפחמן מצוי בסלעים אך הוא לא זמין, הפחמן הזמין נמצא ב3 מאגרים עיקריים אטמוספרה, אוקיאנוסים ומערכות אקולוגיות יבשתיות. מחזור הפחמן הינו דינמי כ25% אחוז מוחלפים באטמוספרה כל שנה.
- רמות טרופיות בפחמן: אצות או צמחים ובקטריות – אוכלי העשב (זואופלנקטון) (3) טורפים ואוכלי כל. גם פחמן יכול להיות גורם מגביל אם יש יותר מידי הוא מתחיל להצטבר ובמקום לעזור לפוטוסינתזה הוא מגביל אותו.
- פיטופלנקטון = האצות המיקרוסקופיות בים [פיטו=צמחי, זיאו=חי] (זואופלנקטון= הסרטנים הקטנים)
- פחמן דו חמצני (co2) בתהליך הפוטוסינתזה ה- co2 מהאטמוספירה מוטמע לגלוקוז בצמחים. הפוטוסינתזה היא תהליך של החלפת גזים המתחולל בצמחים. בתהליך זה הצמח קולט פחמן דו חמצני בנוכחות אור ופולט חמצן
- התאיידות: שינוי מצב צבירה מנוזל לגז, המים מוסעים מהקרקע לאטמוספירה ע"י התאיידות.
- דיות טרנספירציה: אובדן של אדי מים מגוף הצמח לסביבתו החיצונים. הצמחים מאבדים בדרך זו יותר מ90 אחוז מכמות המים שהם קולטים. הגורמים המשפיעים על הדיות: אור טמפרטורה, לחות, מים בקרקע.
- מחזור החנקן N2: החנקן הוא היסוד הנפוץ ביותר בטבע, והרכיב העיקרי של האוויר (80% נפח) אך למרות זאת זמינותו הנמוכה היא גורם מגביל עיקרי של פוטוסינתזה וייצור ראשוני, גם במערכות טבעיות וגם במערכות חקלאיות. אינו זמין לניצול ע"י אורגניזמים חיים אלא מנוצל ומקובע ע"י חיידקי ריזוביום
- אמוניפיקציה: בתהליך זה החנקן האורגני הופך זמין לצמחים בנוכחות חמצן בלבד. נעשה ע"י מיקרו-אורגניזמים מפרקים (בקטריות ופטריות) בקרקע ומתרכובות החנקן מתקבל אמוניה או אמוניום
- ניטריפיקציה: (חינקון) תהליך המתבצע בנוכחות חמצן ע"י חיידקי קרקע, חמצון אמוניה וקבלת ניטריט.
- דניטריפיקציה: שלב במחזור החנקן בטבע. בתנאים אנאירוביים (ללא חמצן) מדלל את הקרקע מחנקן הזמין לצמחים
- חנקן באטמוספרה: לתחמוצות החנקן תפקיד חשוב בכימיה של האטמוספירה: בריכוז נמוך הן תורמות לפירוק האוזון, אך בריכוז גבוה הן מתרכבות עם OH, CO . חנקן זמין הוא גורם מגביל לצמים
זיהום אוויר
- מקורות זיהום אוויר: (1) מקורות טבעיים - התפרצות הר גע, סופות, ברקים, שריפות (2) מקורות אנתרופוגניים (ידי אדם) ייצור אנרגיה, תחבורה, תעשייה, השמדת יערות, חמצון שניוני.
- אינוורסיה: (היפוך) - מצב אטמוספרי שבו הטמפרטורה עולה עם הגובה והיא מצביעה על יציבות האוויר וזה היפוך משום שבאופן רגיל , עם העלייה בגובה ישנה ירידה בטמפרטורות, למעשה היא מגבירה את זיהום האוויר היות והאוויר המזוהם אינו יכול לעלות ולהתפזר, שכבה מזוהמת זו כלואה בין פני השטח לרום שבו מתחילה האינוורסיה.
- מזהמים ראשוניים: מזהמים המגיעים לאוויר ישירות ממקור הזיהום (הרי געש, התנדפות חומרים כגון דלק, צבעים וחמורי ניקו, תהליכים ביולוגים היוצרות תרכובות נדיבות כמו גז המתאן)
- מזהמים שניוניים: אלו המזהמים הנוצרים מתהליכים שונים שבהם לוקחים חלק מהחומרים שנפלטו לאוויר (מזהמים ראשוניים). שילוב של המזהמים יוצר סינרגיזם.
- גז מתאן: מהווה כ 80% מבין הפחמימנים הנפלטים לאטמוספרה . נוצר כתוצאה מפירוק אנאירובי של חומרים אורגניים על ידי חיידקים במקומות לחים שריכוז החמצן בהם נמוך
- פחמן חמצני: (הרוצח השקט) נוצר ע"י רכבים ונמצא גם בעשן הסיגריות גורמת לפגיעה במערכת החיסונית
- תחמוצת חנקן: נוצרת כתוצאה משריפת דלקים במנועי בעירה פנימיים
- תחמוצת גופרתית: נוצרת כתוצאה משריפת דלקים עתירי גופרית.
- אוזון (O3): גז רעיל, בעל ריח חריף חסר צבע ומורכב מ3 אטומי חמצן מקורות הפליטה של האוזון (1) מקורות טבעיים: האוזון הסטרטוספרי, נוצר ע"י תהליכים פוטו-כימיים ומהווה מגן טבעי מפני חדירת קרינה UV שמקורה בשמש, לפני כדה"א. ללא נוכחותו ספק אם היו חיים על פני כדה"א. (2) מקורות אנתרופוגניים: האוזון נוצר סמוך לפני כדה"א ע"י פעילות של קרינת השמש על תרכובות כימיות שהן תוצר של תהליכי שריפה, בעיקר פחמימנים ותחמוצות חנקן הנפלטים בעיקר מכלי רכב
- ערפיח: ערפל + פיח: ערפיח הוא אוסף של מזהמים המכיל מזהמים שניוניים כגון אוזון , תחמוצת חנקן ותרכובות אורגניות נדיפות
- תחמוצת החנקן (NOx) (1) מקורות טבעיים: הרי געש, סופות ברקים השפעת נמוכה על בריאות האדם (2) מקורות אנתרופוגניים: תעשייה, יצור אנרגיה ותחבורה היוצרת דו תחמוצת החנקן (NO2) נפלט בחלקו ממקורות אלה וברובו כתוצאה מחמצון NO בתהליכים שונים (כגון ריאקציה). תוצרי חמצון חנקן כגון חומצה חנקתית גורמים לגשם חומצי.
פסולת מוצקה
- פסולת מוצקה בישראל: כל תושב מייצר בממוצע 2 ק"ג פסולת ביום ועל 5 מיליון טון בשנה. כ85% מהפסולת עוברת להטמנה באתרים ברחבי הארץ.
- מדרך האקולוגי: סך השטח בקטגוריות שונות הדרוש לבני האדם באזור מוגדר על מנת לספק באופן שוטף את כל המשאבים והשירותים הנצרכים ולקלוט את כל הפסולת שאוכלוסייה זו פולטת.
- טיפול בפסולת מוצקה: הטיפול כולל 3 שלבים עיקרים אצירה איסוף והובלה וטיפול או סילוק הפסולת (1) אצירה: אחסון הפסולת במכלים בסמוך למקום ייצורה (2) איסוף והובלה איסוף הפסולת בכלי האצירה והובלתם ישירות דרך תחנת מעבר לאתר טיפול או סילוק. (3) טיפול או סילוק פסולת: סילוק סופי של הפסולת באופן שאינו יוצר מפגעים – קוברים את הפסולת או מטפלים בה.
- סוגי הפסולת הקיימים: פסולת בניין, פסולת ביתית, פסולת חקלאית, פסולת רפואית, פסולות אלקטרונית .
- פסולת חקלאית: גזם, שם כולל לענפים ועצים כרותים ולשאריות גידול צמחים ממעגל ייצור חקלאי. יכולים להשתמש במחזור, שימוש בפלסטיק מתכלה, ופינוי לאתר מורשת לסילוק פסולת.
- פסולת רפואית: פסולת מבתי חולים הכללים (1) פסולת כימית: מועברת להטמנה או שריפה (2) פסולת רדיואקטיבית מטופלת בקמ"ג בדימונה (3) פסולת ביולוגית מטופלת בתחום מוסד רפואי ע"י עיקור, קרינה מייננת, חיטוי כימי ועוד.
- פסולת אלקטרונית: ציוד אלקטרוני טלפונים סלולריים ומתכות כבדות.
- מחזור: מעגל המחזור: (1) הפרדת האזרח (2) איסוף כרשות מקומיים – היזם (3) מיון ושיווק – תעשייה ורשות מקומית (4) ייצור חומרי גלם – התעשייה (5) ייצור מוצר מחומר ממוחזר – תעשיה (6) קניית המוצר מחומר ממוחזר - האזרח (7) חוזר חלילה | בעיות במחזור: (1) עלות סילוק פסולת להטמנה נמוכה (2) העדר תשתית מספקת של תחנות מיון (3) שוק מצומצם של חומרי הגלם בפסולת (4) העדר העדפה של רכישת מוצרים מחומרים ממוחזרים (5) תדירות ריקון מכלי מחזור (6) נכונות התושבים למחזר .
- השבה: שימוש חוזר (שקיות במכולת) , מחזור, קופוסטציה וכדומה.
גשם חומצי
- מדד חומציות: נמדד לפי PH , נמדד על סקלה בין 1-14 גשם נמצא בציון 5.6 הדירוג עובד כך 1 חומצי מאוד 7 נטרלי 14 בסיסי.
- גופרית דו חמצנית: תרכובת גזית (SO2) הנוצרת מחמצן וגופרית ומדיפה ריח גז חריף .(1) מקורות טבעיים: חמצן ומימן גופרתי ע"י הרי געש (2) המקורות אנתרופוגניים: שריפת דלקים המכילים גופרית כגון : פחם ודלק
- גשם חומצי: גשם חומצי על הקרקע גורם להרג אורגניזמים , משחרר אלומיניום ומוריד את הקלציום (סידן) הנדרש לגדילת צמחים (בריכוזים נמוכים מאוד הוא יכול לעודד צמיחה)
זיהום מים
- הקריטריונים להגדרת מים מזוהמים: (1) פיזיקאליים – צרך לראות פיזית שהמים צלולים (2) כימיים – כימיקלים שנכנסים למי תהום כתוצאה של מפעלים (3) בקטריולוגים – כל מיני בקטריות שמגיעות אל מים וצריך להרתיח אותם (4) רדיולוגים – קרינה שמחלחלת למים באזורים בטחונים (יפן).
- מקורות זיהום: (1) זיהום מדלקים (2) זיהום חקלאי – דישון (3) שפכים עירוניים – זיהום נחל כתוצאה מבעיות צנרת (4) שפכים תעשייתיים – לאן הביוב זורם.
- דישון יתר: דישון יתר גורם לזיהום מי התהום , זיהום התוצרת החקלאית שנועדה למאכל , רמת המליחות של הקרקע עולה והיא נעשית יותר רגישה לסחיפה
- טיהור שפכים: ישנם 2 סוגי מכוני טיהור אינטנסיביים ואקסטנסיביים המושגים מתייחסים למידת המעורבות של האדם בקצב תהליך הטיהור
- טיהור שפכים אינטנסיבי: תהליך ראשוני – טיפול מכאני, תהליך שניוני – טיפול ביולוגי, טיפול שלישוני – סילוק (1) טיפול ראשוני: טיפול מכאני גס של השפכים הרחקת חלק מהמוצקים המרחפים והחומר האורגני (2) טיפול שניוני: טיפול ביולוגי בו מתבצע תהליך של פירוק החומר האורגני שפכים, הרחקת המוצקים המרחפים ושיקוע של הבוצע, חיטוי לצורך סילוק מיקרובים המעברים מחלות מתקבלים קולחים צלולים (3) טיפול שלישוני: טיפול הקשור למחזור חנקן סילוק חנקן בתהליך ביולוגי לפנות מקום , סילוק זרחן בתהליך ביולוגי ו/או ע"י כימיקלים.
- בטיהור אקסטנסיבי: (בריכות חמצון) בטיהור אקסטנסיבי משתמשים בבריכות בהן עומק המים גדול יחסית ובהן מתפתחות אצות התורמות חמצן למים ומסייעות בכך לפירוק מיקרוביאלי של המזהמים
- חומרי זיהום עיקרים בים: מתכות כבדות, חומרי הדברה, שמנים ודלקים, חומרי דיון והזנה אורגניים, זיהום מחיידקים.
- זיהום תרמי: נגרם מהזרמת מים חמים מתחנות כוח, עלייה בטמפרטורת המים לעיתים ביותר מ10 מעלות גורמת לירידה בחמצן המומס במים, דבר שפוגע ביצורים החיים ולעיתים אף גורם לריחות רעים.
- מזהמים קבועים ומזהמים אקראיים: מזהמים קבועים – תמיד מזהמים, ומזהמים אקראיים מזהמים לסירוגין
שריפות
- משולש האש: חמצן, מקור חום שידליק את האש, חומר בערה. ברגע שאין גורם מצית – אפשר כבר למנוע את השריפה.
- שריפות בישראל: כולם מעשה ידי אדם - הגורם העיקרי הוא חשד להצתה. אחריו –מטיילים
- הנזקים האקולוגים משרפות: (1) פגיעה בקרקע ובסלע (2) פגיעה בבעלי החיים (3) כניסת מינים פולשים.
- חוק העונשין: (1) הצתה בזדון: מאסר של 20 שנה (2) הצתה ברשלנות: מאסר של עד 3 שנים.
- דלקי סולם: היות והדלק הצמחי עוזר לאש לטפס ולגרום לשריפות יער. לכן יש לדלל את קרקעית העץ מהעצים והענפים.
- טיפול: יצירת אזורי חייץ, צמחים מסביב לבית פחות דליקים, הרחקת בית מהיער, שבילים חוצצים ביערות, בנית בתים מאבן ולא מעץ.
פיתוח בר קיימא
- עושר מינים: מספר מינים בשטח מסוים או בחברה
- מגוון מינים: מדד למדידת השונות בהרכב המינים בחברה
- מגוון ביולוגי כולל: המגוון התוך מיני, המגוון בין מיני, מגוון המערכות האקולוגיות - מגוון ביולוגי הוא המדד לשונות בטבע ומתאר את הגיוון של היצורים מכל מארגי המזון והמערכות האקולוגיות שהם משתייכים אליהם ואת התהליכים האקולוגיים שתומכים בהם
- כושר נשיאה: שיווי משקל בין האוכלוסייה לבין המשאבים הזמינים - מדד המציין את מספר הפרטים של מין מסויים היכולים להתקיים לאורך זמן בסביבה בעלת משאבים מסוימים. אוקיינוסים משפיעים על כושר הנשיאה
- ניצור בר קיימא: כמות המשאב שניתן לנצל ביחידת זמן מבלי לפגוע בייצור לאורך זמן.
- מה התקן לגבי חומרים אורגנים נדיפים: הישראלי פחות מחמיר מהאירופאי.
בהצלחה במבחנים :)
סוף השיעור | מחבר: עידן נדיר | נושא: | עדכון: 07/02/2013